ביום 24.12.2018 שלח מר מועלם מכתב למערערת, אליו צירף את הקטע הרלוואנטי מישיבת העבודה מיום 3.12.2018, והודיע לה כי התקבלו החלטות בעיניינה, ובכלל זאת הפסקת עיסוקה כיועצת כי מונתה לתפקיד זה שלא כדין וללא מיכרז, ביטול התוספות שניתנו עקב עיסוקה בתפקידה כיועצת ולחלופין בהתאם להחלטה העקרונית שהתקבלה בעיניין תוספות פיצול, שעות נוספות והחזקת רכב, וכן נכתב כי העסקתה כיועצת מטילה על המועצה מעמסה כספית שאינה יכולה לשאת בה (נספח ת/22 לתצהיר המערערת).
בכתב התביעה עתרה המערערת בין היתר, להשבתה לעבודה במועצה בשני תפקידיה – יועצת וקב"סית; צו האוסר על פגיעה בשכרה והשבת כל רכיבי השכר שנשללו ממנה וכן תשלומן בגין העבר, והחזר ימי החופשה שנוכו שלא כדין; פסיקת פיצוי בגין הפגיעה בה, ובכלל זאת פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה בעיני התושבים, רמיסת זכויותיה, הפרת המנהל התקין והפרת חוקת העבודה, בסך של 200,000 ₪; מתן צו המורה למועצה לכבד את המערערת ולאפשר לה לבצע את שני תפקידיה.
שנית, לעניין זמונו לעדות של עו"ד ביסאן - מקובלת עלינו טענתה של המערערת כי העובדה שהוא מייצג את המועצה בהליך המשפטי ויש חיסיון עורך דין לקוח על הייעוץ המשפטי שנתן למועצה, אינה מונעת את זמונו לעדות בנושאים שבהם פעל במסגרת תפקידו בעיניינה של המערערת – כגון מתן הנחיות לזימונה לישיבות המועצה מתוקף תפקידה כיועצת או בעיניין פעולותיו במסגרת ועדת השימוע שהחליטה על פיטוריה של המערערת.
...
מעבר לכך, אנו סבורים כי התייחסות המועצה וראש המועצה למערערת, ובכלל זאת התעלמות בוטה ממנה ומפניותיה, התייחסות אליה בפני אחרים בדרך שיש בה כדי לפגוע בה (כגון – מתן הודעה ביום 9.12.2018 כי אינה מכהנת יותר בתפקיד יועצת), ואף אי קיום החלטת בית הדין הראשונה בבקשה לסעד זמני להשיבה לתפקידה כיועצת, ובכלל זאת מחיקת התואר "יועצת לקידום מעמד האישה" משלט משרדה - אינה ראויה בכלל ובהתייחס לעובדת ותיקה שהקדישה שנים רבות לעבודתה במועצה בפרט.
על כן, אנו מחייבים את המועצה לשלם למערערת בנוסף לפיצוי שפסק בית הדין האזורי, פיצוי לא ממוני נוסף בסך של 50,000 ₪, כך שסך הכל סכום הפיצוי הלא ממוני עומד על סך של 75,000 ₪.
אשר להוצאות: נוכח התוצאה אליה הגענו, ונוכח ההליכים הרבים שנאלצה המערערת לנקוט, אנו קובעים כי בגין ההתדיינות בשתי הערכאות המועצה תשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.
