עתירה נגד שאלות בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין

השופט י' עמית: בעתירות שבפנינו נתבקשו מספר סעדים הנוגעים לבחינות ההסמכה של לישכת עורכי הדין.

(ו) לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תקבע בתקנות.

ברם, הראיות הנוספות אינן יכולות אלא לתמוך, אם בכלל, בטענות העותרים כנגד היתנהלות כזו או אחרת של לישכת עורכי הדין – טענות שרובן, אם לא כולן, הועלו בעבר כנגד הלישכה בהליכים קודמים – ואין בהן כדי לתמוך בטענה המהותית לניגוד אינטרסים.

...

אשר על כן העתירה נדחית.

אשר על כן, העתירה נדחית.

דין העתירות שלפנינו להידחות מטעמיו.

"בית-משפט זה אינו הופך במהלך הדיון בעתירה למעין 'יועץ משפטי-על', הבודק תחת היועץ המשפטי לממשלה ובמקומו אם חומר החקירה מצדיק הגשת כתב-אישום אם לאו. מכאן אף ברורה עמדתנו, כי בית-משפט זה אינו נוטה – בגדר עתירה המוגשת לו בעיניין כגון דא – להעביר תחת שבט ביקורתו כל ראיה המצויה בתיק החקירה כאילו ניהל הוא את החקירה, ובודאי אינו עורך בדיקה ברמה שבה יעשה זאת שופט שלפניו מיתנהל משפט פלילי" (בג"ץ 3425/94 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 1, פסקה 10 (1996)).

בהקשר אחר – בגדרי היתערבות בית משפט זה לגבי שאלות בבחינת הסמיכה ללישכת עורכי הדין, אמרתי: "כיד אומנותו הטובה, 'ניסחף' חברי [השופט עמית] קמעא, ובא בעובי הקורה לגבי שאלה 44 בבחינה, חקר ובדק אם ב'החלטה אחרת' עסקינן; אם ערעור על החלטה בבקשה לתיקון סופר בקשר עם טעות בחישוב סכום הוצאות משפט שנקבע בפסק דין, הוא בזכות, או ברשות; בקעה להתגדר בה ליודעי דת ודין – לנתח את ההלכה הפסוקה, לעיין באסמכתאות, לחקור ולדרוש בדברי מלומדים – כפי שעשה חברי. ברם, זהו בדיוק ה'סחף' שמפניו עלינו להישמר. אל לה, למומחיותנו (היחסית) בתחום המשפט, לקלקל את השורה, ולקרבנו אל מושא הבקורת השיפוטית יתר על המידה שבה נעביר תחת שבט ביקורתנו בחינות הסמיכה במקצועות הרוקחות, הרפואה, האופטומטריה, השמאות, ההנדסה וכיוצא באלה מקצועות ומלאכות. איננו באים בנעלי הגוף המקצועי הסטאטוטורי המוסמך, ולא נתערב בתחום מומחיותו שעליו הופקד, אלא אם חרג מסמכותו או שנפל פגם משפטי בעשייתו" (עע"ם 8281/18 לישכת עורכי הדין נ' פומס (11.12.2018)).

סוף דבר אציע לחבריי לקבל את העתירה כאמור בפיסקה 25 לעיל, ולחייב את המשיבים 1–2 בתשלום הוצאות העותר בסך 25,000 ש"ח. השופט ג' קרא: היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) החליט בערר, שלא לשנות מהחלטת מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: מח"ש) לגנוז את תיק החקירה נגד השוטרים הנילונים מחוסר אשמה.

...

שיקולים אלו מחזקים את המסקנה שאין לסגור את דלתות בית המשפט במקרה זה באמצעות אי-העמדה לדין.

סוף דבר הצטברות הפגמים והליקויים שנפלו בהחלטה בערר מלמדת כי מדובר בהחלטה הסוטה משמעותית ממתחם הסבירות.

דין העתירה להתקבל, כך שייקבע כי על היועמ"ש להעמיד לדין את השוטר היורה בגין גרימת מותו של המנוח, כמפורט בפסקאות 25 ו-31 לחוות דעתו של חברי השופט ע' גרוסקופף.

רקע לפני עתירה כנגד החלטת הוועדה הבוחנת שעל פי חוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 בעיניינו של העותר.

העותר נבחן בבחינת ההסמכה של לישכת עורכי הדין - מאי 2017 וטענתו ממוקדת בעיניין התשובה לשאלה 37 לבחינה.

...

סוף דבר העתירה נדחית.

עתירה זו מכוונת נגד שש שאלות שנכללו בבחינות ההסמכה בכתב במקצועות מעשיים של לישכת עורכי הדין, מועד אפריל 2015.

...

לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, ולדחות את העתירה על הסף, מן הטעם שטענות העותרים נגד שש השאלות הנ"ל אינן מגלות, על פניהן, עילה להתערבות בית המשפט.

לפיכך העתירה נדחית בלא צורך בתשובה.

רקע לפני עתירה לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998, להורות למשיבות למסור לעותרים מידע הנוגע לבחינות ההסמכה של לישכת עורכי הדין במועד חורף 2017 (להלן: בחינות ההסמכה).

בין היתר נטען כי למשיבה 2 "אג'נדה" להקטין את מספרם של עורכי הדין וכי "דברי עוה"ד נווה בדבר העדר האג'נדה הם ספין... תקשורתי. נווה נבחר לתפקידו כיו"ר לישכת עוה"ד בשנת 20,15, כשהוא נישא על כנפי האג'נדה של המאבק כנגד 'הצפת המיקצוע'". לטענת העותרים אחוז הנכשלים הגבוה בבחינת ההסמכה שלפנינו "מהוה המשך ישיר של מגמה שהלכה והתחזקה בבחינות ההסמכה האחרונות להעלות את רף הנכשלים בבחינות ההסמכה, באופן שרירותי, על מנת להקטין, שלא כדין, את מספר הבאים בשערי המיקצוע של עריכת הדין. מדובר בהכשלה בלתי מוצדקת של הרשאים להרשם וכן פגיעה שרירותית בחופש העיסוק של הנבחנים". בתשובתם לעתירה העיקרית דוחות המשיבות את טענותיהם של העותרים לפגמים שנפלו בבחינה, וטוענות כי העותרים מנסים לעבור את הבחינה ולזכות בהסמכה לעריכת דין "באמצעות היתערבות חיצונית בתוצאות הבחינה... דהיינו, ביטול מוחלט של הבחינה". לטענתן שיעור העוברים הנמוך אינו נובע ממבנה הבחינה או מתוכן שאלותיה, וכי על פי פסיקת בית המשפט העליון, שאלת סבירותה של הבחינה לא תוכרע על פי שיעור המעבר הכללי שלה אלא לאחר בדיקת הנתונים "בראי היתפלגות הנבחנים, הן לפי מוסד הלימודים הן לפי מספר הפעמים שניגש הנבחן לבחינה, שכן יש בחתכים אלה כדי ללמד בצורה מהימנה יותר על חריגות משמעותיות, ככל שהיו, בתוצאות הבחינה" (בג"צ 926/17 מכנס נ' שרת המשפטים ואח' (30.3.17).

...

כמו כן, אין בטענות נוספות שהעלו העותרים כדי לשנות ממסקנה זו. עובדת חתימת מנכ"ל לשכת עורכי הדין על תצהירים מטעם הוועדה הוסברה כאמור לעיל, ואין להסיק מעובדה זו כי מנכ"ל הלשכה מעורב בעבודתה של הוועדה.

אשר על כן מתקבלת טענת המשיבות ולפיה דין העתירה להידחות על הסף.

סוף דבר העתירה נדחית על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.