עתירה לביטול פסילת מועמדות לראשות מועצה בשל פשיטת רגל

]השופט נ' הנדל: האם מפלגה רשאית להגיש שתי רשימות מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, במקרה שבו אחת הרשימות מוגשת גם מטעם גורם אחר? אם התשובה לכך שלילית – האם הגשה כזו היא בגדר ליקוי שניתן לתקנו, או שהרשימות פסולות ללא תקנה? אלה השאלות המצויות בלב ארבע העתירות שלפנינו, שתכליתן ביטול החלטת מנהל הבחירות בעיר חיפה לפסול את רשימת "חיים בחיפה" ("הרשימה"), וממילא את העומדת בראשה, ד"ר עינת קליש רותם ("המועמדת", שבסופו של דבר נבחרה לתפקיד ראשת העיר), מהתמודדות על ראשות העיר חיפה.

לבסוף, לאחר מתן מענה לשתי השאלות האמורות, נשוב ונשיב לשאלה האם מקרה זה מצדיק ביקורת והתערבות חריגה של בית משפט זה. הגשת שתי רשימות בידי מפלגה אחת סעיף 35(א) לחוק הבחירות קובע כי "רשאיות להגיש רשימת מועמדים אחת בלבד כל... מפלגה". עניין זה פשוט ואין עליו עוררין, אלא שחלק מן העותרים טענו שאין דין רשימה המוגשת בשם מפלגה, כדין רשימה המוגשת במשותף בשם מפלגה וגורם נוסף, כגון סיעה של המועצה היוצאת.

דעתי כדעתם בעיניין זה. ראשית, פשט לשון החוק אינו מתיישב עם עמדת העותרים.

הצעה זו אינה עומדת על כרעי הניתוח התאורטי של חוק הבחירות, אלא על רגליה האיתנות של המציאות, הנתמכות במשענת הקנה החסון של נהלי משרד הפנים עצמם.

...

]השופט נ' הנדל: האם מפלגה רשאית להגיש שתי רשימות מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, במקרה שבו אחת הרשימות מוגשת גם מטעם גורם אחר? אם התשובה לכך שלילית – האם הגשה כזו היא בגדר ליקוי שניתן לתקנו, או שהרשימות פסולות ללא תקנה? אלה השאלות המצויות בלב ארבע העתירות שלפנינו, שתכליתן ביטול החלטת מנהל הבחירות בעיר חיפה לפסול את רשימת "חיים בחיפה" ("הרשימה"), וממילא את העומדת בראשה, ד"ר עינת קליש רותם ("המועמדת", שבסופו של דבר נבחרה לתפקיד ראשת העיר), מהתמודדות על ראשות העיר חיפה.

כאמור – אפשרות כזו קיימת על פי דין, ומכאן שאין מנוס לחרוג מסד הזמנים במקרים מסוימים.

השילוב של ארבעת הטעמים מוביל למסקנה שלפנינו אחד מאותם מקרים חריגים ונדירים, שבהם יש הצדקה לדון בעתירת הבחירות ואף לקבלה.

סופו של דיון, וכאמור בפסק דיננו, התוצאה היא כי החלטת מנהל הבחירות ופסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה שאישר אותה – בטלים.

ביום 13.2.18 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז (כב' הרשם מיכאל תמיר) את בקשת העותר שהוגשה לפי סעיף 66 לפקודה וכן לפי סעיף 42 לתקנות פשיטת רגל התשמ"ה – 1985 להשלמת תעודת ההפטר באופן שתנתן לו תעודה על פי סעיף 66 לפקודה לעיל אשר תעיד כי הליך פשיטת הרגל נגרם עקב "כשל בלתי צפוי שאין עמו היתנהגות רעה" מצד העותר וזאת "כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור..." (להלן: "התעודה").

בתאריך 9.10.18 קיבל העותר הודעה לפיה מועמדותו לראשות הרשות המקומית ג'לג'וליה נפסלה בשל הליך פשיטת הרגל שעבר.

לסיכום, אני מקבלת את העתירה ומורה על ביטול החלטת המנהל מיום 9.10.18 הפוסלת את מועמדות העותר לראשות המועצה המקומית בבחירות שיתקיימו ביום 30.10.18.

...

העיון בלשון הסעיף תומך במסקנה זו: "בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצדו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור". מקובלת עלי טענת העותר לפיה, הוראה זו משקפת את התפיסה כי מקצת מהאנשים שהתנהלו בעניינם הליכי פשיטת רגל, נקלעו להליכים אלה מחמת השתלשלות אירועים שלא הייתה בשליטתם והתנהלו באופן שאינו מעורר כל טרוניה כלפיהם.

לא מצאתי להיעתר לבקשתו, אשר הוגשה בשיהוי, מה גם שמשך שנים לא נקט המבקש צעדים למימוש חובו, כך כעולה מהבקשה.

לסיכום, אני מקבלת את העתירה ומורה על ביטול החלטת המנהל מיום 9.10.18 הפוסלת את מועמדות העותר לראשות המועצה המקומית בבחירות שיתקיימו ביום 30.10.18.

בבחירות אלה הייתה הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") מועמדת לראשות העיר, ואילו הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") שימש כמועמד מספר 2 מטעם סיעת הנאשמת.

על פי עובדות הקובלנה, ביום 4.10.2018 ובהמשך למתואר באישום הראשון, פירסמה הנאשמת בקיר הפייסבוק פוסט בדבר הגשת התלונה ובו הוסיפה תמונה של הנאשם בכניסה לתחנת המישטרה בעת הגשת התלונה וכן מיסמך "אישור בדבר הגשת תלונה" וכתבה את הדברים הבאים: "חשד למתן ולקיחת שוחד על ידי משה קונינסקי ורז טישלר. שתי עבירות חמורות שבגינן צפויה להפתח חקירה משטרתית חמורה בעקבות תלונה שהוגשה היום למשטרת ישראל, ואשר העונש בגינן הוא עד 7 שנות מאסר למקבל השוחד ועד 3.5 שנות מאסר לנותנו. זאת בנוסף לעבירה של הבטחת משרה ציבורית שהיא עבירה חמורה לכשעצמה. התלונה, שהוגשה על ידי אבי קוריאט, עוסקת בעיסקה שעשו לכאורה קונינסקי וטישלר ולפיה חבר המועצה רז טישלר יתמוך בקונינסקי ויפעל למען בחירתו במרץ, מה שיזכה את קונינסקי בכסף שיקבל ממשרד הפנים לתשלום לנציגים בועדת הקלפי, ובתמורה, כפי שפרסם קונינסקי, יזכה את רז טישלר במינוי לתפקיד במשרה הציבורית הבכירה - מנכ"ל הערייה. כעת כשהוגשה התלונה צפויה המישטרה לפתוח בחקירה בחשד למתן וקבלת שוחד והבטחת משרה ציבורית. קונינסקי הוכיח בעבר כי הוא עבריין בחירות סדרתי שאינו מהסס לרמוס את החוק ברגל גסה, דבר שמטיל צל כבד על האפשרות שיכהן במשרה ציבורית, לא כל שכן, שאינו ראוי להיות ראש העיר". הנאשם שיתף את הפוסט שפירסמה הנאשמת ואף הוסיף את תמונותיו כשהוא עומד בפתח תחנת המישטרה בעת הגשת התלונה וכתב כך: "בהמשך לנסיונות שלי מהעבר ומעכשיו לשמור על החוקים. כפי שפעלתי לחשוף שחיתויות במערכת העירונית (הנושא שחשפתי נמצא כעת בפרקליטות ובעתיד הקרוב יפורסם). כעת גם במערכת הבחירות לא ניתן לכך יד". הנאשמים שתפו את הפוסטים בצורה רחבה ביותר במספר רב מאוד של קבוצות "פייסבוק" בעיר כרמיאל על מנת לפגוע בשמו הטוב של הקובל ולנסות להשיג בכך רווחים פוליטיים כלשהם.

בהתייחס לעתירת הנאשמים לביטול ההרשעה - ב"כ הקובל היתנגד לביטול ההרשעה ולו מהטעם כי לא הוכח שההרשעה תיפגע כהוא זה בנאשמים.

סעיף 120א(א) לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע כדלקמן: "גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מיגזר הדין". מושג 'הקלון' הוא מושג עמום משום שאינו מוגדר בחוק אלא שאוב מעולם המוסר והוא מגלם בחובו קביעה ערכית של נורמות היתנהלות נאותה (ר' גביזון, "עבירה שיש עימה קלון כפסול לכהונה ציבורית" משפטים א (1968), 176).

...

בהתבסס על כל האמור לעיל, אני קובעת כי העונש המתאים שיש לגזור על הנאשמים הוא בתחתית המתחם, כאשר על הנאשמת לא יוטל רכיב כלשהו של מאסר לאור גילה ומצבה הבריאותי (נתון שמוסכם גם על הקובל), לצד רכיבי ענישה בדמות התחייבות ופיצויים לקובל, כאשר בקביעת הפיצויים שיוטלו על הנאשמת אני לוקחת בחשבון את הנתונים שציינתי לעיל לגבי גילה המבוגר ומצבה הבריאותי.

על יסוד האמור, ובהתחשב באישיותו הנורמטיבית והתורמת של הנאשם, אני קובעת כי העבירה שביצע הנאשם אין בה קלון.

אחרית דבר: בהתבסס על הנימוקים והשיקולים שפורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשמת 1: התחייבות כספית בסכום של 20,000 ₪ להימנע משך שנתיים מהיום מביצוע העבירה בה הורשעה בתיק זה. ניתן לחתום על ההתחייבות בפני עורך דין ולהגישה לבית המשפט תוך 14 ימים מהיום, שאם לא כן יוטל על הנאשמת מאסר ל-5 ימים.

זאת ועוד, לענייננו מדובר בפסילה מהותית של העותר מלהיות מועמד או חבר מועצה, שכן הוא הוכרז כפושט רגל (בכפוף כמובן למה שאכתוב להלן) וממילא מועמדותו היא בנגוד לאמור בסעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות ולפיו, רק מי "...שלא הוכרז פושט רגל לפי פשיטת רגל", זכאי להיכלל ברשימת מועמדים.

אדון עתה איפוא בחלק המהותי של העתירה, לאמור, האם אכן כטענת העותר ושעה שפקודת פשיטת הרגל בוטלה, שוב לא ניתן לומר שסעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות רלוואנטי לענייננו, והאם אכן ושעה שרק ניפתח "צו פתיחת הליכים", אזי אכן "לא ניתן לראות בו פושט רגל ו/או וכל מעמד מקביל לסטאטוס זה" (סעיף 15 לעתירה).

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, נחה דעתי, כי דינה של העתירה להידחות ולהלן ובקצרה כאמור, נימוקיי לכך.

דומה, כי התשובה לשתי שאלות אלו מצויה בסעיף 375(א) לחוק חדלות פירעון (כפי שצוטט בתשובת המשיבה) שזו לשונו: "נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל, לפשיטת רגל או להליכים לפי פקודת פשיטת הרגל, יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה, בהתאמה" אקדים לעניין זה, כי במסגרת עת"מ 7402-10-23 מיכאל מעיקי נ' מנהל הבחירות למעלות תרשיחא, דנה חברתי כב' השופטת ת. נאות-פרי, במקרה דומה והגיעה לכלל מסקנה, כי דין העתירה שם להידחות.

אוסיף ואומר, בבחינה של למעלה מן הצורך, כי יכול והיה צורך לתקן בחוק הבחירות גופו את ההגדרה ותחת המילים פושט רגל, צריך היה לכתוב "מי שהוצא נגדו צו פתיחת הליכים". אולם, אין באמור, כדי לשנות מהתוצאה שאליה הגעתי ולפיה, בדין נפסלה מועמדותו של העותר ודין העתירה להידחות וכך אני מורה.

לגופם של דברים, נטען כי יש לדחות את העתירה בשל שההחלטה לפסול את המועמדות של העותר התקבלה בדין על יסוד העובדה לפיה במועד הגשת המועמדות העותר ענה על ההגדרה של "פושט רגל" בהתאם להוראות החוק והפסיקה, אגב הפניה לסעיף 375 של חוק חדל"פ הכולל הוראות מעבר בזיקה לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשט"ר").

נטען, כי על פי סעיף 7 לחוק הבחירות, מתקיימים לגבי העותר התנאים המחייבים את פסילת מועמדותו, שכן הוא הוכרז כ"פושט רגל" מכוח חוק החדל"פ בהתאמה, וככל שהמדובר בבטול ההכרזה, אזי שלא מתקיימות הוראות סעיף 7(א)(8) לחוק הבחירות, לא חלפו שנתיים מהמועד בו בוטל הצוו והעותר לא הסביר מדוע יש מקום לקבוע אחרת.

בסעיף 2 לעתירה נכתב באופן כללי כי "לאחרונה ממש, נודע למבקש כי מועמדותו... נפסלה..." ובהמשך נטען כי הוא פנה יחד עם בא כוחו לגב' לימור כהן, מנהלת הבחירות במועצה (להלן: "מנהלת הבחירות") ובקש לברר את הסיבות אשר בבסיס הפסילה, ועוד נטען כי לאחר מכן, מנהלת הבחירות אף מסרה לו העתק של ההחלטה.

...

אשר על כן אני מורה על דחיית העתירה על הסף מחמת מועד הגשתה.

ההחלטה עצמה - לאור התוצאה, אין צורך להמשיך ולדון בטענות של העותר לגופן ורק אעיר כי סבורני שההחלטה שניתנה בעניינו ניתנה כדין.

יש לראות כי בעתירה אין טיעון בכל הנוגע לסוגית תקופת הצינון, מתי היא אמורה להתחיל ומתי היא אמורה להסתיים והטיעון היחידי בעתירה היה כי סגירת תיק החדל"פ צריכה הייתה להביא למסקנה ולפיה מלכתחילה לא היה מקום לראות בעותר כפושט רגל.

סיכום – אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.