עתירה לשינוי משמורת אב על ילדיו

במהלך חודש פברואר 2012, הגיש המשיב לבית המשפט ברוטרדם "עתירה לשינוי הסדרי המשמורת על קטינים... ולקביעת הסדר למימוש זכויות הביקור". בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים הורה בית המשפט ברוטרדם על הסדרי ביקור לטובת המבקש, והורה למועצה לשלום הילד ברוטרדם: "לבצע חקירה או היתערבות אחרת לגבי ההסדרים למימוש זכויות הביקור, המשמורת על הקטינים... ולדווח ולייעץ לבית המשפט", זאת עד ליום 1.9.2012.

ניתן להוסיף בהקשר זה כי לנוכח הוראות הדין ההולנדי ביחס להיעדר זכויות משמורת של אב בקרב בני זוג שאינם נשואים, אשר חזקה על המבקש ובא כוחו שידעו את תוכנן, מתקשה אני להבין מדוע לא פעל המבקש למניעת יציאתה של המבקשת מהולנד כבר במסגרת בקשתו מיום 31.5.2012 (עת פנה לבית המשפט ברוטרדם בבקשה להקדמת הדיון).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה וכן בתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בשולי הדברים אבקש לציין כי אף לגופו של עניין סבורני כי פסק דינו המלומד של בית המשפט המחוזי מוצדק ומשכנע.

כללו של דבר, הפרשנות אותה נתן בית המשפט המחוזי להוראות האמנה הינה יותר מסבירה בנסיבות העניין, וכאמור, לא מצאתי כל עילה להתערבות בה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

על אף מה שנקבע בהסכם הגירושין, עתר האב לשינוי המשמורת כך שתהא משותפת וזאת על רקע שינוי נסיבות שחל לדבריו.

להלן דברים מפרוטוקול הדיון: "ב"כ הבעל: בהוראות משרד הרווחה בסעיף 3.2 נאמר בסוף לקיים הורות משותפת תוך חלוקת האחריות והמעורבות בכל היבט בחיי הילד. הסעיף הזה אומר שצריך קודם לשאוף למשמורת משותפת ורק לאחר מכן לשאוף לחלופות אחרות אני לא מבין איך בררת המחדל שאת בחרת היא לא משמורת משותפת?

...

אולם לא כך כתב בשו"ת דרכי נועם (חלק אבן העזר סימן כו): "הרי שאף על פי שגזר אומר בתחלת דבריו הבת לעולם אצל האם והבן אצל האנשים סיים בסוף דבריו שלעולם צריך לדקדק בכלל לדברים אלו אחר מה שיראה בעיני ב"ד ואכולא מלתא קאי בין לענין הבן בין לענין הבת במקום שרואין ב"ד תיקון הולד כי חכמי התלמוד אמרו על הסתם דסתמא דמלתא הבת אצל האם והבן גם כן בקטנותו ואחר כך עם האב או עם קרוביו שאינם ראוים ליורשו שכל זה תיקון הולד על הסתם אבל אם ראו ב"ד שאין בזה תיקון אלא אדרבה קלקול מחזרין אחר תקנתן כפי ראות עיני הדיינין וכל הפוסקים הסכימו בזה שהכל תלוי כפי ראות עיני ב"ד מה שהוא תיקון לולד." וכ"כ הגר"א גולדשמידט בעזר משפט (סימן כ) ובפד"ר (ח"א עמ' 61), וכן כתבו במקורות רבים נוספים, עי' באוצר הפוסקים (סימן פב סעיף ז ס"ק כה אות ב), וע"ע פד"ר (ח"א עמ' 163).

מסקנה התביעה למשמורת משותפת נדחית והמשמורת תישאר על כנה אצל האם כפי שסוכם בהסכם הגירושין.

בעניין אפוטרופוס לדין: על אף המקורות המשובחים שהוצגו על ידי ב"כ האב, לא מצאנו בשני ההורים כל דופי וראוי שעניינו של הבן יישמע מפיהם.

הצדדים קבעו בהסכם כי הילדים יישארו במשמורת האם (הנתבעת) ונקבעו זמני שהות עם האב כדלקמן: האב ייקח את הילדים פעמיים בשבוע, בימים ב' ו-ד' מסיום הלימודים, הם ילונו אצלו והוא ישיבם לבית הספר למחרת בבוקר.

למרות זאת, ללא כל סיבה הגיונית נראית לעין, הגיש התובע את תביעתו זו, בה הוא עותר לשנות את הגדרת המשמורת שנקבעה בסעיף 7 להסכם ולקבוע כי משמורתם של הילדים תהיה משותפת.

...

₪ התביעה, אני מחייב את התובע בהוצאות התביעה בסך 15,000 המזכירות תסגור את התיק.

העו"ס לחוק הנוער עותרת לפיכך כי בית משפט זה יעביר ההיתדיינות בתיק הנזקקות שלפניו לבית המשפט לנוער בתל אביב כך שהדיון יאוחד ביחס לשני הילדים.

במקביל להליך זה ננקט הליך בעיניין אפוטרופסות נוספת ושינוי משמורת על האב במסגרת תלה"מ - 07- בית המשפט נעתר לבקשת העו"ס לחוק הנוער, הכריז על הקטינה שבכותרת כילדה נזקקת ולאחר ששוכנע שהיא לא מסוגלת להחזיק בקטינה ואף עלולה לסכן התפתחותה הרגשית וכאשר לא עלה בידי האם להיתקבל ליחידת האימהות בבית שבתאי לוי, וקבע במסגרת דרכי הטיפול בה כי היא תוצא ממשמורת אמה ותועבר למשמורת הורי האב 11 .

...

במקביל להליך זה ננקט הליך בעניין אפוטרופסות נוספת ושינוי משמורת על האב במסגרת תלה"מ - 07- בית המשפט נעתר לבקשת העו"ס לחוק הנוער, הכריז על הקטינה שבכותרת כילדה נזקקת ולאחר ששוכנע שהיא לא מסוגלת להחזיק בקטינה ואף עלולה לסכן התפתחותה הרגשית וכאשר לא עלה בידי האם להתקבל ליחידת האמהות בבית שבתאי לוי, וקבע במסגרת דרכי הטיפול בה כי היא תוצא ממשמורת אמה ותועבר למשמורת הורי האב 11 .

לאור כל הטעמים המפורטים לעיל, ראיתי לנכון לדחות את בקשת העו"ס לחוק הנוער להורות על העברת ההליך שבכותרת לבית המשפט לנוער בתל אביב ואיחודו עם הליך הנזקקות שם. אני מורה על העברת ההחלטה להנהלת בתי המשפט, שמא תיבחן בעתיד הסדרה בתקנות של שאלת נקיטת ו/או העברת הליכים לפי חוק הנוער בין ערכאות במחוזות שונים.

לפיכך עתרה בבקשה לקביעת זמני שהות בפקוח צד ג' לצד מינוי מומחים רפואיים לבחינת מצבו הנפשי, ומשלאור האמור בהם נקבע כי חלף המצב הפסיכוטי ואין הוא מסוכן לילדיו החל האב ליפגוש את הקטינים בהסדרי ראייה מסודרים.

צרכים שונים ומשתנים אלו מורכבים מתערובת של תנאי מגורים נאותים, תנאי כלכלה סבירים, אווירה חינוכית, תרבותית וחברתית הולמת, טפול מסור ונכון, כשירות גופנית ונפשית של ההורה לטפול בילד, נכונות ויכולת נפשית ומעשית של ההורה להעניק לילד תחושת קרבה, אהבה, חום, רגש, בטחון ואמון, ומעל לכל - את ההרגשה שהוא רצוי על ידי הוריו וסביבתו".

המומחה הפסיכולוג ד"ר יגיל הבהיר כי לא בחן את דרישת האב לקבלת משמורת על ילדיו.

...

על החלטתי להסיר את הפיקוח הוגש בקשת רשות ערעור.

( סיכומו של דבר, התביעה לא הוכחה, שכן חובת הפיקוח נקבעה לכתחילה על ידי הרווחה ובהמשך הוארכה בפסק דינו של בית משפט מחוזי.

התביעה הנזיקית והכספית כנגד האם נדחית.