עתירה נגד פסק דין בערעור אזרחי ודחיית בקשה להנמקה

(ראו בין היתר: רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגריית האחים אבו; רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ ואח'; רע"א 56/99 רותם שני יזמות והשקעות בע"מ נ' עפרה נלה מיוזם; רע"א 3753/99 רשת הריבוע הכחול (היפר היפר) בע"מ נ' סופר פארם (ישראל) בע"מ; רע"א 6591/99 תפוזית קווי שירות קריות בע"מ ואח' נ' אגד, אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ; [כל פסקי הדין הנ"ל פורסמו במאגרים השונים]) המלומד ח' בן-נון בספרו העירעור האזרחי (הוצאת מחשבות, 1997) מסכם את סוגיית היתערבות ערכאת העירעור בהחלטות בימ"ש קמא בעיניין סעדים זמניים כך: "הושטת סעד זמני על ידי צוי מניעה זמניים וכיוצא באלה, נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה ובית משפט שלערעור לא יתערב בשקול דעת זה, אלא אם שוכנע כי נסמך הוא על אדני שוא, וכאשר - מבחינת הערכת הנסיבות לפי מבחן הסבירות - הוא מופרך מעקרו." (עמ' 169 שם) ראו גם ספרו של המלומד דר' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) בעמוד 620 והאסמכתאות שם. בימ"ש קמא נימק את דחיית הבקשה במספר נימוקים, עליהם משיג המבקש, ברם לדידי די בנימוק האחרון של אי-צירוף הצדדים העלולים להפגע ממתן הצוו כדי להביא לדחיית הבר"ע דנן; – ובמה דברים אמורים? בביהמ"ש המחוזי היתנהל בזמנו הליך של עתירה מנהלית (עת"מ 45801-09-12) של בני מישפחת אלבויראת (להלן: "העותרים") כנגד המשיבה להורות על פריצת הדרך נשוא ההליך בפנינו (להלן: "פריצת הדרך") על מנת שתתאפשר לעותרים גישה ראויה לביתם, כאשר ביום 23.1.14 ניתן פס"ד לטובת העותרים וביהמ"ש המחוזי הורה למשיבה לבצע את פריצת הדרך לטובת העותרים על מנת לאפשר להם גישה ראויה לביתם: למותר לציין כי פסה"ד הנ"ל הנו חלוט, ולפיכך נכון להיום קיימת לעותרים זכות מוקנית-משפטית לבצוע פריצת הדרך לטובת גישה לביתם.

...

" בג"ץ 1901/94 ח"כ עוזי לנדאו נ' עיריית ירושלים, מח(4) 403 (1994), 415‏‏ כמו כן ראה בג"ץ 7846/19 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' פרקליטות המדינה יחידת הסייבר (נבו 12.04.2021)‏‏ , סעיף 36 שם; וראה יישום ההלכה הפסוקה הלכה למעשה בבקשה לצו מניעה - בש"א (מחוזי ירושלים) 3133/08 גד אנג'ל נ' שלמה א.אנג'ל בע"מ (נבו 05.08.2008)‏‏: "לפני בקשה ליתן צו מניעה זמני האוסר על משיבים 2-8 ... אי צירוף צדדים שלישיים העלולים להיפגע  מהסעדים המבוקשים הינה עילה מספיקה על מנת לדחות על הסף תביעה. ראו בעניין זה ת"א (מחוזי ירושלים) 904/94 גלסר נ' הוועדה המקומית, [פורסם בנבו], נאמר:   "בענייננו מדובר בצדדים שלישים, שהתובעים לא טרחו לצרפם כמי שעלולים להיפגע מהסעדים המבוקשים בתביעה. ... לאור האמור לעיל דין התביעה להידחות על הסף מטעמים של מעשה עשוי ופגיעה בצדדים של ישים שלא היו צד להליכים." (שם, 3137).

לו המבקש לא היה יודע על ההליך בביהמ"ש המחוזי ועל פסה"ד שם, ניחא; ברם כפי שעולה מהחלטתו של בימ"ש קמא, המבקש היה צד להליך שם (צורף שם כמשיב יחד עם עוד משיבים בהיותם שכנים של העותרים) ולפיכך ידע על ההליך, ולא רק שלא צירף את העותרים אלא הוא אף לא גילה בבקשתו לצו המניעה את כל ההליך הנ"ל, את פסה"ד החלוט, את העותרים שהיו שם צד להליך והיותו הוא עצמו צד שם – גם מטעם זה דין הבקשה לצו מניעה להידחות בשל כך שהמבקש לא גילה פרטים רלוונטיים בבקשתו; על כן צדק בימ"ש קמא עת קבע שחובה היה על המבקש לצרף את העותרים לבקשה לצו המניעה, על מנת שיינתן להם יומם להשיב לצו המניעה כדי למנוע את העיכוב בהכשרת הגישה הראויה לביתם.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7189/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: כנאני עלי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד דורון זר, כונס הנכסים 2. בנק לאומי סניף קרית אתא 3. טיולי מירא בע"מ 4. בית משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו ][]פסק-דין

העירעור נדחה בפסק דין מנומק מיום 13.9.2021, תוך שהובהר כי לא נפל פגם בהחלטות.

בהמשך דחה השופט ד' מינץ בקשה נוספת להארכת המועד להפקדת הערבון, כך שהמועד האחרון והסופי שנקבע להפקדת הערבון חל עשרה ימים לאחר מתן פסק הדין.

בכך לא תמו פניותיו של העותר, שהגיש ביום 4.1.2022 עתירה נגד ההחלטות ופסקי הדין שניתנו ב-ע"א 4554/21; ונגד פסק הדין וההחלטה שניתנו ב-ער"א 6100/21 (בג"ץ 70/22).

העתירה נדחתה על הסף בפסק דין מיום 5.1.2022, שבו הובהר כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין שיצאו מלפני בית המשפט העליון עצמו, בכובעיו האחרים.

...

טרם סיום, ומכיוון שהעותר איננו מיוצג, מצאנו להבהיר כי אין טעם בנקיטת הליכים נוספים בניסיון לתקוף החלטות ופסקי דין שניתנו בקשר עם הפקדת הערובה.

סוף דבר.

העתירה נדחית.

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים דחה את העירעור וקבע שמדובר במעשה עשוי ומכל מקום הדרך להשיג על החלטותיו של רשם ההוצל"פ במסגרת המועדים הקבועים בדין היא בדרך של הגשת רשות ערעור לבית משפט השלום תוך 20 יום מיום קבלת ההחלטה (פסק הדין מיום 1.03.12, נספח טו' לתצהיר הכונס).

כב' הרשם קבע בהחלטתו מיום 7.5.12 שהוא לא מצא בבקשה נימוק מבוסס ומשכנע העולה כדי "טעם מיוחד" למתן אורכה והוסיף שעל פני הדברים ברור שההליך עצמו חסר סיכוי ומדובר למעשה בניסיון לערער על פסק הדין של בית המשפט העליון (נספח טז' לתצהיר הכונס).

ביום 21.1.13 היתקיים דיון במסגרת המרצת פתיחה שהגישה התובעת כנגד הערייה, במסגרתה עתרה לצוו עשה והחזר כספים שלטענתה נגבו ממנה ביתר.

בית המשפט נתן פסק הדין (כב' השופטת איילה גזית) במעמד צד אחד במסגרתו דחה על הסף את העתירה ומצא לציין שהתובעת העלתה את טענותיה בפני בית המשפט המחוזי והעליון, הטענות נדחו והיות ומדובר בבקשה חוזרת בטענות שכבר הוכרעו, אין לאפשר בהן דיון מחודש (ה"פ 45245-04-12; נספח יז' לתצהיר הכונס).

...

נוכח המפורט לעיל, דין התביעה להידחות בשל התיישנותה (התביעה הוגשה ביום 15.7.18).

סוף דבר נוכח האמור לעיל, דין התביעה להידחות גם לגופה.

אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בתשלום שכר טרחה בסך 15,000 ₪ לעירייה ו-15,000 ₪ לכונס.

בית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב -יפו עמ"נ 1003-10-22 מ.ו. ווקגרה ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים לפני: כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן המערערים: 1. מ.ו. ווקגרה 2. ב. קבדה 3. אפ.ו.ו (קטינה ילידת 2016) 4. אב.ו.ו. (קטין יליד 2017) 5. אד.ו.ו. (קטינה ילידת 2019) 6. אי.ו.ו. (קטין, יליד 2021) ע"י ב"כ עוה"ד דפנה גלילי ושירה רצון המשיבה: רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים ע"י ב"כ עו"ד יעל בארי לוזון, מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) פסק דין

ביום 16.06.22 פנו המערערים לרשות וביקשו לפתוח את בקשת המקלט שלהם, לאחר שהליכים קודמים שהגישו נמחקו או נדחו, ולפי פסק הדין האחרון בעיניינם הם היו אמורים לעזוב את ישראל עד יום 01.07.22.

ביום 06.07.22 הודיעה הרשות כי החליטה לדחות את הבקשה, בנימוק שמגורי המערערים באדיס אבבה לפי הצהרתם, ולא במחוז טיגראיי, ולכן הנחיית ראש המינהל אינה רלוואנטית לעניינם, אלא הם יכולים להתגורר באדיס אבבה ולהיות בטוחים שם (ראו: נספחים 13-12 לערעור ונספח 31 לתגובת הרשות מיום 2.11.22).

ההליכים לפניי ותמצית טיעוני הצדדים ביום 2.10.22 הוגש העירעור שלפניי יחד עם בקשה לצוו אירעי, צו ביניים ועיכוב ביצוע פסק הדין במסגרת העירעור, ובו ביום נתתי סעד אירעי המונע הליכי אכיפה נגד המערערים ומורה לרשות להאריך את אשרת השהייה הזמנית מסוג 2(א)(5) של המערערים 1-2 עד החלטה אחרת, כדי שיוכלו לכלכל את משפחתם.

העותרים הגישו סמוך למועד הדיון החלטה של ממשלת ארצות הברית, מיום 21.10.2022, לפיה צפויות סכנות חמורות למי שישובו לאתיופיה (ההודעה מהאתר הרישמי של ממשלת ארצות הברית, צורפה כנספח 1 להודעת המערערים מיום 29.11.2022).

...

בעמ"נ 42670-03-22 ANNA NECHYPORENKO נ' רשות האוכלוסין וההגירה (נבו, 16.08.23 סעיף 6, שאיזכר החלטה בפרוטוקול מיום 05.06.23),ניתנה לאחרונה החלטתי בשאלה דומה הנגעת למדיניות אי ההרחקה של אזרחי אוקראינה השוהים בישראל בשל המלחמה בארצם: "בערעור זה מתעוררת השאלה, האם ההגנה הזמנית הניתנת לאזרחי אוקראינה על הזכויות הנלוות לה עונה על דרישות אמנת הפליטים שישראל מצהירה, כי היא מחויבת להוראותיה.

אני סבורה כי התמשכות מציאות זו בעניין שלפניי, מצדיקה את קבלת הערעור, ולו משום שלמערערים לא עומדת האפשרות להגיש עתה בקשה חדשה לפתיחת בקשת המקלט שלהם, ואילו הבקשה שהגישו, אשר הרשות סרבה לה והערר בגינה נדחה על הסף – הוגשה באותו נימוק בדיוק כפי הנימוק העומד עתה לפתחי.

סוף דבר הערעור מתקבל.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה מיום 12.10.23 (כב' השופטת אונגר-ביטון), בת"א 22860-04-16 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לבטל פסק דין שניתן נגדו במעמד צד אחד ביום 29.11.17.

המשיבה עתרה למתן פסק דין נגד המבקש.

אלו הם הנימוקים: על בקשה לביטול פסק דין שניטל במעמד צד אחד, חלה תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "תסד"א") הקובעת: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)." כאשר בית משפט נידרש לבקשה לביטול פסק דין שניטל במעמד צד אחד, קיימים שני מסלולים.

...

על כן, המסקנה היא כי בעת מתן פסק הדין, המבקש היה מיוצג.

אשר על כן, התוצאה היא כי פסק הדין ניתן לאחר שבוצעה המצאה כדין ופסק הדין הומצא כדין לשני באי כוח שונים של המבקש.

אשר על כן, הבקשה - נדחית.