עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיבה בדבר חניית נכים

עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיבה מיום 3.3.22, לדחות את בקשת העותרים להקצות להם חנית נכים אישית, לקטין שדרגת נכותו גבוהה מ-90% (להלן: "ההחלטה").

בהתאם לנהלי המשיבה בדבר הקצאת מקומות חנייה אישיים לנכים, הערייה רשאית לחרוג מנהליה ולהקצות מקום חניה שלא לפי כללי הזכאות.

...

העותרים אינם תוקפים את הגיונן של ההנחיות הפנימיות, וגם אני סבורה שמדובר בהנחיות המיישמות נכונה את רוחו של חוק חניה לנכים, ומביאות בחשבון את צורכי הציבור הרחב של התושבים בעיר, אשר מצוקת החניה שלהם ידועה.

לאחר צפייה בסרטונים באתי לכלל מסקנה כי לא מקיים אחד החריגים הנ"ל. ראשית, אין לומר כי החניה אינה מותאמת לצרכיו של הקטין.

על כן אני דוחה את העתירה.

לפני עתירה מנהלית על החלטת משיב 1 (להלן גם: "מרב"ד") לזמן את העותר לבדיקות רפואיות לקביעת כשרות רפואית לנהיגה.

ביחס לדו"ח התאונות נטען כי "מבלי להתייחס למצוין בדו"ח, הואיל ובועז כיום אינו יכול לבדוק אמתותו, בועז, להבדיל מהרכב, לא היה מעורב בתאונה למעט פגיעות ברכו החונה, או בעת חנייה. אלו דברים מינוריים שאין בינם לנהיגה דבר". (סעיף 17 לעתירה).

העותר הגיש תובענה ובקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שלושה נתבעים, ביניהם משרד הבטחון – אגף השקום בעיניין אחר, ואף פנה בתלונות שונות לגורמים שונים.

בתשובה לעתירה נטען כי משיב 2 מתוקף תפקידו מתכלל את הטיפול הרפואי בנכותו המוכרת של העותר, ומשכך מכיר היטב את העותר ומצבו הרפואי.

...

זאת ועוד; אין מחלוקת בנוגע לנכותו של העותר, אני סבורה כי העובדה שהאבחון כבר קיים ואינו בגדר עובדה חדשה שהתגלתה עתה, אינה גורעת מחובת הדיווח.

כולי תקווה, כי בסופו של דבר יתברר כי העותר כשיר לנהיגה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות.

לפניי עתירה מנהלית כנגד החלטת ועדת הערר לתיכנון ובניה מחוז תל - אביב (להלן: "ועדת הערר") מיום 22.07.21 בעררים שהגישו המשיבים 3 ו-4: 1135-12-20 ו-13001-12-20 (להלן: "ההחלטה"; "העררים" בהתאמה ).

לעניין זה הסתמכה ועדת הערר על פסק הדין בעיניין אופקים ב.י רוטשילד 70 בע"מ והוסיפה: "כפי שעמדנו לעיל, זכויות מכוח תמ"א 38 אינן זכויות מוקנות, ולועדה המקומית נתון שיקול דעת רחב כמפורט בסעיפים 21-22 להוראותיה של תמ"א 38 לבחון את הבקשה ולהחליט אם לאשרה כפי שהוגשה, אם בכלל. תמ"א 38 מחייבת את בחינתן של בקשות מכוחה בהתייחס למכלול שיקולים תיכנוניים כמפורט בסעיף 22 לתמ"א, ובין השאר, שיקולים תיכנוניים, אדריכליים, נופיים, כושר נשיאה של תשתיות ועוד.... " התוספת המקסימליסטית המבוקשת מבחינת נפח המבנה: "נמצא שהבקשה להיתר כוללת מבחינת נפח המבנה - את המאקסימום שניתן לאשר מכוח תמ"א 38 (הרחבת קומות קיימות, בנייה בקומת עמודים ותוספת 2.5 קומות חדשות). תוספת זו מבוקשת בחריגה מהתוכניות המפורטות הקיימות, הן לעניין מספר הקומות, הן לעניין קוי הבניין, והן לעניין מספר הדירות". פיתרונות החניה המוצעים בבקשת ההיתר "מוקשים ביותר": "בכל הקשור לפתרונות החניה המוצעים במסגרת הבקשה להיתר אנו סבורים שמדובר בפתרונות מוקשים ביותר. בבקשה להיתר מוצע להוסיף 32 מקומות חניה באמצעות מתקן רובוטי. כמו-כן מתוכננים 12 מקומות חניה (2 מתוכם חניות נכה) בחזית הרחובות ההסתדרות ואחוזה. בסה"כ מתוכננים 44 מקומות חניה. מספר הדירות הקיים בבניין הוא 48 ומוצע להוסיף 32 דירות, כך שבסה"כ יהיו בבניין 80 דירות, ואילו בבקשה מוצע לתכנן 44 מקומות חניה בלבד...

העדר שטחי שטחי גינון וצמחיה מספיקים לכיוון הרחובות והעדר ממשק ראוי בין הבניין למרחב הצבורי: "...12 מקומות חניה מתוך 43 המקומות שמוצע להוסיף בתחום המיגרש מסומנים בתחום החזיתות של המיגרש (מרביתם לכיון רחוב התחיה), וזאת באופן שאינו הולם תיכנון ערוני ראוי.  באופן זה כימעט שלא נותרת כל צמחיה לכיוון הרחובות, מלבד רצועה צרה ביותר, אם בכלל. נציין כי בבקשה המתוקנת, שהוגשה לאחר הליך הגישור שהתקיים בין הועדה המקומית לבין מגישת הבקשה להיתר, בוצעו שינויים, שלכאורה מהוים שיפור גם בהיבט זה... לטעמנו התיכנון המוצע אינו מייצר ממשק ראוי בין הבניין לבין המרחב הצבורי, דבר הפוגע הן באיכות המגורים בבניין מושא הערר, והן באיכות הרחוב והסביבה.... אין צורך להכביר מילים בדבר החשיבות של שילוב צמחיה, לרבות עצים במרחב העירוני. כיום לצד הבניה המרקמית שמלווה את הרחובות ההסתדרות והתחיה קיימת רצועת גינון רחבה ביותר בחזית הבניינים, בדומה לזו הקיימת בבניין מושא הערר. בכל הבניינים האמורים החניה לעולם לא ממוקמת לכיוון חזית הרחוב. באופן זה מתקבל מרחב מגונן ואיכותי, התורם לעיצוב הרחוב ולחווית המשתמשים בו. המרווחים שנקבעו באמצעות קוי הבניין בתוכניות החלות על המקרקעין נועדו, בין השאר, לשם יצירת תווך ירוק כאמור. נזכיר שגם תוספת הממ"דים המוצעת פוגעת במרווח זה באופן מסוים. אלא שהפגיעה הנוספת המוצעת באמצעות מיקום חניות בחזית הבניין, יוצרת תוצר בעייתי ומוקשה ביותר בעינינו. ההשלכות של אי שמירה על מרווחים איכותיים כאמור (בין הבניינים, ובין הבניין לרחוב) מועצמות נוכח העובדה שמוצע להוסיף לבניין גובה ודירות. העצמת הזכויות והצפיפות במיגרש אך מגבירה את הצורך במרווחים איכותיים כאמור". התוכנית המופקדת ח/ 619: "בהתאם להוראות סעיף 23 לתמ"א 38 רשאי מוסד תיכנון להכין תוכנית מפורטת שמטרתה חזוק מבנים כנגד רעידות אדמה, שיש בה הוראות התואמות למאפייני הישוב. בהתאם לזאת מקודמת בעיר חולון תוכנית ח/619 ... שהיא תוכנית כוללת להתחדשות עירונית וחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה האמורה להגיע לכלל הפקדה בקרוב. התכנית נערכה תוך התאמתה לתנאים הייחודיים של העיר, ומטרתה התחדשות המרקם הוותיק בעיר באופן מבוקר, תוך שמירה על איכות החיים בעיר וחיזוק המרחב הצבורי. בהמשך לאמור, מתייחסת התוכנית להיבטי תיכנון שונים הנוגעים לעיר חולון. בין השאר, קובעת התוכנית עקרונות תיכנון שישמרו על הזהות ומאפייני העיר (הנוף העירוני), נפח הבניה (לרבות גובה) המתאים לבניינים באזורים השונים של העיר, קוי הבניין הראויים, לרבות המרווחים שראוי לשמור בין ביניין לבניין, שימת דגש לרחוב העירוני, לממשק בינו לבין הבניינים לאורכו ועוד. עקרונות שנועדו להבטיח שחידוש המבנים יהיה תוך שמירה על מרחב ערוני שיש בו מענה לכלל צורכי התושבים, לרבות קיומן של תשתיות ציבוריות. נציין שבמסגרת הכנתה של תוכנית זו החליטה הועדה המחוזית מכוח הוראות סעיף 78 לחוק התיכנון והבניה התשכ"ה 1965 על קביעת מיגבלות במתן היתרי בניה מכוח תמ"א 38. מיגבלות אלה אינן חלות על בקשות שהוגשו בעבר, לרבות הבקשה מושא הערר. יחד עם זאת, עקרונות התיכנון המגולמים בתוכנית ח/619 מהוים חלק מהשיקולים התכנוניים שראוי שיובאו בחשבון בבקשות להיתר מכוח התמ"א (ר' סעיף 22 לתמ"א). בהתאם לתוכנית המקודמת, המיגרש מצוי במיתחם 'רחובות ראשיים עם חזית פעילה. במיגרש כאמור ניתן לבנות, במקרה של חזוק באמצעות עיבוי, תוספת של עד 1.5 קומות, דהיינו ביניין של 7 קומות (קומה עליונה חלקית). במקרה של הריסה ובניה מחדש ניתן להגיע לבניין בגובה של עד 10 קומות. בבקשה מושא העירעור מוצע ביניין בגובה של 8 קומות. ביחס לקווי הבניין קובעת התוכנית שקו הבניין הצדי לא פחת מ-2.7 מ', וקו הבניין הקידמי העילי לא יפחת מ-3 מ' (כולל מרפסות), כאשר בקומת הקרקע יש לשמור על קו בנין קדמי של 7.5 מ', שכן מרווח זה נועד לשמש, בין השאר, לזיקת הנאה לציבור, עקרון שנועד ליצור מרחב צבורי ראוי לצד הצפוף המוצע. התוכנית מאפשרת חריגה מקוי הבניין לצורך הוספת ממ"ד בפרויקט של עיבוי בניה, אולם אוסרת הקלה בקוו ביניין קדמי או אחורי לממ"ד, ומחייבת בכל מקרה שמירה של לפחות 1.3 מ' בקוו הבנין הצדי, והרחקת הממ"ד לפחות 8 מ' בחזית המיגרש. עוד נקבע בתכנית, שככל שלא ניתן להוסיף ממ"ד בתחום קוי הבניין האמורים, ניתן להוסיף ממ"ד בחריגה מקוו הבנין הצדי, וזאת רק כשמדובר בפרויקט של עיבוי בניה, וגם זאת עד 1.30 מ' בלבד. נקבע שלא ניתן לחרוג מקוו הבנין הקידמי והאחורי, אף לצורך ממ"ד". אי- ההתאמה לעקרונות התיכנון הרצויים המגולמים בתוכנית המופקדת ח/ 619 : "התיכנון המוצע בבקשה מושא הערר חורג כאמור מהקבוע בתוכניות המפורטות החלות על המקרקעין, ונימצא שהוא חורג גם מעקרונות התיכנון המוצעים במסגרת תוכנית ח/619, הן לעניין גובה המבנה, והן לעניין קוי הבניין. מגדלי הממ"דים מוצעים כולם בחריגה מקוי הבניין. קוי הבניין שנקבעו בתוכניות החלות בעיר נועדו לצורך יצירת מרווחים בין מבנים למגרשים גובלים, ובכך לשמור על איכות חיים נאותה לדיירי הבניינים, ולמשתמשי הדרך. מאידך, מגדלי הממ"דים מהוים אלמנט חזוק מובהק במבנים העוברים חזוק לפי תקן ישראלי: ת"י 413 ״תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה". בנוסף הממ"דים מוסיפים מיגון לדירות הקיימות מפני התקפות טילים וכיו"ב על ישראל.

...

בסופו של דבר החלטת ועדת הערר שביטלה החלטה של וועדה מקומית לאשר בקשה להיתר בניה נותרה על כנה.

בנוסף עמדה ועדת הערר על מאפייני תמ"א 38 כתכנית ארצית ללא תשריט שאינה מכשיר תכנוני "רגיל" המתייחס למגרש מסוים ועל המסקנה הנובעת מכך שלפיה אין התמ"א יכולה לספק "אמירה תכנונית" פרטנית או להבטיח מתן היתרים מכוחה לכלל המבנים הלא מחוזקים, ובקביעות אלה לא נפל כל דופי.

התוצאה העתירה נדחית.

בפניי עתירה מנהלית כנגד החלטת משיבה 1, הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ברמת גן (להלן: "הוועדה"), מיום 14.4.22, להוציא היתר בניה לבצוע פרויקט תמ"א 38, לבניין ברחוב הראשונים 26 רמת גן (להלן: "ההיתר" ו"הבניין" בהתאמה).

אז גם הוברר לו לראשונה, כי המעברים הסיבוביים שבין גרמי המדריגות יהיו ברוחב של 70 ס"מ נטו, נוכח התקנת צנורות בקטרים שונים וקיומו של עמוד, באופן שלא יאפשר הורדת אדם נכה, בין אם בכסא כלכלים ובין אם באלונקה.

אשר לרוחב המעלית, ביום 17.3.20 ניתנה החלטת הנציבות (נספח 9 לתגובת הוועדה), לפיו, משמדובר בהיתר לחזוק מבנה קיים ונוכח אילוצים מבניים משמעותיים, אושר פטור מרכיבי נגישות אלה: מידות תא מעלית ודלת מעלית, מידות משטח תיפקוד לפני המעלית, רוחב פרוזדורים ומקום חניה נגיש, בשל אי התכנות הנדסית, כמתואר בתכניות ובחוות הדעת המקצועית אשר הונחו לפתחו של הנציב.

ראו דברים שנאמרו בבג"ץ 2758/01 התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' עריית ירושלים, נח(4) 28 (2004), סעיף 28 לפסה"ד: "הרעיון שמאחורי תיאוריית הבטלות היחסית הוא איפוא הרצון לעשות צדק יחסי עם כל הגורמים העלולים להיות מושפעים מההכרעה בצד מתן משקל הולם למהות אי-החוקיות או הפגיעה שבמעשה הרשות המינהלית, אשר גרר את בטלות ההחלטה. על בית-המשפט מוטלת החובה והאחריות לפעול מתוך זוית ראייה רחבה ככול הניתן, המתחשבת בטובתם וברווחתם של כלל הגורמים העשויים להיות מושפעים מהכרעתו. עם גורמים אלה נמנים הצדדים הישירים לעתירה עצמם, וכן צדדים שלישיים והציבור בכללותו העלולים להפגע מבטלות ההחלטה". על כן, למרות שההיתר נחתם לאחר שפג תוקף ההחלטה לאשרו, אין מקום להורות על בטלותו.

...

על כן דין העתירה להידחות על הסף.

למעלה מן הצורך, דין העתירה היה להידחות גם לגופה, נוכח ההלכה הפסוקה לפיה בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות הנגזרות משיקולים תכנוניים.

על כן, אני דוחה את העתירה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 46919-11-23 יוזמה אלונים תיכנון ניהול ובצוע בע"מ נ' ועדת ערר מחוזית לתיכנון ובניה מחוז חיפה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הסגנית נשיא בטינה טאובר העותרת יוזמה אלונים תיכנון ניהול ובצוע בע"מ המשיבים 1.ועדת ערר מחוזית לתיכנון ובניה מחוז חיפה 2.הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה 3.שירלי קרשובר 4.אילן הרפז 5.ביאטריס הרפז 6.גודד שחף 7.דנה בר און שחך 8.ליאור אפט 9.אורון רוס 10.איילה יונגר 11.נחמן יערי 12.עוזי שריד 13.שולמית גודל פסק דין

על החלטת ועדת הערר הנ"ל, הוגשה עתירה מנהלית במסגרת עת"מ 10420-06-21 יוזמה אלונים תיכנון נהול ובצוע בע"מ נ' משרד בפנים חיפה ואח' (להלן: "העתירה הקדומת"), אשר עסקה בשני עניינים נגד החלטת ועדת הערר, הראשון נושא הרמפה והשני מספר יחידות הדיור.

במסגרת הבקשה, ביקשה העותרת 15 יח"ד עבורן תוכננו 21 חניות וחניית נכה.

עוד נקבע כי הקומה העליונה כלפי הרחוב תבוטל, בכדי "להפחית את המופע והנפחים כלפי הסביבה"; שטחי השרות יצומצמו ב-80 מ"ר מעבר למותר; עוד נקבע כי יש לבטל משטחי חניה המתוכננים במרווחים ומהוים סטיה ניכרת וכי גובה המבנה לא יעלה על 6.5 קומות מעל קרקע טבעית בכל חתך וחתך, ובנוסף נידרש לתכנן יחידת דיור קטנה בהתאם למדיניות במסגרת הדירות המבוקשות כמפורט בהחלטה שצורפה כנספח 4 לעתירה.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בעע"מ 846/20 ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובניה מחוז תל אביב נ' אופקים ב.י. רוטשילד 70 בע"מ, פסקה 12 (13/09/20) (להלן: "עניין אופקים"), שם צוינו הדברים הבאים: "ועדת הערר היא מוסד תיכנון, גבוה יותר בהירארכיה התכנונית מהועדה המקומית, ובתור שכזה במסגרת ערר המוגש לועדת הערר היא בוחנת את החלטת הועדה המקומית לגופה. מדובר בבחינה תכנונית-מקצועית של הסוגיות התכנוניות  שבמחלוקת לגופן, ולא בבקורת שיפוטית על החלטת הועדה המקומית.

...

מכל מקום נטען כי מדובר בסוגיה תכנונית מובהקת, אשר בית המשפט מתבקש להימנע מהתערבות בהחלטת ועדת הערר בעניין זה. דיון: לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בהחלטותיהן של הוועדה המקומית, ועדת הערר ובמסמכים שהונחו בפניי, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

לאור כל האמור, ובהינתן כי עסקינן בסוגיות תכנוניות מובהקות, ולאחר שמוסדות התכנון ערכו את האיזון הראוי בין ההשפעה הכוללת של המבנה על הסביבה, על כלל האלמנטים שבו, אלא מול הצורך בחיזוק מבנים, ובשים לב לתכניות החלות ולמסמך מדיניות 2016, לא מצאתי כל מקום להתערב בקביעות ועדת הערר בעניין גובה המבנה.

סוף דבר: אשר על כן, ולאור הטעמים שפורטו דין העתירה להידחות.