]השופט א' רובינשטיין:
][]א. העותר לפנינו עוסק במתן שליחויות לעורכי דין, בין היתר אל לישכת רשם המקרקעין בירושלים (להלן המשיב).
לטענתו, בין הימים 18.10.14 ועד ליום 27.10.14 ניסגרה הלישכה לשם הטמעת מערכת מחשוב חדשה, ואילו מאז ועד היום, החל המשיב להפעיל נוהל חדש, לפיו יוכל כל שליח להגיש למשרדי המשיב שני תיקים ביום בלבד, וזאת כדי להתגבר על העומס שהצטבר במשרדי המשיב (להלן הנוהל).
ביום 3.12.14 הוגשה תגובת המשיבים לעתירה, שנתמכה בתצהיר רשמת המקרקעין בירושלים (להלן המשיבה).
כפי שציין בשעתו השופט זמיר, כדי שבית משפט זה יתערב בשקול הדעת המסור לרשות המנהלית, "צריך שהעתירה תצביע על כך שהרשות המינהלית, נגדה מופנית העתירה, נהגה לכאורה שלא כחוק" (בג"צ 94/6104 עמותת אמיתי אזרחים למען מינהל תקין וטוהר מידות נ' מיכאל בן יאיר, היועץ המשפטי לממשלה (1994); וראו גם בג"צ 5594/98 מאיר נ' השופט לינדנשטראוס (1998)).
מטבע הדברים, רשויות שונות מתמודדות עם עומס העבודה בדרכים שונות, והאופן בו פעלו המשיבים בעניינינו אינו נראה חריג או פוגעני בצורה המצדיקה היתערבות; כך במיוחד, כפי שציינו המשיבים, שעה שמתאפשר לעותר ולציבור באי לישכת המקרקעין להפקיד את תיקיהם לטפול אצל פקידי הלישכה לאחר שעות העבודה, מבלי הגבלה על מספר התיקים.
...
בגדרים אלה, לא מצאנו כי העותר מצביע על עילה להתערבותנו.
לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת המשיבים שלא לאפשר כניסת שליחים לחדריהם של בוחני העסקאות, אלא להותיר נושא זה במגע מול עורכי הדין עצמם.
כאמור, לא נוכל להיעתר לעתירה.