עתירה נגד נוהל הגשת תיקים בלשכת רשם המקרקעין בירושלים

בית המשפט המחוזי בירושלים ה"פ 6572-10-18 מזרחי ואח' נ' מזרחי ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מרים ליפשיץ-פריבס המבקשים 1. אברהם מזרחי 2. יצחק שמשון מזרחי 3. תקווה דגן (דוגה) (מזרחי) 4. יעל כהן (מזרחי) 5. דוד יגן 6. איל יגן 7. אתי כהן 8. דרור יגן 9. צפורה ארז 10. סימה יגן 11. יהודה כהן ע"י ב"כ עוה"ד יהושע ננר ושמעון כהן המשיבים 1. יצחק מזרחי ע"י ב"כ עו"ד **** ספרבי 2. ניסים מזרחי 3. מירה מרים מזרחי 4. דב מזרחי 5. דבורה משה 6. רחמים מזרחי 7. רחל מזרחי 8. זמירה מזרחי 9. רשם המקרקעין בירושלים פסק דין

עוד עתרו המבקשים למינוי בא כוחם, עו"ד יהושע ננר, ככונס נכסים על הבניין שטרם נירשם כבית משותף ולהסמיך אותו לרשום אצל רשם המקרקעין (משיב 9) את זכויותיהם על חלקו של המנוח בבניין או לרשום אותן על שם חליפיהם, ככל שימכרו את זכויותיהם.

ביום 6.2.2006 נרשמה הערת אזהרה לטובת הנעברים בלישכת רישום המקרקעין מכוח הסכם המתנה על 74/557 מזכויות המנוח בבניין (נספח ו' לתובענה) אך לא הושלם רישום הזכויות על שם מי מהנעברים בלישכת רישום המקרקעין.

אותה תביעה, הוגשה נגד מרים מזרחי, בתו של המנוח נחום ובעלה, אליהו מזרחי.

הליך אחר נוהל בבית משפט השלום בירושלים (ת.א 2368/90).

...

טענת זיוף חתימת המנוח בהסכם המתנה נזנחה ואף לא הוכחה, ודינה להידחות.

טענות המשיב 1 להתיישנות ושיהוי, נטענו בהרחבת חזית אסורה מכתב התשובה, ודינן להידחות.

סוף דבר, המנוח חתם על התחייבות בלתי חוזרת לתת מתנה לקרוביו – הנעברים.

בית המשפט המחוזי בירושלים ה"פ 35779-07-18 וסרמן ואח' נ' לישכת רישום מקרקעין - ירושלים תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח מבקשים 1.אברהם וסרמן 2.אסתר רויזה וסרמן ע"י ב"כ עו"ד חיים ברזסקי משיבה לישכת רישום מקרקעין - ירושלים ע"י ב"כ עו"ד מג'ד בוטרוס (פמ"י) פסק דין

במסגרת המרצת-הפתיחה, עותרים בני-הזוג וסרמן (להלן: המבקשים) ליתן צו עשה המורה למשיבה לרשום את הבעלות בנכס על-שם בני-הזוג כודרי, שלפי הנטען מכרו את זכויותיהם בנכס למבקשים.

אין לעקוף הליכים מינהליים אלה באמצעות הגשת תובענה לבית-משפט זה כנגד המשיבה, ללא מיצוי המסלול המינהלי בו בחרו המבקשים לצעוד בעבר לגבי רישום הנכס הנידון (השוו: ה"פ (י-ם) 6008/07 ג'נאח נ' רשם המקרקעין (10.9.2007); ה"פ (חי') 31618-12-09 מדינת ישראל נ' טורקובסקי (18.4.2010); ת"א (חי') 54367-06-14 מוסלמני נ' מוסלמני (5.9.2016); ת"א (י-ם) 8657-01-18 עוזרי נ' מדינת ישראל (20.3.2018); ה"פ (מרכז) 8629-03-18 ישר נ' לישכת רישום מקרקעין פתח תקווה (23.7.2018)).

לחלופין, אם וככל שהמבקשים סבורים כי אין מדובר בסוגיה טכנית-מנהלית באופייה, שכן נהליה הקיימים של המשיבה אינם מאפשרים את הרישום המבוקש על-ידם, הרי אז יש צורך בהכרעה שיפוטית שאינה באה בגדרי סמכותה של המשיבה, וממילא אין טעם בהגשת בקשה עדכנית במסלול המינהלי הקבוע בחוק המקרקעין.

...

מסקנה זו מתחייבת מחמת אי מיצוי המסלול המנהלי הקבוע בחוק המקרקעין, אם וככל שריבם המהותי של המבקשים הוא מול המשיבה.

לחלופין, מסקנה זו מתבקשת מחמת העדרם של המשיבים הנכונים להליך אשר נדרשים לצורך בירור התובענה בבית-המשפט, אם וככל שהמשיבה היא צד פורמלי גרידא בלא יריבות מהותית בינה לבין המשיבים.

אשר על כן, ונוכח הטעמים האמורים, אני מורה על מחיקת התובענה שבכותרת על הסף.

]השופט א' רובינשטיין: ][]א. העותר לפנינו עוסק במתן שליחויות לעורכי דין, בין היתר אל לישכת רשם המקרקעין בירושלים (להלן המשיב).

לטענתו, בין הימים 18.10.14 ועד ליום 27.10.14 ניסגרה הלישכה לשם הטמעת מערכת מחשוב חדשה, ואילו מאז ועד היום, החל המשיב להפעיל נוהל חדש, לפיו יוכל כל שליח להגיש למשרדי המשיב שני תיקים ביום בלבד, וזאת כדי להתגבר על העומס שהצטבר במשרדי המשיב (להלן הנוהל).

ביום 3.12.14 הוגשה תגובת המשיבים לעתירה, שנתמכה בתצהיר רשמת המקרקעין בירושלים (להלן המשיבה).

כפי שציין בשעתו השופט זמיר, כדי שבית משפט זה יתערב בשקול הדעת המסור לרשות המנהלית, "צריך שהעתירה תצביע על כך שהרשות המינהלית, נגדה מופנית העתירה, נהגה לכאורה שלא כחוק" (בג"צ 94/6104 ‎עמותת אמיתי אזרחים למען מינהל‎ ‎תקין וטוהר מידות נ' מיכאל בן יאיר, היועץ המשפטי לממשלה (1994); וראו גם בג"צ 5594/98 מאיר נ' השופט לינדנשטראוס (1998)).

מטבע הדברים, רשויות שונות מתמודדות עם עומס העבודה בדרכים שונות, והאופן בו פעלו המשיבים בעניינינו אינו נראה חריג או פוגעני בצורה המצדיקה היתערבות; כך במיוחד, כפי שציינו המשיבים, שעה שמתאפשר לעותר ולציבור באי לישכת המקרקעין להפקיד את תיקיהם לטפול אצל פקידי הלישכה לאחר שעות העבודה, מבלי הגבלה על מספר התיקים.

...

בגדרים אלה, לא מצאנו כי העותר מצביע על עילה להתערבותנו.

לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת המשיבים שלא לאפשר כניסת שליחים לחדריהם של בוחני העסקאות, אלא להותיר נושא זה במגע מול עורכי הדין עצמם.

כאמור, לא נוכל להיעתר לעתירה.

במסגרת העתירה, טוען העותר נגד סבירותו של הנוהל, אשר פוגע לדבריו בחופש העיסוק שלו וכן בזכויות הקניין של כלל הציבור הנידרש לשירותי המנהל.

בטרם אדון בגוף העתירה, אציין כי ביום 11.12.2019 הגיש העותר עתירה זהה לבית משפט זה, אשר נדחתה מחמת אי-מיצוי הליכים (בג"ץ 8262/19 ולנשטיין נ' המנהל האזרחי באיזור יו"ש – הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי (16.12.2019)).

שאלה דומה לזו שהעותר ביקש להציב לפנינו הוכרעה זה מכבר על ידי בית משפט זה בגדרי בג"ץ 7245/14 לוי – שירותים משפטיים נ' רשם המקרקעין – טאבו ירושלים (16.12.2014), אשר עסק בנוהל זהה שהוצא בלישכת רשם המקרקעין בירושלים.

שם קבע השופט א' רובינשטיין (כתוארו דאז) כדלקמן: "מטבע הדברים, רשויות שונות מתמודדות עם עומס העבודה בדרכים שונות, והאופן בו פעלו המשיבים בעניינינו אינו נראה חריג או פוגעני בצורה המצדיקה היתערבות; כך במיוחד, כפי שציינו המשיבים, שעה שמתאפשר לעותר ולציבור באי לישכת המקרקעין להפקיד את תיקיהם לטפול אצל פקידי הלישכה לאחר שעות העבודה, מבלי הגבלה על מספר התיקים. מכאן נראה כי אין להלום טענה לפגיעה לכאורית בחופש העיסוק של העותר, וככל שישנה ניכר כי זו מידתית.

...

סבורני כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה מבוררת להתערבות שיפוטית בשיקול דעתו של המנהל.

במקרה שלפנינו שוכנעתי כי החלטת המנהל לווסת את עומסיו על ידי הגבלת כמות התיקים אשר יטופלו בו במקום הינה סבירה לחלוטין – זאת, בייחוד כאשר עומדת לעותר, כמו לכל דורש, האפשרות להשאיר את יתר התיקים במשרדי המנהל להמשך טיפול לאחר שעות קבלת הקהל.

העתירה נדחית אפוא.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 50280-07-22 אהרוני נ' רשם המקרקעין - ירושלים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת שושנה ליבוביץ תובע דורון אהרוני ע"י ב"כ עוה"ד ע"י ב"כ עו"ד משה פרנקפורטר נתבעים 1. מדינת ישראל - לישכת רישום המקרקעין ע"י פרקליטות מחוז ירושלים -אזרחי 2. יהודה אהרוני 3. יוסף אהרוני פסק דין

הוראת נוהל 5.28.4 לקובץ נהלי רישום מקרקעין שכותרתה "העברה ללא תמורה בהסתמך על ייפוי כוח" קובעת כי "לבצוע פעולה רישומית ללא תמורה, ניתן לעשות שימוש בייפוי כוח שנתן המעביר רק אם ייפוי הכוח כולל הרשאה מפורשת לבצוע פעולה ללא תמורה" (סעיף 2).

לישכת המקרקעין עתרה לסילוק התובענה שהוגשה נגדה על הסף בהנתן שתכבד כל החלטה שתתקבל בנידון על ידי בית המשפט בכפוף להצגת המסמכים הנדרשים והתשלומים הנדרשים בתאם להוראת כל דין.

...

לאחר שעיינתי בתובענה ובצרופותיה מצאתי לקבל את התביעה נגד האחים.

ממכלול המסמכים עולה אפוא כי המנוחה חתמה על התצהיר העברת זכויותיה בחנות לתובע ללא תמורה וייפוי הכוח שנחתם באותו מועד נועד להסמיך את באי כוח הצדדים לחתום בשמה על כל מסמך שיידרש לצורך כך. נוכח האמור, ובהעדר כתבי הגנה מטעם האחים, התובענה מתקבלת וניתן בזה צו הצהרתי שלפיו ייפוי הכוח הוא ייפוי כוח להעברת זכויות המנוחה בחנות ללא תמורה.