מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד פסק דין בית הדין הארצי לעבודה בדבר מעמד "ארגון עובדים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסתדרות המורים בישראל היא ארגון עובדים של עובדי הוראה המאוגד כאגודה רשומה על פי החוק העות'מאני.
אין במקרה דנן כל מחלוקת על מעמד המשיבה כנבחרת-עובדת ו/או על זכויותיה הכספיות עקב סיום העסקתה ואף להיפך, על מנת לפגוע פגיעה כלכלית במשיבה, הוחלט כאמור, לפנים משורת הדין, לשלם לה שכר עד תום שנת הלימודים.
בס"ע 40601-02-17 ישראל עיני נ' עמותת הפועל ירושלים (ניתנה ביום 3.9.17)) אשר היתנהל בבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, התובע ששמש כעוזר מאמן והגיש כנגד הנתבעת תביעה במסגרתה עתר לתשלום הפרישי שכר, הפרשות פנסיוניות, פדיון חופשה, פצויי הלנת שכר ואי עריכת תלוש שכר כדין.
בית הדין בהכרעתו, קיבל את עמדת התובע וקבע כי "זכויות המוקנות לעובד מכוח משפט המגן אינן ניתנות לויתור ולכן אין להעבירן להכרעת בורר". בית הדין צטט מפסק דין שניתן בבית הדין הארצי - ע"ע (ארצי) 791/05 דורון רץ נ' רועי ספיר: "בוררות אינה מילת קסם ואף לה יש גבולות ומיגבלות... סיכסוך בין עובד ומעביד בדבר זכותו של עובד על פי אחד מחוקי המגן בתחום יחסי העבודה אינו יכול להימסר להכרעת בורר". במקרה הנידון עסקה התביעה בנושאים שהם בליבת זכויותיו של עובד; בין היתר: הפרשות פנסיוניות, אי תשלום פדיון חופשה, אי עריכת תלושי שכר כדין.
בנימוקים להחלטה צוין, בין היתר, כי: "הלכה פסוקה היא שחבר האירגון שקבל על עצמו את כללי האירגון ותקננו, חייב למצות את ההליך הפנימי בטרם יפנה לבית הדין לעבודה. כן נקבע, שבכריכת התביעה נגד אורט עם התביעה כנגד ארגון המורים "יוארך הדיון שלא לצורך ובהפרדה לא תגרם, כך נראה לנו, הכבדה על התובעות או הארכת ההליך". על החלטת בית הדין האמורה הוגש ערעור בהליך ע"ע 206/03 אשר היתקבל חלקית, כדלקמן: " הינה כי כן, הסעד העקרי המבוקש בעירעור נדחה. עם זאת מורים אנו על קבלת הסעד החלופי כדלהלן:
...
כב' השופטת (בתוארה דאז) ורדה וירט ליבנה ונציגי העובדים הצטרפו לדעתו: "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קיבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קיבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסכסוך בבית הדין, יש להתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהווה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטרלי אשר יכריע בסכסוכים באופן ענייני, נכון, יעיל והוגן". אנו סבורים, כי יפים דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) אדלר גם לענייננו.
לטעמנו, לא יתכן שתניות אשר מוסכמות במסגרת חוזים, אשר נערכו בין צדדים שקיבלו על עצמם את ההוראות וההסכמים אשר נהוגים ו/או נחתמו בארגון בהם הם מועסקים ובפרט כאשר מדובר בעובד בכיר, המודע היטב לזכויותיו וחובותיו ואף מייצג את הנהלת הארגון כבענייננו – יוכלו לפנות לבית הדין לעבודה ולבטל באחת את המוסכם.
סוף דבר: הבקשה לעיכוב הליכים לפי ס' 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 168 – מתקבלת.

בהליך תביעות בין ארגוניות (סב"א) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ובפסק הדין המשלים שניתן ציין בית הדין כי המחלוקת התעוררה נוכח העובדה כי "קיימים שני ארגונים של מורים שאליהם משתייכים המורים" [בחטיבות הביניים – ל.ג.]; "אין חולק שאותה הסתדרות [הסתדרות המורים – ל.ג.] היא ארגון יציג שלו הסכמים עם המדינה, בדבר תנאי עבודתם של המורים, כשם שהמבקש [ארגון המורים – ל.ג.] הוא ארגון שכזה"; "השאלה מה היא 'יחידת מקוח' לצורך קביעת היציגות של ארגון עובדים, לא עלתה בהליך זה". דב"ע (ארצי) נה/24–4 ארגון המורים – מדינת ישראל ואח', פד"ע לא 442 (26.5.1996).
לגופו של עניין טענה הסתדרות המורים כי הסכם 2008 אינו הסכם קבוצי בר תוקף ביחסים שבין המדינה לבין ארגון המורים (בהתייחס לעובדי ההוראה בחטיבות הביניים), הן בשל העידר מעמד של ארגון המורים לחתום על הסכם קבוצי עם המדינה והן בשל כך שהוא "פסול כמפר הסכם קודם" (כתבי בית דין שהגישה הסתדרות המורים בהליך בבית הדין האיזורי - נספח מב/44 לבקשת ארגון המורים; פרוטוקול הדיון בבית הדין האיזורי – נספח מב/45 לבקשת ארגון המורים).
בפסק הדין בעתירה הודגש כי אין מקום להתערבות בג"צ "מקום שבית הדין הארצי עצמו בפסק דינו הותיר את השער פתוח בפני העותר להגיש אליו תביעה בשאלת היציגות. את השאלה מיהו האירגון היציג לגבי מורי חטיבות הביניים המועסקים על ידי המדינה ניתן אפוא לברר בתוך מערכת בתי הדין לעבודה". כשנה לאחר מכן, הגישה המדינה בקשת צד בסכסוך קבוצי כנגד ארגון המורים (סק"כ 1539-08-10), במסגרתה עתרה למתן סעדים כנגד צעדים אירגוניים בהם משתתפים חברי ארגון המורים בקשר ליישום רפורמת אופק חדש בחטיבות הביניים (נספח מש/4 לתגובת המדינה).
...
כללו של דבר: על יסוד האמור לעיל, בקשתו של ארגון המורים להצהיר כי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי בכיתות ז' עד יב' הם בגדר יחידת מיקוח אחת נדחית.
על אף האמור, אנו סבורים כי יש מקום שהצדדים ליחסי עבודה ישקלו "לחשב מסלול מחדש", ויבחנו בתום לב, בפתיחות וביצירתיות פתרונות שיביאו ליישוב הסכסוך, ויאפשרו להם לפעול יחדיו לטובת כלל עובדי ההוראה.
סוף דבר בקשתו של ארגון המורים להצהיר כי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי בכיתות ז' עד יב' הם בגדר יחידת מיקוח אחת - נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט נ' סולברג: עתירה על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, בעס"ק 12159-09-21, מיום 5.10.2021 (ניתן על-ידי הנשיאה ו' וירט ליבנה, השופטים ח' אופק גנדלר ו-א' סופר, ונציגי הציבור ר' בנזימן ו-ר' דיין), שבגדרו נדחה ערעור שהגישו העותרים נגד החלטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, בס"ק 50149-06-21, מיום 2.9.2021 (השופטת ע' איצקוביץ, ונציגי הציבור ד' גורין ו-י' קוגמן).
בכל הנוגע לערעור העותרים, נקבע כדברים האלה: "לאחר ששמענו את טענות הצדדים בהרחבה, מצאנו כי דין העירעור של העובדים להדחות וזאת מאחר שאין מעמד לקבוצת עובדים פרטנית בחברה שמתנהל הליך מולה לגבי יציגות ארגון העובדים ושאינה יכולה להיות צד להליך הקבוצי. בהערת אגב נעיר, לאור דברי ב"כ העותרים כי אין להם מסגרת משפטית בה יוכלו להביע את עמדתם, נציין כי כבר היו מקרים של קבוצות עובדים שהתנגדו להתארגנות, פתחו בהליך משפטי מתאים על מנת שישמע קולם (ראו עניין סודה סטרים)". מכאן העתירה שלפנינו, שבגדרה התבקשנו להורות על ביטול פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, כמו גם החלטת בית הדין האיזורי לעבודה שניתנה באותו עניין, שבגדרן נקבע, כי העותרים ימחקו מן ההליך המתנהל כיום בבית הדין האיזורי לעבודה.
סעיף זה מפנה לחוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957, הקובע בסעיף 2(1), כי "הסכם קבוצי מיוחד", הוא הסכם "בין מעסיק או ארגון מעבידים המייצג את המעסיק לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם". מכלל לאו אתה שומע הן: מעסיק, ארגון מעבידים או ארגון עובדים יציג – כן; עובד בודד או מספר עובדים הפועלים כיחידים – לא. העותרים דנן אינם כשירים להיות צד להסכם קבוצי, ובהתאם, הם אינם רשאים גם להגיש בקשת צד להסכם קבוצי, מכוח הוראות סעיף 24(2) לחוק בית הדין לעבודה.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, מצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף, וזאת אף מבלי צורך לבקש את תגובת המשיבים.
על כן, דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבותנו בקביעות בתי הדין לעבודה, ובהתאם לאמות המידה הנהוגות עמנו מזה שנות דור.
מעבר לכך אוסיף, למעלה מן הצורך, כי דין העתירה להידחות גם לגופה.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרקע היטיב לתאר את הרקע לסכסוך בהליך שלפנינו בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בעתירה (בג"ץ 6915/21) שהוגשה על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 14857-09-21, עס"ק 12159-09-21) על החלטות שניתנו על ידינו ביום 2.9.21: ההסתדרות הלאומית הוכרה החל מחודש מרץ 2019 על ידי החברה כארגון יציג של עובדיה.
נגד החלטה זו, שביחס לעובדים המתנגדים מהוה למעשה פסק דין, הגישו העובדים המתנגדים ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
בפסק דין נוסף עמד בית הדין הארצי על כך שהאיסור להפעיל השפעה בלתי הוגנת חל הן על פעולה השוללת הצטרפות לאירגון עובדים והן על פעולות התומכות בהצטרפות (עס"ק (ארצי) 5073-07-20‏ ישיבת אש התורה – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מיום 20.8.20).
יפים לענייננו הדברים שנקבעו על ידי בית הדין הארצי לעבודה (בר"ע (ארצי) 62735-05-19‏ ‏ ואלרי סינייסקי - יובלים אשדוד תאגיד המים והביוב בע"מ, מיום 22.10.19): "...נציין בתמצית כי מקובל עלינו העקרון שלפיו אין להתיר בנקל לצדדים לחזור בהם מהסכמות דיוניות. מדובר בעקרון שיש לתת לו משקל רב בהיתחשב במגוון אינטרסים הנוגעים הן לצדדים והן להליך השפוטי. יחד עם זאת, לצד עקרון חשוב זה, קיימת גם ההכרה בכך שבנסיבות מיוחדות ומתאימות, יהיה זה מן הצדק לאפשר לחרוג מהעקרון. כך לדוגמא – "כבר נפסק כי בנסיבות מסוימות וברשות בית הדין רשאי צד לחזור בו מההסכמה הדיונית... על אף שמדובר למעשה בחוזה בין הצדדים שדיני החוזים חלים עליו, מדובר בחוזה מסוג מיוחד שחלים עליו כללים נוספים... ועניינם עשיית משפט צדק" (עב"ל (ארצי) 40914-12-11 עזרא מנצורה - המוסד לביטוח לאומי (9.10.12); כן ראו בקשר לחזרת צד מהסכמות דיוניות את בר"ע (ארצי) 44240-06-14 אברהם יקירי - רובין פאר (11.9.14); ובמערכת הכללית – רע"א 2160/09 ש.ב. סופר בע"מ נ' קבוצת מתיישבי ברסלב (26.4.09); בע"מ 2180/15 פלוני נ' פלוני (19.8.18)).
אשר לבקשת ההסתדרות הלאומית לקבוע יציבות בת 90 יום, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אין מקום לקבוע תקופת "יציבות ארגונית", שבמהלכה אסור למעסיק לעורר מחדש את מעמדו של ארגון עובדים שהוכר כיציג, בסיטואציה בה קיים במקום העבודה ארגון עובדים אחד בלבד.
...
דין כל טענות החברה אשר לפגמים שנפלו בעניינו של ההסדר הדיוני – להידחות.
לסיכום ההסתדרות הלאומית היא הארגון היציג בחברה, ועל החברה להמשיך לנהל משא ומתן עמה בהתאם להוראות חוק הסכמים קיבוציים.
לעניין ההוצאות, לאחר ששקלנו, מחד גיסא את התנהלותה של החברה ותוצאות ההליך, ומאידך גיסא את התנהלותה של ההסתדרות הלאומית, אנו סבורים כי במקרה דנן, ובהתאם לנהוג בהליכי סכסוך קיבוצי, אין לתת צו הוצאות למי מהצדדים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

נהפוך הוא, טענתו (בסעיפים 9 ו-76 לכתב העתירה המתוקן) היא שחרף קביעתם ההפוכה של פסקי דין אלו – שעליה הוא חולק – לא קודם על ידו מעולם במסגרת עבודתו באירגון חרם נגד מדינת ישראל או נגד גופים ישראליים במשמעות של חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, תשע"א-2011 (להלן – חוק החרם).
כמו כן, ההלכה שנפסקה בבג"ץ 5666/03 עמותת "קו לעובד" נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד סב(3) 264 (2007), בדבר תחולת דיני העבודה הישראליים על העסקת פלסטינאיים באיזור בידי מעסיקים ישראליים בהתאם למבחן "מירב הזיקות". מכל המקובץ עולה כי המשיב היה מוסמך על פי הדין הבנלאומי לאסור את כניסת העותר לביקור באיזור בשל החשש שהביקור ינוצל על ידו לקידום חרם נגד גורמים הפועלים באיזור.
בהתקיים סמכותו של המשיב על פי הדין הבנלאומי לאסור את כניסת העותר לאיזור בנימוק של היותו פעיל חרם מרכזי, ומשעה שטענת העותר בדבר מעמד מיוחד הניתן לו כמגן זכויות אדם באיזור אינה מגלה פגם בהחלטה שיש בו להצדיק היתערבות של בית המשפט, נופלת גם טענתו הנוספת של העותר שלפיה לא נימצאת בדין המקומי הוראה המסמיכה את המשיב לאסור את כניסתו לאיזור בשל החשש לניצול הכניסה לקידום פעילות חרם.
...
לאחר שעיינתי בממצאים הכלולים בפסקי הדין משנת 2019 של בית משפט זה ובית המשפט העליון בעניין ביטול אשרת העבודה של העותר בישראל, נוכחתי כי יש בהם לתמוך כנדרש בעמדת המשיב שלפיה פעילותו של העותר בקידום תנועת החרם עולה כדי פגיעה בסדר ובחיים הציבוריים של האזור, וכי ממילא איסור כניסת העותר לאזור שתכליתו מניעת ניצול לרעה של הכניסה לקידום חרם, מצוי בדל"ת אמותיה של סמכות המשיב על פי דיני התפיסה הלוחמתית ועל פי תחיקת הביטחון באזור.
כמו כן, ההלכה שנפסקה בבג"ץ 5666/03 עמותת "קו לעובד" נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד סב(3) 264 (2007), בדבר תחולת דיני העבודה הישראליים על העסקת פלסטיניים באזור בידי מעסיקים ישראליים בהתאם למבחן "מירב הזיקות". מכל המקובץ עולה כי המשיב היה מוסמך על פי הדין הבינלאומי לאסור את כניסת העותר לביקור באזור בשל החשש שהביקור ינוצל על ידו לקידום חרם נגד גורמים הפועלים באזור.
אשר על כן, העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו