מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים מיוחדת לאסיר עולם

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפניי בקשת רשות לערער על פסקי הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד מימים 15.6.2020 ו-5.7.2020 בגדרם נדחו עתירות המבקש המופנות נגד החלטות ועדת השחרורים המיוחדת (להלן: ועדת השחרורים או הועדה) אשר פועלת מכוח חוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: החוק).
כמו כן, חזרה הועדה על הקביעה שלפיה סעיף 10(א) לחוק נועד בדיוק למקרים דוגמאת המקרה של המבקש, שכן, בין היתר "פרשת אורון ירדן ז"ל נחרטה בזכרון הקולקטיבי הישראלי לדיראון עולם, וניתן לומר כי אף בחלוף 39 שנים מאז שארעה, מידת התיעוב ושאט הנפש למעשים לא פחתה" (סעיף 21 להחלטה).
כידוע, במקרים מסוימים מחיל בית משפט זה אמת מידה מקילה יותר בבחינת עתירות אסיר אך אמת מידה זו לא חלה במקרה דנן, משמדובר בבקשת רשות לערער על פסק דין שבחן החלטה של ועדת השחרורים (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה, פסקות 4-2 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (11.3.2009)).
...
ואולם, יוער כי אחת מטענות המבקש מופנית לא לעצם השימוש שעשה בית המשפט בסעיף 10(א), אלא לפרשנות וליישום של סיפה הסעיף, אשר קובעת כי "משקלם של הנתונים לפי סעיף קטן זה בהחלטת הועדה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר כבר נשא". מבלי לקבוע מסמרות בשאלה שהועלתה על ידי המבקש (וראו בהקשר זה, עניין גנאמה, פסקה 19), איני סבור שבנסיבות העניין יש להיעתר לבקשה גם בהקשר זה, וזאת משני טעמים עיקריים.
משאלה הם פני הדברים, איני סבור שפסק הדין והחלטת הוועדה, גם בבקשתו זו, מצדיקים בירור נוסף לפני בית משפט זה. סוף דבר: בכפוף להבהרותיי בסעיף 16 סיפה ו-17 סיפה, הבקשה נדחית אפוא, על שני ראשיה.
בנסיבות אלה לא ראיתי להיעתר לבקשה לקיום דיון לפני מותב.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מונחת לפנינו עתירת אסיר העולם צבי גור [להלן: "העותר"] כנגד החלטת המשיבה 2, ועדת השחרורים המיוחדת בראשות כב' השופטת בדימוס אפעל-גבאי [להלן: "הועדה"], מיום 13.5.2020 בתיק וש"מ 22214-08-14, אשר דחתה את בקשת העותר לשיחרור על תנאי מטעמים רפואיים לפי סעיף 7 לחוק שיחרור על תנאי ממאסר, תשס"א – 2001 [להלן: "החוק"].
...
עוד קבעה בצדק, כי מקום שהבקשה לשחרור זמני אינה נתמכת במסמכים המלמדים על תוכנית טיפולים סדורה שהוכנה עבור האסיר, כפי שקרה בעניינו של העותר, דין הבקשה להידחות (רע"ב 2173/20 בן משה נגד מדינת ישראל [5.4.2020], בפסקה 14).
סוף דבר: כמו הוועדה, אנו ערים לכך שהעותר מתמודד עם מחלת סרטן מפושטת, וברי כי תוחלת חייו התקצרה באופן משמעותי בשל המחלה הקשה (ובמיוחד כשהוא מתמודד גם עם מחלות רקע).
סוף דבר: בכפוף לאמור בפסקה 48 לעיל, העתירה נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם המבקש: עו"ד בן מרמרלי בשם המשיבים: עו"ד תהילה רוט ][]החלטה המבקש הורשע בשנת 2002, בין היתר, בפעילות באירגון טירור, רצח, ניסיון רצח והובלת נשק שלא כדין ונגזרו עליו 7 מאסרי עולם ו-50 שנות מאסר נוספות.
בהחלטה צוין כי "בקשה לקיים דיון על פי סעיף 7 לחוק מותנית בהגשת חוות דעת של רופא מוסמך, חוות דעת שלא מצויה בעיניינו של האסיר". ועדת השחרורים הוסיפה כי עניינו של המבקש כפוף להוראת סעיף 40א לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור).
המבקש לא פנה לועדת השחרורים שתקבל החלטה בבקשתו לשיחרור מוקדם (לאחר החלטת ועדת השחרורים המיוחדת); לא הגיש עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים המיוחדת; ולא הגיש בקשה לתקן את העתירה שהגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים.
...
לטענתם, יש לדחות את העתירה על הסף מבלי להידרש לטענות לגופן.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עתירה כנגד החלטת ועדת השחרורים המיוחדת בראשות כבוד השופט בדימוס ציון קאפח בוש"ק 31585-04-14 מיום 14.8.2022, אשר דחתה את בקשתו של העותר להמליץ על המרת עונשו בעונש מאסר קצוב.
יתר על כן, מן הראוי לחזור על שנפסק על ידי בית המשפט העליון ב רע"ב 433/07 עמירם הוכברג נגד מדינת ישראל: "אדם שנגזר דינו למאסר עולם ניטלה ממנו, בצו החברה, חירותו עד אחרון ימיו. ואם נימסרה לנשיא-המדינה הסמכות לשנות מתוצאות של עיקרון זה, בדרך של חנינה או קציבת העונש, היה זה אך משום ההכרה כי בהתקיים הנסיבות המתאימות, עשויה מידת הרחמים לגבור על מידת הדין ... איני ניכנס בגדריו של דיון זה לשאלה כלום קנויה לו, לאסיר-העולם, זכות כי קציבת עונשו תישקל. אך אין חולק, כי לא עומדת לו כל זכות כי הדבר ייעשה דוקא בנקודת הזמן הראויה בעיניו ... עיקר הוא בעיני כי חוסר הוודאות בה שרוי, כנטען, אסיר-העולם, אינו כזה כלל ועיקר. ודאותו של הלה היא, כי משנטל חייו של אחר, שוב לא תושב לו חירותו. ודאותו היא, כי עונשו נגזר לריצוי שארית ימיו מאחורי סורג ובריח. ודאות זו היא מנת חלקו, כל עוד לא החליטו הגורמים המוסמכים לשנות מן הדבר. ואם צער וסבל כרוכים בכך, הרי את אלה המיט אסיר-העולם על ראשו-הוא, במעשה הנפשע בו שלח ידו." על רקע האמור, ונוכח הכלל לפיו שבית-משפט זה אינו בא בנעליה של הועדה, אינו מחליף את שיקול-דעתה בשקול-דעתו, והתערבותו מצומצמת למקרים חריגים בלבד בשל פגמים היורדים לשורשו של העניין – הגענו למסקנה לפיה לא נפל כל פגם בהחלטת הועדה המבססת עילה להתערבות שיפוטית, ולפיכך דין העתירה להדחות.
...
ומן הכלל אל הפרט: לעותר , כאמור, אין זכות קנויה להיות נוכח בדיונים כמפורט מעלה ולפיכך טענה זו נדחית.
ברע"ב 8538/17 בשיר נ' וועדת השחרורים המיוחדת נפסק: "ברי, כי עמדתם של גורמי המקצוע לעניין מסוכנותו אינה מחליפה את שיקול דעתה של הוועדה, שהיא גוף מעין-שיפוטי שבראשו שופט, אולם על הוועדה ליתן את המשקל הראוי להמלצות אלה". אף טענת האפליה דינה להידחות.
יתר על כן, מן הראוי לחזור על שנפסק על ידי בית המשפט העליון ב רע"ב 433/07 עמירם הוכברג נגד מדינת ישראל: "אדם שנגזר דינו למאסר עולם ניטלה ממנו, בצו החברה, חירותו עד אחרון ימיו. ואם נמסרה לנשיא-המדינה הסמכות לשנות מתוצאות של עקרון זה, בדרך של חנינה או קציבת העונש, היה זה אך משום ההכרה כי בהתקיים הנסיבות המתאימות, עשויה מידת הרחמים לגבור על מידת הדין ... איני נכנס בגדרו של דיון זה לשאלה כלום קנויה לו, לאסיר-העולם, זכות כי קציבת עונשו תישקל. אך אין חולק, כי לא עומדת לו כל זכות כי הדבר ייעשה דווקא בנקודת הזמן הראויה בעיניו ... עיקר הוא בעיני כי חוסר הוודאות בה שרוי, כנטען, אסיר-העולם, אינו כזה כלל ועיקר. ודאותו של הלה היא, כי משנטל חייו של אחר, שוב לא תושב לו חירותו. ודאותו היא, כי עונשו נגזר לריצוי שארית ימיו מאחורי סורג ובריח. ודאות זו היא מנת חלקו, כל עוד לא החליטו הגורמים המוסמכים לשנות מן הדבר. ואם צער וסבל כרוכים בכך, הרי את אלה המיט אסיר-העולם על ראשו-הוא, במעשה הנפשע בו שלח ידו." על רקע האמור, ונוכח הכלל לפיו שבית-משפט זה אינו בא בנעליה של הוועדה, אינו מחליף את שיקול-דעתה בשיקול-דעתו, והתערבותו מצומצמת למקרים חריגים בלבד בשל פגמים היורדים לשורשו של העניין – הגענו למסקנה לפיה לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה המבססת עילה להתערבות שיפוטית, ולפיכך דין העתירה להידחות.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי דחה עתירה מנהלית שהגיש המבקש נגד החלטתה של ועדת השחרורים המיוחדת לפי סעיף 33(א) לחוק שיחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: ועדת השחרורים או הועדה) מיום 14.8.2022.
החלטה זו אימצה את ההמלצה של הגורם הטיפולי לשלב את המבקש בתכנית טפול לאסירי עולם בטרם ייקצב עונשו, כדי להפחית ממסוכנותו.
בפתח הדברים ראוי לציין, כי בעבר סווגו בקשות רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים הדן בעתירה מינהלית נגד החלטתה של ועדת השחרורים כרשות ערעור על עתירת אסיר (רע"ב).
...
לאחר שעיינתי בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה.
יישום אמת המידה האמורה על ענייננו מביא למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו