עתירה נגד משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל בדבר טיפולים רפואיים

מאז, למעלה מעשור מנסה משרד הבטחון להוציא לפועל את המיכרז לקבלת שירותי לווי סיעודי רפואי לנכי צה"ל, ואולם בכל פעם מועלות טענות שונות כנגד המיכרז כפי שיפורט, לרבות במסגרת הליכים משפטיים שמוגשים, דבר שמנע עד כה את סיום הליכי המיכרז.

העותרים, ה"ה ריזק, שוורץ, קלימן ועזר הוסיפו וטענו כנגד ארגון נכי צה"ל (ראו בהודעתם מיום 15.7.18) כי בין האירגון למשרד הבטחון קיימת מערכת יחסים של קח ותן המציבה את האירגון בנגוד עניינים מובנה, שכן האירגון נזקק לכספי התמיכה שהוא מקבל ממשרד הבטחון והדבר מנחה את פעילותו עד כדי פגיעה בזכויות הנכים (סעיפים 9-10 להודעה).

"| העותרים ריזק, שוורץ, קלימן ועזר עומדים על כך, כי לאור הצהרות משרד הבטחון על חשיבות המיכרז לטפול בנכי צה"ל, ולאור מטרות חוק הנכים, היה מקום כי מדד האיכות יהיה לפחות זהה למדד המחיר, ובלשונם (סעיפים 30-29 ו-68 לסיכומי התשובה מיום 3.7.18): "בהתייחס לטענה כי אחוז המרכיב האיכותי הוגדל מ-15% ל-20%, הרי שטענה זו רק מדגישה את עליבות המיכרז שמנוהל ע"י הגוף היחיד שהוסמך ע"י המדינה לטפל בפצועי מערכות ישראל. מצופה כי הגוף המטפל בנכי צה"ל יתן דגש על המרכיב האיכותי ברמת דומינאנטיות השווה לפחות לעלות הכספית, כפי שעולה מרוח הצעת חוק הנכים....דרישה ל-20 אחוז מדד איכות בלבד, הוא כאות קין על המשיב, וכל מילה נוספת מיותרת, באשר זהו היחס שלו לפצועים הקשים ביותר במערכות ישראל". כמו כן נטען (ראו בעתירת או.אר.אס) נגד אמת המידה בדבר "הקף הפעילות" המהוה חלק ממדדי האיכות הקבועים במיכרז (סעיפים 38-39 לסיכומי או. אר. אס).

...

נוכח ההפניה בסעיף 8.13 לנספח 140, לא ניתן לומר כי משרד הביטחון נהג בחוסר סבירות בסוגיה זו, ולפיכך איני מוצאת לקבל טענות העותרת בעניין זה. סוף דבר דין העתירות להתקבל.

אני סבורה כי מחויבותנו כחברה לטיפול המיטבי בנכי צה"ל אינה באה לידי ביטוי כנדרש בהוראות המכרז, הן מבחינת תנאי המטפלים הסיעודיים, שעלולים להביא לירידה ברמת העובדים וממילא לפגיעה בנכים, הן בהוראות נוספות המביאה לפגיעה בנכים, כגון דרישה להחתמה סלולרית מבוססת מיקום בעלולה להביא לפגיעה בפרטיותם.

אני סבורה כי לא היה מקום לטענות אלו, הן לאור העובדה שמשרד הבטחון הוציא את המכרז הראשון בעניין זה (שלא צלח) רק 16 שנה לאחר שהיה מחובתו לעשות כן, ובעיקר כאשר מרבית טענות העותרים נמצאו מוצדקות.

. העותר מוסיף וטוען כי על פי הסכם בין ארגון נכי צהל למשהב"ט מיום 19.11.09 התחייב המשרד לכבד המלצות רופאים מומחים ולסטות מהן רק במקרים חריגים ועל פי נוהל מסודר.

לעניין טפולי רפואה משלימה, נאמר כך: "נכותך המוכרת מקנה זכאות לטיפולי ביו-פידבק וזאת במידה וד"ר מוסקוביץ ימליץ על חידוש הטיפולים.". ביום 23.3.15 כותב הרופא המחוזי ד"ר אולג שפיר לעותר כך: "בהמשך לסיכום ביקור מיום 10.3.15 שהגשת למרפאה, הריני להשיבך כי טפול בדיקור סיני שהומלץ לך אינו מאושר בשל אי קשר לנכותך המוכרת במשרד הביטחון.". ביום 9.9.15 היתקיים דיון לאחר שהוגשה תגובת המדינה לעתירה המתוקנת.

הוועדה בהחלטה מציינת כך: "הנכה מיצה את זכאותו בהיותו מחוסר דיור כך שבשנת 2000 קיבל הלוואה בסך של 180,000 ₪ ועוד מענק בסך 50,000 ₪. בשנת 2008 החליט על דעת עצמו ללא היתייעצות עם הגורמים המטפלים ומכר את ביתו שבאשקלון בטענה שעקב הטילים אינו מסוגל להמשיך ולהתגורר במקום. הוועדה מציינת שאי קבלת אישור הגורמים המטפלים למכירה הנה בעייתית מצידה ואף הועדה מדגישה שהנכה מבקש סיוע חריג לרכישת דירה באשקלון, דבר שאינו מתאים להצהרתו בנוגע לסיבה בשלה מכר את הדירה לפני שנתיים." עוד ציינה הועדה כי המכירה נעשתה בהמלצת האב, וכי מסכום של 152,000 ₪ שמותרו בידי העותר לאחר החזר המשכנתא, נותר בידו בשנת 2010 רק מחצית הסכום בסכום ש 80,000 ₪.

...

אני סבורה כי יש לדון מחדש בשאלת שעות הליווי הסיעודי להם זקוק העותר, מבלי שהעותר יבצע בדיקת ADL נוספת שאינה מתאימה למצבו.

לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי העותר זכאי לסיוע ברכישת דירה ראשונה באשקלון, בסכומים המגיעים כיום לעותר במצבו.

סוף דבר העותר יקבל טיפולי רפואה משלימה לפי המלצת מרפאת הכאב בתל השומר, תוך שיפורטו סוג הטיפולים ותדירותם.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 17963-05-20 בוחבוט נ' אגף שקום נכים תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עמיתה זהבה בוסתן עותר מאיר בוחבוט משיב משרד הביטחון - אגף שקום נכים ע"י עו"ד **** הורנשטיין ועו"ד שמרית סמדג'ה פסק דין

בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושקום) התשי"ט – 1959 [נוסח משולב] (להלן "החוק"), התקנות שהותקנו מכוחו והוראות פנימיות של אגף שקום נכים במשרד הבטחון (להלן "המשיב"), זכאים נכי צה"ל בנוסף לתגמולים לשורה ארוכה של זכויות והטבות.

בין השאר זכאים נכי צה"ל לקבל טפול רפואי בנכותם המוכרת במימון המדינה.

ההחלטה בדבר הקפו של הלווי מסורה לרופא המוסמך המרחבי או לסגן הרופא המוסמך הראשי לאחר שהועברה אליהם חוות דעת צר"מ. בהתאם לסעיף 4 לתקנות טפול רפואי וסעיף 40 לטיוטת הוראה 50.14 ניתן לערער על החלטתם בפני הרופא המוסמך הראשי.

בהתייחס לגורם יכולת התארגנות ועמידה במשימות נרשם כי "יכולתו להתארגן ולהתמיד במשימות נמוכה ופוחתת לאורך השנים. לאחרונה נחלש, סובל ממחלות ומקשיים כפי שפרטתי ועקב כל זאת יש ירידה במצבו הבריאותי, בבטחונו העצמי ובתפקודו.

(כל ההדגשות שלי – ז.ב.) בעקבות ביקור מעקב פיסיכאטרי שגרתי של העותר, אצל הרופא המטפל בביה"ח שיבא, ביום 2.9.19 - ד"ר **** רובניץ, נרשם בסיכום ביקור: "משום שלהנ"ל יש כיום קודי (צ.ל. קושי) רב לאור מצבו הנפשי להיתמודד עם מצבי לחץ רבים אשר מקשים מאד לתפקד באופן עצמאי כולל עזרה בסדר ונקיון, ללכת למקלחת, לסייע לו בסידורים שונים וגם בהכנת אוכל ואחרים, הנני ממליץ על המשך מתן עזרה מטעם משרד הביטחון בלווי ע"י מלווה מטעם משרד הביטחון במהלך כל השעות של היום". ביום 2.9.2019 הגיש העותר בקשה להגדלת שעות לווי סיעודי לצמיתות לצורך עזרה בסידורים, השגחה, סיוע במקלחת בשל חשש מנפילות, סיוע בלהזכיר לו ללכת לטיפולים, סיוע בנהיגה, בנטילת תרופות ועוד.

...

אשר לבקשתו של העותר כי שעות הליווי ינתנו לו לצמיתות, אני סבורה כי לא רק שאין פסול אלא יש הצדקה ואפילו חובה שמידי כמה שנים ייבדק הצורך בהמשך שעות הליווי ובהיקף שעות הליווי.

לאור האמור העתירה מתקבלת בחלקה והחלטת הרופא המוסמך הראשי תשונה וינתנו לעותר 6 שעות ליווי ביום לתקופה של 3 שנים.

המשיב ישלם לעותר את הוצאות המשפט בסך של 1,000 ₪.

העתירה מכוונת נגד החלטת ועדת החריגים לרכב רפואי של אגף השקום במשרד הבטחון, מיום 11.6.2020, בה נקבע כי רכב מסוג מיצובשי אקליפס, נמצא במסגרת זכאותו של העותר לרכב רפואי, ומתאים למגבלותיו הרפואיות.

מתוקף חוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט - 1959 (להלן "החוק" או "חוק הנכים") והתקנות שהותקנו מכוחו זכאים נכי צה"ל לתגמולים חודשיים בהתאם לדרגת נכותם המוכרת, לטפול רפואי ולתוספות שונות לתגמול החודשי.

שינוי משמעותי נוסף שנעשה בהוראת השעה החדשה (על אף שנהגו כך בעבר מבלי שהדבר היה מעוגן בהוראות) מתייחס לסמכות שניתנה לוועדה לאשר את המלצת מהנדס לכלי רכב הזולים מהרכב היציג לו זכאי הנכה או בנפח מנוע קטן יותר כל עוד הם מתאימים למגבלותיו הפיסיות של הנכה (סעיף 37 בהוראת השעה החדשה).

בהתייחס לטענת העותר כי שינוי הרכב הועדה שנעשה בהוראת שעה נוגד את הוראה 10.00, מפנה המשיב לסעיף 26 להוראה 10.00 הקובע כי ניתן לפרסם הוראת שעה אם היא "הוראה זמנית... המחייבת פירסום מיידי - שינוי שמקורו... החלטות הנהלת המשרד... ובגלל אילוצי זמן, או נסיבות חריגות, לא ניתן לפעול בהליך הרגיל של פירסום ההוראה". בעניניינו מיתקיים גם תנאי ההחלטה הנוגעת להנהלת המשרד וגם תנאי הנסיבות החריגות, זאת לאור חוסר ההסכמה בין אגף השקום לאירגון נכי צה"ל ביחס לנוסח ההוראה, כפי שפורט מעלה.

אין לראות בהטבות הניתנות לנכי צה"ל מכח הנחיות מנהליות "אינטרס המוגן באופן אובייקטיבי בדין" (בגצ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר, מו(1) 191) והן אינן בגדר "תקנה בת פועל תחיקתי" (עעמ 8531/10 יעקב זכאי נ' משרד הבטחון (פורסם בנבו, 28.11.2011)).

...

בדומה למה שנקבע בענין פלוני אני סבורה כי החזרת הדיון לועדת החריגים איננה אפקטיבית וסעד שכזה יגרום להתמשכות ההליכים ולעלויות מיותרות.

התוצאה היא כי גם לפי חוות דעתו של המהנדס אפרים קיים רכב זול יותר מסובארו פורסטר המתאים למגבלותיו של העותר ויש לאשר לו לרכוש רכב זה. נזק נוסף- לטענת העותר יש לחייב את המשיב בירידת ערך המוגדלת שנגרמה לרכב שבחזקתו עכשו מאחר וחלפו יותר מ-4 שנים מאז היה אמור להחליף את הרכב.

סוף דבר אני מקבלת את העתירה וקובעת כי הרכב המתאים לעותר הינו רכב מסוגשברולט אקוינס בנפח מנוע של 1500 סמ"ק. המשיב ישא בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורך דינו בסך של 12,000ש"ח. ניתן היום, כ"ט שבט תשפ"א, 11 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים עע"מ 6466/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: משרד הבטחון נ ג ד המשיבים: 1. עמותת חברות הסיעוד 2. או.ר.ס שירותי רפואה 2001 בע"מ 3. תגבור - מאגר כוח אדם מקצועי זמני בע"מ 4. איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל 5. דנאל אדיר יהושע בע"מ 6. מנפאואר קר בע"מ 7. עו"ד עומר יעבץ 8. סאלח ריזק 9. רוני שוורץ 10. נעים עזר 11. עו"ד עידן קלימן 12. הסתדרות העובדים הלאומית 13. ועד העובדים של מליווי נכי צה"ל במערכת הבטחון המבקשת להצטרף: עמותת מנהיגות אזרחית ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב (כב' השופטת מ' אגמון-גונן) מיום 01.07.2019 בתיק עת"מ 020878-03-18 תאריך הישיבה: כ"ג באב התש"ף (13.08.2020) בשם המערער: עו"ד גורט פנחס ועו"ד רנאד עיד בשם המשיבה 1: עו"ד אורן רוט ועו"ד עמוס אוסינזון בשם המשיבה 2: עו"ד חיים הרציג בשם המשיבה 3: עו"ד גיורא אונגר ועו"ד יואב הרטמן בשם המשיבות 6-4: עו"ד דן פרידמן ועו"ד יואב זטורסקי בשם המשיבים 9-7: רוני שוורץ בשם המשיבים 11-10: עו"ד עידן קליימן, עו"ד יוסי לוי ועו"ד אייל בן שושן בשם המשיבים 13-12: עו"ד יורם ברוק בשם המבקשת להצטרף: עו"ד איתן צחור ][]פסק-דין

ההליך בפני בית משפט קמא פסק דינו של בית משפט קמא הכריע בשש עתירות שהוגשו נגד המיכרז: עתירת המשיבה 1 (להלן: עמותת חברות הסיעוד), בה חברים כשלושים תאגידים שעיסוקם במתן שירותי טפול וסיעוד; עתירותיהן של המשיבה 2 (להלן: ORS) והמשיבה 3 (להלן: תגבור), חברות שעיסוקן במתן שירותי סיעוד והן שתיים מהחברות המספקות את השירותים מושא המיכרז כיום; עתירת המשיבות 6-4 (להלן יחד: איגוד נותני שירותי הסיעוד), שהן או החברות המאוגדות בתוכן (המשיבה 4) מספקות שירותי סיעוד; ועתירות המשיב 7 והמשיבים 11-8, נכי צה"ל, חלקם נזקקים ללווי סיעודי 24 שעות ביממה, וחלקם בעלי תפקידים באירגון נכי צה"ל. כפי שצוין, ארגון נכי צה"ל היה מעורב בהליך ופרש לאחר שהגיע להסכמות עם המערער שייתרו את עתירתו.

השופטת ד' ברק-ארז: מיכרז של משרד הבטחון לצורך הסדרת הלווי שלו נדרשים נכי צה"ל הקשים ביותר הוא צומת שאליו מתנקזים החוב האינסופי של החברה הישראלית למי שנזקקים לכך, מצד אחד, והצורך להשקיף על הדברים גם במשקפיים ניהוליים וכלכליים, מצד אחר.

...

עם זאת, לאחר ששקלנו את הנתונים כפי שהוצגו לנו על ידי הצדדים, אנו סבורים כי הדרך שהתווה בית המשפט המחוזי אמורה להיות דרך המלך, וככלל, על מלכ"ר שמגיש הצעה להצטייד מראש באישור מרשויות המס.

(-) אשר לסוגיית המע"מ – אנו סבורים שהדין עם המערער לגבי ההבחנה בין מלכ"רים לבין חברות.

סוף דבר, הערעור מתקבל בחלקו כמפורט לעיל.