עתירת בני זוג לא נשואים להסדרת מעמדם בישראל

ביום 4.12.2002, הגישה המערערת בקשה להסדרת מעמדה בישראל מכוח הנישואין, במסגרתה טענו בני הזוג כי מכירים משנת 1999 ומגוריהם משותפים משנת 2001.

תנאי הסף לעניין סיטואציה של פקיעת הקשר הזוגי מחמת פטירה כאשר לבני הזוג אין ילדים משותפים, הנם שבן הזוג הזר היה מצוי בקשר זוגי כן ואמיתי והגיש בקשה להסדרת מעמדו מכוח קשר זוגי זה; בן הזוג הזר קיבל רישיון מסוג א/5 במסגרת ההליך המדורג; בן הזוג הזר עבר יותר ממחצית תקופת ההליך המדורג קודם לפטירת בן הזוג הישראלי, כאשר תקופת ההליך המדורג תיחשב החל ממועד השידרוג לרישיון ישיבה מסוג א/5 (תקופת זמן זו תוקנה אף היא בעקבות בג"ץ הלל, וצומצמה מ-3 שנים לשנתיים); לא היה ספק בכנות הקשר בין בני הזוג לאורך ההליך המדורג.

על כך יש להוסיף, כי אין המדובר באדם אשר עשה דין לעצמו, וכאשר הופסק ההליך מצד המשיבה מטעמי ספק בכנות הקשר בין בני הזוג, הגישה המערערת עתירות מינהליות על מנת להסדיר את מעמדה בישראל, וכי ההליך המדורג המחודש נגדע מכורח המציאות, לאחר שלכאורה נראה שהמערערת סעדה את בן זוגה הישראלי במהלך מחלתו הקשה.

...

כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין אסברוק, האיזון בין ההגנה על זכויות האדם המבקשים מעמד מטעמים הומניטאריים לבין הצורך לנהל את משאביה הציבוריים של הוועדה הבינמשרדית ביעילות מוביל למסקנה כי על מנת שבקשה תועבר לוועדה הבינמשרדית, די שהיא תעלה "סיכוי מסוים" כלשון בית המשפט, לקבלתה.

העתירה מתקבלת, אפוא, כך החלטת ראש הדסק מבוטלת.

המשיבה תשלם למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 11,700 ₪.

לפניי בקשה למתן סעד זמני בעירעור המורה לרשות האוכלוסין וההגירה, שלא להרחיק את המבקשת אנג'ליטה סנטוס מישראל (להלן: המבקשת), ולא לנקוט נגדה הליכי אכיפה אחרים, עד להכרעה בעירעור שהגישה יחד עם ניסן טוביה טילינגר (להלן: המבקש) (להלן יחדיו: המבקשים), על פסק דינו של בית הדין לעררים (כב' הדיין דותן ברגמן בערר (ת"א) 3916-20 מיום 12.4.2021), במסגרתו נדחה ערר המבקשים על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות) לדחות בקשת המבקשים להסדרת מעמד מתוקף נוהל בני זוג לא נשואים.

כנגד החלטה זו הוגשה עתירה מנהלית- עת"מ 28161-03-13 לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז; ביום 23.4.2013 החליט בית המשפט המחוזי כי העתירה תימחק וכי העותרת תהיה רשאית להגיש השגה לועדת ההשגה לזרים, ובמסגרת זו לעתור לסעד ביניים לאי הרחקתה מישראל.

...

נוכח כל האמור טוענת הרשות, כי עולה בבירור כי דין הבקשה למתן סעד זמני, כמו דין הערעור להידחות.

דוגמאות אחרות שמעלה הרשות גם כן אינן מחייבות את המסקנה כי אין מדובר בקשר כן ואמיתי, ועל כן אינן שוללות את סיכויי הערעור.

סוף דבר הבקשה לסעד זמני מתקבלת.

לפניי בקשה למתן סעד זמני בעירעור המורה לרשות האוכלוסין שלא להרחיק את Maria Corazon Aldave (להלן: המבקשת) מישראל, ולא לנקוט נגדה הליכי אכיפה אחרים, עד להכרעה בעירעור שהגישה יחד עם אברהם הלפרין (להלן: המבקש, להלן יחדיו: המבקשים), על פסק דינו של בית הדין לעררים ( כב' הדיין דותן ברגמן בערר (ת"א) 2363-20 מיום 12.4.2021), במסגרתו נדחה ערר המבקשים על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות) לדחות בקשת המבקשים להסדרת מעמד מתוקף נוהל בני זוג לא נשואים.

האיזון בין שני שיקולים אלה נעשה במסגרת "מקבילית כוחות", שמשמעותה היא כי ככל שסכויי העתירה גבוהים, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך (עע"ם 1903/14 ארגש גודינה טרספה נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 2014) .

...

ב. טיעוני הרשות בפתח דבריה טוענת הרשות, כי דין הערעור ועמו הבקשה לסעד זמני להידחות שכן, לטענת הרשות המבקשת עשתה דין לעצמה, ושהתה בארץ, במשך שתי תקופות שלא כדין.

לאור כל האמור לעיל, נראה כי יש לערעור סיכויים, ויש להמשיך ולבחון יש לבחון את טיעוני המבקשים לגופם, במסגרת הערעור.

סוף דבר הבקשה לסעד זמני מתקבלת.

לאחר הנישואין הוגשה בקשה לאיחוד מישפחות, אף ניתן לעותרת רישיון מסוג א/5, וביום 10.6.2000 נולד לבני הזוג בן. מאז ועד היום מצויה העותרת בישראל מכוח היתר מת"ק. דא עקא, לא עלו הנישואין יפה, וביום 5.9.2012 אישר בית הדין השרעי את גירושי בני הזוג.

עוד קודם לכן, ביום 7.3.13, נקטה העותרת בהליכים במאמץ להסדיר את מעמדה בישראל.

...

קשה להלום מסקנה, לפיה נפלה בנסיבות אלה בהחלטת המשיב כזו טעות, שנדרש להתערב בה: רחוק מכך.

סוף דבר, העתירה – נדחית.

מזה שנים רבות פועלים המערערים להסדרת מעמד המערער בישראל, עת המשיב מסכים אך למתן מעמד אירעי, לתקופות קצרות, נוכח חשדותיו כי אין המדובר בבני זוג המנהלים קשר כן ואמיתי.

בעיניינם של ידועים בציבור, אשר אינם נשואים, חל נוהל 5.2.2009 – "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (להלן – "הנוהל"), אשר מטרתו "מתן אפשרות לבני הזוג לקיים יחד תא משפחתי כן, אמיתי, בלעדי וייחודי לשהות בישראל לצד בן/ת הזוג" (סעיף ב.1.

כך לדוגמא: בעע"ם 4909/15 הנ"ל ניהל בן זוגו של מבקש המעמד קשר עם בת זוג אחרת, עימה היה בעיצומו של הליך פונדקאיות; בבר"ם 5396/15 ירדן נ' משרד הפנים (20.9.2015) נדון עניינה של מבקשת, אשר ניהלה חיים משותפים עם העותר משך חודש אחד בלבד, בעת שהיא נשואה לאחר; בעת"מ (חיפה) 53188-02-13 פרוצנקו נ' משרד הפנים (14.7.2013) הצהירה המערערת שם, כי היא נשואה לאחד, לאחר מכן טענה שהיא נשואה לאחר, ובית המשפט קבע כי אין להאמין לגירסתה.

...

אורח חיים המוביל למסקנה, לפיה גמלה בליבם של המערערים ההחלטה, כי הם "יחדיו בכדי להישאר יחדיו". בטיעוני המשיבה לא נמצא דבר המצדיק לפקפק במסקנה זו (באשר לאופן בחינת היות בני זוג בגדר ידועים בציבור, והיות המבחן סובייקטיבי - מנקודת מבטם של בני הזוג.

אשר על כן הערעור מתקבל ופסק דינו של בית הדין קמא מבוטל בזה.

הנני מורה ליתן למערער רישיון לישיבת קבע.