בד בבד עם הגשת העתירה (שהוגשה במקור רק נגד עירית חיפה/הוועדה) הגישה העותרת בקשה לסעד זמני שיאסור על כניסת קבלן גינון אחר לאיזור "כרמל" (בפועל, העותרת מבצעת את העבודות נשוא המיכרז באיזור "כרמל").
מאחר ולא היה בידי ב"כ המשיבה פרוטוקול חתום של הוועדה, ומאחר ועלו בדיון מספר שאלות שדרשו בירור , ובין היתר בשאלת תוקפו של המיכרז והתנהלות המשיבה ביחס למציעים האחרים, ניתן על ידי צו זמני לפיו לא יוכרז זוכה במיכרז, וככל שהוכרז – תעוכב ההחלטה עד החלטה בעתירה לגופה.
בהמשך לדבריו נאמר על ידי יו"ר הוועדה:
"כאשר אנחנו באים ורואים את התחשיב הזה , בוא נגיד שהתחשיב הזה היה מצורף להצעה, למה שנקרא למען הספר ספק, האם אנחנו יש לנו סיבה, עומדת עדיין בעינה סיבה לפסול את ההצעה?"
אמנם עו"ד דלל, ב"כ המשיבה כאן, טען כי ניתן להכשיר את ההצעה ואף אמר כי :"לא המלצנו לפסול את ההצעה אבל אמרנו שאנחנו לא נבקש להכריז על זוכה אחר ולתת לו את השהות לבוא ולהגיד מה הוא מתכוון לעשות. אם אנחנו מחזירים אותו אז הוא הופך להיות ההצעה הזוכה".
אך בסוף הישיבה נאמר על ידו :
"אז אם ככה המשמעות היא שהוועדה מבטלת את הפסילה ומחזירה את ההצעה הזוכה".
השתלשלות הדברים בישיבה מעוררת תמיהות – מחד נפסל המשיב אך מאידך מצאה הוועדה לנכון לא להכריז על זוכה אחר , אלא "הזמינה" את המשיב לתקן את הצעתו, ומאידך, נאמר כי הוא כלל לא נפסל אך בסופו של דבר הוחלט לבטל את פסילתו .
ב"כ שני המשיבים היפנו גם לע"א 5035/98 משה"ב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ נ. מינהל מקרקעי ישראל ואח' , פ"ד נ"ו (4) 11, כאסמכתא לטענתם כי ועדת המכרזים מוסמכת לשנת את החלטתה בדבר פסילת הצעה קודם לקבלת החלטה סופית על זוכה במיכרז , ואולם שם דובר בשינוי מדיניות המציע , תוך מתן היזדמנות שווה לכל המציעים , ושמירה על כללי התחרות ההוגנת, בעוד שבעניינינו ניתנה למשיב היזדמנות לתקן את הצעתו, אגב ניהול הליך של הבהרות (שאינו מתועד) , דבר שדווקא בפסק דין זה נאמר כי הוא פסול:
"האיסור לנהל משא ומתן והצורך בניתוק מגע בין בעל המיכרז למציעים הם, אכן, כללי יסוד בדיני המכרזים (בג"ץ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות [15], בעמ' 94-93). כן נאסר על בעל המיכרז לעשות בהצעה שהוגשה שינויים מהותיים ביוזמתו. כללים אלה נגזרים מעקרונות השויון והתחרות ההוגנת בין המתחרים (ג' שלו "מכרזים פרטיים" [20], בעמ' 196-195).
...
בהמשך לדבריו נאמר על ידי יו"ר הועדה:
"כאשר אנחנו באים ורואים את התחשיב הזה , בוא נגיד שהתחשיב הזה היה מצורף להצעה, למה שנקרא למען הספר ספק, האם אנחנו יש לנו סיבה, עומדת עדיין בעינה סיבה לפסול את ההצעה?"
אמנם עו"ד דלל, ב"כ המשיבה כאן, טען כי ניתן להכשיר את ההצעה ואף אמר כי :"לא המלצנו לפסול את ההצעה אבל אמרנו שאנחנו לא נבקש להכריז על זוכה אחר ולתת לו את השהות לבוא ולהגיד מה הוא מתכוון לעשות. אם אנחנו מחזירים אותו אז הוא הופך להיות ההצעה הזוכה".
אך בסוף הישיבה נאמר על ידו :
"אז אם ככה המשמעות היא שהועדה מבטלת את הפסילה ומחזירה את ההצעה הזוכה".
השתלשלות הדברים בישיבה מעוררת תמיהות – מחד נפסל המשיב אך מאידך מצאה הועדה לנכון לא להכריז על זוכה אחר , אלא "הזמינה" את המשיב לתקן את הצעתו, ומאידך, נאמר כי הוא כלל לא נפסל אך בסופו של דבר הוחלט לבטל את פסילתו .
בתנאים אלה, וכדי לקדם את הפשרה, ברי כי היה צורך בהידברות כלשהי בין הצדדים שבלעדיה לא היה ניתן להגיע לסיכום דברים.
מכל האמור, אני סבורה כי אין מקום להפעיל את כלל הבטלות היחסית ואני מורה על ביטול המכרז וביטול ההכרזה על המשיב כזוכה במכרז.