מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לביטול צו גיוס בשל נכות פיזית ונפשית

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בנוסף, התבקש כי נורה למשיבים לבטל את ההכרזה על היות העותר מישתמט מגיוס וכי יבוטל צו המעצר שהוצא נגדו.
לטענת העותר, נקבעה לו נכות פיזית ונפשית בחוות דעת פסיכיאטרית של מומחה מטעם בית משפט, ולכן אין לגייסו לצה"ל ועליו לקבל פטור מגיוס.
עוד טוען העותר כי הוא התייצב בלישכת הגיוס כל אימת שנידרש וסיפק את כל המסמכים על מצבו הרפואי והנפשי ולכן לעמדתו כל שנותר הוא להשלים את הליך הבדיקה אצל קב"ן ולהורות על שיחרורו מצה"ל. לטענתו, המשיבים קבעו שלא כדין את מעמדו של העותר כמשתמט משירות וברצונם לגייסו לצה"ל למרות שטרם נקבעה כשירותו של העותר לגיוס מחמת מצבו.
...
דין העתירה להידחות על הסף.
כך, לעניין הבאתו של העותר לבדיקת קב"ן, דינה של העתירה להידחות אף מחמת היותה תיאורטית ומוקדמת.
העתירה נדחית ועמה נדחית הבקשה למתן צו ביניים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הנאשם הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כסובל מנכות (הוצגו מסמכים לשירות המבחן) וקיבל קצבה חודשית, ומאז גיל 67 הוא מיתקיים מקיצבת זקנה.
בגיל 18 התגייס לצה"ל והשלים שירות צבאי מלא, ובהמשך חזר לעבוד בבנייה כקבלן עצמאי, תחום בו עסק כל חייו הבוגרים עד שניפצע בתאונת דרכים.
קצינת המבחן לא ראתה נזקקות טיפולית, ומשכך נימנעה מהמלצה על הליך שקומי או על צו מבחן.
לחלופין, ככל שבית המשפט ימצא להרשיע את הנאשם, עתר להסתפק בענישה צופה פני עתיד ללא רכיב כספי מוחשי, אף זאת על רקע נתוניו של הנאשם, לרבות מצבו הכלכלי בהיותו מיתקיים על קצבת זקנה.
הנאשם הביע חרטה, טען כי הוא במצב קשה פיזית, נפשית וכלכלית, ובקש את רחמיו של בית המשפט.
החלטה לסיים הליך ללא הרשעה מותנית בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: הראשון – סוג העבירה מאפשר ביטול ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים.
...
בחינת נתוניו של הנאשם על רקע הכללים שנקבעו בענין כתב, הביאה אותי למסקנה כי ענינו של הנאשם אינו נמנה על אותם חריגים שבחריגים המצדיקים הימנעות מהרשעה.
גזירת העונש בתוך המתחם על רקע נסיבותיו של הנאשם כפי שפורטו לעיל, גילו, מצבו הבריאותי, היעדר הרשעות קודמות, הודייתו תוך נטילת אחריות על המעשה – הן לפניי והן בפני שירות המבחן, המלצת שירות המבחן, כל אלה הביאו אותי למסקנה כי ראוי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה, ברכיב המאסר וברכיב הכספי.
תוצאה אני מורה על הרשעתו של הנאשם בעבירה של מסירת רכב לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, לפי סעיף 10(א)(6) לחוק, וגוזר את עונשו כדלקמן: חודשיים מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירה על סעיף 10(א) לחוק.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם מוכר לשירות המבחן מתיק אלימות קודם שהסתיים ללא הרשעה, ואולם הוא התקשה לבצע את עונש השרות לתועלת הציבור שנגזר עליו, הצוו בוטל ותחתיו נגזר על הנאשם קנס.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא אדם בודד, ללא דפוסים עברייניים, הנמצא במצוקה נפשית ופיזית, מתון ואינו אימפולסיבי בתגובותיו ומביע חרטה כנה ורצון לשינוי.
ב"כ הנאשם הודיע כי אינו עותר לביטול הרשעתו של הנאשם ובקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך שהדגיש את חלוף הזמן הניכר מיום ביצוע העבירה ועד להגשת כתב האישום, את מצבו הנפשי של הנאשם, את העובדה כי הנאשם לא הסתבך בעבירות נוספות, את הנסיבות שברקע לבצוע העבירה ואת תוצאות הסתבכותו של הנאשם עם השוק האפור.
הוצגו מסמכים המעידים על מצבו הרפואי של הנאשם, מהם עלה כי הנאשם סובל מבעיות נפשיות ובעל 100 אחוזי נכות מהביטוח הלאומי וכן הוצג רכוז חובותיו של הנאשם, המלמד כי הנאשם הוא פושט רגל.
למעשים מסוג זה השלכות רוחב בעלות אופי כלכלי, שכן הם מאריכים ומעמיקים את תהליכי גיוס עובדים, ולשם כך נידרשת השקעה כספית נוספת שאינה מבוטלת.
...
לנוכח האמור לעיל, בשים לב להיקף הגניבה ולעובדה שהכסף שנגנב לא הושב, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם מתחיל ומסתיים בעונש מאסר מאחורי סורג ובריח, ואקבע כי המתחם מתחיל בשמונה חודשי מאסר בפועל ומגיע עד שמונה- עשר חודשי מאסר בפועל, ולצדם רכיבי עונש נלווים של מאסר מותנה, קנס ופיצוי לקורבנות העבירה.
לנוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם התגייס לצה"ל, ושירת כלוחם ביחידה קרבית, הישתתף במבצע "צוק איתן", במהלכו ניפצע ושוחרר מצה"ל. הנאשם מסר לשרות המבחן כי הוא מוכר כבעל 29% אחוזי נכות, עקב פגיעות פיזיות.
הנאשם נעדר הרשעות קודמות פליליות, אך לשירות המבחן הכרות קודמת עמו בעקבות הפנייתו אליהם בגין תיק תעבורה בו הורשע בעבירת שיכרות, במסגרתה נדון לצוו של"צ בהקף 180 שעות.
בבחינת גורמי סיכון, עמד שרות המבחן על הקשיים עימם היתמודד הנאשם מגיל צעיר, שימוש מסיבי בסם מגיל צעיר, וכן טראומות נפשיות אותן חווה במהלך שרותו הצבאי, ושלא טופלו עד כה. מנגד, ובבחינת גורמי הסיכוי, מציין שירות המבחן כי המדובר בצעיר בעל כוחות חיובים לתיפקוד, זה לאור המחויבות שגילה בעת גיוסו לצה"ל. הנאשם נעדר הרשעות והוא מבטא רצון לנהל אורח חיים נורמאטיבי.
בנסיבותיו של הנאשם, תוכנו של התסקיר ובהתאם לפסיקה תומכת עתרה להטלת מאסר על תנאי וקנס.
"ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים...". כפי שיפורט להלן, ואף בקיומה של המלצה חיובית מטעם שרות המבחן, איני סבור כי מקרה זה הנו חריג לכלל המצדיק את ביטול ההרשעה, זאת ממספר טעמים: ראשית, באשר לסוג העבירה, הרי שהחזקת סכין הנה עבירה המסכנת את שלום הציבור, ומכאן ראה המחוקק צורך להגדירה כעבירה מסוג "פשע". בשל השכיחות המצערת בה נעשה בה שימוש, קראו בתי המשפט להחמיר בענישה כנגד נושאי סכינים ואגרופנים.
...
לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירה האינטרס המוגן וכן הפסיקה הנוהגת אני קובע כי מתחם הענישה הינו החל ממאסר מותנה ו/או של"צ ועד חמישה חודשי מאסר בפועל שניתן לרצותם על דרך עבודות השירות.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי למשך חודשיים אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מהיום את העבירה בה הורשע.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מאז מוכר הנאשם כנכה צה"ל. הנאשם תיאר בשרות המבחן היתמודדות פיזית ונפשית מורכבת עם פציעתו.
בתסקיר מיום 17.10.2021 דיווח שרות המבחן, כי הנאשם המשיך בהליכי טפול שהסתיים בחודש אוגוסט 2021 תוך שצוין כי הנאשם התגייס לטפול באופן "מעורר הערכה". הדיווח הכללי נותר חיובי מאוד, כך גם בהתאם לשיחה שנערכה עם המתלוננת.
על אף זאת, ונוכח תוכנם החיובי של התסקירים שהוגשו לאורך ההליך, עתרה להטלת 6 חודשי מאסר שירוצו על דרך עבודות השרות, לצד מאסר על תנאי, התחייבות וקנס.
מיתחם הענישה ההולם בגין עבירות איומים עומד לרוב על מאסר מותנה וצו של"צ כאשר המדובר בארוע איומים בודד ללא עבירות נילוות (ראו לדוגמה: ת"פ 43163-02-18 מדינת ישראל נ' פלוני (12.12.18)), ומספר מועט של חודשי מאסר בפועל ועד לשנת מאסר כאשר נילוות לאיומים עבירות תקיפת סתם או כשהמדובר באיומים חמורים (ראו לדוגמה: עפ"ג 3328-05-15 פלוני נגד מדינת ישראל (6.9.15); עפ"ג 5601-09-17 אמגד אגרוף נ' מדינת ישראל (09.04.18); עפ"ג (מרכז) 1079-04-14‏ נגוסה יטזב נ' מדינת ישראל (17.6.14); רע"פ 9704/06 גרמן סלונים נ' מדינת ישראל (28.11.06) ועוד).
"ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים...". כפי שיפורט להלן, מקרה זה אינו נימנה על החריגים המצדיקים את ביטול ההרשעה, זאת ממספר טעמים: ראשית, סוג העבירה ונסיבות הארוע.
...
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני, כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן, ביחס לצבר האירועים -הינו החל ממאסר על תנאי וצו של"צ לצד רכיבי ענישה נוספים ועד מאסר למשך 10 חודשים, לצד מאסר על תנאי.
אשר על כן סבורני כי הנאשם הצליח להוכיח כי הוא בעיצומו של הליך שיקומי ויש סיכוי של ממש שישתקם באופן המצדיק לאמץ את עמדת שרות המבחן, ולקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה ולהטיל עליו את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר וזאת על תנאי, שלא יעבור הנאשם במשך 3 שנים כל עבירת אלימות כלפי בת זוג.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו