עתירה למתן צו על תנאי לפתיחת חקירה פלילית במעצר מנהלי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3455/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. סימון בן מוסא 2. מישל בן מוסא 3. סרג' לוסיאן בן מוסא 4. אלכסנדרה בן מוסא נ ג ד המשיבים: 1. שר המשפטים 2. פרקליטות המדינה – המחלקה הבינלאומית 3. משטרת ישראל 4. רשות השיפוט הצרפתית עתירה למתן צו על-תנאי ולמתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד פנינה שפר עמנואל, עו"ד גלעד כ"ץ, עו"ד ירון דגן, עו"ד שני ספיר בשם המשיבים 3-1: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל ][]פסק-דין

(ב) עזרה משפטית לפי חוק זה אינה כוללת את אלה: (1) מעצר או הליך אחר, לקראת הסגרה; (2) ביצוע פסק דין, למעט ביצוע פסק דין כאמור בסימן 6 לפרק ג'; (3) העברת אסירים לנשיאת עונשם".

ראשית, נטען כי החקירה מבוססת על מיסמך שנגנב מבנק שויצרי ושצרפת התחייבה מפורשות כלפי שוויץ שלא לעשות שימוש במידע הכלול בו. שנית, נטען כי החקירה ניפתחה לאחר שבהליך מנהלי קודם שהתנהל בצרפת, המתייחס לאותה מסכת עובדות, "זוכו" העותרים.

חמישית, נטען כי ביסוד הבקשה לעזרה משפטית עומדות טענות לבצוע עבירה שהתיישנה בחודש ינואר 2012, בטרם ניפתחה החקירה הפלילית בעיניינם של העותרים.

...

]השופטת ד' ברק-ארז: העתירה שבפנינו מכוונת נגד החלטתו של שר המשפטים, המשיב 1, לפי סעיף 3(א) לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק העזרה המשפטית או החוק) להיעתר לבקשה של רשויות האכיפה בצרפת לקבלת עזרה משפטית בעניינם של העותרים.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים, אנו סבורים כי דין העתירה להידחות, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטתו של שר המשפטים.

לאחר שעיינו במכלול טענותיהם של העותרים, לא מצאנו כי נפל פגם בשיקול הדעת המינהלי של שר המשפטים, לא כן שכן כזה שעשוי היה להצדיק התערבות בהחלטה מן הסוג האמור.

סוף דבר: העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3373/20 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: אריה סמיונוב נ ג ד המשיבות: 1. פרקליטות המדינה – מחלקת עררים 2. משטרת ישראל – תחנת ראשון לציון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יפעת בראון; עו"ד אתי אזרזר; עו"ד גיורא מלול ][]פסק-דין

]השופטת י' וילנר: עניינה של עתירה זו בבקשת העותר כי נורה למשטרת ישראל – תחנת ראשון לציון (היא המשיבה 2; להלן: המישטרה) לבוא וליתן טעם מדוע לא תחדש את החקירה בתיקים שניפתחו בעקבות תלונות שהגיש העותר נגד נדיר שניידר (להלן: הנילון), וכן ליתן טעם מדוע לא יוגש נגד הנילון כתב אישום בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, איומים ושיבוש חקירה.

בגין התלונה האמורה נחקר הנילון באזהרה, והלה אישר בחקירתו את אמירת הדברים ואולם טען כי הדברים נאמרו לאחר שהעותר איים על לב לאחר עדותו בבית המשפט כי הוא ידאג באופן אישי למעצרו.

הלכה פסוקה היא כי טרם פנייה לבית משפט זה, יש לפעול למיצוי הליכים אל מול הרשות המינהלית המוסמכת (ראו: בג"ץ 8681/09 פיינטוך נ' ראש עריית תל אביב (1.11.2009); בג"ץ 6755/17 אבו עראם נ' משרד הבטחון, פסקה 8 (18.9.2017); בג"ץ 9424/17 פלוני נ' משרד הבטחון, פסקה 3 (6.12.2017)).

כידוע, לרשויות התביעה נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע לנקיטת הליכים פליליים, ובכלל זה ביחס להחלטה על העמדה או אי העמדה לדין וסגירת תיק חקירה, ובית משפט זה לא יתערב בשקול דעת זה אלא במקרים נדירים בהם לוקה ההחלטה בחוסר סבירות קצוני (ראו: בג"ץ 7280/17 לובינסקי נ' פרקליט המדינה, פסקה 5 (7.10.2018); בג"ץ 4849/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (27.11.2018); בג"ץ 4658/19 חסן נ' פרקליט המדינה, פסקה 7 (4.2.2020)).

...

די אף בכך כדי לדחות את העתירה ביחס לאירוע זה. בהקשר זה אציין כי אין בידי לקבל את טענת העותר בדבר הקשר המהותי שבין שני תיקי החקירה הנדונים, אשר לדבריו מצדיק את אי-מיצוי ההליכים ואת השיהוי בהגשת עתירה בנדון.

מעבר לנדרש, אוסיף כי דין העתירה להידחות אף לגופה.

סוף דבר: העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8935/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופטת ר' רונן העותר: מוחמד ביאע נ ג ד המשיב: המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בשם המשיב: עו"ד סאמי ארשיד עו"ד מתן שטינבוך ][]פסק-דין

ביום 7.9.2022 הוגשה נגד העותר תלונה במשטרת ישראל והמשאית נרשמה כמוצג ונתפסה על ידי המישטרה לפי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה).

כמו כן, ביום 5.2.2023 וביום 9.2.2023 זומן העותר לחקירות במישטרה בגין שני התיקים שניפתחו נגדו.

הלכה ידועה היא כי בטרם פנייה לבית משפט זה, על העותר לפנות תחילה לרשות המנהלית המוסמכת, שאם לא כן תדחה עתירתו על הסף (ראו, מני רבים, בג"ץ 8952/22 עאיש נ' המועצה המקומית אפרת, פסקה 6 והאסמכתאות שם (27.2.2023)).

...

בתגובה לעתירה טען המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי; לנוכח אי מיצוי הליכים; מכיוון שלא צורפו כלל המשיבים הרלוונטיים; ולאור חוסר ניקיון כפיו של העותר.

למעלה מן הצורך, טען המשיב כי דין העתירה להידחות אף לגופה בהיעדר עילה להתערבות בתפיסת המשאית.

יתרה מכך, אף אלמלא עמד לרשותו של העותר סעד חלופי, דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים.

לבסוף, דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיו של העותר, שנמנע מלהציג בעתירתו את התמונה המלאה.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1519/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט ח' כבוב העותר: מוחמד עומר מוחמד דאוד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. שופט בית המשפט הצבאי לערעורים 3. שירות הבטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' בניסן התשפ"ג (28.3.2023) בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור בשם המשיבים: עו"ד שרון אבירם ][]פסק-דין

ביום 21.9.2022 נעצר העותר ולמחרת נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לחברות, פעילות ומתן שירות לאירגון עוין תנט'ים פתח; החזקה, סחר ושימוש בנשק ותחמושת בנגוד לחוק; ופגיעה בבטחון האיזור ופעילויות הצבא, אולם הכחיש את המיוחס לו. נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, על רקע המידע החסוי שהצטבר בעיניינו, ובהעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כארבעה חודשים החל מיום 28.9.2022 ועד ליום 20.1.2023, בקיזוז ימי מעצרו (להלן: הצוו הראשון).

זאת, לאחר שנוכחנו כי יש בסיס לאמור בפראפראזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה "העותר הוא פעיל תנט'ים, המעורב בסחר באמצעי לחימה ובפעילות תנט'ים ארגונית, ואשר פעילותו מסכנת את בטחון האיזור". בשורה התחתונה, ולמרות הפגם שנפל כאמור בהארכת מעצרו המנהלי של העותר, לא ראינו איפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי.

...

אין להקל ראש בפגם זה. ברם, לאחר שעיינו בחומר החסוי, בהסכמת ב"כ העותר, מצאנו כי באיזון בין המסוכנות הנשקפת מן העותר ובין הפגם שנפל בהוצאת הצו, מסוכנות העותר גוברת על הפגם ומצדיקה את השארת הצו על כנו, כפי שנקבע על ידי בית הדין הצבאי לערעורים.

אשר על כן, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2910/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין העותר: סעיד בכר סעיד נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי איו"ש 3. שירות הבטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ג' בניסן התשפ"ד (11.4.2024) בשם העותר: עו"ד חמזה אבו מיזר בשם המשיבים: עו"ד אופיר גבעתי ][]פסק-דין

העותר נעצר ביום 22.8.2023 ויומיים לאחר מכן, ביום 24.8.2023, נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לחברות, פעילות ומתן שירות לאירגון עוין חמאס ופגיעה בבטחון האיזור, אולם הכחיש את המיוחס לו. נוכח המסוכנות הנשקפת מהעותר על רקע המידע החסוי שהצטבר בעיניינו, ובהעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, ביום 30.8.2022 הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כארבעה חודשים, בקיזוז ימי מעצרו, החל מיום 30.8.2022 ועד ליום 21.12.2023 (להלן: הצוו הראשון).

בית המשפט הצבאי פתח בבקורת שיפוטית על הצוו הראשון, והורה על קיצורו בחודש, כך שיסתיים ביום 20.11.2023.

לא הוגש ערעור על החלטה זו. בעקבות שינוי הנסיבות הנמשך, מצא המפקד הצבאי כי עודנה נשקפת מהעותר מסוכנות וכי טעמי בטחון החלטיים מחייבים את המשך מעצרו המינהלי, וביום 17.1.2024 הורה על הארכת מעצרו המינהלי לתקופה נוספת של שלושה חודשים, החל מיום 19.1.2024 ועד ליום 15.4.2024 (להלן: הצוו השלישי).

...

עמדת המשיבים היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השלישי, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי, ניהלנו שיג ושיח עם גורמי הביטחון והערנו את הערותינו בשורה התחתונה נחה דעתנו כי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה "העותר פעיל חמאס, אשר מעצרו נדרש לטובת שמירה על בטחון האזור". משכך, לא ראינו מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר.

אשר על כן, העתירה נדחית.