כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה למעמד בן זוג של אזרח ישראלי: דחייה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הרקע לעתירה וטענות הצדדים: בפני עתירה נגד החלטת המשיב מיום 8.8.16, לפיה נדחה עררם של העותרים בעיניין דחיית בקשתם להסדרת מעמד העותר בישראל מכוח נוהל מס' 5.2.0009 העוסק בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים.
...
בהביאי בחשבון את השלכות הרחקתו האפשרית של העותר 1 מהארץ על התא המשפחתי של העותרת 2, סבור אני כי לא נערך הבירור העובדתי המספיק בטרם קבלת החלטה מנהלית תקינה, המביאה לידי ביטוי את משמעות הפגיעה האפשרית בעותרת 2.
סיכום: אשר על כן, לאור כל המפורט לעיל, אני קובע כי נפל בהחלטת המשיב פגם המצדיק התערבות, וזאת למרות שיקול הדעת הרחב שניתן למשיב בענייני מתן אשרות.
בהתאם, אני מקבל את העתירה במובן זה שאני מורה למשיב לשוב ולבחון את עניינם של העותרים, תוך בחינת התשתית העובדתית והראייתית המלאה שהונחה בפניו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הרקע לעתירה: בפני עתירה המופנית נגד החלטות המשיב מ- 11/3/14 ו- 2/4/14 שלא לאשר הסדרת מעמדה של העותרת על סמך חיים משותפים עם העותר, בהתאם לנוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין (להלן: "נוהל חיים משותפים").
נטען כי לא יעלה על הדעת לדחות את העתירה רק על סמך סתירות שעליהן הצביע המשיב בראיון, כאשר העותרים טוענים כי הרשום בפרוטוקול הראיון אינו אמין.
...
פעולות אלה לא ננקטו על ידי המשיב ובנסיבות העניין, מאחר שלעותרים בוצע רק ראיון אחד ומאחר שהמשיב לא נקט בדרכים העומדות בפניו לנסות ולברר פרטים נוספים על הקשר הנטען, פרט להסתמכות על הסתירות בראיון, וכן לאור העובדה שהחלטות המשיב מבוססות על הנימוק שלא הוצגו הוכחות ממשיות ומוצקות לקשר, סבורני כי יש מקום לקבל את העתירה באופן חלקי ולהחזיר את עניינם של העותרים לבירור נוסף אצל המשיב, לרבות קיום שימוע נוסף לעותרים ושמיעת עדים, לפי הצורך.
אשר על כן, העתירה מתקבלת במובן זה שעניינם של העותרים ייבחן שוב על ידי המשיב.
בסיכומו של דבר מוחזר ענינם של העותרים לשם השלמת הבחינה העובדתית והמשפטית של בקשת העותרים, הכל בהתאם לסמכויות המשיב ולפי מיטב שיקול דעתו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הרקע לעתירה: בפני עתירה נגד החלטת המשיב מיום 2.1.14 אשר דחתה את בקשת העותרים ליתן לעותר 1 (להלן: "העותר") מעמד בישראל מכוח ההליך המדורג למתן מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים וזאת לאחר שהעותרים לא מילאו אחר הנידרש בנוהל ולא המציאו מסמכים מאומתים כדין.
...
למרות שיש לקבל את טענות המשיב לעניין שיהוי בהגשת העתירה, לאור טענות ב"כ העותרים לעניין זה החלטתי לדון בעתירה לגופה.
בכפוף לאמור לעיל, ותוך שניתנת ארכה לעותרים להמציא מסמכים או לחילופין תיעוד על הנסיון להשיג מסמכים, העתירה נדחית.
אני מורה כי תינתן לעותרים ארכה של שישה (6) חודשים לפעול בהתאם, במובן זה שלא ינקטו הליכים להרחקת העותר בפרק הזמן של שישה (6) חודשים מהיום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על החלטתו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 24.6.2019 וכן החלטה נוספת מיום 13.8.2019 שדחתה בקשה שהוגשה לבטלה (ערר (י-ם) 5809-19, הדיין ש' ויזן).
על רקע זה, הגישה המבקשת בקשה להסדרת מעמדה בישראל מכוח נוהל מס' 5.2.0009 של רשות האוכלוסין שעניינו "טפול במתן מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין" (להלן: נוהל בני זוג).
בהמשך, על רקע התארכות הטיפול בעיניינה, הגישה המבקשת עתירה מנהלית נוספת ובגדרה טענה כי יש להעניק לה רישיון שהייה כאמור מסוג א/5, או לחלופין להורות על התחלת ההליך המודרג להסדרת מעמדה בהתאם לנוהל בני זוג.
...
סוף דבר: הבקשה נדחית.
ממילא נדחות אף הבקשות הנוספות שהגישה המבקשת.
על מנת ליתן למבקשת שהות להסדרת יציאתה, תוך התחשבות במורכבות נסיבותיה, אני מורה כי עליה לעזוב את ישראל בתוך 90 ימים מיום מתן החלטתי.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים בערר (י-ם) 1012-21 (כב' הדיין י' ברדא) מיום 17.8.2023 (להלן, בהתאמה - "הערר" ו - "בית הדין") שבמסגרתו נדחה ערר על החלטת המשיב מיום 12.8.2020 לסרב את בקשת המערערת לקבלת מעמד מטעמים הומנטריים, מכוח "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי" (נוהל 5.2.0017) (להלן - "נוהל ההפסקה").
צוין שהריאיון שנערך למערערת להפסקת ההליך המדורג לאחר מות בן זוגה, נערך עוד לפני שהוגשה בקשתה למתן אזרחות מטעמים הומנטריים, ולכן אינו מהוה שימוע ביחס לבקשה זו. המשיב דוחה טענה זו ומסביר, כי שימוע נערך לפני שהרשות משנה את מצבו של אדם מיוזמתה, ואילו במקרה דנן דובר מלכתחילה במצב בו המערערת פונה בבקשה לרשות, ולפיכך מצופה שתציג את כל טיעוניה ואת כל המידע הרלוואנטי כבר בבקשתה, ואין צורך בעריכת שימוע נוסף לכך.
דיון ענייננו בסעיף 7 לחוק המסמיך את שר הפנים להגמיש את התנאים למתן אזרחות עבור בני זוג של אזרחים ישראלים.
עוד יש לציין, כאמור, כי לעותרת אין אזרחות ירדנית, ולפיכך אין כיום מדינה שבה היא במעמד של אזרחית.
...
זכות הטיעון בטרם סיום אדרש לטענת המערערת בדבר שלילת זכות הטיעון העומדת לה. איני מקבל טענתה זו. בסעיף ג.7.3.5 לנוהל ההפסקה נקבעה החובה לערוך ראיון לאחר פטירת בן הזוג, לצורך בחינת הזיקות - וכך גם נעשה בענייננו.
לאחר עריכת הריאיון, הגישה המערערת בקשה לאזרחות מטעמים הומניטריים, ואזי לא נערך לה ריאיון נוסף בעקבות בקשתה זו. מקובלת עלי עמדת המשיב, לפיה לא הייתה כל חובה לערוך ריאיון נוסף בנסיבות דנן.
אשר על כן סבורני, כי לא נפלה טעות בקביעת בית הדין, לפיה אין מקום בנסיבות דנן להתערב בשיקול דעתה הרחב של המשיב, וכפועל יוצא מכך הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו