עתירה למניעת מועמדות לראשות עיריית פתח תקווה

עתירה דחופה למתן צו על תנאי וצו ביניים, שיורה כדלקמן: כנגד המשיבים 1 ו-2 – הסרת מועמדות המשיב 1 לראשות העיר פתח תקווה ומניעות מהצגתה, זאת על יסוד החלטת הפרקליטות להעמידו לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בגין חשד לעבירות של קבלת שוחד, מירמה והפרת אמונים.

כנגד המשיב 3 – מסירת הודעה כי המשיב 1 מנוע מלהציג מועמדותו לראשות עירית פתח תקווה.

אחר עיון בעתירה ובתגובות לה, נחה דעתי כי יש ליתן צו אירעי, לפיו ימנע המשיב 1 להציג מועמדותו לראשות העיר וזאת עד למתן החלטה אחרת.

...

אחר עיון בעתירה ובתגובות לה, נחה דעתי כי יש ליתן צו ארעי, לפיו ימנע המשיב 1 להציג מועמדותו לראשות העיר וזאת עד למתן החלטה אחרת.

מנהל הבחירות לעריית חדרה, המשיב 1, החליט הן לגבי הרשימות העותרות והן לגבי הרשימות המשיבות 3-8, כי מכיוון שציינו בכינוי הרשימה בחוברת שהוגשה, רק את שם הרשימה ללא התוספת "בראשות... פלוני אלמוני העומד בראש הרשימה", הרי גם פתק ההצבעה הרליבנטי לא יכלול את התוספת האמורה.

בא-כוחם המלומד של העותרות טוען, כי סרובו של המשיב 1 להחיל גם לגבי העותרות את הוראות פסק-הדין בהליך הקודם פוגעת בעיקרון השיויון (פרק ג' לנימוקי העתירה המתוקנת) ואינה עולה עם הוראות פסק-הדין ב-ע"א 6847/13 אדגר השקעות ופיתוח בע"מ ' עריית פתח תקוה (29.07.15, פורסם ב'נבו') הוא צטט את האמור בסעיף 11 לפסק-דינה של כב' השופטת א' חיות (כב' השופטות ד' ברק-ארז ו-ע' ברון עימה) לפיו, בעקבות בג"ץ 653/83 מבע מוציאים לאור בע"מ נ' סגן נציב מס הכנסה, פ"ד לט(3) 29 (1985), ראוי שבהיעדר פסיקה רליבנטית של בית-המשפט העליון, רשויות מינהליות ינחו עצמן לפי פסיקה של בתי המשפט המחוזיים.

ב-בג"צ 6857/13 עבוד נ' מ"מ יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (16.10.13, פורסם ב'נבו') https://www.nevo.co.il/PsikaSearchResults.aspx כתב השופט ע' פוגלמן (כב' השופטים י' דנציגר ו-י' עמית עמו): " מקובלת עלינו התפיסה כי בהליכים הקבועים בחוקי הבחירות ישנה חשיבות מיוחדת להקפדה על המועדים הקבועים בדין. אכן, קיומו של סד זמנים קשיח ובלתי פתוח לשינויים פוגע במידת מה בזכות להבחר, שהיא ללא ספק מאושיות היסוד של הדמוקרטיה (ראו ע"ב 1/65 ירדור נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, פ"ד יט 365, 382 (1965); ע"ב 2/84 נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט (2) 225, 264 (1985)). אולם, מנגד עומד האנטרס הצבורי החשוב של הבטחת קיומן התקין של הבחירות ומניעת שבושם שעלולים להוביל לפגיעה חמורה לא פחות בזכות להבחר ובזכות לבחור. כדברי המשנה לנשיא ש' לוין בפרשת פייגלין:

] זהו אחד המקרים שבהם עשוי האנטרס של תקינות הבחירות וקיומן לפי לוח המועדים שנקבע בחוק לגבור גם על האנטרס של מועמד להבחר לכנסת.

...

הרשימות המשיבות 3-8 עתרו לבית-משפט זה ובפסק-דיני מיום 18.10.18 החלטתי לקבל את עמדתן והוריתי למנהל הבחירות להרשות להן לתקן את שם הרשימה באופן שיכלול גם את התוספת המציינת את שמו של העומד בראש הרשימה.

ב-בג"צ 6857/13 עבוד נ' מ"מ יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (16.10.13, פורסם ב'נבו') https://www.nevo.co.il/PsikaSearchResults.aspx כתב השופט ע' פוגלמן (כב' השופטים י' דנציגר ו-י' עמית עמו): " מקובלת עלינו התפיסה כי בהליכים הקבועים בחוקי הבחירות ישנה חשיבות מיוחדת להקפדה על המועדים הקבועים בדין. אכן, קיומו של סד זמנים קשיח ובלתי פתוח לשינויים פוגע במידת מה בזכות להיבחר, שהיא ללא ספק מאושיות היסוד של הדמוקרטיה (ראו ע"ב 1/65 ירדור נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, פ"ד יט 365, 382 (1965); ע"ב 2/84 נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט (2) 225, 264 (1985)). אולם, מנגד עומד האינטרס הציבורי החשוב של הבטחת קיומן התקין של הבחירות ומניעת שיבושים שעלולים להוביל לפגיעה חמורה לא פחות בזכות להיבחר ובזכות לבחור. כדברי המשנה לנשיא ש' לוין בפרשת פייגלין:

בשים-לב לשיקולים דלעיל, אני דוחה את העתירה.

אני מחייב את העותרות, ביחד ולחוד, לשלם למשיבים 1 ו-2 (ביחד) את הוצאות המשפט בעתירה וכן שכ"ט עו"ד בסך 8000 (שמונת אלפים) ₪, להיום.

המשיבים מוסיפים וטוענים כי במהלך ההמתנה במשרדי מנהל הבחירות עיינו נציגי המשיבה 2 בטפסי המשיב 3, ולאחר שהתברר להם כי נפלו בטפסים פגמים הם הכינו, עוד לפני השעה 21:00 חוברת הגשה הכוללת את המשיב 3 כראש הרשימה, וכן חוברת המציעה את המשיב 3 כמועמד לראשות הערייה.

ההקפדה האמורה נידרשת לשם הגשמת התכלית של ניהול בחירות הוגנות ויעילות, שמירה על עיקרון השויון והודאות המשפטית והבטחת טוהר הבחירות ותקינותן (בג"ץ 8966/03 חסון נ' מנהלת הבחירות לעריית פתח תקווה [פורסם בנבו] (9.10.03); בג"ץ 6654/98 הלפרין נ' פקידת הבחירות לעריית הרצליה פ"ד נב(5) 348, 363 (1998); בג"ץ 5769/93 חמזה נ' פקיד הבחירות [פורסם בנבו] (25.10.93); ובג"ץ 6735/98 ממן נ' פקיד הבחירות של הרשות המקומית בזכרון יעקב [פורסם בנבו] (19.11.98)).

לא זו אף זו, משאלתם של העותרים איננה מבוססת על נימוקי מהות, כגון סעיף 39א לחוק הבחירות, המאפשר למנוע מרשימת מועמדים להישתתף בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה דבר השולל את האופי הדמוקרטי של המדינה, אלא היא מבוססת על טיעונים הנטועים בסדרי הבחירות, ולאו דוקא במרכזיים שבהם.

...

העותרים אמנם טענו בתום הדיון בעתירה כי בידיהם הקלטות וצילומים הסותרים את טענות המשיבים 3-2, ברם הקלטות וצילומים כאלו לא צורפו לעתירה ואף לא נזכרו בה, ועל כן לא נעתרתי לבקשת העותרים בעניין זה. יתר על כן, קיומם של הקלטות וצילומים כאלו גם לא נזכר בפנייתו של העותר למנהל הבחירות (נספח 2 לעתירה), ומקובלת עלי טענת המנהל לפיה אין לצפות ממנו לערוך מיוזמתו בדיקה ודרישה שמא המסמכים שהוגשו לאישורו מולאו לאחר השעה 21:00.

עובדה זו, בצירוף העובדה שאין בדין הוראה האוסרת על נציגי רשימה להתייצב במשרדי מנהל הבחירות עם טפסי רשימה שטרם הוחלט אם לבקש סופית את אישורה, הביאו אותי למסקנה לפיה דין העתירה להידחות.

העתירה נדחית.

הכלל האוסר על מי שממלא תפקיד צבורי להמצא במצב של ניגוד עניינים הוא, כאמור, כלל יסוד המושרש בשיטת המשפט הישראלית והוא מושתת על כללי הצדק הטבעי של המשפט המינהלי (ראו, מיני רבים, בג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעריית פתח-תקווה נ' מועצת עריית פתח-תקווה, פ"ד לד(2) 566, 569 (1980) (להלן: עניין סיעת הליכוד)).

בסעיף 9 להנחיה זו מובהר כי "הסדר למניעת ניגוד עניינים נערך על ידי היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי או היחידה הממשלתית הנוגעים בדבר, בשיתוף עם המועמד", ועוד נקבע באותו סעיף כי "במידת הצורך יערב היועץ המשפטי בעריכת ההסדר את נציבות שירות המדינה ואת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך". הוראות התקשי"ר חלות ביחס לעובדי מדינה בסוגי משרות שנקבעו בו. הן אינן נוגעות, ככלל, להסדרי ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ושל חברי הממשלה.

כללים אלה התקבלו בהחלטת ממשלה בשנת 1977 (י"פ התשל"ח 2382, עמ' 314) על רקע המלצותיה של ועדה ציבורית בראשות השופט שלמה אשר ז"ל. הכללים תוקנו בהחלטת ממשלה מיום 28.11.2002 ופורסמו בנוסחם המתוקן ביום 16.1.2003 (י"פ התשס"ג 5147, עמ' 1136).

לטענת העותרים והיועץ, קיים במקרה דנן בסיס נוסף לקביעה שחוות דעת היועץ מיום 2.11.2020 בעיניינו של ראש הממשלה היא מחייבת, והוא נובע מהתחייבויות והצהרות קודמות של ראש הממשלה המקימות "מעין השתק שפוטי" המונע ממנו לכפור כעת בסמכותו של היועץ ובמעמדה המחייב של חוות דעתו.

...

מן הטעמים שפורטו לעיל, אני סבורה כי הטענות שהעלה ראש הממשלה לעניין סמכותו של היועץ ולעניין תוקפה המחייב של חוות דעתו בדבר הסדר ניגוד העניינים, דינן להידחות.

יתרה מכך, וכפי שציינתי בפסקה 32, גם אלמלא מסקנה זו, לא היה מקום לקבל טענות אלה של ראש הממשלה במקרה דנן בשל ההצהרות וההתחייבויות שנטל על עצמו בהקשר זה, המקימות כלפיו "מעין השתק שיפוטי" מלהעלות טענות השוללות את סמכות היועץ לערוך את חוות הדעת שערך והכופרות בתוקפה המחייב.

מנגד, אני סבורה כי יש לדחות את העתירות ככל שהן נוגעות להחלת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה על השר לביטחון פנים.

כב' השופט שפירא קבע בפסק דינו, כדלקמן: "סבור אני כי יש ליתן הגנה לזכות היוצרים, בכל צלול וברור. קיומה של עוולה זו של הפרה תורמת תהווה, כך יש לקוות, הרתעה הולמת מפני הפרת זכות היוצרים, ובמיוחד בקמפוסים של המוסדות להשכלה גבוהה...

אי מניעת ביצוע ההפרה, או נקיטה באמצעים שיש בהם כדי למנוע את ההפרה, מקום שניתן היה למנעה.

יש ממש בטענת התובעות, כי שימוש בקריקטורה אשר התפרסמה במקומון בעל תפוצה רחבה בעיר תל אביב, עשוי להביא את הצופה בכרזת הבחירות של הנתבע למסקנה, כי התובעות אישרו לנתבע את השמוש בקריקטורה לצרכיו הפוליטיים, ואף תומכות במועמדותו של הנתבע לראשות עריית תל אביב.

ראה בעיניין זה ת.א.(ת"א) 30924/85 בלטיאנסקי נ' תנועת "כך" ואח', תק-של 94(4) 55; ת.א.(פ"ת) 2230/95 מנוסי נ' יוסף (פסק דין מיום 8/71997, פורסם באתר נבו).

פגיעה במוניטין בכתב התביעה עתרו התובעות לחייב את הנתבע בסך של 70,000 ₪, בשל פגיעה במוניטין ובשמן הטוב.

...

יש ממש בטענת התובעות, כי שימוש בקריקטורה אשר התפרסמה במקומון בעל תפוצה רחבה בעיר תל אביב, עשוי להביא את הצופה בכרזת הבחירות של הנתבע למסקנה, כי התובעות אישרו לנתבע את השימוש בקריקטורה לצרכיו הפוליטיים, ואף תומכות במועמדותו של הנתבע לראשות עיריית תל אביב.

במסקנה שכזו טמונה פגיעה פוטנציאלית ביושרה ובאמינות העיתונאית והמקצועית של התובעות.

המסקנה המתבקשת היא, כי מדובר בתפוצה מצומצמת ולא בתפוצה רחבת היקף.