מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד שיבוץ תלמידים בגני ילדים שאינם רשמיים

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בכלל כך נטען כי ההחלטה שלא לפרסם את הנכס להקצאה נובעת מהתנכלות לחופש הביטוי בגלריה, תוך פגיעה בחופש התרבות ובשוויון, משום שלא ידוע על מבנה ערוני אחר שהעירייה פינתה מיושביו כדי לאפשר הקמת גן ילדים ערוני בו. נטען כי ביסוד ההחלטה שלא לפרסם את הנכס להקצאה, מצויה זהות הגוף הפועל במקום, וכי האפשרות להקצאת הנכס לעותרת נשללה מחמת השקפה פוליטית, ולמצער בשל לחצים פוליטיים מצד חברי מועצה ופעילים פוליטיים בעיר.
כעולה מטבלה זו, כפי שצורפה במתכונת מעודכנת ביום 12.3.20, קיבולת גני הילדים הדתיים לאומיים באיזור רחביה-נחלאות בשתי קבוצות הגיל (3-4 ו 4-5) עמדה בשנת הלימודים תשע"ט על 173, ומספר התלמידים בגנים אלו עמד על 167; בשנת הלימודים תש"פ הוסיפה ה ערייה כיתת גן נוספת, כך שהקיבולת הכוללת הייתה 203, והיא נוצלה במלואה וביתר, שכן שובצו 208 תלמידים; לשנת הלימודים תשפ"א נרשמו, נכון ליום 12.3.20, 223 ילדים.
נטען כי נוכח האפשרות לקבלת פרטים נוספים במסגרת ההליך שלפני לא נעשתה בקשה רשמית מוקדמת למידע.
אשר לטענה כי הערייה איננה מפנה פעילויות שונות מנכסי ערייה, על אף הצורך במבנים לכיתות גן, ופועלת באופן זה רק כנגד העותרת – טענה זו נטענה בעלמא, ולא הוכחה או נתמכה בעובדה כלשהי.
...
כפי שיפורט, לאחר ששמעתי את טענות העותרים בהרחבה, סבורה אני כי דין העתירה להידחות, וממילא בכפוף לתקופת התארגנות קצרה, אין מקום למתן צו ביניים.
בפרוטוקול הדיון מיום 17.3.20 הבהרתי כי אינני מקבלת את פרשנות העותרים כאילו ב"כ העירייה הודה בדבריו בתביעת הפינוי על "היפוך" מגמתי פוליטי בעמדת העירייה בשנת 2017, ותו לא. מכל מקום, הלכה למעשה, לא הוצגה תשתית של ממש לטענה כי ההחלטה דנן מ-6.10.19 שלא לפרסם את המבנה דנן להקצאה, בשל צורך עירוני, הייתה החלטה פוליטית ומשאין העתירה מגלה עילה להתערבות, דינה להידחות.
העתירה נדחית איפוא.
על מנת לאפשר לעותרת להתארגן לפינוי, מורה אני כי זה ייעשה עד ליום 30.4.20.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 1020-12-16 בית ספר יפיע לחינוך ורווחה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החינוך אגף מוכר שאינו רישמי תיק חצוני: בפני כבוד השופטת נאוה בן אור המערערת בית ספר יפיע לחינוך ורווחה בע"מ על ידי ב"כ עו"ד ליאור גרו ועו"ד מוחמד עזירי המשיב משרד החינוך אגף מוכר שאינו רישמי באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד הילה כפיר פסק דין
נכון לכתיבת שורות אלה, העתירה כנגד הוצאת צו הסגירה תלויה ועומדת וממתינה להכרעה בעירעור דנן (החלטה מיום 18.1.2017).
וכפי שנפסק: "דומה שאין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה של רמה פדגוגית נאותה במוסדות לימוד ובמיוחד בגני ילדים, אליהם נשלחים ילדים בראשית חייהם ורוכשים מיומנויות ראשונות החיוניות להמשך התפתחותם. חשיבות זו לא נעלמה מעיני המחוקק והנה תכליתו העיקרית של החוק" (עמ"נ (ת"א) 102/09 ‏אלזוהור גני ילדים ומעונות יום בע"מ נ' משרד החינוך והתרבות (16.6.2009), (להלן: עניין אלזוהור)).
כמו כן, כב' השופט ע' שחם קבע כי "עיינתי במכתב שהוגש על ידי משרד החינוך ... עולה כי יש בנמצא מסגרת חלופית לכל אחד מן התלמידים בבית הספר של העותרת. עולה גם, כי מסיבות שונות, בחלק מן המקרים התלמידים אינם לומדים בפועל במסגרת בה שובצו, או שלא נעשה שיבוץ על ידי הרשות המקומית הרלוואנטית. רשמתי בפניי את הודעת משרד החינוך, כי הוא ממשיך לפעול במסגרת סמכויותיו על מנת לחייב את הרשויות המקומיות ואת הורי התלמידים לשלוח את התלמידים למסגרות חלופיות" (עת"מ 11867-11-16 לעיל, החלטה מיום 31.1.2017).
...
דיון והכרעה דין הערעור להידחות.
אין בידי לקבל טענה זו. סעיף 10 נוקט לשון "רשאי" ובהתאם לשיקול הדעת שניתן למשיב בהחלטות מקצועיות באשר להענקת רישיון למוסד חינוכי.
סוף דבר, דין הערעור להידחות.

בהליך צו עשה/צו מניעה (קבועים) (צ"ו) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בבקשתה עתרה לקבלת הסעדים הזמניים הבאים כנגד מעסיקתה, רשת גני הילדים של אגודת ישראל: לתת צו מניעה זמני שיאסור על המעסיקה להפחית את הקף משרתה לשלושה ימי עבודה בשבוע ולהורות כי היא תשובץ לעבודה לארבעה ימי עבודה בגן של המשיבה באשדוד בשנת התשפ"ב. עיקר טענת התובעת היא כי הופלתה על רקע השקפת עולמה.
טענות התובעת בתביעתה טענה כי היא גננת מוערכת וותיקה בנתבעת והיא עותרת לשבצה כגננת משלימה בשנת הלימודים התשפ"ב לעבודה בארבעה ימים בשבוע בגני הנתבעת בעיר אשדוד, ולפצותה בגין היתנהלות מפלה ופוגענית כלפיה, תוך הפרת זכויותיה כעובדת הוראה, שהנתבעת נקטה כלפיה, בשל לחצים שהופעלו עלה מטעם חסידות גור, להוציא אותה פעמיים בשנת הלימודים התשפ"א מהגנים בהם הועסקה במשך 20 שנה, ולאחר מכן להיתנכל לה בדרך של צימצום הקף משרתה לשלושה ימי עבודה בשבוע, והעברתה לגנים ברחובות, כל זאת לאור השתייכותה לקהילת ה"פורשים מגור".
הנתבעת הכחישה הסכומים הנתבעים וטענה כי בתחילת השנה ניתן לתובעת ללמד בגנים בהם לימדה ורק בהעדר תלמידים שונה השיבוץ כאשר התובעת מלווה בייעוץ משפטי כל הזמן.
הנתבעת היא עמותה המפעילה גנים ומעונות, המוכרת כמוסד מוכר בלתי רישמי, כאשר צביון המקום הוא דתי.
אבל היא גורמת לתסיסה לא, זה תהליך אוטומאטי תחשבי שאני עושה רישום לגני ילדים ולא רושם הורים מה הייתי עושה יוצא עם רמקול היו אומרים לי טמבל תחליף את הגננת.
...
לאחר שהצדדים נחקרו על תצהיריהם, החלטנו : "6. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שאין מקום בשלב זה של ההליך להורות על שיבוצה של המבקשת באשדוד. טענת האפליה שטוענת המבקשת היא טענה המצריכה בירור עובדתי במסגרת ההליך העיקרי.
סוף דבר לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל בחלקה: החלטת הנתבעת לניוד התובעת ולצמצום משרתה שהתקבלה על בסיס שיקולים פסולים – מבוטלת.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 7,000 ₪ בגין הפרת זכותה לשימוע; הנתבעת תשלם לתובעת גמול הנסיעה בגין חודשים 10/21-9/21 בסך של 1,039.9 ₪; הנתבעת תישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט התובעת בסך כולל של 7,000 ₪, בשים לב להליכים השונים אותם נדרשה התובעת לנהל בגין התנהלות הנתבעת ולהתנהלותה בהליך זה. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אחרת יישאו בהפרשי ריבית והצמדה כדין.
כמו כן שמנו לנגד עינינו את החשיבות שיש לתת לפררוגטיבה של המעסיק לנהל את עסקו, אלא וכפי שהורחב לעיל, לא מצאנו כל קשר ענייני בין דרישת הנתבעת וצפייתה מאת התובעת לבין המטרה החינוכית, שעה שלא הוכח בפנינו כי התובעת פעלה בניגוד לפרופיל ומטרותיו החינוכיות של גני הילדים בהם שימשה כגננת משלימה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כשמבנה חלופי עבור העותרת אינו חייב להיתחשב בצרכים שמחייבים רק את החינוך הרישמי; אין ודאות כי תלמידות חוץ יבקשו לחזור אל העיר; קיימים פיתרונות ללמידת חוץ לתלמידות בזרם שאינו רישמי – מצאי מוסדות החינוך המשויכים לזרם החינוך של העותרת ביישובים הסמוכים לעיר חולון הוא רב ומאפשר חלופות ראיות לתלמידות הזרם, לעומת זאת מצאי בתי הספר המשויכים לזרם הממלכתי-חרדי-רישמי במטרופולין גוש דן בכלל ובישובים הסמוכים לחולון בפרט הוא נמוך, ועל כן קיימת ביתר שאת חשיבות להביא שקולי חלופות לטובת תלמידות בזרם הרישמי.
נטען כי לא ידוע על פניה לממונה במשרד הפנים ובעתירה לא צוינה פניה כזו, לפיכך ככל שמופנות טענות במישור זה נגד המדינה הן לוקות באי מיצוי הליכים בפני הגורמים המקצועיים במשרד הפנים – שכלל לא צורף לעתירה.
בהנתן התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי מקום לידון ולהכריע במחלוקת עובדתית זו, שאינה רלוואנטית לסעד המבוקש בעתירה ולשאלות המרכזיות בה. לאור האמור, מצאתי שהעתירה והבקשה לצוו ביניים לוקות בשיהוי (ר' והשוו האפשרות להעצמת הנזק להורים כתוצאה ממעבר לגן אחר, וזאת במקרה "קל" מעייננו – שכן הגן טרם אוכלס ורק ניתנה החלטת שיבוץ – עע"מ 5834/16 הושק נ' עריית גבעת שמואל, פס' 23 לחוות דעתו של כב' השופט ג'ובראן (15.8.2016): "הסתמכות זו מצידם על ההחלטה המנהלית בדבר שיבוץ ילדיהם היא בודאי הסתמכות סבירה, הראויה להגנה – ושינוי השיבוץ בשלב כה מאוחר יגרום להם לנזק").
...
אשר לטענת העותרת כי לא נמסרו לה מלוא החומר והנתונים – גם זאת אין בידי לקבל.
ביום 5.1.2022 השיב ראש העירייה לב"כ העותרת כי הוא דוחה את טענותיה, ולפנים משורת הדין על מנת לאפשר זמן למיצוי סעדים "אני מורה כי המבנה ברחוב האצ"ל לא יאוכלס לפני ה 11.01.22" בשעה 00:25 בלילה שבין יום 10.1.2022 ובין יום 11.1.2022, הוגשה העתירה.
סוף דבר הסעד המבוקש בעתירה להורות על ביטול החלטת ראש העירייה לייעד את המבנה לתלמידות המשיב 4 – נדחה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפתח תקווה מפעילה העותרת 16 מוסדות לחינוך מיוחד בהם לומדים כ- 258 תלמידי החינוך המיוחד (שני בתי ספר לתלמידים על הרצף האוטיסטי; גני ילדים לילדים על הרצף האוטיסטי; גני ילדים לילדים עם לקות שפתית; וגני ילדים לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית).
כתוצאה מהשינוי האמור בוטלה תמיכה בסך של 442,500 ₪ שקבלה העותרת בשנת 2021 בהקשר זה. תמיכות בגין שכירות – בין השנים 2013 – 2017 ניתנה תמיכה לדמי שכירות בהתאם לדמי השכירות ששולמו בפועל, כנגד הצגת חוזה שכירות (נספח ה' לעתירה).
ובמשך כל השנים, ועדת שיבוץ של העיריה שיבצה תלמידי חוץ רבים במוסדות החינוך המיוחד של העותרת (טענה שלא הוכחשה על ידי העיריה).
העיריה מתייחסת אל תלמידים מפתח תקווה - הלומדים במוסדות חינוך מיוחד כדוגמת העותרת – מוכר שאינו רישמי- כאל מוסד חוץ ומעבירה למוסד בו לומד התלמיד אגרת תלמיד.
...
במוסדות החינוך הרגיל נותרה התמיכה בעינה והתוצאה היא כי מוסדות חינוך רגיל מקבלים תמיכה לפי מספר כתות ומוסדות החינוך המיוחד כלל אינם מקבלים תמיכה לפי מספר כתות.
התוצאה המפלה מחייבת את המסקנה שקביעת התבחינים נגועה בשיקולים פוליטיים זרים.
סוף דבר העתירה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו