עתירה להסדרת מעמד בת זוג זרה של אזרח ישראלי

ביום 11/9/12, חמישה ימים לאחר שנדחתה בקשתה הנ"ל (!), הגישה העותרת בקשה להסדרת מעמד בישראל מכוח היותה בת זוגו של העותר.

לעניין סבירות ההחלטה של המשיב בכל הנוגע לבחינת כנות הקשר נוסיף את ההלכה הפסוקה לפיה מקום בו האזרח הזר מבקש מעמד של ידוע בציבור, בעודו שוהה בישראל שלא כדין, הרי שנטל הראיה להוכחת כנות הקשר "יהיה אף כבד מזה המוטל על בני זוג שנישאו בעת שאחד מהם שהה בארץ שלא כדין. זאת, מן הטעם שנוהל הידועים בציבור חשוף יותר לניצול לרעה, שכן, כאמור, קשר של ידועים בציבור אינו מבוסס על אקט משפטי מכונן, אלא מזוהה על סמך מבחנים עובדתיים עמומים וגמישים יותר" [עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן (ניתן ביום 16.3.2006); עע"ם 4231/12 יהודית בוטובסקי ואח' נ' משרד הפנים (ניתן ביום 7.7.2013)] ומהכלל אל הפרט: בהתאם למכלול ההלכות שפורטו דינה של העתירה להדחות על הסף.

...

בהתאם אני קובע כי החלטת המשיב התקבלה בהתאם לסמכותו כדין.

בנסיבות אלו סבור אני כי אין מקום להתערבותו של בית משפט מנהלי בהחלטה.

סיכום: בסיכומו של דבר ומכל הטעמים שפורטו אני מורה על דחייתה של העתירה.

העורר הוא אזרח ישראלי אשר נישא לבת הזוג בשנת 2018 ופנה בחודש 12/18 ללישכת המשיב לצורך הסדרת מעמדה מכוח נישואיהם.

לא הוגש ערר במועדים הנ"ל. רק בחלוף כשנתיים התקבלה אצל המשיב פניה מהעורר במסגרתה עתר להשבת הערבות שהופקדה על ידו.

הפקדת הערבות באה לאפשר לאזרח הישראלי לחיות בישראל עם בת זוגו הזרה ולאפשר למשיב לבחון את כנות ורצינות הקשר או הנישואין.

...

עם זאת סבור אני כי ראוי שהרשות המנהלית המוסמכת תבחן את בקשתו של המערער לקבלת הערבות שחולטה בחזרה, זאת ככל שתוגש בקשה, מטעמי צדק והגינות שלטונית וממכלול הטעמים שפורטו לעיל, ביחד עם נסיבות אישיות שיוכל המערער להוסיף ולטעון בפני הרשות המנהלית המוסמכת.

בהתאם אני מורה כי המערער יוכל לפנות לגורמי רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים בבקשה חדשה שתפרט את מכלול הנסיבות, נסיבות שככל הנראה לא נבחנו ונשקלו ע"י גורמי המשיב וממילא גם לא עמדו גם בפני בית הדין ולא נשקלו על ידו.

בכפוף לזכותו של המערער לפנות בבקשה חדשה, כמפורט לעיל, הערעור נדחה.

המשיב אינו חולק גם על העובדה כי בני זוג זרים של אזרחים ישראלים זכאים למעמד בישראל גם כאשר אין המדובר בקשר של נישואין, ובלבד שבני הזוג מנהלים משק בית משותף ומדובר בקשר ממושך ואמיתי, וזאת בהתאם לנוהל הקיים אצל המשיב לעניין זה. עם זאת, לדברי המשיב, מקום שאין המדובר בקשר של נישואין, מוטל על המבקשים הנטל להראות כי אכן מדובר במשק בית משותף ובקשר זוגי אמיתי, וזאת על מנת להבטיח שאין המדובר במניפולציה.

אין חולק כי בהתאם לנוהל, בן זוגו של אזרח ישראלי המקיים עימו משק בית משותף וקשר אמיתי במשך שנים רבות, זכאי להסדרת מעמדו בישראל וזאת גם כאשר אין המדובר בבני זוג הנשואים זה לזה.

אכן, נכון כי העותרת מבצעת את רוב עבודות הבית, והעותר מפרנס את העותרת ואף נשא בעלותם של טיפולים רפואיים להם נזקקה, ואולם, נוכח מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, אין כל סיבה להניח כי מדובר בתשלומים ששילם העותר לעותרת עבור ביצוע עבודות הבית, ולא ברצון אמיתי של העותר לסייע לבת זוגו, ובחלוקת תפקידים בתוך המשפחה, שאינה בלתי נפוצה בקרב משפחות רבות בישראל.

...

ממכלול הראיות בתיק עולה כי העותרים אכן מקיימים קשר זוגי אמיתי ומשק בית משותף.

ראשית, כאמור, ממכלול הראיות שהוצגו בפני המשיב עולה כי מדובר בבני זוג המתגוררים יחדיו שנים רבות ומקיימים קשר זוגי אמיתי, וזאת למרות פער הגילאים ביניהם.

נוכח האמור לעיל, העתירה מתקבלת במובן זה שהמשיב יסדיר את מעמדה של העותרת בהתאם לנוהל.

הרקע לעתירה וטענות הצדדים: בפני עתירה בעיניין הסדרת מעמדה של העותרת 2 (להלן: "העותרת") בישראל מתוקף היותה בת זוגו לחיים של העותר 1 (להלן: "העותר"), אזרח ישראלי, בהתאם לנוהל המשיב להסדרת מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים.

נטען כי היות האזרח הישראלי או הזר עדיין נשואים אינו אמור להביא אוטומאטית לדחיית הבקשה כאשר בן הזוג הנשוי מראה מאמצים כנים להתיר את נישואיו ולמרות זאת נדחתה בקשת העותרים על ידי גורם שלא הוסמך לכך על פי הנוהל.

...

לאחר שהוגשה העתירה, במסגרתה תקפו העותרים את החלטת המשיב ואת ההנמקות שניתנו לה, לפיהן לא צורף לבקשה מסמך המעיד על חיים משותפים של העותרים וקיימות סתירות מהותיות בראיון שנערך לעותרים, בהתאם להמלצת ביהמ"ש בהחלטה מיום 16.8.10, נעתר המשיב לבקשת העותרים לעריכת דיון מחודש בנוכחות מתורגמן לשפה הספרדית וכן הגישו העותרים מסמכים נוספים והוסדר מעמדה של העותרת 2.

בכל הנוגע להוצאות המבוקשות על ידי העותרים סבורני, כאמור, כי היה על המשיב לטפל בעניינם של העותרים כראוי עוד טרם להגשת עתירה זו ולערוך את השימוע המחודש שהוסכם על עריכתו במסגרת העתירה הראשונה בנוכחות מתורגמן לשפה הספרדית.

בהתאם אני קובע כי על המשיב לשאת בהוצאות העותרים.

מכל הטעמים שפורטו לעיל אני מחייב את המשיב בתשלום הוצאות העותרים ושכר טרחת עורך דינם בסכום כולל של 15,000 ₪, שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ביום 10.3.10 נימסר למשיב מכתב מאת עו"ד יוסי הרשלר לפיו העותר השתייך לדת הנוצרית עוד בטרם הגעתו לישראל והוא רשאי להנשא לנוצרית בת העדה הנוצרי יווני אורתודוקסית.

ביום 22.11.10 הגישו העותרים בקשה לפתוח בהליך להסדרת מעמד העותר מכוח הנישואין וקיבלו שאלון לישכת הקשר.

כמו כן, על פי סעיף 7 לחוק האזרחות לשר הפנים שיקול דעת אם להעניק אזרחות ישראלית לבן זוג זר של אזרח ישראלי.

כן נטען כי לא נעלמה מעיני המשיב העובדה שלעותר ילד אזרח ישראלי אך אין באבהות זו כדי להקנות לעותר מעמד כלשהוא בישראל ובאפשרות העותר להגיע לבקר את בנו באמצעות בקשות מתאימות על פי הנהלים.

...

יצויין כבר עתה כי החלטתי לקבל את העתירה באופן חלקי באופן שבו ביהמ"ש יורה למשיב לערוך לעותרים שימוע נוסף ולבחון את עניינם בשנית.

נטען כי המשיב לא נימק מה משמעות העדר שכנוע בכנות הקשר ומה הוביל למסקנה שהקשר אינו כנה.

כמו כן, יש לקבל את טענת העותרים כי למרות שנכתב בהחלטת המשיב כי העותר "עשה ועושה כל מאמץ להשתקע בישראל, הן על ידי שימוש באשרות מזוייפות והן על ידי שהייה בלתי חוקית ארוכה בישראל", לא הובאו ראיות לשימוש באשרות מזוייפות על ידי העותר ומעולם לא הוגשה תלונה בעניין זה, ככל שידוע לביהמ"ש. לאור האמור לעיל, למרות שיש להניח שיש ממש בקביעת המשיב כי הנתונים והנסיבות מעלים ספק רב באשר לטיב היחסים בין העותרים, סבורני כי לא ניתן לשלול את טענת העותרים כי ייתכן שהסתירות שעלו מהשימוע שנערך להם התעוררו בשל קשיי שפה ובעיה בתרגום.

כן סבורני כי ייתכן שיש ממש בטענת העותרים כי לא נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים בעניינם של העותרים או כי ייתכן שהתנהלותו של העותר בעבר השפיעה יתר על המידה על הכרעתו של המשיב מבלי שניתן משקל ממשי לשיקולים רלוונטיים אחרים.

אשר על כן, ומאחר שסבורני כי סילוקו של העותר מן הארץ לאחר שנים כה רבות שבהן חי בישראל, למרות השהייה הבלתי חוקית, ולאור העובדה כי העותר הקים משפחה בארץ ויש לו בן מנישואין קודמים החי בישראל ועמו הוא שומר על קשר הדוק, הינו צעד קיצוני בנסיבות העניין, אני מורה למשיב לבחון שנית את עניינם של העותרים.