עתירה לביטול תוצאות מכרז להטמנת פסולת

זהו פסק דין בשתי עתירות מנהליות שאוחדו, שבמסגרת בקשו העותרות לבטל את החלטות ועדת המכרזים של המשיבה מס' 1, ואת זכיית המשיבה מס' 2 במיכרז להקמה ולהפעלה של אתר פסולת בתחומי המשיבה מס' 1.

נפסק, כי גם אם הוראה שכזו אינה נקייה מספקות, הרי שאין להתיר למציע שהשתתף במיכרז מבלי להשיג על תנאיו, לטעון נגדם בשלב זה, משנוכח שלא זכה, שהרי יש בכך כדי לפגוע בעקרון השיויון (רע"א 9333/05 היולט-פקרד (ישראל) בע"מ נ' מיפעל הפיס, פסקה 7 (30.10.05); 4328/09 גרינברג נ' מיפעל הפיס, בפיסקה 6-5 (25.6.2009); ועע"מ 3597/20 ארבע איי התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר, משרד האנרגיה ורשות המים (19.8.2020), ר' בפיסקה 47(ד) לפסק דינו של כב' השופט ע' גרוסקופף:"תנאי במיכרז השולל מהמשתתפים במיכרז את האפשרות לבקש סעדים זמניים הוא תנאי המעורר קושי לא מבוטל, ובית משפט זה טרם הכריע בשאלת תוקפו ... כשלעצמי, השאלה האם תנאי כזה תואם את תקנת הציבור, והאם ראוי לכלול אותו במכרזים צבוריים, היא שאלה המחייבת בחינה מעמיקה – ומוטב שהיועץ המשפטי לממשלה ייתן עליו את דעתו, ככל שיש כוונה לשלב תניה כזו במכרזים של המדינה. מאחר שלא שמענו טיעון בעיניין זה, אמנע מלהביע עמדה לכאן או לכאן. יחד עם זאת, משקיבלה על עצמה ארבע איי תנאי זה, ונמנעה מלתקוף את חוקיותו, אין היא יכולה להיתכחש לכך שכתוצאה מהתקדמות ההליכים נוצרה מציאות חדשה בשטח, וכי היא מהוה טעם נכבד שלא להחזיר את הגלגל אחורנית". ובפיסקה 3 לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק ארז:"תנאי במיכרז המגביל את הזכות לבקש סעד זמני – תנאי נוסף של המיכרז, שעיצב במידה לא מבוטלת את גורלו, הגביל מראש את זכותם של המשתתפים לבקש צו מניעה. לנוכח תנאי זה לא ניתן היה לעכב את הליכי המיכרז אפילו היו מועלות נגדו טענות כבדות משקל (וכפי שנוכחנו במקרה דנן טענה כבדת משקל כזו הייתה גם הייתה). שאלת חוקיותו של התנאי לא עמדה להכרעתנו במישרין בנסיבות שבהן המערערת לא תקפה אותו במועד, וממילא הסוגיה לא נדונה בפנינו. כשלעצמי, ציינתי במקום אחר כי התנייה מסוג זה מעוררת קשיים ... אני מבקשת איפוא להצטרף לדבריו של חברי השופט גרוסקופף באשר לכך שהשאלה של כשרות הכללתו של תנאי כזה במיכרז צבורי טעונה למצער בחינה עקרונית על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. ... חסימה מוחלטת של האפשרות לקבל סעד זמני נגד החלטה בדיני המכרזים עשויה להיות מובנת מן ההיבט של יעילות במובן של קידום הליכי המיכרז במהירות וללא הפרעה. אולם, היא עשויה להכשיר החלטות פגומות במישור של טוהר המידות ועקרונות אחרים של דיני המכרזים, שפיצוי בכסף עשוי שלא לתת להן מענה מספיק מהיבטו של האנטרס הצבורי. אכן, המערערת לא תקפה תנאי זה במועד. אולם, מאחר שהסוגיה היא עקרונית וחורגת מגבולות ההגנה על המציעים במיכרז עצמם, ראויה הסוגיה להבחן, ויפה שעה אחת קודם". אשר על כן, התניה האמורה מגבילה את העותרות לעתור לסעד של צו עשה.

העובדה כי גם העותרת נגב אקולוגיה הציגה רישיונות עסק לגבי אתרים שאותם היא מפעילה, הגם שרישיון העסק הוא על שם גוף אחר, ולא על שמה שלה, יש בה כדי לתמוך בעמדת המשיבות בהקשר זה. פסילת הצעת בני וצביקה – העותרת בני וצביקה התבססה בהצעתה על החלופה הראשונה בסעיף 3.3 הדורש כאמור "ניסיון בהפעלת אתר להטמנת פסולת יבשה ו/או אתר לקליטה ומחזור של פסולת בנין ב-7 שנים רצופות מתוך 10 השנים שקדמו להגשת הצעתו במיכרז זה". כמו כן, לשם ביצוע עבודות ההקמה היא נדרשה להיות בעלת "יכולת להעמיד את המשאבים הכספיים הנדרשים לבצוע העבודות. המחזור העיסקי .... לכל אחת מהשנים שהסתיימו ביום 31 בדצמבר 2020, 2019 ו-2018 עולה על 15,000,000 ₪". ועדת המכרזים קבעה כי: "מהמידע שבפני הועדה, המציעה אינה עומדת בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.3 לא בחלופה א' ולא בחלופה ב'.

...

בסופו של דבר סיכום כל הניסיון המצטבר, בהפעלה עם רישיון עסק, לא הספיק לעמידה בתנאי הסף, ועל כן בדין נפסלה הצעתה בהקשר זה. הטענה נגד פסילת הצעת העותרת בני וצביקה בשל אי הצגת ניסיון מספק בהקמת אתרי קליטה – טענת העותרת בני וצביקה היא כדלקמן – בתנאי סף זה היה על המציעים להציג ניסיון בהקמת אתרים לקליטת פסולת, בהיקף כספי מצטבר של 15 מיליון ₪.

סבורני, כי לא נפל פגם גם בקביעתה זו של ועדת המכרזים.

לפיכך, העתירות נדחות.העותרות תישאנה, יחד ולחוד, בהוצאות המשיבות – המועצה וקבוצת טלאור כראדי, בסך 25,000 ₪ לכל אחת מהן.

ביום 4.10.18, הוגשה לבית משפט זה העתירה המנהלית דנן אשר במרכזה עומד מיכרז מר/70/2018 שעניינו חכירת מיתחם בייעוד תעשיה הכוללת הרשאה להקמת ותפעול אתר להטמנה, טפול ומחזור פסולת באיזור התעשייה הצפוני שוהם, שמבוקש בעתירה לבטלו עד לתיקון תנאיו עקב פגמים מהותיים שנטען שנפלו בו, כשבין היתר נטען שלא ניתן לקדם את המיכרז עד להכרעה בשני סכסוכים קניינים משפטיים הנוגעים לשטחים מושא המיכרז (האחד – סיכסוך בין העותרת שאינה לכאורה בעלת זכויות במקרקעין לבין רשות מקרקעי ישראל על שטח בתחום ההרשאה; השני – עם חברת אבן סיד לגביו מיתנהלת עתירה נוספת בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז).

תוצאה אחרת תוביל לכך שאם תתקבלנה החלטות רשות היושבת בתל אביב או בירושלים לגבי מכרזים שעניינם מקרקעין המצויים מחוץ לאיזור השיפוט של מחוז תל אביב או ירושלים, הן יידונו רק בבתי המשפט במחוז תל אביב או ירושלים והדבר ירוקן מתוכן את הוראות תקנה 2(א) סיפא.

...

כבר בפתח הדברים מוצא אני מקום לציין כי אני סבור שאין מקום לערוך אבחנה בין "החלטה של רשות" לבין "החלטה בענין מקרקעין", כאשר לשיטתי "החלטה בענין מקרקעין" הינה הסדר ספציפי ומקרה פרטי של "החלטה של רשות" (זאת, בשונה מהדרך בה הלכו בתי המשפט בעניין נעמן ובעניין ביליה), כאשר הסיפא של התקנה הדנה בעניין מקרקעין גוברת על הרישא שבתקנה שעניינה אזור השיפוט בו ניתנה החלטת הרשות (תל אביב).

לאחר שעיינתי בעתירה ובטענות הצדדים לעניין הסמכות המקומית, אני סבור כי עניינה של העתירה הינו "מקרקעין". זאת, לאור העובדה כי עניינו של המכרז הינו, כאמור, חכירת מקרקעין המצויים באזור התעשייה בשוהם.

לאור כל האמור, ובהתאם להוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

הרקע לעתירה: בעקבות זכייתה של העותרת במיכרז מס' 3/2014 של המשיבה, נכרת ביום 18.3.15 הסכם בין הצדדים בעיניין תיכנון, הקמה והפעלה של תחנת מעבר לפסולת ביניין ביישוב ג'ת על ידי העותרת (להלן – התחנה).

על-פי הסכם זה, העותרת התחייבה לקלוט את כל הפסולת המגיעה מתחומי המשיבה, ולבצע בה הפרדה בין פסולת בלתי ניתנת למחזור – אשר תישלח להטמנה – ובין פסולת הנתנת למחזור – שבה תבוצענה פעילות מחזור לשימוש חוזר.

עוד התחייבה העותרת להעביר למשיבה סך של 10% מכל הכנסה שתהיה לה כתוצאה מקבלת פסולת מצדדים שלישיים.

טענות העותרת בעתירה: המשיבה ניצלה את ההליכים שניהל המשרד להגנת הסביבה, במטרה לבטל את ההסכם ואת רישיון העסק של העותרת, וכן לחלט ערבויות בסך 400,000 ₪ - בנגוד לדין ובאופן חד צדדי.

...

מכל האמור לעיל, דומני כי המשיבה לא הצביעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם כדי לסתור את החזקה השוללת תחולה למפרע של שומות הארנונה.

לאור כל האמור, אני קובעת כי חיובי הארנונה בגין השנים 2016-2019 הושתו על ידי המשיבה בחוסר סמכות ועל כן הינם בטלים.

סוף דבר: העתירה מתקבלת ברובה.

הנאשמת 1 עוסקת באופן שוטף בהתמודדות במכרזים של רשויות מקומיות לאיסוף, פינוי ומחזור פסולת, ומרבית הרשויות קובעות תנאי סף של העידר הרשעה פלילית בעבירות מסוג זה. עוד טענה ההגנה כי הנאשמים חשים כי הם נרדפים על-ידי המאשימה באמצעות ריבוי כתבי האישום שהוגשו נגדם בשנים האחרונות, אשר מחלקם זוכו.

סוגיית ביטול ההרשעה לעניין עתירת ההגנה לביטול הרשעת נאשמים 1-2 בדין, ולהסתפקות בסיום ההליך באי-הרשעתה, סבורני כי לא קיימת הצדקה לכך.

לפיכך, בשים לב למכלול השיקולים הנוגעים למקרה דנן, להעדר לקיחת אחריות, ולעברם הפלילי של הנאשמים, ולכך שהמגבלה על היכולת לגשת למכרזים אינה נובעת מתיק זה בלבד, לא שוכנעתי כי ניתן להעתר לבקשה ולבטל את הרשעתם בדין.

מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפצוי על הנזק שניגרם בשלה; ניכר כי הנאשמים שיקמו את השטח לאחר הטמנת הפסולת, נטעו במקום מטע מניב פירות, וכיום אין במקום מפגע כלשהוא.

...

באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי יש לגזור על הנאשמים קנסות כספיים משמעותיים, בהתאם לחלקם היחסי במעשים וליתר השיקולים האמורים לעיל.

בנסיבות המקרה דנן, ובשים לב לאיזון בין חומרת העבירה, נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, ולקנסות אשר מוטלים, סבורני כי אין מקום להורות אף על חילוט המשאית.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1 קנס כספי בסך של 40,000 ₪.

המבקשת עותרת לביטול תפיסת חשבונותיה והקפאתם ו/או תקבוליה ו/או יתרת הזכות ו/או יתרות עתידיות שעומדות להיות לזכותה אצל עריית חיפה, ולהעבירן אל חשבון הבנק שלה.

בעניינינו, הכספים המשולמים על ידי הערייה למבקשת הם בעבור עבודות אשר בוצעו ומבוצעות לאחר שהמבקשת זכתה במיכרז על פי דין ואין מדובר בכספים ו/או פירות המתקבלים כתוצאה מפעילות עבריינית.

על כן, ביקשה להמשיך לעבוד בהתאם לתנאי המיכרז המיכרז בו זכתה, שבגינו היו לה הוצאות על מנת לממנו ולשחרר כספים לצורך תשלום אגרות והיטלי הטמנה של החודשים מרץ ואפריל, המיועדים בכל מקרה למדינה.

תגובת המשיבה 1-המבקשת ה.ט. אשיב בע"מ : בהתייחסה למבקשת ה.ט. אשיב בע"מ ציינה המשיבה, כי נתפסו תפוסים בין היתר כחלק מחקירה מורכבת וגדולה בהיקפה לפי חוק שמירת הניקיון, חוק רשוי עסקים, חוק המים וכן עבירות כלכליות גם לפי חוק איסור הלבנת הון, כשמממצאי החקירה עולה תמונה קשה של התארגנות שיטתית להובלת פסולת מאזורים שונים בארץ והבאתה למיתחם רחב ידיים באזור הבקעה-שם הופעל אתר הטמנה לא חוקי והכל-בשם תאוות בצע כלכלית.

...

לעניין המבקשות בפני, אני קובעת כי המבקשת חברת טיירו נעים נמנית על המעגלים הרחוקים יותר ואילו חברת כוכב המרכז נמנית על מעגל קרוב יותר לגביו יש ראיות ישירות לביצוע העבירה על ידי מי משלוחיה או נציגיה.

סיכומו של דבר: ביחס למבקשת טיירו נעים בע"מ, ובהמשך לקביעותי לעיל ביחס לתשתית הראייתית הקיימת בעניינה, אל מול הנזק הממשי העלול להגרם לה ולאחרים ככל שצו התפיסה שניתן יעמוד בעינו, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול ותפיסת חשבונותיה ו/או תקבוליה ו/או יתרות הזכות ו/או היתרות העתידיות העומדים לזכותה אצל עירית חיפה ומורה כי אלה יועברו לחשבון הבנק של המבקשת.

אני מורה למשיבה לשחרר את התפוסים לידיה של המבקשת כוכב המרכז בכפוף לעמידה בתנאים הבאים: הפקדת במזומן או בערבות בנקאית סכום של 25% משווי התפוסים.