עתירה נגד מניעת כניסה לבית הדין הרבני הגדול

. הוא התקף והמחייב בעיניינם של הצדדים, עת גם העירעור שהוגש ע"י המשיב לבית הדין הרבני הגדול כנגד החלטה זו נדחה, וכך גם העתירה שהגיש בבג"צ כנגד הכרעת בית הדין הרבני הגדול בעיניין זה. ביום 25.02.2019 היתקיימה לפניי ישיבת קדם משפט ראשונה ארוכה בהליך דנא, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים ובאי כוחם נקבע, כי תנתן החלטה בעיניין המשך ניהול ההליך ותשלח לצדדים.

(18( מה( לפיכך ועפ"י ההלכה הפסוקה, כאשר קיימת אפשרות, ולו קלושה, שעל פי העובדות המבססות עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש על ידו, לא תמנע ממנו הכניסה בשערי בית משפט ]וראו לעניין זה: ע"א 642/89 עיזבון המנוח שניידר ז"ל נגד עריית 1983 ); י' 8 ) 721 ,( 476-477 , ע"א 35/83 חסין נגד פלדמן, פ"ד לז( 4 ,470 ( חיפה, פ"ד מו( 9 .

...

עם זאת ושעה שהמשיב טוען גם, כאמור, לביטול הסכם הגירושין מחמת הפרתו באופן יסודי, לכאורה, ע"י המבקשת, אזי דין טענתה בעניין העדר הסמכות של בית משפט זה להידרש לתובענה להידחות.

יצוין, כי מסקנה זו מתבקשת גם נוכח טענות באת כוחו במסגרת הדיון מיום 05.02.2020 עת נטען על ידה בשמו, שהוא עותר הן לאכיפה והן לביטול של הסכם הגירושין (עמ' 17 ש' 12-13 לפרוטוקול הדיון), הגם שברור כי שני הסעדים הללו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.

נימוקים אלה לצד שיקולים של יעילות דיונית ושקילת האינטרס הציבורי בניהול הליכים משפטיים אל מול שיקולים של צדק, הגינות ושוויון, הובילוני למסקנה כי יש להורות על מחיקת התובענה מושא הליך זה. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי וכן להתנהלות המשיב לאורך ההליך, אני מחייבת אותו 15 .

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1266689/3 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב מיכאל עמוס המערערת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד רונית אלאג'ם זיסמן ועו"ד ארתור שני) המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד דפנה לביא) הנידון: יסודות ועקרונות האפשרות להקדים את איזון המשאבים למועד קרע המוקדם לבקשה לאיזון ולכלל ההליכים פסק דין

אין חולק שביום ב' באב התשע"ד (29.7.14) הוציאה האשה סכום כסף גדול ופתחה חשבון נפרד, מאז הפסיקה להכניס את הכנסותיה לחשבון המשותף והפסיקה להישתתף בתשלומי המדור והחזקתו, ומאז הצדדים מתנהלים בנפרד כשהבעל לבדו משלם את הוצאות הבית.

האשה טענה שלמרות העידר חיי אישות ולמרות החשבונות הנפרדים, מכיוון שהבעל דאג לחלק מהעניינים שבבית, אכל לפעמים ממה שבישלה ולפעמים היה מקדש בליל שבת וסועד בסעודת שבת – אף שכיום הוא כבר לא יושב עמה, ומכיוון שמלבד זאת היא מעוניינת בשלום בית, מעוניינת בחיי אישות, מעוניינת שיסעד עמה, והמניעה כולה מצדו, לדבריה, ואף שזה שנים אין הם מגיעים לארועים יחד ואף לבית הדין וממנו הם מגיעים וחוזרים כל אחד בעצמו, למרות מגוריהם תחת אותה קורת גג – עובדות אלו אינן בהכרח ראיה על קרע בלתי־הפיך.

[2: המערערת עתרה נגד קביעת בית הדין האיזורי ובית הדין הגדול בנוגע לסמכותו לידון בעיניינם של הצדדים.

...

סוף דבר: הדברים צריכים להיבחן בכל מקרה ומקרה לגופו בדקדוק רב ואין ללמוד ממקרה אחד לאחר.

לאור כל האמור לעיל ומאחר שאנו מקבלים את קביעת בית הדין ונימוקיו שלפיהם הקרע בין הצדדים קיים בפועל כבר משנת תשע"ד (2014), סמכותו וחובתו להקדים מועד האיזון.

מסקנות והוראות לפיכך אנו קובעים כדלהלן: אנו דוחים את הערעור.

]השופט ד' מינץ: בעתירה שלפנינו התבקש מתן צו אירעי "בהול" המונע פינוי העותרת מדירת מגוריה (להלן: הדירה).

לאחר כניסתו של אילן לבית הסוהר בשנת 2009 לריצוי עונש מאסר שהוטל עליו, ולאחר גירושי בני הזוג בשנת 2014, הודיעה עמידר לעותרת כי היא לא תוכל להמשיך להתגורר בדירה.

ראשית מפני שבית הדין הרבני האיזורי ובית הדין הרבני הגדול כלל לא צורפו כמשיבים לעתירה.

הלכה נושנה היא לפנינו כי בית המשפט לא ייזקק לעתירה בה לא צורפו כל המשיבים הנוגעים בדבר ובכלל זה הרשויות שמתבקש נגדן סעד (בג"ץ 6478/15 ‏חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הרשות לשירותים צבוריים – חשמל‏, פסקה 19 (20.4.2017) והאסמכתאות שם).

...

על רקע האמור, ולאחר שחרורו של אילן, בהחלטה מיום 3.5.2022 הורה בית הדין האזורי על פינוי העותרת מהדירה.

דין העתירה להידחות על הסף.

באשר לטענות העותרת בקשר להתנהלות משרד הבינוי והשיכון ועמידר בהליך בבית הדין הרבני, דין העתירה להידחות בהיעדר עילה.

העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6165/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. בית הדין הרבני איזורי בפתח תקוה 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי המופנית נגד החלטתו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1325212/2 מיום 4.7.2023, ועתירה למתן צו ביניים המופנית נגד החלטתו של בית הדין הרבני האיזורי בתיק 1035146/9 מיום 5.7.2023 בשם העותר: עו"ד דני שרמן; עו"ד יעל קינד-הלד ][]פסק-דין

עוד במסגרת העתירה מתבקש מתן צו ביניים שימנע בשלב זה את עריכת סידור הגט, אשר נקבע ליום 12.9.2023 על פי החלטת בית הדין האיזורי מיום 5.7.2023.

לא מצאתי כי המקרה שלפנינו ניכנס בגדרי אותם מקרים שעשויים לחרוג מכלל זה. אין לכחד כי החלטת בית הדין הרבני הגדול עשויה לפגוע באופן ממשי בעירעור שהגיש העותר, אולם אין בכך כדי להקים עילה להתערבותנו.

...

דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה. כידוע, בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, והתערבות בהחלטותיהם תיעשה במקרים חריגים שבהם קיימת חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, או סטייה מהוראות החוק (בג"ץ 316/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 4 (29.6.2020); בג"ץ 2350/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 8 (10.9.2020); בג"ץ 6897/22 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה (9.11.2022)).

העובדה שביצוע של החלטה שיפוטית יביא להיווצרות מצב דברים חדש, ובלתי הפיך, היא שיקול חשוב בבוא ערכאה שיפוטית לבחון בקשה לעיכוב ביצוע, וזאת במסגרת "מאזן הנוחות". ואולם שיקול זה אינו עומד לבדו, ואין הוא מוביל באופן אוטומטי למסקנה כי יש להורות על עיכוב ביצוע של כל החלטה שאינה הפיכה (השוו: בג"ץ 1154/22 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 16 (14.3.2022); וכן ראו בהקשר דומה: רע"א 1508/19 לוי נ' רשות מקרקעי ישראל (3.4.2019)).

במצב הדברים האמור, ברי כי אין במקרה הנוכחי עילה להתערבותו של בית משפט זה. על כן, העתירה נדחית וכך גם הבקשה למתן צו ביניים.

העתירה דנן הופנתה, כאמור, נגד בית הדין הרבני הגדול שלא אִפשר את כניסת העותרת, וזאת בשל צו ההרחקה שהוצא נגדה מכוח סעיף 2(א) לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965 (להלן: החוק).

...

בהמשך ניאות בית הדין, לפנים משורת הדין, להיעתר לבקשתה ולאפשר לה להיכנס ולשטוח טענותיה בעל פה בפני הדיין, אך פעם נוספת הוצא נגדה צו הרחקה לאחר שהפריעה למהלך הדיונים בבית הדין (החלטה מחודש אפריל 2023).