עתירת חייל נגד החלטת צה"ל שלא לאפשר לו לצאת לקורס קצינים

המבקש החל את שירות הקבע שלו בתור נגד, ובשנת 1998 יצא לקורס קצינים.

המבקש מוסיף וטוען כי מטבעם של דברים בצבא הגורם המוסמך עצמו אינו מטפל בעיניינו של כל חייל אלא פועל באמצעות הכפופים לו. שלישית, המבקש סבור כי היה על הועדה לאפשר לו לתקן את הערר ולא להורות על סילוקו על הסף בשל "שינוי חזית". המבקש מוסיף וטוען כי הדרישה להציג את ההחלטה העומדת ביסוד הערר אף היא בעייתית כשלעצמה שכן אף העידר החלטה יכול להחשב במקרים מסוימים כהחלטת סרוב, וברי שאין זה תקין שהמשיב יוכל להיתחמק מביקורת שיפוטית על-ידי המנעות מקבלת החלטה.

לצד זאת, נקבע כי בית המשפט לעניינים מינהליים ידון, כערכאה ראשונה, בעתירות שעניינן סיום שירות קבע בשל היתנהגות החורגת מאמות המידה המקובלות ממשרת קבע או עקב הרשעה בבצוע עבירה פלילית, וכן בעתירות שעניינן הדחה משירות קבע, אי קידום בדרגה של חייל בשירות קבע או אי מינוי לתפקיד של חייל בשירות קבע (פרט 36 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000).

...

בפסק הדין נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע-2010 (להלן: הוועדה ו-חוק ועדת הערר על שירות קבע, בהתאמה) מיום 5.10.2011 (ו"ע 11/10).

בחינת השיקולים שפורטו לעיל במקרה דנן מובילה למסקנה, כי בניגוד לטענתו של המבקש, יש להחיל בענייננו אמת מידה מצמצמת לדיון בבקשתו.

במבט רחב יותר, אני סבורה כי תכלית החוק, שנועד כאמור להביא בפני הוועדה את מכלול ההיבטים של הסוגיות אשר עליהן היא הופקדה, תומכת בפרשנות נדיבה של סמכותה העניינית.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בית משפט השלום ברחובות ת"פ 64135-02-18 מדינת ישראל נ' לוין בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיאה אפרת פינק המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד עדי סעדיה הנאשמת נטע לוין - בעצמה ע"י ב"כ עו"ד מורן פינטו-וייס החלטה

מכאן, עתרה באת כוח התביעה להכריז על הנאשמת כסוחרת סמים, ולהטיל עליה מאסר לתקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ועל תנאי.

עוד טענה, כי הוגש כתב אישום נגד מעורבים נוספים בפרשה.

גם לא ניפתחו לחובתה תיקים חדשים; הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד וקיבלה תעודות הצטיינות; הנאשמת חדלה לעשות שימוש בסמים לפני גיוסה לצבא, כפי שניתן ללמוד גם מבדיקות השתן שנערכו לה; הנאשמת משרתת היום כחיילת קרבית והיא זכתה להערכה ולהמלצות מפקדיה ליציאה לקורה פיקודי.

מפקדה של הנאשמת העיד כי הנאשמת מועמדת לצאת לקורס מפקדים ולאחר מכן לקורס קצינים, וכי הרשעתה עלולה לפגוע בקידומה הצבאי.

שירות המבחן ישלב הנאשם בשירות לתועלת הציבור שיאפשר לה המשך השרות בצה"ל; התחייבות בסכום של 2,000 ₪ להמנע מלעבור כל עבירה מהסוג בה הודתה הנאשמת, וזאת לתקופה של 12 חודשים מהיום.

...

סוף דבר לאור האמור, ובכלל זה, גילה הצעיר של הנאשמת, היעדר עבר פלילי ושירותה המשמעותי של הנאשמת בצה"ל, מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות ביטול הרשעתה של הנאשמת.

לפיכך, אני קובעת כי הנאשמת ביצעה עבירות של סחר בסמים והחזקת סמים לצריכה עצמית, כמיוחס בכתב האישום המתוקן, אולם ההליך יסתיים תוך ביטול הרשעתה.

אני סבור שבנסיבות אלה נכון וכך אני עותר לאשר את הערבים המוצעים כערבים מפקחים ולהורות על שיחרורו של המשיב.

הסיפור עם דלל זה חלק מהמשפחה, הם ידעו שאני הגוף החוקי במשפחה, הייתי מועמד לקורס קצינים בצה"ל, ניסו להרוס לי את החיים ולא הצליחו.

נאוה בכור, שופטת <#4#> החלטה בפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד המשיב, ובצדה כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע (סחר בנשק) לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; החזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא לחוק; החזקת נשק (אביזר) לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק; והעלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק.

לאור האמור, ממליץ השרות לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בביר אל מקסור, בפיקוחם של מר מוהנד וחמודי לסירוגין, כשאין מניעה לאפשר יציאתו לכל צורך רפואי בפקוח מי מהם.

רביע ופתנה חוג'יראת- קרובי מישפחה מצד אשת המשיב, שהביעו נכונות לאפשר לו להתגורר בביתם ולפקח עליו.

לגבי עילת סגירה מחוסר ראיות- זה היה כשהיה חייל, נחקר במישטרה על פליטת כדור.

דיון ומסקנות אין ספק כי העבירות בגינן הוגשו כתב האישום והבקשה למעצר נגד המשיב הנן חמורות מאוד- מדובר בעבירות נשק – שרק במקרים חריגים מאפשר בית המשפט את שחרורם של משיבים המואשמים בהן, בנוסף לבצוע עבירות נגד שוטרים – המקימות מסוכנות ברורה של המשיב לבטחון הציבור.

...

אני סבור שבנסיבות אלה נכון וכך אני עותר לאשר את הערבים המוצעים כערבים מפקחים ולהורות על שחרורו של המשיב.

בצד קשיים הנעוצים בגישתו של המשיב למיוחס לו – עולה בהמלצת שירות המבחן כי ניתן להפיג את מסוכנות המשיב בחלופה שהוצעה, כשבחוות הדעת הפסיכיאטריות שהתקבלו בנוגע אליו גם ניתן הסבר להתפרצותו בביהמ"ש, שנבעה מטיפול תרופתי שלא התאים לו. סופו של דבר, ובטיפול תרופתי הרגעתי, תוך תנאי פיקוח סמכותי ומשמעותי – ציין שירות המבחן כי ניתן להפחית סיכון לביצוע עבירות נוספות על ידי המשיב בחלופת מעצר שהוצעה, כנ"ל. הוצגו בפני אף ר.פ. של חלק מהמפקחים, כמו גם הודעותיהם במשטרה – באופן שאינו פוגם בהתאמתם להוות גורמים מפקחים מתאימים על המשיב.

נוכח כל האמור, בצירוף העובדה כי חלופת המעצר הינה בריחוק גיאוגרפי ממקום ביצוע העבירות לכאורה ע"י המשיב – הנני מאפשרת את שחרורו בתנאים הבאים: מעצר בית מלא בביתם של פתינה ורביע חוג'יראת (ליד חנות החשמל של אורות אלביר) (על פי פרטיהם בדיון מיום 17.4.13) בביר אל מכסור, בפיקוח לסירוגין של פתינה ורביע כנ"ל, ומוהנד חוג'יראת (להלן: "הערבים צד ג'").

העותרת, ילידת 1992, שרתה בשירות קבע בצה"ל, בין-השאר בתקן המיועד לקצינים, ולאחר מכן שרתה במערך הכבאות וההצלה.

במהלך הקורס זומנה העותרת לשתי ועדות הערכה: הראשונה - מיום 23.12.20; והשנייה - מיום 16.3.21; ובעקבות המלצת הועדה השנייה החליט ראש אמ"ש לפטרה מן החייל.

למרות האמור ומטעמים שלא נתחוורו, לא התאפשר לעותרת להבחן במבחן האמור במועד ב', וביום 14.3.2021 הודע לה כי הוחלט על העלאת עניינה לועדת הערכה "בשל בעיות המשמעת שצברה". בכך הובהר לה, כי לא בשל הישגיה יועלה עניינה לועדת הערכה – שכן לא התאפשר לה לגשת למועד ב' בנגוד למה שהובטח, אלא בשל "בעיות משמעת"; וב"כ המשיבים אף אישרה זאת במהלך הדיון.

בתום הועדה הודע לה, כי היא יוצאת לחופשה כפויה החל ממחרת; כי בשל מגפת הקורונה "לא יתקיים ראיון שימוע"; וכי את טיעוניה יהיה עליה להגיש בכתב, זאת לאחר שתקבל "פתיח לשימוע". בכך, על-פי החלטת הועדה הנ"ל, הופסק הסיפוח של העותרת, ועניינה הועבר להליך של שקילת פיטורין.

נטען, כי ההחלטה נטועה במיתחם הסבירות, לאחר בחינת החומר על-ידי ראש אמ"ש, ואין עילה להתערבות שיפוטית בה. דיון בפתח הדברים יצוין, כי במהלך הדיון בעתירה הציע ב"כ העותרת, כהסדר פשרה מעשי עקב חלוף הזמן, כי ימשוך את העתירה כנגד החלטת הפיטורין, אם יתאפשר לעותרת להתגייס מחדש למישטרה.

מכל מקום, בנסיבות המיוחדות של המקרה, שבהן לא ניתנה לעותרת אפשרות לשימוע בעל-פה בטרם קבלת ההחלטה הראשונה ללא סיבה מוצדקת לכך, הרי שמשהחליט ראש אמ"ש כאמור בכתב-התשובה - להזמין את העותרת לריאיון "על מנת להתרשם מהעותרת באופן בלתי אמצעי ולשקול האם יש מקום לשנות מההחלטה להורות על פיטוריה"; וכן "...לאפשר לעותרת להציג את נסיבותיה ולהסביר מדוע עלתה פעמיים, עוד בטרם הסתיים הקורס, לועדת הערכה" - היה ראוי לעשות זאת בהליך של שימוע בעל-פה, על כל המשתמע מכך, לרבות הסתייעות בעורך-דין, ולא בהליך של "ריאיון", שאינו ממצה את זכות הטיעון.

...

מיד בהמשך ההחלטה, פורטה העילה לשקילת הפיטורין, שהתמקדה באי-התאמה לשירות עקב אירועי משמעת: "מהנתונים שהתקבלו אודת האירועים המיוחסים לך, עולים כי מתחילת הקורס נצברו בעניינך אירועי משמעת רבים בגינם רשמת דו"חות הסבר שלא התקבלו ואף נערכו לך ראיונות אזהרה על ידי סגל הקורס, שיש להעיד בהם על אי התאמתך לארגון". בהמשך ההחלטה, מנה ראש אמ"ש את תמצית הטיעונים שהועלו על-ידי העותרת בתגובתה בכתב, ובסיום ההחלטה, ציין כדלהלן: "שקלתי בעניינך את מכלול השיקולים הרלוונטיים – מחד את נטילת האחריות על מעשייך ורצונך העז לחזור לקורס נוסף, מאידך, הבאתי בחשבון את הישגיך הנמוכים בקורס, אירועי המשמעת הרבים בהם היית מעורבת, היעדר הפקת הלקחים שבהתנהלותך וזאת חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לך ע"י סגל הקורס ופיקוד המכללה והעובדה כי זוהי הפעם השנייה שבה הועלת לוועדת הערכה בקורס. הקפדה על נהלי משמעת הינה ערך עליון בארגון, ומצופה מכל שוטר שיפעל בהלימה לכך. לאחר שבחנתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי אינך עומדת בנורמות המצופות בשוטר בארגון ועל כך החלטתי לפטרך ממשטרת ישראל כמי שלא עמדה בהצלחה בתקופת הניסיון". מסירת ההחלטה האמורה לעותרת התעכבה, ככל הנראה מחמת ההחלטה לזמנה לראיון לפני ראש אמ"ש. העותרת זומנה לראיון לפני ראש אמ"ש ביום 16.6.21.

ומן הכלל אל הפרט: לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי בהחלטה בדבר פיטוריה של העותרת נפל פגם מינהלי, הנוגע לדרך קבלת ההחלטות אגב קיפוח זכות הטיעון בשימוע הולם; וכי לפנינו מקרה חריג של פגם משמעותי בהליך המצדיק ביטול ההחלטה ומתן החלטה חדשה ומנומקת לאחר שימוע בעל-פה. אבאר להלן את הטעמים למסקנתי זו. אין חולק, בדבר זכות הטיעון העומדת לעותרת בהליך שקילת פיטוריה מהמשטרה, כנגזרת של כללי הצדק הטבעי.

התוצאה על-יסוד האמור לעיל, מתקבלת העתירה, במובן זה שההחלטה בדבר פיטוריה של העותרת מבוטלת, ועניינה של העותרת יוחזר לראש אמ"ש למתן החלטה חדשה ומנומקת בעניין שקילת הפיטורין, זאת לאחר שימוע בעל-פה שיתקיים לפניו.

עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת צה"ל שלא לאפשר בעת הנוכחית את יציאתו של העותר, חייל בשירות סדיר בחטיבת גבעתי, לקורס קצינים.

העותר טוען בעתירתו בין היתר כי ההחלטה האמורה מנוגדת להבטחה מינהלית שניתנה לו עובר לפתיחת החקירה המשטרתית נגדו לפיה הוא מיועד לקצונה ועתיד לצאת לקורס הקצינים הקרוב; היא פוגעת בזכות הטיעון שלו מאחר שלא ניתנה לו היזדמנות לטעון את טענותיו; היא פוגעת בכבוד האדם, בחופש העיסוק ובזכויות נוספות של חיילים אשר אך נחשדו בבצוע עבירה פלילית מבלי שהוגש נגדם כתב אישום; היא גורמת להפליה שרירותית בין חיילים נגדם ישנם חשדות שונים; פוגעת בזכות לשויון שעה שלחייל שניפתחה נגדו חקירה עומדת חזקת החפות; היא בלתי סבירה באופן מהותי ואף בלתי חוקית, ולפיכך יש להורות על בטלותה.

...

דין העתירה להידחות.

משכך ולו בשל כך, דין העתירה להידחות על הסף.

העתירה נדחית.