עתירות לרישיון מונית בעיר עכו

בית משפט השלום בעכו תו"ב 6329-08-19 עירית עכו נ' קוי הגליל שרות מוניות סדיר בעמ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט וויליאם חאמד מאשימה עירית עכו נאשמים 1. קוי הגליל שרות מוניות סדיר בע"מ 2. עבד אל חק הייתם 3. מוסא סלים 4. גלילה ויצמן 5. מאיר יהודה ויצמן 6. נתן ויצמן 7. עליזה בלה פרנקל החלטה

טיעוני הנאשמים 4-7 : הנאשמים 4-7 עותרים לביטול כתב האישום כנגדם, לאור הכרעות שיפוטיות במסגרת הליכים קודמים, בהם נקבעו ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות בעניינים נשוא בכתב האישום שבפניי.

עוד טען הנאשם מס' 6, מר ויצמן נתן, היחיד שהתייצב לחקירה, אף שכל הנאשמים זומנו לשם כך, הודה כי כי הוא ובעלי הקרקע הסכימו, במסגרת חוזה השכירות עם הנאשם 3 כי הנאשם זה יקים סככה בשטחם, בכפוף לקבלת "כל הרישיונות הדרושים בהתאם לחוק. לטענת ב"כ המאשימה, הן בית המשפט השלום והן בית המשפט המחוזי, במסגרת ההליך המינהלי, הדגישו כי החלטתם נוגעת אך ורק להליך המינהלי אשר הובא לפתחם, וזאת מבלי להכריע בשאלה האם נידרש היתר בניה להקמת הסככה, אם לאו. לטענתו, בפרוטוקול מיום 10.05.18, ובו רשומי הביקור שערך כב' סגן הנשיא במקום נכתב כי:

יחד עם זאת, הוא העיר כי: "לפיכך, מסקנתי היא שאין כאן פעולות בניה חדשות ומסיביות

...

במידה ויקבע כי המבנה הוקם ללא היתר כדין, יעלה הצורך להכריע בשאלה נגזרת, האם עבודת בניה שהוקמה כתוספת למבנה כאמור, תחשב כעבודת בניה לא חוקית, בהיותה חלק מהמבנה הנ"ל, גם בהנחה והמדובר בתוספת הפטורה מהיתר לפי התקנות הרלבנטיות, או שמא הפטור שנקבע בתקנות אמור להביא למסקנה כי אותה תוספת הוקמה כדין, אף שהמבנה העיקרי הוקם ללא היתר.

סוף דבר לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לביטול כתב האישום בעניינם של הנאשמים 4 עד 7.

אני קובע ישיבת הקראה בעניינם של כל הנאשמים (1 עד 7) ליום 22.10.20 שעה 09.00.

לפניי ערעור מיום 15.7.2020 על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בעכו (כב' השופטת א' טפטה-גרדי) מיום 9.7.2020 בת"ד 5614-12-14, במסגרתו הושת על המערער עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה מלהחזיק ו/או לקבל רישיון נהיגה לתקופה בת 48 חודשים, פסילה על תנאי והתחייבות כספית.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 4.3.2014, סמוך לשעה 13:20, נהג המערער ברכב פרטי מסוג פיאט, מ"ר 4735627, ברחוב דוד פנקס בעיר עכו, ממזרח למערב.

המשיבה עתרה לדחיית העירעור שכן העונש, שנגזר למערער איננו מצדיק היתערבות ערעורית.

בית משפט קמא שקל בעת הטלת עונש הפסילה בפועל את השיקולים הרלבאנטיים לרבות קיומן של העבירות נילוות, הפגיעה בהולך הרגל, עברו התעבורתי של המערער, היותו נהג מקצועי המחזיק רישיון מונית וביצע את העבירה בכובע זה. לא מצאתי שבית משפט קמא החמיר ברכיב זה של העונש.

...

באשר לרכיב המאסר בפועל; בית המשפט, כאמור לעיל קבע מתחם סביר וראוי ואין כל עילה להתערב בו. בשים לב לחומרת העבירה בה הורשע, נוכח האמור לעיל, ובהתחשב בכלל הנסיבות והשיקולים לרבות העבירות הנלוות, אני סבור כי המתחם בו בחר ביהמ"ש קמא הינו בהחלט סביר.

כללו של דבר, הנני מורה על דחיית הערעור על גזר הדין.

לתמיכה בטענתה לעניין רף הענישה, מפנה המאשימה לגזרי הדין שניתנו בהליכים הבאים: תת"ח (ת"א) 3791-07-20 מדינת ישראל נ' אדר (26.10.21) (להלן: "עניין אדר"), עפ"ת (ב"ש) 32085-06-18 מדינת ישראל נ' באטאשווילי (15.7.18) (להלן: "עניין באטאשווילי"), תת"ח (י-ם) 3490-09-11 מדינת ישראל נ' יעקב (1.2.12) (להלן: "עניין יעקב"), עפ"ת 60243-12-18 (ת"א) אסיג נ' מדינת ישראל (2.1.19) (להלן: "ערעור אסיג"), תת"ח (עכו) 8831-09-22 מדינת ישראל נ' שיחרור (29.12.22) (להלן: "עניין שיחרור") ותת"ח (ת"א) 10183-06-16 מדינת ישראל נ' זילכה (21.5.17) (להלן: "עניין זילכה").

לאור כל האמור, המאשימה עותרת לכך שיושתו על הנאשם העונשים הבאים: פסילה מותנית בת 60 ימים למשך 3 שנים ביחס לרישיון הצבורי, קנס בסך 8,000 ₪, התחייבות מרתיעה למשך 3 שנים בסך 15,000 ₪ ופצוי לכל אחת משלוש הנוסעות בסך 700 ₪.

כמו כן, הנאשם ציין: "עזבתי את העיר אשדוד לאופקים בגלל מצב כלכלי, אבקש להיתחשב בעונש לא אוכל לעמוד בתשלום קנס גבוה". כך או כך, הנאשם טוען כי הענישה לה עותרת המאשימה לא נתמכת בפסיקה מתאימה או רלוואנטית.

יחד עם זאת, אין בכך כדי להפחית מחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ובפרט מכך שהותיר את אחת הנוסעות לבדה במקום אחר מהמקום בו עלתה למונית, כפי שתואר בהכרעת הדין: "לאחר שהנוסעת 1 שישבה במושב הקידמי ירדה מהמונית, הנאשם הסית את חגורת הבטיחות שלו, רכן וסגר את דלתה בעודה מחוץ למונית. זאת, כאשר לאחר כ-20 שניות (כעולה מסרטון הארוע) הוא החל בנסיעה מבלי שאותה נוסעת שבה אל הרכב ומבלי שהוא עידכן את הנוסעות האחרות בדבר כוונותיו" (ראו סעיף 80 להכרעת הדין), ובהמשך: "מדובר בנסיעה שארכה כדקה ומדובר היה במרחק לא מבוטל" (סעיף 83).

...

זאת, כאשר כתב האישום הוגש בחלוף כשנתיים ממועד ביצוע העבירה ובחלוף כשנה מהמועד בו נחקר הנאשם בגין החשדות נגדו (ראו החלטתי מיום 10.6.21 במסגרתה נדחתה טענתו המקדמית של הנאשם להתיישנות).

לפיכך, אני סבורה כי יש למקם את עונשו של הנאשם ברף הנמוך-בינוני של מתחם העונש ההולם כפי שפורט לעיל.

הכרעה: לאור האמור, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לעונש ושקלתי את חומרת העבירות, את מתחם העונש ההולם, את עברו התעבורתי ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: קנס בסך 5,000 ₪.

הסנגור הפנה לתסקיר, טען כי מדובר בתסקיר חיובי, עם זאת, הבהיר כי אין הוא עותר לקבלת המלצותיו, אך ביקש שבית המשפט יתחשב באמור בו, ויטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות.

הנאשם נטל חלק בהתפרעות המונית בכניסה הראשית לטמרה, במהלכו יידו אבנים לעבר שוטרים וניידות מישטרה, שרפו צמיגים וחסמו כביש.

אף במקרה זה בוצעו המעשים על רקע מבצע "שומר חומות", כאשר הנאשם הישתתף בהתפרעויות אלימות בעיר עכו, יידה אבנים לעבר שוטרים.

אשר לנסיבות הקונקרטיות, במועד הנקוב בכתב האישום, התגודדו מאות אנשים בסמוך לכיכר שליד הכניסה המערבית ליישוב, ללא אישור או רישיון להתקהלות זו. המשתתפים בהתקהלות הבעירו צמיגים, עצים, פחי אשפה, חסמו כביש, גרמו נזקים לרכוש צבורי, יידו אבנים, סלעים לעבר השוטרים, השליכו בקבוקי תבערה וירו לעברם זיקוקים, תוך שהשמיעו קריאות לעבר השוטרים "אללה הוא אכבר", "יא בני ז.." וקריאות לשיחרור אל אקצא.

...

הנאשם ערער על הכרעת הדין וגזר הדין, אך ערעורו נדחה.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 11.5.21 ועד יום 27.6.21.

העותר ב-בג"צ 363/70, חביב ג'מיל ג'ריס סיאע'ה, הגיש ערר לוועדת הערר וזו החליטה ביום 16.7.70 להמליץ שיינתן לו הרשיון "כפוף לבדיקות המקובלות". ההחלטה ניתנה בצורת המלצה, היות ובנתינתה יצאה ועדת הערר מגדר המכסה של חמישה רשיונות שהוקצבו למוניות בעיר עכו.

...