עתירה לביטול תוצאות מכרז עבודות עפר ותשתיות

כחודשיים לאחר שהוכרזה שטאנג כזוכה, ביום 16.6.2015 הגישה מקורות המרצת פתיחה, ובה עתרה לביטול תוצאות המיכרז ולהכרזתה כזוכה בו. בד בבד עתרה מקורות לצוו מניעה זמני, האוסר על המזמינה להיתקשר עם שטאנג בהסכם מכוח המיכרז, עד להכרעתה של המרצת הפתיחה.

כפי שקבע גם בית משפט קמא, נקודת המוצא לדיון היא שבית משפט אינו ממיר את שיקול דעתו בשקול הדעת של ועדת המכרזים – "הלכה ברורה ומושרשת היא כי בית המשפט 'אינו יושב כ"ועדת מכרזים עליונה" ואינו מחליף את שיקול דעתה של הועדה בשקול דעתו' ([עמ"מ 3499/08](http://www.nevo.co.il/links/psika/?link=עממ%203499/08) רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א בע"מ נ' ועדת המכרזים- עירית עפולה, פס' 10 לפסק דינה של השופטת חיות ([פורסם בנבו], 18.1.2009) (להלן: פרשת רון עבודות עפר)).

המשמעות היא איפוא שגם אם נתגלע פגם מסוים בעבודתה של ועדת המכרזים, בית משפט לא בהכרח יורה על ביטול תוצאות המיכרז כפי שמקווה מקורות.

הצדק עם מקורות כי כאשר עסקינן במיכרז לבצוע עבודות תשתית, להבדיל ממכרז למתן שירותים, אם לא יינתן הסעד הזמני קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה להפקיע את זכיית הזוכה במיכרז אף אם יתקבל העירעור (ראו והשוו: עע"מ 3096/15 ברסקי את ברגר רו"ח נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בפיסקה 7 (2.6.2015)).

...

מהודעת הערעור שהוגשה ביום 30.7.2015, עולה כי בשלב זה זנחה מקורות חלק ניכר מטענותיה נגד ההצעה של שטאנג, וערעורה מבוסס על שני אדנים עיקריים: ראשית, מקורות תוקפת את קביעתו של בית משפט קמא כי יש לדחות את עתירתה מחמת שיהוי; ושנית, מקורות חוזרת על עמדתה כי הצעתה של שטאנג במכרז היא הצעה גרעונית.

מנגד, הן המזמינה והן שטאנג טוענות כי יש לדחות את הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור.

בהינתן סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, הבקשה למתן סעד זמני לתקופת ערעור נדחית.

לאחר הכרזת הזוכה, הפניתה המשיבה 4 את וועדת מכרזים למספר כשלים בהצעותיהן של סלע והעותרת, לפיכך ביצעה וועדת מכרזים בדיקות נוספות בעקבותיהן הוחלט לבטל את הכרזת סלע כזוכה, לפסול את הצעתה וכן הצעת העותרת רחמני ד.א.מ עבודות עפר בע"מ (להלן: "רחמני ד.א.מ") אשר דורגה במקום שני, ולהכריז על משיבה 4 אשר דורגה במקום שלישי כזוכה.

לאחר הכרזת הזכייה של סלע, פנתה המשיבה 4 לועדת המכרזים בדרישה לערוך בירור אודות נסיבות הגשת ההצעה הזוכה וכן הצעת העותרת, ולהורות על ביטול תוצאות המיכרז ופסילת הצעות אלו.

סעיף 2.4 לפרק ב במיכרז, תחת הכותרת "תנאי סף" (אשר מפנה לסעיף 4 בפרק א למכרז) קובע, כי המציע הוא קבלן מוכר לעבודות ממשלתיות (כוכבית) ורשום בפנקס רשם הקבלנים בישראל בענף 200 (כבישים, תשתיות ופיתוח) בסווג ג' 5 (בלתי מוגבל).

...

זאת, לאחר שוועדת מכרזים מצאה כי העותרת הינה 'חברה קשורה' לחברת ר.מ רחמני עבודות עפר בע"מ (להלן "ר.מ רחמני"), אשר הייתה אמורה לבצע את העבודות נשוא המכרז כקבלן משנה של סלע, ולאחר שוועדת מכרזים הגיעה למסקנה כי ר.מ רחמני היא המציעה האמתית בעוד שסלע היא "מציע קש". בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים, ניתן צו ארעי והעתירה נקבעה לדיון גופה ביחד עם הבקשה לצו ביניים.

מקובלת עלי עמדת וועדת מכרזים כי מדובר בתנאי מהותי המחייב את פסילת שתי ההצעות.

בנסיבות אלו אין מנוס אלא לפסול את שתי ההצעות.

בנסיבות העניין שוכנעתי כי החלטת ועדת המכרזים לפסול גם את הצעת העותרת סבירה, ולא מצאתי מקום להתערב בה. סוף דבר מכל הנימוקים דלעיל העתירה נדחית בזאת.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 10572-10-20 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ ואח' בפני כבוד השופט רמי אמיר עותרת גילי ויואל עזריה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ארז טיקולסקר משיבות 1. רכבת ישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ניר שמרי ודור חדד 2. שיכון ובינוי - סולל בונה - תשתיות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד גלעד וקסמן ונדב דורון 3. דניה סיבוס בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אורן רוט והילה עמיאל 4. א.מ.צ שמש (1990) בע"מ 5. אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ 6. קבוצת אשטרום בע"מ פסק דין

ביום 7.10.20, לאחר מיצוי הליכים מול הרכבת, הגישה העותרת את עתירתה, וביקשה במסגרתה לבטל את החלטת הרכבת מיום 16.9.20, ולהורות כי העותרת היא הזוכה במיכרז (כפי שהוחלט קודם לכן), ולחלופין להחזיר את הדיון בתוצאות המיכרז לועדת המכרזים.

לכן צדקה ועדת המכרזים כאשר ביטלה את זכייתה של העותרת, וראו בעיניין זה: עע"מ 7111/03 יוסף חורי חברה לעבודות בנין בע"מ נ' מדינת ישראל (12.7.04); עת"מ 33701-04-20 אקסיליון בע"מ נ' חברת נתיבי איילון בע"מ ואח' (9.7.20); ועומר דקל מכרזים כרך ראשון, 598-595 (2004).

...

בסופו של דבר, התכנסה ועדת המכרזים של הרכבת, דנה בהשגות והחליטה ביום 16.9.20 לבטל את זכייתה של העותרת במכרז, לבטל את המכרז, ולצאת במכרז חדש.

לטעמי, החלטתה של וועדת המכרזים של הרכבת לבטל את המכרז הייתה החלטה סבירה ומאוזנת בשים לב לכל האמור לעיל; ובוודאי שלא חרגה ממתחם הסבירות.

אינני מתעלם מטיעונו של ב"כ העותרת, כי יש לנקוט בדרך פרשנית של קיום מכרזים, ולהימנע מביטולם – אך לעיתים אין מנוס מביטול המכרז ומיציאה במכרז חדש.

לפיכך, אני מחייב את העותרת לשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכומים כוללים כדלקמן: לרכבת – 60,000 ₪; למשיבה 2 – 60,000 ₪; ולמשיבה 3 – 30,000 ₪.

בפניי עתירה מנהלית שהגישה חברת אברהם יעקב בע"מ (להלן: "העותרת") במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים שהכריזה כי הצעתה של המשיבה 5, אלקטרה תשתיות- חופרי השרון בע"מ (להלן: "אלקטרה"), היא ההצעה הזוכה במיכרז פומבי משותף מס' 2/2015, לבצוע עבודות עפר, תשתיות מים, ביוב ותעול, חשמל, תאורה ותקשורת, שטחים צבוריים - פיתוח נוף, כבישים וריצוף מדרכות בפרויקט אחיסמך הגדולה בלוד (להלן: "המיכרז").

בהתאם לתוצאות המיכרז, ביום 21.2.16 שלחה לנדקו מכתב לעותרת בדבר זכייתה, וכן מכתב לאלקטרה בו נכתב כי הצעתה נפסלה מפאת תוקפה של הערבות אותה צרפה.

...

לאחר עיון בנימוקי הוועדה שעלו מכתב התשובה אותו הגישה, ומקריאת התשובות וההחלטות של הוועדה עוד בטרם פתיחת ההליך המנהלי, תוך בחינת העניין במסגרת הביקורת שעל בית המשפט להפעיל כנגד הרשות המנהלית, אני סבור כי הוועדה מילאה את תפקידה כיאות.

לסיכום: לא נפל פגם בהחלטתה של הועדה, שהפעילה את שיקול דעתה כדבעי, לאור החומר שהונח לפניה.

התוצאה היא שהעתירה נדחית.

רקע וטענות הצדדים במרץ 2009 פירסמה הנתבעת (חכ"ל), שהנה תאגיד ערוני, מיכרז פומבי מספר 2/2009 לבצוע עבודות תשתית, סלילה ופיתוח בכביש מספר 14 במיתחם רפאלי באשקלון (המיכרז).

התובעת בת"א 2342/09, אסף 2001 עבודות עפר וכבישים בע"מ (אסף) הגישה ביום 2.7.09 המרצת פתיחה לביטול תוצאות המיכרז והכרזתה כזוכה במסגרת ה"פ (שלום אשקלון) 56/09.

ריכז את ההלכה בעיניין כב' השופט י' נועם בעת"ם (מחוזי י-ם) 1961/09 דפוס בארי נ' היולט פקרד (ישראל) בע"מ (13.1.13) פסקה 25: “ניתן לסכם ולומר, כי תורת הפיצויים המנהליים, המצויה בשלב של מיצוי וגיבוש במשפט הישראלי, לא תכיר ככלל, פרט למקרים חריגים, באפשרות לפסיקת פצויי קיום בעילה שמקורה במיכרז, אם לא מוצו, או לא מוצו במועד, הליכים בעתירה אכיפתית, כאשר לתובע עמדה אפשרות לעשות כן. גישה זו, המקנה עדיפות לאנטרס הצבורי של יעילות וחסכון בכספי ציבור, נובעת משילוב של עקרונות המשפט הפרטי, של חובת תום-הלב וחובת הקטנת הנזק, עם כללי המשפט המנהלי, כמו אי-מיצוי הליכים, שהוי וחוסר ניקיון כפיים”.

...

אין בידי לקבל טענות מנהל רום כי עבודתו בחברות אחרות מקנה לו עדיפות מאחר והניסיון הקודם הינו של המציע ולא של מנהלו.

סוף דבר מכל האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעות.