לפני שתי עתירות מנהליות אשר הוגשו על ידי העותרת – אסותא מרכזיים רפואיים בע"מ (להלן: "העותרת") כנגד מנהל הארנונה של עריית תל אביב וכן, כנגד עריית תל אביב (להלן: "המנהל" ו"הערייה", בהתאמה או "המשיבים" ביחד): הראשונה (עת"מ 60898-08-22), במסגרתה טענה העותרת כי הערייה הפרה את הסכם הפשרה אשר נחתם בין הצדדים ביום 25/8/21, עת העבירה לעותרת חשבונות ארנונה לשנים 2021 ו- 2022, בהם ביצעה חיוב רטרואקטיבי פסול.
השנייה (עת"מ 43024-11-22) הנסבה על מחדלו של המנהל ממתן תשובה להשגה אשר הוגשה על ידי העותרת ביום 28/8/22 בנוגע לחיוב הארנונה לשנת הכספים 2022.
...
במחלוקת זו בין הצדדים נחה דעתי כי יש לקבל את טענות העותרת.
אשר לכך, נקבע בעת"מ (מנהלי תל אביב-יפו) 1791/08 מקס מאייר נ' עירית נס ציונה (21.9.2008), בפסקה 2:
"הלכה היא מלפני בית המשפט העליון, כי לצידן של פעולות הרשות עומדת חזקת התקינות (החוקיות) המנהלית. רוצה לומר, נקודת המוצא הינה, כי הרשות המנהלית פעלה באופן חוקי ותקין, והנטל לסתור חזקה זו מוטל על כתפי המבקש לעשות כן. כבר נקבע, כי לשם הרמת נטל ראייתי זה לא די בקיומה של תחושה בעלמא, המבוססת על השערות והנחות בלבד, אלא יש להניח תשתית עובדתית לטענה... בענייננו העותר לא עמד בנטל המוטל עליו, ולא סתר העובדה לפיה המשיבה פעלה כדין ושלחה לאורך כל השנים את חיובי הארנונה והתראות תשלום באופן שוטף וכדין, הן לכתובות הנכסים בנשוא ענייננו. ועוד, בית המשפט העליון עמד על כך שעוצמתה של החזקה משתנה על-פי הנסיבות. בדרך-כלל, ככל שעבר זמן רב יותר מהפעולה המנהלית, גובר כוחה של חזקת התקינות."
במקרה דנן המונח להכרעתי, אינני נדרשת לקבוע מסמרות בשאלה האם – על מנת לחסות תחת חזקת תקינות המנהל, נדרשה העירייה להראות כי המציאה את הודעת התשלום באופן המפורט בסעיף 344 או שדי בכך שהמציאה את ההודעה בדואר רגיל - זאת מפאת שניים עיקריים – ראשית, הואיל והעירייה לא הציגה כל אינדיקציה המלמדת על כך שהודעת התשלום אמנם נשלחה (באופן כלשהו) לעותרת ושנית, הואיל ונחה דעתי כי ממילא, הרימה העותרת את הנטל להוכיח כי ההודעה לא הגיעה לידיה במועד הפקתה או בסמוך לכך, אלא אמנם – כפי שנטען על ידה – רק בחודש יולי 2022.
סוף דבר;
העתירות מתקבלות באופן חלקי כמפורט בסעיף 18 לעיל ובנסיבות כל צד יישא בהוצאותיו.
