עתירה לביטול תוצאות מכרז עירוני

לאחר שהצעת המשיבה נבחרה כזוכה, הגישה העותרת את העתירה דנן, במסגרתה בִּקשה את כל אלה: לבטל את תוצאות המיכרז, לפסול את הצעת המשיבה, לקבוע כי הצעת העותרת היא הזוכה ולהורות על הפסקת כל היתקשרות של הדואר עם המשיבה בקשר למכרז.

כל שעלי לבדוק הוא האם בהחלטה נפל פגם אשר אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים על פי החקיקה והפסיקה [ראו עע"מ 4607/16 Alstom Transport נ' נת"ע נתיבי תחבורה ערוניים (18.4.2017) בפיסקה 46].

...

על פני הדברים לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם מינהלי ודין הטענה להידחות.

נדחית אפוא גם הטענה נגד עמידת המשיבה בתנאי הסף המנוי בסעיף 11.8 למכרז.

התוצאה דין העתירה להידחות וכך אני עושה.

טוענת המבקשת כי כעולה מתנאי הסף ומההבהרות אשר ניתנו במסמך ההבהרות מס' 2 (נספח 7 לבקשה) על המציע להוכיח כי יש לו ניסיון כקבלן ראשי שבצע עבור תאגיד מים וביוב או רשות מקומית אשר משרת לפחות 100,000 תושבים במסגרת שנתית במהלך 24 חודשים רציפים לפחות עבודות אחזקת מערכת ביוב ועבודות שטיפה וצילום במערכת ביוב עירונית בהקף של לפחות 10 ק"מ במצטבר.

בפסק הדין בעיניין אפקון אשר אוזכר על ידי הצדדים נידרש בית המשפט לשאלת מעמדו של מציע פוטנציאלי אשר לא הישתתף במיכרז, וקבע כי בשים לב למגמת הדין והפסיקה, במישור העקרוני, נכון להכיר במעמדו של מציע פוטנציאלי לתקוף את הליכי המיכרז ותוצאותיו בעילות מסוימות.

המנעותה של המבקשת מלעשות כן, שעה שהיא עצמה נתנה את השירותים מושא המיכרז דנא עד לביצועם על ידי הזוכה במיכרז אומרת דרשני, כשהיעתרות לבקשה לעיין במסמכי המיכרז על מנת יהא בידה לבחון האם באפשרותה להגיש עתירה לביטול המיכרז, אשר הייתה צריכה להיות מוגשת זה מכבר, עת סברה המבקשת כי תנאי הסף של המיכרז מהוים מיכשול משאף מציע למעשה אינו יכול לעמוד בהם, תיתן לגיטימציה להיתנהגות שלטעמי אינה ראויה של מציע פוטנציאלי אשר לא הישתתף במיכרז.

...

סבורני כי דברים אלו, הנוגעים למועד העלאת הטענות על ידי המבקשת, יפים אף ביחס לטענות המבקשת בנוגע סעיף 11.10 הנוגעים אף הם בשאלת פרשנות ואשר לא הועלו על ידה טרם בחירת הזוכה במכרז.

זאת ועוד כאמור לעיל, שוכנעתי כי שעה שמדובר בשאלה של פרשנות ולא בהוראה חד משמעית ממנה עולה כי המשיבה 1 לא עמדה בהוראותיה היא (הפגם המהותי העיקרי בפעולות המבקשת בעת"מ 917-10-17), היה על המבקשת לפנות בהבהרה למשיבה 1 טרם ההודעה על הזכייה במכרז.

לאור האמור לעיל, הן באשר למועד הגשת הבקשה והן באשר לטענות הנטענות בה לגופה, סבורני כי אין להיעתר לבקשה ודינה להידחות.

המערערת, חברת נכונית בע"מ (להלן: נכונית), טוענת כי בית משפט קמא שגה בהחליטו לדחות את עתירתה בה ביקשה לבטל את תוצאת המיכרז בשל הפגמים שלטענתה נפלו בו ולהכריז עליה כזוכה במיכרז מתוקף ההצעה הזולה ביותר שהגישה.

זאת, שכן: "גם כאשר אמות המידה לא נוסחו כראוי, אין ניתן לשנות את תנאי המיכרז, לאחר חלוף המועד האחרון להגשת ההצעות. יחד עם זאת, כאשר נפלה טעות טכנית באמות המידה, כדוגמת טעות בנוסחת החישוב של ההצעות, אזיי מוסמכת ועדת המכרזים לתקנה" (עע"מ 4607/16 Alstom Transport SA נ' נת"ע נתיבי תחבורה ערוניים, פסקה 65 לפסק דינו של השופט א' שהם (18.4.2017)).

...

סוף דבר, שלו דעתי תישמע, יש לדחות את הערעור, ומאחר שהתקלה רובצת לפתחה של חברת החשמל, יש לחייב את המערערת בהוצאות המשיבה 2 בלבד בסך 15,000 ₪.

יוער כי בדומה לחברי, השופט א' שטיין, אני סבור ש"עננת" חוסר הבהירות סביב חלק מן הטענות העובדתיות שהעלתה המערערת תומכת בהחלטה לבטל את המכרז.

סוף דבר, אני מסכים כי דין הערעור להתקבל, בתנאים שפירט חברי, השופט א' שטיין.

רקע ביום 1.6.2020 החליטה המשיבה - רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמי") - להקצות לעותרת בפטור ממכרז מקרקעין הידועים כגוש 3064 חלקה 4, מגרשים 1/1, 1/4, בשטח של 32,413 מ"ר, המצויים באיזור התעשייה הדרומי אשקלון (להלן: "המקרקעין").

טענות העותרת העותרת מבקשת לבטל את ההחלטה בהשגה מיום 24.9.2020; לבטל או לתקן את תחשיב עלויות הפיתוח; ולקבוע כי יש לחשב את עלויות הפיתוח בהתאם למלוא זכויות הבנייה במקרקעין.

נטען כי רמ"י לא פנתה אל הערייה כדי לקבל את התחשיב בהתאם לחוקי העזר הערוניים, וערכה את התחשיב בעצמה, באופן שגוי ובנגוד לדין, ובמטרה להתעשר על חשבונה של העותרת.

העותרת סבורה כי אין משמעות לשומות הזהות לשומה נשוא העתירה, שהוכנו כולן ע"י אותו משרד שמאים בשיטת "העתק-הדבק", ובאופן המעיד על יד מכוונת שהובילה לתוצאה השגויה מיסודה של הפחתה חלקית של הוצאות הפיתוח.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להתקבל, במובן זה שעלויות הפיתוח יופחתו משומת המקרקעין בהתאם למלוא זכויות הבנייה החלות על המקרקעין (180%) ולצד זאת רמ"י תהא רשאית לעדכן את שומת המקרקעין, כך שעלויות הפיתוח המתווספות לעסקאות ההשוואה, יחושבו לפי מלוא קיבולת הבנייה על פי התב"ע. תקנה 30(א) לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג- 1993, מורה כי: "הענקת זכויות במקרקעין בידי המנהל ללא מכרז פומבי, תהיה במחיר שיקבע שמאי ממשלתי". סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך- 1960 מגדיר "שומה פרטנית" כאומדן שווי של זכויות בנכס מקרקעין מסוים, שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו.

נוכח כל האמור, ובהעדר קביעה מפורשת בהחלטה לעניין היקף הפחתת עלויות הפיתוח, איני סבורה כי ניתן בהתבסס על ההחלטה כדי להצדיק סטייה מהקווים המנחים.

סוף דבר – העתירה מתקבלת במובן זה שעלויות הפיתוח יופחתו משומת המקרקעין בהתאם למלוא זכויות הבנייה החלות על המקרקעין (180%) ולצד זאת רמ"י תהא רשאית לעדכן את שומת המקרקעין, כך שעלויות הפיתוח המתווספות לעסקאות ההשוואה, יחושבו לפי מלוא קיבולת הבנייה על פי התב"ע. רמ"י תשלם לעותרת הוצאות משפט ושכ"ט בסך כולל של 15,000 ₪.

ביום 8.5.22 פנתה העותרת אל בית החולים בהשגה על תוצאות המיכרז בנוגע לסלים 3 ו-4.

העותרת פנתה שוב בכתב אל בית החולים בימים 20.5.22 ו-23.5.22 בדרישה לבטל את זכיית נטלי במיכרז, אך דרישתה נדחתה במכתב מיום 26.5.22.

ועדת המכרזים, ככל רשות מנהלית, כפופה לכללי המשפט המינהלי; עליה להפעיל את שיקול דעתה בתום לב ובהגינות, ולפעול ביושר, בשויון, ללא משוא פנים או שרירות, תוך ששקלה את מלוא השיקולים הרלוואנטיים לעניין ואיזנה בין האינטרסים השונים )עע"ם 4821/10 מינהל מקרקעי ישראל נ' צ.מ.ח. המרמן בע"מ, פסקה מ"ב (17.4.2011); עע"ם 4607/16 Alstom Transport SA נ' נת"ע נתיבי תחבורה ערוניים בע"מ, פסקה 46 (18.4.2017); עע"מ 7514/21 שמאור מוקד הביטחון הישראלי בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (14.3.2022), פס' 20 לחוות דעתו של הש' ע. גרוסקופף, (להלן: "עניין שמאור")).

...

כאמור, סבורני כי הדברים ברורים מלשון מסמכי המכרז, אך גם אם הם כרוכים בעיני מאן דהו במאמץ פרשני כלשהו, הרי כפי שצוין לעיל, הפרשנות התכליתית המקיימת את מטרת המכרז וכוונת בעל המכרז, מובילה למסקנה כי האמבולנסים שברשות העותרת בהחלט עונים על דרישת המכרז.

סוף דבר העתירה נדחית.

אני מחייב את העותרת לשלם למשיבים 1 ו-2 הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, ולמשיבה 3 הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ אף היא.