מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה להורות לעירייה לתקן רישום חיובי ארנונה בתצהיר גילוי מסמכים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא מר רפאל אסולין (להלן: "התובע") הגיש תביעה כספית כנגד עריית תל-אביב-יפו (להלן: "הערייה ו/או "הנתבעת"), ועתר להשבת כספים, ולתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו, בשל היתנהלותה של הנתבעת אשר פעלה שלא כדין ונקטה בהליכי גבייה מינהליים נגדו באופן אישי לאחר שייחסה לו את חוב הארנונה של החברה שהוא בעל מניות בה - חברת קוב כל עיצובים בע"מ (להלן: "החברה").
יחד עם זאת, הנתבעת הציבה דרישה מכבידה להמציא לידיה שורה ארוכה של מסמכים חשבונאיים של החברה, לכאורה, כדי להראות: "כי לא הייתה כל הברחת נכסים ו/או מעשי מירמה" - וזאת, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות ובשיהוי של למעלה מ- 10 שנים לאחר מועד הווצרות חוב הארנונה, ומבלי שהנתבעת הציגה בפניו כל פירוט לגבי ה"חוב".
הנתבעת נסמכת על הודעה על חדילת חזקה של החברה במקרקעין משנת 2004, אולם בחודש מאי בשנת 2004 או בסמוך לכך הגיש התובע בשם החברה בקשה למתן פטור מארנונה לנכס ריק, אליה צורף תצהיר שלו בשם החברה במסגרתו נרשם במפורש, כי: "החברה הנה המחזיקה בנכס". הנתבעת מעולם לא קיבלה הודעה על חדילת חזקה, אלא אך ורק בקשה של החברה למתן פטור מארנונה לנכס ריק.
חרף החזקה, לא שילמה החברה לעירייה את חיובי הארנונה השוטפים והוצאות האכיפה, ובשל כך צברה חוב כלפי הערייה, כדלקמן: ח-ן חוזה 10371551 – מדובר בנכס הנמצא ברחוב השיריון 94, תל-אביב בשטח 314 מ"ר, בסווג: תעשיית מוצרי מתכת.
בתביעה שכנגד טוען מר פרויקט, כי יש לחייב את הנתבע שכנגד בסכום החוב של החברה כלפי הערייה בהתאם להוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג – 1992, המחיל לצורך גביית ארנונה את סעיף 119א' לפקודת מס הכנסה.
עוד טוען מר פרויקט, כי התובע לא גילה לעירייה, כי הוא הרוח החיה מאחורי החברה ומנהלה בפועל ומורשה חתימה וכי התובע עשה בנכסי החברה כבשלו ונטען כי אף פרץ למשרדי החברה וגזל משם רכוש לטובת חברה חדשה שהקים ועל-כן בנסיבות אלו, ונוכח הוראות סעיף 7 לחוק ההתיישנות, מירוץ ההתיישנות נעצר במשך תקופת אי הגילוי.
...
אולם ,למעלה מכך, על-פי הפסיקה, הכלל בדבר השתק עילה חל גם מקום שאין המדובר במי שהיה שותף להליך הראשון, ובלבד שהוא בעל זיקת עניין לדיון הקודם או שהוא חליפו של מי שהיה בעל דין, ועל-כן דין טענה זו להידחות.
אשר על-כן, ומכל הטעמים המפורטים לעיל, מקום בו הייתה הסכמה לדחיית התביעה לגופה כנגד החברה, הרי שפסק-דינו של כבוד השופט רונן מהווה מעשה בית-דין מסוג השתק עילה החוסם את אפשרותה של הנתבעת שכנגד מלתבוע את החוב של החברה מהנתבע שכנגד, ועל-כן דין התביעה שכנגד להידחות.
סיכום אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, התביעה העיקרית נדחית בזה , והתביעה שכנגד נדחית גם היא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע, הנו מר אהרון סופיוב, אשר לפי רשומי הערייה מחזיק בנכס בתחום שיפוטה, ברחוב קריניצי 110/14 אשר מספרו הפיזי בספרי הערייה הנו 1560110014000 (להלן: "הנכס").
עובר לישיבה באו בקשות שונות מצד הנתבע להורות על גילוי מסמכים וזימון עדים- בקשות אשר ביחס אליהן ניתנו החלטות בישיבה המקדמית ואף לאחריה.
מסתבר אם כן, כי גם מהמסמכים שצירף הנתבע עצמו לתצהירו עולה בבירור, כי מדובר באותו מספר פיזי של הנכס, כאשר ההתייחסות לכתובת היא פעם כקריניצי 110 ופעם כמספר 112 ללמדך, כי יש ממש בטענות הערייה לפיהן מדובר באותו בית.
משכך, ומעת שבחר הנתבע שלא להשיג על חיובי הארנונה מושא המחלוקת בתיק זה, הרי שמדובר בחיובים חלוטים, אשר וודאי שלבית משפט זה אין סמכות להתערב בהם (ר' למשל – עת"מ (ת"א) 1791/08 מקס מאייר נ' עריית נס ציונה, פורסם ביום 21.9.08- "במקרה שלפני, לא הגיש העותר השגה כדין ו/או ערר ו/או עתירה מינהלית כנגד שומות הארנונה והתראות החוב לתשלום שקבל. החוב הפך לחוב חלוט וסופי").
הנתבע טוען, כי סגן ראש העיר הורה למנהל הארנונה ליתן הנחה אך זה חזר בו. לטענות אלה אין זכר בבקשה למתן רשות להיתגונן (שהרי זו הוגשה בשנת 2018 ואילו ההבטחות הנטענות, באו לכאורה מאוחר יותר) וממילא שהנתבע לא עתר לתקן את כתב הגנתו נוכח הדברים, כך שטענות אלה עולות כדי הרחבת חזית.
...
אני מורה על שפעול הליכי ההוצל"פ בתיק 504966-02-08, תוך שהקרן תועמד על הסך של 6,535.60 ₪ ולא על הסך של 6,549.40 ₪, שכן זהו סכום החוב כמפורט בסעיף 4 לכתב התביעה.
אני מורה למזכירות להעביר לידי ב"כ התובעת את הכספים שהופקדו בתיק על ידי הנתבע על פירותיהם.
אשר להוצאות ההליך- אני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה על פי דין וניתן יהיה לצרפו לתיק ההוצל"פ. הסכום שנפסק משקף גם את עיכוב ההליך וסרבולו שאותו יש לזקוף לחובת הנתבע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לחילופין, עתרה התובעת לחייב את הנתבע באופן אישי בחובה זה של החברה מכוח הוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) התשנ"ג-1992) (להלן: "חוק ההסדרים").
יצוין כי הנתבע הגיש תביעתו שכנגד בד בבד עם בקשה למתן פטור מאגרה ואילו הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף אשר נענתה בבקשה לדחייה על סף של תביעת התובעת ובבקשה להעברת הדיון להליך של סדר דין רגיל ובבקשה לצוו גילוי מסמכים.
סעיף 325 קובע אף הוא: "חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעירייה ולאחר מכן לא יהיה חייב ההודעה." על כך נאמר ב ע"א 739/89 מיכקשוילי ואח' נ' עריית תל אביב יפו מיום 18.6.91: "ניכר בפקודת העיריות [נוסח חדש], כי מגמתה שלא להכביד על ערייה יתר על המידה באיתור הגורם המהוה "מחזיק" לגבי נכס מסוים לצורך תשלום הארנונה.
התובעת צרפה לתצהיר עדות ראשית של העדה עלי שרוק את ספרי העיריה (נספח 3, נספח 7 ונספח 9) המתייחסים לשלוש יחידות משנה בכתובת הנ"ל מחולקים לפי סוג ההחזקה (קרקע תפוסה, מסחר קמעוני כללי ומחסנים) שם נרשמו פרטי המחזיקים שהם החברה והנתבע ביחס לכתובת הנ"ל בתקופה 1.1.13 עד 24.1.16 ביחידת המשנה – קרקע תפוסה ועד ליום 14.7.13 ביחס לשתי יחידות המשנה האחרות.
לבסוף מצרפת התובעת לתצהירו של אייל שר ישראל בקשה המופנית לתובעת מיום 10.6.13 (נספח ג' לתצהירו של שר ישראל) לפיה מצהירה החברה כי הנכס ברח' אילת 56 בת"א ריק ולפיכך עותרת לפטור מתשלום ארנונה.
אם אינה המחזיקה ולא החזיקה מעולם כטענתו, מדוע שילמה חיובי ארנונה ומכוח איזו זכות הגישה השגה ובקשה לפטור מנכס ריק? יצוין כאן כי הנתבע לא צירף כל ראיה על תשלום חיובי ארנונה כלשהם לתובעת בגין הנכס נשוא התביעה ביחס לתקופה הנתבעת כך שאף אם היה צורך לידון בתביעה שכנגד הרי שזו לא הוכחה כלל והתחשיבים שביצע הנתבע בתצהירו – חסרים תשתית עובדתית כלשהי (למעט סך של 4,000 ₪ אותם הודתה התובעת כי שולמו והופחתו מסכום החוב).
...
בפרק ב' לכתב הגנתו, חזר הנתבע חזור והדגש את כל האמור לעיל תוך ריבוי השימוש בטענות כי התובעת ואישיה התנהלו כלפיו במרמה ובהונאה, טענו טענות שווא, שיקרו בבית המשפט ופעלו בניגוד לחוק כאשר נטען מפיהם כי הוא בעלים של נכס מקרקעין והטילו עיקולים לפי פקודת מיסים גבייה.
כל האמור לעיל חל אף בעניינו של הנתבע כפי שפורט לעיל ומבססות את הצורך בהרמת מסך בינו לבין החברות שבשליטתו אשר החזיקו בנכס בתקופה הרלוונטית לתביעה.
אשר על כן, התביעה מתקבלת והנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר לעינייני ארנונה כללית שליד עריית חולון (להלן: "ועדת הערר"), מיום 3.4.22 בתיק 163/20, לפיה נדחה ערר המערערת על החלטת מנהל הארנונה בעריית חולון, לראות בה מחזיקה של מקרקעין בשטח של כ- 24 דונם, בגוש 6005, חלקה 97 (להלן: "הנכס"), ולהשית עליה חיובי ארנונה בהתאם.
אהרון העיד כי נתן שירותי אחזקה ותיקונים, דאג לאחזקתם השוטפת של המבנים, העסיק בנכס פקידה מטעמו ולפי הצורך הפעיל קבלני משנה, חברת שמירה, איש מחסומים, טכנאי מצלמות וטכנאי מחשבים.
אמנם הערייה החלה לחייב את המערערת בארנונה בעקבות הדו"ח, אך בכך אין כדי לפגוע במימצאי ועדת הערר, היות וזו לא דנה בשאלת סמכות הרשות לשנות שם מחזיק על סמך דו"ח חוקר פרטי, או בממצאיו של הדו"ח. טענה זו גם לא עלתה במסגרת הערר, והמערערת לא ביקשה להוציא את המסמכים מתצהיר גזבר הערייה.
שם נקבע כי על יסוד התשתית הראייתית שעמדה בפני הערייה, לא היה בסיס עובדתי לרישום העותרת כמחזיקה בנכס (העידר חוזה בין העותרת לבין הבעלים, העידר ראיה על פעילות עסקית של העותרת בנכס, ורק על בסיס הודעת הבעלים בעל פה).
אפנה בהקשר זה להלכה הפסוקה, לפיה גם כאשר חדל המחזיק הרשום (בעניינינו חברת לוי), להודיע לעירייה על העברת ההחזקה לאחר, והעירייה גילתה כי קיים מחזיק בפועל, היא רשאית להחליט בהתאם לשיקוליה אם ברצונה להעביר את החיוב למחזיק בפועל (ראו לעניין זה עע"מ 2330/21 התחנה המרכזית החדשה בתל אביב נ' עריית תל אביב-יפו (נבו 17.07.2022), סעיף 30 לפסה"ד; ע"א 8417/09 עריית ירושלים נ' ששון לוי (נבו 21.08.2012)).
בע"א 8417/09 הנ"ל נקבע, כי תכלית סעיפים 325 - 326 לפקודת העיריות, להקל על הערייה את גביית הארנונה, וכך נאמר: "תכלית סעיפים 326-325 היא להקל על הערייה בתהליך הגבייה של הארנונה – כך שאין היא צריכה לעמוד בעצמה על מצב הבעלות או ההחזקה בכל נכס בכל עת ועת ... הוראת סעיף 326 מבקשת אך להוסיף על חבות הארנונה הקיימת באופן רגיל ולא לגרוע ממנה ... רוצה לומר: חבות הארנונה העיקרית בגין נכס כלשהוא לעולם תחול, בהתאם לסעיף 8(א) לחוק ההסדרים, על בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, ואילו המחזיק או הבעלים המקורי יהיה חייב, בנוסף לכך, מכוח הוראת סעיף 326, עד למועד שבו הוא שולח הודעה לעירייה. יתרה מזאת, מלשון הסעיף אף עולה כי חבותו של המחזיק או הבעלים המקורי היא שיורית, כך שיש לחייבו בתשלום ארנונה רק כאשר לא ניתן לגבותה ממי שחב בה בפועל (ראו: רוסטוביץ – ספר ראשון, בעמ' 274, 285-284)". שעה שהוחלט על יסוד הראיות כי המערערת היתה המחזיקה בפועל בתקופה הרלבנטית, הערייה רשאית להפעיל שיקול דעתה ולגבות ממנה את החוב, גם אם חברת לוי היתה המחזיקה הרשומה או בעלת זיקות לנכס.
...
איני מקבלת את טענת המערערת.
סוף דבר הועדה קבעה קביעות עובדתיות סבירות על סמך הראיות והעדים שנשמעו בפניה, ולא מצאתי טעם להתערב בהחלטתה.
על כן אני דוחה את הערעור.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראשית מבהירים העותרים – במענה לטענת המשיבה ולפיה בעתירה לא מציינים העותרים החלטה קונקרטית הנתקפת על ידם – כי ההחלטה הנתקפת היא ההחלטה עליה למדו העותרים ממכתב הערייה מיום 2/10/22, שם נטען כי חיובי הארנונה הועברו מהחברות לעותרים בהיותם בעלי הזיקה הקרובה ביותר.
בשני מכתבים אלו הודיעה הערייה לעותר כי כל אחת מהחברות האמורות, לא שילמה לעירייה חוב ארנונה בגין הנכסים האמורים וכי הואיל והעותר הוא בעל שליטה בחברות אלו, לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג – 1992, כפי שתוקן בסעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תקוני חקיקה), התשס"ד- 2004 (לעיל ולהלן: "חוק ההסדרים") – נידרש העותר, כבעל השליטה בחברות, לפרוע את החוב.
לטענת העותרים, ממכתבים אלו, אשר התגלו רק לאחרונה על ידי העותרים, התחוור כי בנגוד לטענותיה, בזמן אמת פעלה הערייה בהעברת רישום החזקה מכוח חוק ההסדרים ולא העבירה את החזקה, כנטען על ידה בעתירה דנן, לעותרים כבעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכסים.
זאת ועוד, במכתב התשובה של המשיבה מיום 31/8/08, השיבה המשיבה כי היא אמנם שינתה את שם המחזיק בנכסים ואולם, הבהירה מפורשות כי היא מוסמכת ואף חייבת לפעול לפי הוראות פקודת העיריות ובכללן הוראות סעיפים 325- 326 לפקודה וכי: "בהתאם לאמור בסעיפים שצוינו לעיל, יחוייב מחזיק/בעלים של נכס בארנונה כל עוד לא נימסרה על ידו לרשות הודעה בכתב אודות חדילת החזקתו בנכס.". במאמר מוסגר אציין בהקשר זה כי לאור תיכתובת זו, לא ברור מדוע לא מצא העותר להודיע, כבר באותו מועד, כי הוא אינו מחזיק גם בנכסים נוספים אשר היו רשומים על שמו, ככל שאמנם לא המשיך להחזיק בנכסים אלו לאחר מתן צו הכנוס.
זאת ועוד, כפי שטענה המשיבה בדיון לפני וכפי שנתמך במסמכים אשר צורפו כבר לכתב התשובה מטעמה (נספח 13 לכתב התשובה) וכן בתצהיר אשר ניתן בתמיכה לכתב התשובה – ביום 18/9/16 התקבלה הודעת בא כוחו של אבולעפיה, בדבר רכישת חלק מהנכס בכתובת זו, תוך שבפנייה זו התבקש מפורשות לפצל את הנכס לשני חלקים – האחד בשטח של 72.34 מ"ר שירשם על שם אבולעפיה וליד והשני שירשם על שם העותר (אשר צוין מפורשות כי חלק מהנכס נשאר בחזקתו – ראו לעניין זה עמוד 123 לנספחי המשיבה).בהמשך לכך, אישרה המשיבה את פיצול הנכס ורישומו לשני נכסים כך שנכס בשטח של 29.28 מ"ר נרשם על שם העותר ויתרת השטח נרשם על שם אבולעפיה וכן כי תחילת השינוי תהיה ביום 16/6/16 - גם הודעה זו נשלחה לכתובת המגורים של העותרים.
אשר לכך, אציין ואדגיש כי אין בכך שהזכויות נמכרו בשנת 2011, כדי ללמד על מסירת החזקה במועד זה. משכך ובהנתן שהעותרים עצמם, או הנאמן, לא הודיעו הודעת חדילה ולא המציאו מיסמכי מכירה, פעלה המשיבה כדין (ובהתאם להוראת סעיף 325 ו – 326 לפקודת העיריות), עת העבירה את רישום החזקה על שם הרוכש, במועד הראשון בו הייתה לה אינדיקאציה ברורה ולפיה הוא החל להחזיק בנכס.
...
לאור כל האמור, אין בידי לקבל את טענת העותרים ולפיה בשל הצהרתה כביכול של המשיבה במסגרת הליך הפש"ר, יש לאפשר להם להגיש עתירתם זו על אף שהוגשה בשיהוי ניכר ובהתאמה הנני קובעת כי דין עתירת העותרים להידחות אף הואיל והוגשה בשיהוי.
אשר לטענה זו, משנקבע כי שערי בית המשפט לא יפתחו בפני העותרים מטעמי סף – של העדר מיצוי הליכים ושיהוי – דין טענה זו – שהיא לגופם של דברים – להידחות אף היא.
סוף דבר; כפועל יוצא מקביעותיי כי דין טענותיה של המשיבה באשר להעדר מיצוי הליכים כמו גם שיהוי בהגשת העתירה להתקבל – דין העתירה להידחות וכך הנני מורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו