עתירה להפסקת שימוש חורג בסופרמרקט בתל אביב

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 33707-10-12 ישראל נ' בנדרי בפני כב' השופט יונה אטדגי המבקש: איציק ישראל ב"כ עו"ד דן אשכנזי המשיב: בנדרי אליה ב"כ עו"ד יצחק פסטרנק פסק דין

בפגישה זו נימסר למבקש ולאביו, כי ייעודו של הנכס על פי היתר הבניה הוא "חדר אשפה של סופרמרקט", וכי לא ניתן לעשות במקרקעין שימוש כמחסן (סעיף 19 לתצהיר המבקש, סעיף 10 לתצהיר יוסף).

המבקש עותר למתן צוים הצהרתיים, לפיהם, המשיב הטעיה אותו במשא ומתן לקראת כריתת ההסכם, לחילופין כי המשיב הפר הפרה יסודית את החוזה, להצהיר על בטלות ההסכם, ולמנות את בא כוחו ככונס נכסים לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות לצורך ביטול ההסכם.

כפי שציין ב"כ המבקש בצדק בסיכומי התשובה שלו (סעיף 2), המשיב הודה למעשה בסיכומיו (סעיף 45.2), כי שימוש בנכס כמחסן מהוה אי התאמה להיתר הבניה, וכי יש צורך בהגשת בקשה לשימוש חורג על מנת להתאים את ייעודו למחסן.

נוסף לכך, המידע שהיה רלבאנטי מבחינת המבקש אינו רק זה, שייעודו של הנכס בהיתר הבניה אינו מחסן, דבר שהוא ובאי-כוחו יכלו לגלותו בבדיקה פשוטה יחסית מעיון בהיתר הבניה במשרדי הערייה, אלא גם זאת שהעירייה איננה מסכימה בפועל לשימוש הנעשה בו כמחסן והיא אף פעלה בעבר להפסקת שימוש זה, ומידע זה היה מצוי כולו אצל המשיב, כאשר המבקש לא יכול היה לגלותו, או שיכול היה לגלותו בחקירה מעמיקה יותר בלבד ולא מתוך המידע הנגיש לכל אזרח.

...

תוצאה לאור כל האמור לעיל, אני מחליט כדלקמן: ניתן בזה צו הצהרתי, לפיו המשיב הטעה את המבקש בהקשר לכריתת חוזה המכר של הנכס הנדון בתובענה, כשהטעיה זו מקיימת את יסודותיו של סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

אני ממנה בזה את ב"כ המבקש, עו"ד דן אשכנזי, ככונס נכסים לצורך ביצוע כל הפעולות הדרושות לצורך ביטול ההסכם, כולל הפעולות הדרושות ברשויות המס ובלשכת רישום המקרקעין.

המשיב ישלם למבקש שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ. ניתן היום, ו' חשון תשע"ד, 10 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב - יפו רע"ס 37357-05-19 מדינת ישראל נ' עוף והודו ברקת-חנות המפעל בע"מ ואח' בפני כבוד השופט בנימין הירשל דורון בעיניין: המאשימה מדינת ישראל באמצעות עו"ד בטי פנסו לביא הנאשמים 1. עוף והודו ברקת-חנות המפעל בע"מ 3. דרורי חכם באמצעות עו"ד שני לב ממשרד עו"ד ברנר גזר דין

על פי כתב האישום מדובר בעסק מסוג סופרמרקט ששטחו 1500 מ"ר, שבענינו ניתן, מכוח הליך פלילי קודם , צו סגירה החל מ- 13/12/2015.

( טל/3) ככל שנוגע לנאשם 3 טוענת המאשימה למיתחם הנע בין 10,000 ל- 20,000 ₪, ועותרת לקנס בגובה 15,000 ₪ לצד התחייבות בסכום זהה.

מוקד הקושי נעוץ בכך שהעסק נפרס על שתי חלקות כאשר בתחילה התבקשו הנאשמים לאחד בקשה להיתר בגין שתי החלקות ולאחר מכן התבקשו להגיש בקשה לשימוש חורג לכל אחת מהחלקות.

ככל שנוגע לעבירה של ניהול עסק ללא רישיון אני מוצא שהפסיקה קובעת שבענינה של חברה המיתחם נע בין 50,000 ₪ ל150,000 ₪ ובענינו של הנאשם 3 נע בין 10,000 ₪ ל 25,000 ₪.

...

ככל שנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמקרינות על מיקום הענישה במתחם , אציין , שבנוגע לנאשמת 1 יש לתת את הדעת לכך שאין זו הפעם הראשונה שהיא מורשעת בעבירה של אי קיום צו וניהול עסק ללא רישיון.

לפיכך אני סבור שיש מקום למקמה במקום הגבוה יותר מתחתית מתחם הענישה.

לפיכך , לאחר שנתתי דעתי למכלול הנתונים הנדרשים על פי תיקון 113 לחוק אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים : הנאשמת 1 קנס בסך 50,000 ₪ .

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 29892-02-12 דור אלון ניהול מתחמים קמעונאיים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ת"א ואח' בפני כב' השופטת אביגיל כהן העותרת דור אלון ניהול מתחמים קמעונאיים בע"מ ע"י עוה"ד שרון גלילי ודורית דגן המשיבים 1. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ת"א ע"י עו"ד יודפת כהן 2. ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ (פורמאלי) 3. א.ב.א. ויקטורי ניהול והשקעות בע"מ (פורמאלי) ע"י עוה"ד אפריאט ומירסקי 4. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (פורמאלי) ע"י עו"ד ענת לוי פסק דין

לפעול מיידית להפסקת השמוש החורג והאסור במקרקעין ובמבנה (כהגדרתם להלן) כסופרמרקט בשטח 1,500 מ"ר בלב העיר תל אביב, בנגוד להיתר הבניה שחל במקרקעין וחמור מכך בנגוד לתוכנית החלה (בכינוי השגור "תב"ע"), וזאת בדרך של נקיטת ההליך שנועד ליתן מענה מיידי בנסיבות העניין, וזה – הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט לעניינים מקומיים לצוו הפסקת שימוש במקרקעין לפי סעיף 239 לחוק התיכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התיכנון והבנייה").

...

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושמעתי את השלמת טיעוניהם בהרחבה הגעתי למסקנה ולפיה דין העתירה להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) פסק דינה של כב' סג"נ השופטת רובינשטיין בעתירה הראשונה: כאשר ניתן פסק הדין בעתירה הראשונה, 3 ימים לפני הגשת העתירה דנן, קבעה בין היתר כב' השופטת סג"נ רובינשטיין, כי: "העתירה נעדרת עילה מנהלית. הסופרמרקט אינו עובד ואינו פתוח לקהל הרחב. המשיבות 2 – 3 פעלו ופועלות לקבלת ההיתרים והרישיונות הנדרשים להפעלת המקום כסופרמרקט, הן מבחינה תכנונית והן מבחינת רישוי עסקים. כידוע מדובר בהליך ארוך ומורכב המערב מספר רק של גורמים.

הסופרמרקט נפתח בפועל אך ההליכים שהיה צריך למצותם, טרם מוצו, ואינני מקבלת את טענת ב"כ העותרת ולפיה מאן דהוא מטעם המשיבים הטעה את בית המשפט בעתירה הראשונה וטען או יצר מצג לפיו הסופרמרקט לא אמור להיפתח.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, העתירה נדחית בזאת.

לפני עתירה מנהלית במסגרתה נתקפת החלטת ועדת הערר המחוזית לתיכנון ולבניה תל אביב (להלן: "ועדת הערר"), לדחות את ערר 1149/1122 (להלן: "הערר"), אשר הוגש כנגד החלטת הועדה המקומית לתיכנון ולבניה תל אביב (להלן: "הועדה המקומית") (ועדת הערר והועדה המקומית ביחד להלן: "המשיבות"), אשר דחתה בקשה להיתר מספר 22-1051, להכשרת מצב קיים של סופר מרקט (PM-AM) בחזית קומת הקרקע הפונה לרחוב הרצל בתל אביב, על ידי איחודן של מספר חנויות קטנות וכן שינויים במיקום גרם המדריגות הפנימיות המשמשות לגישה לקומת הביניים בבניין ושינויים בה, לצורך הקמת מחסן, חדרי קרור ומשרדים והוספת מעלון פנימי (להלן: "הבקשה להיתר").

זאת עולה מפורשות מטענת העותרת (ראו בסעיף 32 לעתירה) ולפיה ימים לאחר תחילת העבודות, פנתה אחת מבעלות הזכויות במקרקעין, בתביעה לבית המשפט השלום בתל אביב (תא 70041-01-20) במסגרתה עתרה בין היתר לסעדים זמניים להפסקת העבודות.

יפים לעניין זה דברים אשר נכתבו על ידי בעת"מ (מנהליים ת"א) 40392-06-20 חברת י. מאנע ושות בע"מ נ' ועדת ערר לתיכנון ובנייה מחוז תל אביב (15.09.2020), בסעיף 63 לפסק הדין: " הנני מוצאת להדגיש שבהנתן שתכנון הוא דינאמי הרי שככלל ציפייה כי יקפא על שמריו מקום בו יתארכו ההליכים אינה לגיטימית. כיוון שכך, גם ככל שבמקרה לפנינו, אמנם איתרע מזלה של העותרת ובשל חלוף הזמנים נלכדה היא בגין השינוי בתחולתה של תכנית האב, הרי שלבד מהבנה לתחושתה של העותרת, אין בכך בכדי להוביל להושטת סעד לעותרת על ידי בית משפט זה (ראו בדומה קביעת בית המשפט בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, בעת"מ (מנהליים ת"א) 30670-05-17 סילביה ברונפלד נ' הועדה מקומית לתיכנון ובנייה בת ים [פורסם בנבו] (23.05.2018) בשולי ההחלטה)." יתרה מכך, טוענת העותרת כי שומה היה על הועדה המקומית להפעיל את שיקול הדעת המוקנה לה ולחרוג מהמדיניות המאושרת.

...

כאמור במקרה דנן, העותרת לא הציגה כל הצדקה ממשית לסטייה מהמדיניות המאושרת ואף מטעם זה דין טענתה זו – דחייה.

סוף דבר; מהמפורט לעיל עולה כי העותרת לא הוכיחה טענותיה בדבר פגם כלשהו בהחלטת ועדת הערר ובוודאי שלא כזה המצדיק התערבות שיפוטית ומשכך, דין עתירה להידחות וכך הנני מורה.

העתירה נדחית.

בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב -יפו רע"ס 42807-02-22 מדינת ישראל נ' חברת ונ אבו אלעאפיה מאז 1879 (2006) בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת חן מאירוביץ בעיניין: המאשימה מדינת ישראל הנאשמים 1. חברת ונ אבו אלעאפיה מאז 1879 (2006) בע"מ 3. וליד אבואלעפיה גזר דין

ביום 18.6.18 במסגרת תיק פלילי מס' 02170004779 צווה בית המשפט על הנאשמים לסגור את העסק, להפסיק את העיסוק בו ואסר על העברתו לאחר, אלא אם יש בידיו רישיון כדין.

היא פירטה, שהצו ניכנס לתוקף ביום 12.9.21 ועדיין העסק פועל ללא רישיון בעודו צריך לעבור הליך של שימוש חורג.

מבחינת מדיניות הענישה הנוהגת כולל זו שאליה הפניתה המאשימה עולה, כי מדיניות הענישה הנה כדלקמן: ברע"ס 37357-05-19 (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' עוף והודו ברקת - חנות המפעל בע"מ ואח' (ניתן ביום 6.3.22), בו נדון עסק מסוג סופרמרקט ששטחו 1,500 מ"ר שפעל ללא רישיון והנאשם הפר צו שפוטי בפעם השנייה במשך 6 שנים.

יודגש לעניין עתירתה העונשית של המאשימה להטלת מאסר על תנאי , כי לדידי מדובר בדרישה מרחיקת לכת, שכן בבואו של בית המשפט לגזור את הדין לצד האנטרס הצבורי שמגולם בענישה יש לערוך איזון גם עם מיהות הנאשם שכן בסופו של דבר בית המשפט "תופר" לכל נאשם חליפה עונשית מיוחדת התואמת את נסיבותיו.

...

לאור כל המקובץ לעיל אני משיתה על הנאשמים את העונשים הבאים: על נאשמת 1: קנס בסך של 28,000 ₪ .

אני מורה על הפעלת התחייבות בסך 17,000 ₪ שנגזרה במסגרת רע"ס 69777-07-19 (מא\2).

אני מורה על הפעלת התחייבות בסך 10,000 ₪ שנגזרה במסגרת רע"ס 69777-07-19 (מא\2).