נימוקי המשיבה 1 לפסילת הצעת העותרת היו כלהלן:
(א) ניסיון גרוע שהיה לעירייה עם העותרת בשנה שקדמה למכרז, שבעקבותיו נפסקה הסעת התלמידים על-ידי העותרת במהלך שנת הלימודים, תלונות של הורי ילדים שנבדקו ונמצאו מוצדקות, אובדן אמון בעותרת וחשש מפני נטילת סיכון בבצוע הסעות על-ידי העותרת במסלול של נכים.
לאחר עיון בכתבי-הטענות, בראיות שהוגשו ובטענות הצדדים נראה לי שבמסגרת דיון זה המתייחס לעתירה מינהלית להכריז על העותרת כזוכה במיכרז, כאשר לא נתבקש סעד של ביטול המיכרז, אין מקום להזקק באופן מוחלט למכלול הטענות הנוגעות לפגמים הנטענים בהצעה הזוכה, ואין להזקק גם לשאלות הנוגעות לטיב הפגמים שנמצאו בהצעת העותרת, אם מדובר בפגמים מהותיים הפוסלים את ההצעה באופן קטגורי ואם בפגמים טכניים שהיה ניתן להכשירם בועדת המכרזים.
...
בעניין זה נראה לי כי יש לצרף להליך מסוג זה את הצעת העותרת למכרז על-מנת לאפשר למשתתפים לבדוק את ההצעה ולהתייחס אליה, כאשר הצעות המשתתפים האחרים עומדות לעיון העותרת (ה"פ (י-ם) 335/95 שווק ביטחון בע"מ נ' מדינת ישראל).
הואיל והעתירה הינה גם לפיצויים, שקלתי אם אין מקום לדון בפיצויים במסגרת הדיון בעתירה, כפי שניתן לעשות על-פי התקנות בהסכמת העותרת, אך בעניין זה נראה לי כי לנוכח הפגמים האמורים ולנוכח טיב הדיון הדרוש במקרה זה בשאלת הפיצויים, אין מקום לעשות כן במסגרת הדיון בעתירה.
עם זאת נראה לי כי יש להענות לסעד החלופי המבוקש בסופה של העתירה לפיצול הסעד הכספי מן העתירה אם כי לא במסגרת העתירה, כך שאם העותרת תחפוץ בהגשת תובענה נפרדת לפיצויים, ניתנת לה הרשות לכך, ככל שיש צורך בכך.
