מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד היתר בנייה עם הקלות בשכנות לבית העותרים

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

החלקה נשוא ההיתר מצויה באיזור תחולתה של תכנית מתאר מקומית מפורטת מס' טב/2436 (להלן:"התכנית"), וכי השגת העותר מופנית נגד ההחלטה הנ"ל למתן היתר בניה, כשבמסגרת סעיף 9 לכתב העתירה, טוענים המבקשים כי "ההחלטה לא מתייחסת לתוכניות החלות על המיגרש, לאחר התוכנית טב/2436, כאשר חלו שינויים אחרים, על המקרקעין, שלא נילקחו בחשבון". משמע, לצד הנטען ע"י העותרים, במישור התיכנוני, נגד אי תקינות מהלך אישור הבקשה להיתר (ראה סעיפים 1-8 ו- 10 בכתב העתירה), הם טוענים טענה נוספת לפיה ניתן אישור בסטייה מתכניות בנין, זאת לצד שורה של טענות במישור הקנייני ו/או בשאלות של שימוש וחזקה שנידונו, כפי שגם דינן להיות נידונות, בערכאות האזרחיות הרגילות.
באותו מקרה התעוררה השאלה מה הדין בנסיבות בהן הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה העניקה היתר בנייה לפלוני, ואלמוני, שכנו של פלוני, מבקש לתקוף את החלטת הוועדה המקומית בטענה כי מתן ההיתר לפלוני פוגע בזכויותיו.
"א. איני משוכנע כי בסעיף 152(א)(1) המחוקק דק פורתא בכוונת מכוון למנוע את האפשרות להגיש ערר על החלטה למתן היתר בניה. שאם כך נאמר, עלול להווצר מצב בו מתן ההיתר יותקף בשני מסלולים שונים. במסלול אחד יגיש צד שניפגע ממתן ההיתר עתירה מנהלית, ובמסלול שני יגישו שני חברי ועדה מקומית ערר על ההחלטה לתת היתר כאמור בסעיף 152(א)(2) .... ב. פעמים רבות נטען על ידי המתנגד להיתר, כי ההיתר ניתן בנגוד לתכנית החלה על המקרקעין או שהיא מהוה הקלה או היתר לשימוש חורג בסטייה מתוכנית. המדובר בשאלה מקצועית-תכנונית מובהקת המחייבת בדיקת תכניות ובחינה מדוקדקת של היתר הבניה, וראוי כי ועדת הערר כגוף המקצועי המיומן ובעל הניסיון תידון בה ולא בית המשפט. להבדיל מבית המשפט שביקורתו מוגבלת לחוקיות וסבירות ההחלטה למתן היתר, ועדת הערר היא "מוסד תיכנון", וכזו היא בעלת סמכות מקורית ורשאית להפעיל שיקול דעת תיכנוני ולהמיר את שיקול דעתה תחת שיקול הדעת של הוועדה המקומית.
...
לסיכום ציין בית המשפט כי: "דרך המלך לתקוף את החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית ליתן היתר בניה כאשר עולה טענה של סטיה מתכנית צריכה להיות בהגשת ערר לוועדת הערר. זאת, להבדיל ממחלוקות בשאלות קנייניות או בשאלות של שימוש וחזקה הנדונות בערכאות האזרחיות הרגילות..." (פסקה 15 לפסק הדין).
התוצאה היא שאין מקום להכביד עוד על המשיבים ויש לתת להם להמשיך ולבנות.
התוצאה היא שהצו הארעי מיום 23/12/19 בטל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עתירה נגד תוקפו של היתר בניה במיגרש שכן למגרש העותרת, בשל טענות לפגמים שנפלו בו והתגלו לעותרת לאחר תחילת העבודות.
לטענת העותרת, מבדיקה ראשונית מיום 10.12.2020 שנעשתה באמצעות אדריכל מטעמה, נמצא שבהיתר שקבלה סריניטי נפלו מספר פגמים, ובכללם כי הגדר החדשה שאושרה לא הופיעה בתשריט בעת פירסום ההקלות – בו הופיעה הגדר לשימור מצב קיים; כי הגדר החדשה חורגת מדרישות החוק לגובה גדר עד ל-1.5 מ'; כי סריניטי בונה מבנה חניה מקורה הנפרד מהבית וצמוד לגדר, וקיר החניה יוצר חומה בגובה של 3.5 מ' מצד מיגרש העותרת.
ביום 12.1.2021 השיב מנהל אגף רשוי בנייה כי "לאחר שבחנו את הדברים שוב, בהתאם להחלטת וועדה עקרונית בנושא מבני חנייה, נידרש יידוע בעלי הזכויות במיגרש הגובל הרלוואנטי, לצורך קבלת התייחסותו. הליך היידוע היתקיים כאמור, ומהמסמכים שהוצגו בפנינו הודעות נימסרו [ל]כל בעלי העניין הרלוואנטיים, לרבות לגב' נטי גולן, אשר לא העבירה אלינו כל היתייחסות במועד שנידרש לכך. ... מבדיקת צוות אגף הפיקוח על הבנייה, הבנייה שבוצעה עד כה תואמת להיתר שניתן". ב"כ העותרת עמדה על כך שבמסגרת יידוע השכנים, לא פורסמה הבקשה לבניית מבנה החנייה "במרווחים" (המרווח שבין קו הבניין לקו המיגרש – קרי בנפרד מבית המגורים ובסמוך לגבול המיגרש), וביקשה לקיים פגישה.
...
למען הסר ספק, אין בידי לקבל את טענת העותרת כי "על פי לשון ההחלטה העקרונית... ככל שהעותרת היתה מקבלת הודעה ומתנגדת לבקשה להקמת החניה בסמוך לקו מגרש אזי למשיבות 1-2 לא היה כל שיקול דעת לדחות התנגדותה ולא יכלו לאשר חניה במרווחים". אין מקום לטענה השוללת את סמכותה של הוועדה המקומית ומעניקה להתנגדות "זכות וטו", והדברים נכונים בוודאי מקום בו אין מחלוקת כי מותרת הקמת מבנה חניה על פי התוכנית התקפה.
לסיכום, ענייננו בסכסוך שכנים בנוגע לבקשה להיתר תואם תוכנית.
אלא ששוב מדובר בטענה הנוגעת לטיב התכנון – אין לי אלא לחזור על האמור לעיל הן לעניין זכות העותרת להביע עמדתה והן לכך שמדובר בהחלטה תכנונית מובהקת שלא מצאתי מקום להתערב בה. סוף דבר העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפני עתירה המכוונת כנגד החלטת ועדת הערר לתיכנון ולבניה – מרכז (להלן "ועדת הערר"), מיום 20.4.21, אשר דחתה את הערר שהגיש העותר נגד החלטת הוועדה המקומית לתיכנון ובניה הוד השרון (להלן "הוועדה המקומית"), מיום 1.11.2020, בה הוחלט לאשר בקשה להיתר לחזוק מבנה קיים, בהתאם להוראות תמ"א 38 ותכנית הר/1/38, בבנין המצוי ברח' יסוד המעלה 11 הוד השרון, הידוע גם כגוש 6410, חלקה 259 (להלן "המקרקעין").
במענה לטענה המרכזית של העותר בהתנגדות צוין בהחלטת הוועדה המקומית כי: "לטענה כי האופציה של הריסה והקמת בנייה מחדש עדיפה על חזוק הבניין. לדחות היתנגדות. היזם לא מחויב לבחור באופציה של הריסת המבנה הישן והקמת ביניין חדש במקומו. אילו הייתה קיימת תכנית מפורטת המורה על הריסת הבניין, כמובן שהיזם היה צריך לציית להוראות התכנית. אי לכך, ניתן לבחור בחיזוק הבניין והוספת זכויות בהתאם לתכניות החלות. מה גם, שהבניינים השכנים ביסוד המעלה 7 ו-9 חוזקו בהליך של תמ"א 1/38 על-ידי אותו היזם וכדי לשמור על צביון, נראה שהאופציה של חזוק המבנה עדיפה" (נספח 4 לעתירה).
דיון והכרעה - פגמים בפירסום הבקשה להיתר בהתייחס להחלטת ועדת הערר טוען העותר כי הועדה המקומית (וועדת הערר לאחריה) אינן מוסמכות לאשר הקלה מקוי בנין הקבועים בתמ"א 38 שכן מדובר בתכנית מתאר ארצית ובהתאם לסעיף 149(א) לחוק התיכנון והבניה בהקלה מתכנית מתאר ארצית נידרש אישור המועצה הארצית.
על אף האמור בהחלטת ועדת הערר לא הצביע העותר על הוראה המחייבת את פינוי והריסת הבית ברח' תבור 10 כתנאי להותאת היתר בניה אלא חזר על טענתו שנבחנה ונדחתה על ידי הוועדה המקומית ולאחריה ועדת הערר.
...
על אף חשיבות הפרסום ויידוע הציבור אף אני סבורה כי הפגם בפרסום ההקלה בקו הבנין של המרפסות אינו חמור דיו כדי להביא לביטול החלטת הועדה המקומית.
על כן טענה זו נדחית.
דיון והכרעה – חניות עמדת ועדת הערר מקובלת עלי.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 48582-03-23 שטיינר ואח' נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה - צפון חיפה ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט הבכיר מנחם רניאל עותרים 1.משה שטיינר 2.רנה שטיינר משיבים 1.הוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה - צפון חיפה 2.הועדה המקומית לתיכנון ובנייה "יישובי הברון " 3.מאיר חן 4.רבקה חן פסק דין
המשיבים 3,4 בנו במקרקעין שבידם, בשכנות לעותרים, בנייה ללא היתר.
עוד טענו העותרים כנגד האישור להרוס את גג הרעפים ולבנות במקומו גג שטוח, בנגוד לתוכנית מפורטת ש/22א. על פי תשובת הועדה המחוזית, יש לדחות את העתירה שכן מדובר בהחלטה מקצועית תכנונית מובהקת, שלא נפל בה פגם המצדיק היתערבות שיפוטית.
העותרים עצמם הסכימו להקטנת המירווח האחורי מ-6 מטרים ל-5 מטרים, או בדרך של הקלה, לצורך הסדרת אותו גג בטון, אך הסכמתם נדחתה.
...
עוד טענו העותרים כנגד האישור להרוס את גג הרעפים ולבנות במקומו גג שטוח, בניגוד לתוכנית מפורטת ש/22א. על פי תשובת הוועדה המחוזית, יש לדחות את העתירה שכן מדובר בהחלטה מקצועית תכנונית מובהקת, שלא נפל בה פגם המצדיק התערבות שיפוטית.
לא נפל פגם תכנוני או אחר בהחלטות המשיבה 1 והמשיבה 2, ועל כן יש לדחות את העתירה.
אני דוחה את טענת המשיבים 3,4 שאין מדובר בתוכנית לגליזציה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במהלך חודש יוני 2013 הגישו התובעים לבית המשפט המחוזי בחיפה (בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים) עתירה מנהלית לביטולו של היתר הבנייה ולמתן צו להריסת הבנייה, בנימוק שרק עם תחילת ביצוע עבודות הבנייה נודע להם שניתן לנתבעים היתר לבצוע עבודות בנייה בחלקת המקרקעין אשר נימצאת בבעלותם.
בתאריך 23.1.2014 השיבה היועצת המשפטית של הנתבעת 5 לב"כ של התובעים כדלקמן : "... צו הפסקת עבודה שפוטי אשר הוצא בקיץ האחרון, בקשר עם בנייה שבוצעה בסטייה מהיתר ברחוב הולנד 31, צומצם לאחרונה, בהסכמה, תוך שהוחלט לאפשר לבעלי ההיתר להמשיך בבנייה נשואת ההיתר בלבד.
במהלך הדיון אשר היתקיים במסגרת ישיבת הועדה ציינה היועצת המשפטית של הנתבעת 5 כדלקמן : "נעשתה במקום פעולה מכוונת של בנייה שלא לפי ההיתר תוך הגשת בקשה להיתר ללא הקלות וסטיות לאישור רשות רשוי, ובנייה בפועל באופן שנוגד את ההיתר ומחייב הליכי פירסום כתנאי לאישור.
  (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרשוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:  (1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה; (2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה; בפיסקה זו – "שינוי פנימי" – שינוי שאינו נוגע לצד החצוני של הבניין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שניסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור; בפסיקת בתי המשפט נקבע כי הפרה של דיני התיכנון והבניה מהוות בסיס לזכותו של שכן לקבל סעד כנגד הבניה שאותה ביצע שכנו אשר קיבל את היתר הבנייה מטעם הועדה המקומית לתיכנון ובנייה, וכי הוראות חוק התיכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 מהוות בסיס לתביעה אזרחית בשל עוולת הפרת חובה חקוקה כנגד הבונה בנגוד להיתר הבנייה, כאשר הוראות סעיף 145(א) לחוק התיכנון והבנייה הוכרה בפסיקה כחיקוק אשר נועד להגן על בעלי המבנים השכנים ושל המתגוררים בהם.
...
סוף דבר : תביעת התובעים כנגד הנתבעים מתקבלת בחלקה בהתאם לפירוט הבא : ירידת ערך דירת התובעים – 87,000 ₪ ; תיקון נזקים – 3333 ₪ ; מערכת מים מתוך הקיר המפריד – 3000 ₪ ; תיקון שער הכניסה – 2000 ₪ ; חיפוי גדר בטון – 36,000 ₪ ; תיקוני ריצוף וקרמיקה – 34,500 ₪ שיקום דשא – 5000 ₪ ; נזק לא ממוני/עוגמת נפש – 50,000 ₪.
התביעה כנגד הנתבעים 5 ו – 6 נדחית.
התביעה כנגד הצד השלישי נדחית ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו