עתירה נגד החלטת יו"ר ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל

עתירה מנהלית כנגד החלטת ועדת המכרזים של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – המשיבה) לפסול את הצעת העותר במיכרז פומבי 01/2018 להקמת 7 תחנות בדיקה לרשוי רכב ביישובים נצרת/ריינה/אכסאל (להלן – המיכרז), מאחר שאין היא עומדת בתנאי הסף הקבועים למכרז, ולביטול הזכייה במיכרז.

דיון טעות סופר שיו"ר ועדת המכרזים היה רשאי לתקן מקובלת עליי החלטת המשיבה כי הפגם שנפל בכתב ההצעה ובזכרון הדברים, קרי ציון תת חלקה שמספרה 17 (ולא 20), אינו טעות סופר שיו"ר ועדת המכרזים היה רשאי לתקן בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993.

לעומת זאת, ועדת מכרזים רשאית לפי שיקול דעתה להכשיר פגמים בעלי אופי טכני, שמקורם בטעות בתום לב מצד המציע, אשר אינם יורדים לשורש העניין ואינם פוגעים בכללי היסוד של דיני המכרזים (בג"ץ 161/80 מלון סן טרופז בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, לד(4) 709, 711 (1980); עניין חברת י.ת.ב בע"מ לעיל, בעמ' 906; עע"ם 5831/05 בני מאיר בע"מ נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פס' 7 (29.10.2006); עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (6.1.2010)).

...

ואולם, על פני הדברים נראה כי יש בטענות האלה ממש, ואילולא הייתה נדחית העתירה מטעמיה, הייתה נדרשת התייחסות המשיבה לטענות.

מסקנה זו מתחזקת נוכח טענת העותר כי לא הומצאה לו ההחלטה בדבר הזכייה במכרז (אלא רק ההחלטה בעניין עמידתו בתנאי סף) והעובדה כי מבחינת אובייקטיבית עצם הזכייה במכרז, כפי שטענה המשיבה בתשובתה מיום 29.5.19 (ס' 109), אין משמעותה שינוי אופרטיבי כלשהו אלא רק התחלת פעולות מצד הזוכה לצורך קבלת אישורים שונים מהרשות המקומית.

נוכח המקובץ, העתירה נדחית וממילא אין מקום לתן צו ביניים.

בד בבד עם הגשת העתירה (שהוגשה במקור רק נגד עירית חיפה/הוועדה) הגישה העותרת בקשה לסעד זמני שיאסור על כניסת קבלן גינון אחר לאיזור "כרמל" (בפועל, העותרת מבצעת את העבודות נשוא המיכרז באיזור "כרמל").

מאחר ולא היה בידי ב"כ המשיבה פרוטוקול חתום של הוועדה, ומאחר ועלו בדיון מספר שאלות שדרשו בירור , ובין היתר בשאלת תוקפו של המיכרז והתנהלות המשיבה ביחס למציעים האחרים, ניתן על ידי צו זמני לפיו לא יוכרז זוכה במיכרז, וככל שהוכרז – תעוכב ההחלטה עד החלטה בעתירה לגופה.

בהמשך לדבריו נאמר על ידי יו"ר הוועדה: "כאשר אנחנו באים ורואים את התחשיב הזה , בוא נגיד שהתחשיב הזה היה מצורף להצעה, למה שנקרא למען הספר ספק, האם אנחנו יש לנו סיבה, עומדת עדיין בעינה סיבה לפסול את ההצעה?" אמנם עו"ד דלל, ב"כ המשיבה כאן, טען כי ניתן להכשיר את ההצעה ואף אמר כי :"לא המלצנו לפסול את ההצעה אבל אמרנו שאנחנו לא נבקש להכריז על זוכה אחר ולתת לו את השהות לבוא ולהגיד מה הוא מתכוון לעשות. אם אנחנו מחזירים אותו אז הוא הופך להיות ההצעה הזוכה". אך בסוף הישיבה נאמר על ידו : "אז אם ככה המשמעות היא שהוועדה מבטלת את הפסילה ומחזירה את ההצעה הזוכה". השתלשלות הדברים בישיבה מעוררת תמיהות – מחד נפסל המשיב אך מאידך מצאה הוועדה לנכון לא להכריז על זוכה אחר , אלא "הזמינה" את המשיב לתקן את הצעתו, ומאידך, נאמר כי הוא כלל לא נפסל אך בסופו של דבר הוחלט לבטל את פסילתו .

ב"כ שני המשיבים היפנו גם לע"א 5035/98 משה"ב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ נ. מינהל מקרקעי ישראל ואח' , פ"ד נ"ו (4) 11, כאסמכתא לטענתם כי ועדת המכרזים מוסמכת לשנת את החלטתה בדבר פסילת הצעה קודם לקבלת החלטה סופית על זוכה במיכרז , ואולם שם דובר בשינוי מדיניות המציע , תוך מתן היזדמנות שווה לכל המציעים , ושמירה על כללי התחרות ההוגנת, בעוד שבעניינינו ניתנה למשיב היזדמנות לתקן את הצעתו, אגב ניהול הליך של הבהרות (שאינו מתועד) , דבר שדווקא בפסק דין זה נאמר כי הוא פסול: "האיסור לנהל משא ומתן והצורך בניתוק מגע בין בעל המיכרז למציעים הם, אכן, כללי יסוד בדיני המכרזים (בג"ץ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות [15], בעמ' 94-93). כן נאסר על בעל המיכרז לעשות בהצעה שהוגשה שינויים מהותיים ביוזמתו. כללים אלה נגזרים מעקרונות השויון והתחרות ההוגנת בין המתחרים (ג' שלו "מכרזים פרטיים" [20], בעמ' 196-195).

...

בהמשך לדבריו נאמר על ידי יו"ר הועדה: "כאשר אנחנו באים ורואים את התחשיב הזה , בוא נגיד שהתחשיב הזה היה מצורף להצעה, למה שנקרא למען הספר ספק, האם אנחנו יש לנו סיבה, עומדת עדיין בעינה סיבה לפסול את ההצעה?" אמנם עו"ד דלל, ב"כ המשיבה כאן, טען כי ניתן להכשיר את ההצעה ואף אמר כי :"לא המלצנו לפסול את ההצעה אבל אמרנו שאנחנו לא נבקש להכריז על זוכה אחר ולתת לו את השהות לבוא ולהגיד מה הוא מתכוון לעשות. אם אנחנו מחזירים אותו אז הוא הופך להיות ההצעה הזוכה". אך בסוף הישיבה נאמר על ידו : "אז אם ככה המשמעות היא שהועדה מבטלת את הפסילה ומחזירה את ההצעה הזוכה". השתלשלות הדברים בישיבה מעוררת תמיהות – מחד נפסל המשיב אך מאידך מצאה הועדה לנכון לא להכריז על זוכה אחר , אלא "הזמינה" את המשיב לתקן את הצעתו, ומאידך, נאמר כי הוא כלל לא נפסל אך בסופו של דבר הוחלט לבטל את פסילתו .

בתנאים אלה, וכדי לקדם את הפשרה, ברי כי היה צורך בהידברות כלשהי בין הצדדים שבלעדיה לא היה ניתן להגיע לסיכום דברים.

מכל האמור, אני סבורה כי אין מקום להפעיל את כלל הבטלות היחסית ואני מורה על ביטול המכרז וביטול ההכרזה על המשיב כזוכה במכרז.

לפיכך, נוסח הצעת ההחלטה אשר ניתנה לו הכותרת "הצעה בדבר כניסת העבודה לממשלת האחדות" עונה על הוראות סעיף 136 ואף נעשה בהתאם להנחיות יו"ר המוסד לבירור עתירות לאור הערותיו בהחלטה בעתירה הראשונה.

כך לדוגמא, לעובדה כי זוכה במיכרז, אשר נגד זכייתו הוגשה עתירה, החל בבצוע עבודות המיכרז, תהא חשיבות רבה והנטייה תהיה שלא לבטל את החלטת ועדת המכרזים [ראו עע"מ 1789/10 סבא נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 7.11.2010); בג"צ 292/61 בית אריזה רחובות בע"מ נ' שר החקלאות, פ"ד טז(1) 20 (1962); ע"א 366/84 חלוץ נ' מאגרי סחר מ.ס. בע"מ, פ"ד מ(1) 586 (1986); בר"מ 5712/09 לביב נ' מדינת ישראל – משרד הבטחון (פורסם בנבו, 23.7.2009); עת"מ (י-ם) 23604-04-10 אחים סלטי הנדסה בע"מ נ' עירית בית שמש (פורסם בנבו, 16.6.2010)].

...

אף טענת המבקשים ללחץ פסול שהופעל על מי מצירי הוועידה נדחית, שעה שנטענה בעלמא ולא הוצגה לה כל ראשית ראיה.

סוף דבר בהינתן כל השיקולים המפורטים לעיל, השיהוי בהגשת העתירה, אי מיצוי ההליכים, אופן זימונה של הוועדה בתקופת חירום וקבלת ההחלטה לאישור ההסכם הקואליציוני, ושעה שלא הוכח לפני כי ההסכם או חלק מהסעיפים בו לוקים באי חוקיות או נוגדים את תקנת הציבור או פוגעים בערכי היסוד שבסיס השיטה המשפטית – לא מצאתי כי יש מקום לקבוע כי ההחלטה המאשרת את ההסכם הקואליציוני הינה בטלה.

סוף דבר – התובענה נדחית.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 26198-09-20 אהל ואח' נ' הועדה המשותפת למשרד התיירות ורשות מקרקעי ישראל ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח עותרים 1. אודי אהל 2. שפע פלאות בע"מ משיבים 1. הועדה המשותפת למשרד התיירות ורשות מקרקעי ישראל 2. רשות מקרקעי ישראל 3. לייקין מניה , היועצת המשפטית לרשות מקרקעי ישראל 4. מרחב עסקי דרום ,רשות מקרקעי ישראל 5. מרחב עסקי צפון רשות מקרקעי ישראל 6. כרמלית אבינערי ,סגנית מנהל מרחב עסקי צפון רשות מקרקעי ישראל 7. משרד התיירות 8. הוועדה לבדיקת תכניות של משרד התיירות 9. דורון אהרון ,סמנכ"ל משרד התיירות 10. עו"ד שרון מאיר ,מנהלת מחלקה בכירה ,לישכת היועץ המשפטי 11. מינהל התיכנון 12. עו"ד תדמור עציון, היועצת המשפטית למינהל התיכנון 13. לישכת התיכנון המחוזית צפון 14. הועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז צפון 15. אורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז צפון 16. דרור לביא אפרת ,היועץ המשפטי לוועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז צפון 17. שר הפנים מר אריה מכלוף דרעי 18. עריית צפת יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ובניה צפת 19. משרד התחבורה 20. רשות התחרות 21. עו"ד ארז קמינץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי) 22. עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי) פסק דין

בכל הנוגע למיתחם בערד - העתירה מופנית כנגד החלטתה של הועדה המשותפת מיום 8.4.2014, שהמליצה לא לתת לעותרים הרשאה לתיכנון לצורך הקצאה בפטור ממכרז לגבי המיתחם בערד, בין היתר נוכח קידום תיכנון כולל ביחס לאותם מקרקעין על-ידי רמ"י והחברה הממשלתית לתיירות.

...

למען שלמות הדברים אציין כי נוכח המסקנה אליה באתי, אינני רואה להידרש לטענות סף נוספות שהעלתה המדינה לעניין הצורך להורות על צמצום היקף כתב העתירה ומיקוד הטענות במסגרתו, מחיקת משיבים שאינם רלוונטיים או שאין סמכות עניינית לדון לגביהם, העדר עילה, שיהוי בהגשת העתירה ועוד.

סוף דבר; נוכח הטעמים שפורטו, העתירה נמחקת על הסף מחמת העדר סמכות מקומית.

באיזון בין השיקולים, העותרים ישלמו למשיבים 1-17 ו- 19-22 הוצאות ושכ"ט עו"ד בהליך זה בסך כולל של 6,000 ₪.

בבית המשפט העליון בר"ם 4545/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשות: 1. קבוצת מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ 2. נאות מזרחי בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל (מחוז דרום) 2. משרד התיירות 3. מלונות אפריקה ישראל בע"מ 4. גשם למישתכן בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 7.6.2022 בעת"ם 20801-05-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט ג' גדעון בשם המבקשות: עו"ד יגל פדידה ][]החלטה

ועדת המכרזים קיבלה טענה זו, וביום 27.4.2022 נשלח למבקשות מכתב מטעמו של יו"ר ועדת המכרזים, שבו נימסר כי "ועדת המכרזים... החליטה על ביטול זכייתכם הואיל והוגשו הצעות על ידי חברות קשורות". כמו כן, כתוצאה מההחלטה לבטל את זכיות המבקשות, הוחלט כי המשיבה 3, חברת מלונות אפריקה ישראל בע"מ, והמשיבה 4 יהיו הזוכות במתחמים 4-3 שבהם זכו המבקשות (בהתאמה).

ביום 10.5.2022 הגישו המבקשות עתירה מינהלית כנגד החלטתה של ועדת המכרזים.

כידוע, ככלל, התערבותה של ערכאת העירעור בהחלטותיה של הערכאה הדיונית שעניינן סעדים זמניים תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו: בר"ם 5202/20 אריאל – וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ נ' ראש עריית ירושלים, פסקה 14 (20.8.2020); בר"ם 8061/21 מ.ג.ע.ר בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד החינוך, פסקה 7 (24.11.2021); בר"ם 2843/22 ורדי נ' מינהל התיכנון – משרד הפנים, פסקה 11 (10.5.2022)).

...

באשר לסיכויי העתירה, ציין בית המשפט המחוזי, גם אם מבלי לטעת מסמרות, כי הן לשונו של סעיף 3.2.6 והן תכליתו (המכוונת להגן על התחרותיות המכרז) תומכות לכאורה במסקנה שאליה הגיעה ועדת המכרזים.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.

אשר על כן: הבקשה לרשות ערעור נדחית.