עתירה נגד מבחני תמיכות משרד החינוך למוסדות ציבור

העותרת יוצאת כנגד ההרכב הפרסונלי של המועצה והמדור לתאטרון; לדבריה, קיים חשש ממשי למשוא פנים בהחלטה למתן תמיכה כספית, וזאת משום ששלושה מחברי המועצה (אחת היא אף חברת המדור לתאטרון), שבהמלצתם-כך לדבריה-ממונים חברי המדור לתאטרון, עומדים בקשרי תעסוקה עם מוסדות הנתמכים על ידי משרד החינוך לשנת 2005.

הינה כי כן, המבחנים מבקשים לקדם את ערכי היצירה כשהיא חופשית מכל מגבלה על תוכן היצירה; לשמור על "רמה אומנותית נאותה" ועל "רפרטואר מיגוון של הפקות". להגן על ה"בחירות האמנותיות" וכן על "חופש הביטוי". השאלה העיקרית אותה עלינו לברר, אפוא, היא אם המבחנים שהותקנו על-ידי משרד החינוך, עומדים בדרישות ההלכה הפסוקה לפיה "התמיכה מכספי המדינה במוסדות ציבור חייבת להיעשות על פי מבחנים שוויוניים" (פרשת תאטרון ארצי, בעמ' 263).

...

בהליך מקדמי, ערך המדור לתיאטרון בחינה נוספת של ארועי העותרת: שלושה חברים נוספים צפו באירוע אותו העלתה העותרת וביום 5.2.2006 גיבש המדור לתיאטרון את המלצתו כי העותרת אינה עונה על תנאי הסף לקבלת תמיכות: החלטה: לסיכום הדיון, גם אם הארוע בו צפו שלושת חברי המדור הנוספים, עונה לכאורה על הגדרת "הפקה" כהגדרתה במבחני התמיכה, סבורים חברי המדור כי הגוף אינו ראוי להכרה כתיאטרון רפרטוארי, זאת כיוון שהגוף אינו עומד בכמה מדרישות הסף לתמיכה במוסדות מסוג תיאטרונים רפרטוארים כגון 'עיקר פעילותו ביצירת הפקות', 'רמה אומנותית נאותה' ו'מגוון רפרטוארי'.

בהמשך להמלצתו של המדור לתיאטרון היתכנסה ועדת התמיכות ביום 21.2.2006 והגיעה למסקנה כי יש לדחות את בקשתה של העותרת על בסיס שני טעמים: הראשון, הועדה אימצה את המלצתו של המדור לתיאטרון שבחן את הפן האמנותי-מקצועי.

דין העתירה להדחות אפוא.

המלצה זו, שלפיה העותרת אינה עונה על המבחנים לקבלת כספי תמיכה של משרד החינוך, ניתנה בהתאם לסעיף 2 למבחנים להענקת תמיכה במוסדות תרבות התאטרון, שקובע כי על ועדת התמיכות להיתחשב בהמלצתו של המדור לתאטרון בבואה להחליט על הענקת כספים.

כן ציין בית המשפט כי בחלק ניכר ממבחני התמיכה נעשה שימוש באמות מידה אובייקטיביות, אולם בהיתחשב במטרייה בה מדובר אין מנוס מעשיית שימוש בפרמטרים שאינם ניתנים להערכה אובייקטיבית גרידא, ואף אין זה רצוי לעצב מבחנים החופשיים מכל הערכה אמנותית-מהותית, כאשר מבקשים לקבוע מיהם הגופים שזכאים לתמיכה מכספי הציבור.

לפיכך, דחה את בית המשפט את טענות העותרת נגד מבחני התמיכה של משרד החינוך וקבע כי מדובר במבחנים שוויוניים וסבירים, המתאימים למטרה שלשמה גובשו.

...

בית המשפט ציין כי פנייתה של העותרת נדחתה על סמך בחינה עניינית ומעמיקה, שהתבססה הן על חוות דעת מקצועית ומהימנה, והן על בחינה אובייקטיבית של המדדים הקבועים במבחנים; ולפיכך מצא בית המשפט כי החלטת ועדת התמיכות איננה בלתי סבירה ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית.

דין העתירה לדיון נוסף להידחות.

אשר על כן, העתירה נדחית.

]השופטת א' חיות: העתירה דנן מופנית נגד מבחני התמיכה במוסדות תורניים שקבע משרד החינוך.

מוסד ציבור מוגדר בסעיף כגוף "הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה". סעיף קטן 3א(ד) לחוק קובע כי הסכום אותו הקציבה הממשלה לתמיכה במוסדות ציבור מסוג מסוים "יחולק בין מוסדות ציבור הנמנים עם אותו סוג לפי מבחנים שוויוניים". בהתאם לאמור בסעיף 3א הנ"ל, ביום 30.6.1992, קבעה הממשלה מבחנים לחלוקת כספי תמיכה למוסדות תורניים (ראו, י"פ התשנ"ב 4020, בעמ' 3737).

...

כמו כן טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות גם לגופה.

דיון והכרעה דין העתירה להידחות על הסף.

מן הטעמים שפורטו לעיל, העתירה נדחית.

העתירה הוגשה נגד עריית חיפה, ובית המשפט לענינים מנהליים הורה על צרופו של משרד הפנים כמשיב נוסף בה. בפסק דינו מיום 25.3.2009, קבע בית המשפט לענינים מנהליים (השופטת י' וילנר) כי לאור העובדה שסעיף הפטור פוטר מארנונה "מעון יום, כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965", ואילו בחוק הנזכר אין הגדרה של "מעון יום" (אלא רק הגדרה של "מעון"), "ברי כי הדברים אינם מתיישבים זה עם זה ומדובר אפוא בתקלה/טעות ברורה על פניה." בית המשפט לענינים מנהליים קבע כי מדובר בטעות טכנית מסוג הטעויות בחקיקה הניתנות לתיקון בידי שופט, כי אחרת "אין כל משמעות להוראת [סעיף הפטור, סעיף] 5ג(ה)(4) לפקודת הפיטורין ולמעשה הוראה זו הנה אות מתה המרוקנת מכל תוכן." בית המשפט קבע כי הוא מתקן את סעיף 5ג(ה)(4) לפקודת הפיטורין כך שלאחר המילים "מעון יום" תופיע שוב המילה "מעון", כך שנוסח הסעיף יהיה: "'מעון יום' – מעון כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965". כך, קבע בית המשפט לענינים מנהליים, תוגשם כוונת המחוקק לפטור מארנונה "מעון" כהגדרתו בחוק, הפועל ביום בלבד.

(8) מדרשה תורנית ציונית ליהדות וללימודי ארץ ישראל ששר החינוך אישר לפי כל המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תמיכה בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף קטן זה; לענין פסקה זו, "מבחנים לצורך תמיכה" – מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לתמיכה במדרשות תורניות ציוניות ליהדות וללימודי ארץ ישראל".

...

השופט ס' ג'ובראן: לאחר שעיינתי בחוות דעתה של חברתי השופטת מ' נאור ובהערותיו של חברי השופט א' רובינשטיין, מצאתי לנכון לצרף דעתי לדעתם.

משכך, פנתה חברתי לבחינת התכלית האובייקטיבית של החקיקה, וזו הובילה אותה למסקנה כי הפרשנות על פיה המשיבה פטורה מתשלום הארנונה היא הפרשנות הראויה.

נוכח כל האמור, אני מצטרף לחוות דעתה של חברתי, השופטת מ' נאור, ולהערותיו של חברי, השופט א' רובינשטיין.

]השופטת מ' נאור: עניינה של העתירה – המבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד החינוך למוסדות ציבור בעבור "שעורי תורה ותרבות יהודית שלא במסגרת לימודים פורמאלית" ו"מפעלי תרבות יהודית" כפי שפורסמו ביום 21.11.2002 (י"פ התשס"ג, בע' 574).

התנועה המסורתית הגישה עתירה נגד משרד הדתות בענין מבחני התמיכה של משרד זה: בג"צ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לעינייני דתות, פ"ד נג (5) 337.

...

המשיבים הסבירו בתגובה כי אנשי משרד החינוך הגיעו למסקנה כי במקום להפנות משאבים לתמיכה במוסדות ציבור נכון יותר יהיה להפנותם, באופן ישיר, לעבר מסגרת בית הספר, אל המורים ואל התלמידים.

לא שוכנעתי ממכלול הנתונים שהובאו בעתירה זו, לרבות "מבחן התוצאה" שמציעים לנו העותרים, כי מבחני התמיכה נכתבו כפי שנכתבו במגמה לדחוק את רגליהם ולהעדיף על פניהם פעילות אורתודוכסית או תורנית.

אני סבורה כי לענין שנת 2002 עלינו לפעול ברוח הצו ההחלטי שנעשה בבג"צ 5290/97 הנ"ל. אציע לחברי לקבוע כי מבחני התמיכה נשוא הדיון לא יחולו על העותרות לגבי שנת 2002.

לסיכום אציע לחברי לקבל את העתירה בעניינים שיפורטו להלן, ולדחותה בשאר העניינים, והכל בלא צו להוצאות: א) תוך 60 יום תפורסם להערות הציבור התוספת למבחנים בעניין פעילות מחוץ לכותלי בתי הספר; ב) במסגרת השיעורים המורכבים יוכר כל תואר אקדמי כמזכה בקבלת תמיכה.