בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים
26 דצמבר 2018
עת"מ 51659-05-18 התנועה לטוהר המידות (ע"ר) נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
בפני
כב' השופטת תמר בזק רפפורט
העותרת:
התנועה לטוהר המידות (ע"ר)
על ידי ב"כ עו"ד יובל יועז
המשיבים:
1.היועץ המשפטי לממשלה
2.הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים
3.פרקליט המדינה
4.פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
על ידי עו"ד אחוה ברמן
5.שרה נתניהו
על ידי עו"ד יוסי כהן
פסק דין
לפניי עתירה מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע או החוק), להורות למשיב 1 (להלן – היועהמ"ש) ולמשיבה 2 (להלן – הממונה) למסור לעותרת מסמכים שונים שקדמו להחלטתו של היועהמ"ש מיום 8.9.17 (להלן – החלטת היועהמ"ש) בעיניינה של המשיבה 5 (להלן – הגב' נתניהו): חוות דעתה של פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) (להלן – פמ"י וחוות דעת פמ"י בהתאם); חוות דעתו של פרקליט המדינה, המשיב 3; וכן כל מיסמך שבו נכללות הנמקות מלאות להחלטת היועהמ"ש בעיניינה של הגב' נתניהו.
ברקע הדברים, החלטת היועהמ"ש מיום 8.9.17 שלא להעמיד את הגב' נתניהו לדין ב -4 פרשיות שונות הנוגעות להוצאות מעונות ראש הממשלה, ולשקול את העמדתה לדין באחת הפרשות ("פרשת הזמנת הארוחות"), בכפוף לשימוע.
לחלופין נטען, כי אף אם יש לסווג את חוות הדעת כ"תרשומות פנימיות", הרי שבהתאם להוראת סעיף 10 לחוק חופש המידע, יש לשקול האם על אף הפטור מגילוי, יש, בנסיבות העניין, מקום לחשוף את חוות הדעת, בשל האנטרס הצבורי שבכך.
...
בעקבות כך פנתה העותרת בבקשה לתיקון עתירתה, על מנת שייכללו בה סעדים בעניין גילוי חוות דעת מייעצת שהוכנה ליועהמ"ש בידי פרקליט המדינה ו/או פמ"י, אשר היא, לטענת העותרת, חלק אינטגרלי מהחלטתו של היועהמ"ש. בית המשפט נעתר לבקשה, אולם לאחר שהוגשה תשובה לעתירה המתוקנת, המליץ בית המשפט לעותרת למשוך את עתירתה.
אינני מקבלת טענות אלו.
אשר לטענת העותרת, כי ההנמקה שנתן היועהמ"ש להחלטתו איננה מספקת – כפי שמציינים המשיבים בתגובתם, בירור טענה זו אינו בגדרי סמכות בית משפט זה. בנוסף, מקובלת עליי הטענה כי מדובר בטענה כי העניין טרם מוצה מחוץ למסגרת הבירור המשפטי, שכן העותרת לא פנתה אל היועהמ"ש בדרישה כי ירחיב את הנמקתו להחלטה.
אשר על כן, העתירה נדחית.