עתירה לחופש מידע בעירייה

ביום 30.5.2019 הגישה עותרת 2 בקשה לממונה על חופש המידע בעריית ירושלים "לקבל פרטים בקשר עם הסכמי מכר שבוצעו בירושלים, אשר דווחו לעריית ירושלים ו/או לועדה המקומית לתיכנון ובניה בירושלים... פרטי עיסקאות המכר בקרקעות בדרום העיר ירושלים בלבד, בין השנים 2008 – 2019". לבקשה צורפה רשימה של גושים מוסדרים וכן של גושי שומה או גושים זמניים במקרקעין שאינם מוסדרים, שבנוגע אליהם מבוקש המידע.

...

אשר לבקשה לגילוי המידע הנוגע למקרקעין שאינם מוסדרים, דין הבקשה להידחות.

אף שהגשת שבעת ההסכמים האמורים הנוגעים להתדיינות המתנהלת בין הצדדים מעוררת תמיהה, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להפריך את הצהרת המשיבות כי אין בידן דרך לאיתורו של המידע המבוקש, ולהוביל למסקנה כי הצהרתן אינה אמת.

התוצאה העתירה נדחית.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 12868-03-19 צבי שילה נ' הממונה על חופש המידע ואח' לפני כבוד השופט מרדכי כדורי בעיניין: עו"ד צבי שילה העותר 1. עריית ירושלים, הממונה על חופש המידע 2. משרד עורכי הדין יגאל שפירא ושות' 3. עו"ד אהוד בר-עם 4. עו"ד אהרון רשף 5. עו"ד אילן דובר המשיבים פסק דין

...

אני מקבל אפוא את עמדת המשיבים, לפיה די במסירת ההסכמים לעיונו של העותר תוך השחרת רכיבי חישוב השכר.

ברם, אינני מקבל את עמדת משיב 3, לפיה יש להשחיר גם את אופן חיובה של העירייה לפי ההסכם.

התוצאה: א. העתירה להעמיד לעיונו של העותר את הפרוטוקולים של הדיונים שנערכו בעירייה, נדחית.

התובע עתר לפי חוק חופש המידע לעירייה וזו מסרה כי "אין בידי וועדת התנועה העירונית מידע לגבי מועד הצבת התמרורים משנת 2014. נמצא אישור לתמרור 402 (אין כניסה) לרחוב לח"י מכיוון רחוב אברבנאל בהתאם להחלטת ועדת התנועה אשר היתכנסה בתאריך 10/6/2014 סעיף 14/3/81. לא נמצא אישור לגבי תמרור 402 מרחוב לח"י לרחוב אהרוני. לגבי סגירת הרחוב לתנועה, מכתבך הועבר להתייחסות אחראית על הסדרי תנועה זמניים". בדיון עצמו לא עלתה מחלוקת בנוגע לכך שהרחוב הוא חד סיטרי כיום.

...

יצוין כי הנתבעת 2 הגישה תביעה שכנגד התובע אולם לא התייצבה לדיון (משנציג חיצוני שאיננו עובד חברה אינו מוסמך לייצגה) ומשכך איני דנה בה והיא נדחית בהעדר התייצבות משהנתבעת ומייצגה מודעים לכללים בהליך של תביעות קטנות ביחס לתחולתו של סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התמ"ד-1984 עת גם לא נתבקש היתר ייצוג, וכפי שיובהר, גם לגופה של התביעה שכנגד מצאתי לדחותה.

סך הכל ישלמו הנתבעים לתובע סך של 18238 ₪ תוך 30 יום מהיום.

תנאי מרכזי להטלת חיוב בהיטל הוא ביצוע העבודות מושא ההיטל ברחוב גובל בנכס, כפי שהדגיש כב' השופט ע' פוגלמן בעע"מ 2314/10 עריית ראש העין נ' אשבד נכסים בע"מ (24.6.2012) (פסקה 17): "שיטת ההיטל נשענת על זיקה של הנאה בין ביצוען של עבודות תשתית ברחוב גובל ונשיאה בעלותן לבין עצם החיוב בהיטל. זיקה זו יוצרת את עילת החיוב בהיטל והיא בבחינת תנאי-בלעדיו-אין לגבייתו". בעניינינו, לאחר שלא קיבלה מענה מספק בנוגע לעבודות שביסוד החיוב בהיטלים, הגישה התובעת עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע.

...

סוף דבר אני מקבל את תביעת התובעת נגד העירייה [ת"א 55712-12-18].

התביעה נגד רותם יהלום (ת"א 18092-07-19) - נדחית.

התובעת תשלם לרותם יהלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 17,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

רק אם זה לא משיב לפניה או מסרב למסור מידע כי אז יש מקום לפנות בעתירה לפי חוק חופש המידע ולבקש צו שיופנה כנגד הממונה על חופש המידע בערייה.

...

בסיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו, וכל אחד מהם בנפרד, דינה של העתירה להדחות.

סבור אני כי בהוספת שמו של סגן המזכיר הראשי בראש כתבי הטענות יש טעם לפגם וראוי היה להימנע מכך.

למען הסדר ולמען הסר ספק יודגש ויובהר כי עד כמה שידוע לי מר דדון לא נקט בכל פעולה בנוגע לעתירה זו. סיכום: בסיכומו של דבר דין העתירה להדחות.