לסיכום, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה את כל הסכומים לעיל המסתכמים בסך של 721,669 ₪.
נטען שהמושב מקדם מזה מספר שנים פרויקט הרחבה בהקף כולל של 115 מגרשים, ולשם כך קידם הליך תיכנון מפורט של עבודות הפיתוח והתשתיות הציבוריות, בשטח הכולל 95 מגרשים מתוך סך המגרשים, כאשר בשלב הראשון משווקים 24 מגרשים למשתכנים אשר עתידים לבנות את ביתם באופן עצמאי.
הנתבעת טענה כי לאור העובדה שהעבודה שנדרשת על ידי התובעת אינה ניהול תיכנון התשתיות מראשיתו, אלא השלמה של פרויקט תיכנון שהיה בשלבים מתקדמים, ומתוך הבנה של אמיר ירושלמי כי המקור לתשלום שכרו של דוד ניסים הוא מקורות הפרויקט (כספי המשתכנים העתידיים וכספי סיבסוד משהב"ש), הוא היתעקש כי סעיף 11.1 יכלול אמנם תמורה בסך 1% מעלות עבודות הפיתוח, אולם בסוף הסעיף יתוספו המילים: "בכפוף לאישור משהב"ש או החכ"ל עמק הירדן לכלול עלות סעיף זה". תוספת זו, נועדה לוודא כי התשלום לתובעת לא יחרוג מהעלויות שיאושרו על ידי משהב"ש, וכך יבטיח תנאי זה כי המועצה האזורית תסכים להקף התשלום וממילא גם יבטיח כי עלויות אלו כלולות במסגרת מקורות הפרויקט.
...
לסיכום, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה את כל הסכומים לעיל המסתכמים בסך של 721,669 ₪.
לאחר שמיעת טענות הצדדים בעניין, ועיון בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי דין רכיב זה של התביעה להידחות, ואנמק;
בהואיל השני במבוא להסכם נקבע כי: "והמזמין מעוניין לקבל שירותי ניהול תכנון ואדריכלות לעבודות המפורטות בנספח א' להסכם זה ושירותי פיקוח צמוד על ביצוע העבודות בהתאם לתכנון הנ"ל באתר: ניהול ביצוע ופיקוח צמוד (להלן: "השירותים")". גם הצעת המחיר אשר צורפה להסכם כנספח ב' כללה הצעה לפיקוח, ובהתאם נקבעה התמורה לה זכאית התובעת בסעיף 11.2 להסכם.
מקובלת עליי טענת הנתבעת שלמעשה, מחומר הראיות עולה שהבחירה לסיים את ההתקשרות בין הצדדים היתה של התובעת, היות ומראש היא היתה מודעת לפרסום המכרז על ידי המועצה לבחירת גורם אשר יבצע את הפיקוח על כלל הפרויקטים בשטח המועצה, לרבות פרויקט זה. הנתבעת ביקשה ממנה לגשת למכרז, והיא בחרה לא לעשות כן. מקובלת גם טענת הנתבעת שגם בהנחה ותתקבל העמדה לפיה מתן אפשרות למועצה לביצוע הפיקוח מהווה יוזמה של הנתבעת להפסקת ההסכם, הרי שבנסיבות בהן מתקיימות שיחות בין אמיר לדוד אשר מהן ברור לדוד כי במידה ולא ייגש למכרז של המועצה הוא לא יבצע את עבודות הפיקוח, ובסופו של דבר מחליטה התובעת שלא לגשת למכרז, הטענה בדבר העדר הודעה כתובה על סיום ההסכם מעל לחצי שנה ממועד קיום המכרז, מועלית בחוסר תום לב.
גם לפי סעיף 20.3 כשלה התובעת מלהוכיח שזכויותיה תיפגענה אם היתה ניגשת למכרז.
לסיכום – אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 51,334 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ (כולל מע"מ).
