מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה לביטול הערת הקניה לטובת אפוטרופוס לנכסי נפקדים

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 12.7.2011 הגישה העותרת לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד האפוטרופוס, המפקח, וראש לישכת רישום המקרקעין, בה עתרה למתן סעד הצהרתי, הקובע כי הנכס אינו מהוה "נכס נפקד", וכן למתן צו עשה, המורה על ביטול הערת הקניה לטובת האפוטרופוס (ת"א 20622-07-11 חברת צור אדם בע"מ נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים ואח').
...
אשר לטענות העותרים ביחס להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, משדעתי היא כי דין העתירה להידחות מחמת שיהוי, לא מצאתי מקום להידרש אליהן.
סיכומם של דברים, אני סבור כי דין העתירה להידחות מחמת השיהוי הכבד שדבק בה. אף לגופו של עניין אני סבור כי אין להתערב בהחלטת האפוטרופוס שלא לדון בבקשה לשחרור הנכס, משזו לא הוגשה על ידי כלל היורשים.
סוף דבר, אציע לחבריי לדחות את העתירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהמרצת הפתיחה המבקשים עותרים בין היתר להכיר בזכויות הבעלות הנטענות על ידם במקרקעין.
ביום 25.1.10 נרשמה הערת הקנייה לטובת האפוטרופוס לנכסי נפקדים (להלן: האנ"ן").
באשר למשיבה 2 בהמרצת הפתיחה, מהצהרת בא כוחה בדיון מיום 23.10.12 עולה כי המשיבה 2 הכירה בעובדה שלא רכשה את זכויות המבקשים במקרקעין עקב מעשי המירמה של עו"ד אבו-ראיה ולמעשה דין הערת האזהרה להתבטל.
...
עוד אומר, כי אינני סבור שהעובדה שהמדינה הפקיעה חלק מהמקרקעין לצורכי ציבור יש בה כדי להוביל למסקנה שהמקרקעין אינם נכס נפקד, או כי חיידר אינו נפקד.
בכל הנוגע לטענות רושרוש בתביעתו, היינו כי הוא זכאי לפיצויים בגין ההפקעה עקב היותו הבעלים של המקרקעין, דין טענה זו להידחות בשל העובדה שחיידר היה נפקד, ומכאן שרושרוש לא יכול היה לרכוש זכויות במקרקעין הנפקדים.
לאור כל האמור, התובענות נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא: בפני תביעה לשיחרור תמורה בהתאם לחוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 (להלן: "חוק נכסי נפקדים") ולשלם לתובעים פיצויים בהתאם לנוהל רשות מקרקעי ישראל הידוע כנוהל 3.3.5 (להלן: "הנוהל"), וכן להצהיר על בטלות הקניית זכויות הבעלות באחת מהחלקות נשוא התביעה לטובת האפוטרופוס לנכסי נפקדים ולהשיב, כנגזרת, את זכויות הבעלות לידי הבעלים במקור של החלקה.
כאן המקום לציין, כי בכתב התביעה עתרו התובעים לקבל פיצויים בגין הפקעת זכויות שלושת המנוחים גם בחלקה 73 בגוש 10252 (להלן: "חלקה 73"), אך לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעים, שלפיו שולמו פיצויים לשלושת המנוחים בגין זכויותיהם בחלקה 73, צמצמו התובעים את תביעתם באופן שהיא מתייחסת לזכויות בחלקה 33 בלבד.
אשר להקניית זכויות הבעלות בחלקה 33 לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, טענו התובעים בתביעתם כי הקנייה זו בוצעה שלא כדין או אגב מירמה, שכן מורישיהם מעולם לא היו נפקדים במובני חוק נכסי נפקדים, ולכן הם זכאים לביטול ההקניה שבוצעה עבור האפוטרופוס לנכסי נפקדים לרישום זכויות הבעלות בחזרה בשמותיהם של יורשי שלושת המנוחים בהתאם לצוי הירושה אשר ניתנו כדין.
על המדינה היה לפעול בצורה תקינה כמצופה ממנה כרשות ציבורית ולרשום עסקת המכר הנטענת של חלקה 33 משנת 1944 ולו דרך רישום הערת אזהרה, כפי שפעלה למשל רשות הפיתוח משרכשה בשנת 1958 אותה חלקה (חלקה 33) מהאפוטרופוס שהוקנתה לו קודם לכן בשנת 1948 ורשמה את עסקת המכר הנ"ל בנסח ההסטורי.
...
ברוח הדברים האלה, לאור הנסיבות שנוצרו במקרה שלפנינו ולאחר שדחיתי את טענת המדינה לקיום עסקת מכר בחלקה 33 בשנת 1944 וכן לאחר שקבעתי כי הוכחה זהותם של שלושת המנוחים כבעלים של חלקה 33 ולאור העובדה שבגין חלקה 73 הוצאה תעודת שחרור תמורה ושולמו פיצויים ובהתחשב בכך שהפעלת "שיקול דעת מינהלי המוענק על פי הדין הישן, יש להפעילה ברוח חוקי היסוד", הרי אני קובע כי חזקה על האפוטרופוס והוועדה המיוחדת להוציא תעודת שחרור תמורה בגין חלקה 33.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: יש לדחות את טענת התובעים כי חלקה 33 לא הוקנתה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים וכי שלושת המנוחים לא היו נפקדים.
על יסוד האמור לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה, בכפוף להמלצתי לאפוטרופוס ולועדה המיוחדת להוציא תעודת שחרור תמורה בגין חלקה 33 לשם קבלת פיצויים בגין שחרור התמורה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בחלוף כשנה וחצי ממועד מתן פסק הדין בהמרצה, הגיש האפוטרופוס לנכסי נפקדים תביעה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 6337-09-14 בגדרה עתר לביטול פסק הדין בהמרצה.
בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי מתמלאים התנאים שנקבעו בסעיף 22(ד) לחוק נכסי נפקדים הקובע כי "אין לרשום בספרי האחוזה כל פעולה לגבי נכס מוקנה אלא על פי היתר בכתב מאת האפוטרופוס שניתן לפני הרישום או על פי פסק-דין של בית משפט מוסמך". בהנתן האמור, ובשים לב לכך שתיקון הרישום לא נעשה בנגוד לחוק נכסי נפקדים, קבע בית המשפט כי לא מתקיימת כל תחרות בין הוראות החוק הנ"ל לבין סעיף 10 לחוק המקרקעין, כך שהדיון בשאלת זכויותיהם של הנתבעים אשר רכשו מהנתבע חלקים במקרקעין צריך להעשות בהתאם לתקנת השוק המוסדרת בסעיף 10 לחוק המקרקעין.
ביטול כאמור היה מחייב החזרת הגלגל לאחור ורישום זכויות הבעלות, לגבי החלק אותו רכש התובע, חזרה על שמו של הנתבע ורישום הערת האזהרה שהיתה רשומה לטובת התובע מחדש.
...
במה דברים אמורים? במסגרת שמיעת הראיות בתיק הוכח, וכך שוכנעתי, כי התובע היה מודע להליכים המשפטיים המתנהלים בין האפוטרופוס לבין הנתבע ואחרים בכל הנוגע לזכויות הבעלות במקרקעין.
טענה זו דינה להידחות ולו מן הטעם שאותה הגנה אינה חלה על מקרקעין אלא על מכירת נכס נד. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"א 4052/19 י.ש.מ לבניין בע"מ נ' תדביק בע"מ (13.9.20), שם צוין כי: "נפנה את תשומת לבו של הקורא לכך שתקנת השוק בסעיף 34 לחוק המכר מתייחסת למכירת "נכס נד". בספרות הוסבר כי "נכס נד" הוא שם נרדף למיטלטלין מוחשיים (יהושע ויסמן דיני קניין – חלק כללי 368 (1993)).
סוף דבר על יסוד מקבץ הנימוקים שמניתי לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

פתח דבר: בתיק שלפני תלויה ועומדת מזה זמן בקשה של הנתבעת 20 – מדינת ישראל/ האפוטרופוס לנכסי נפקדים (להלן-"המדינה" או "האנ"נ") לסילוק התביעה שבכותרת על הסף כנגדה מחמת העידר עילה (סופיות הליכי ההסדר), היתיישנות ושיהוי, ובבקשה זו אדון כעת.
בתביעה עתרו התובעים למתן פסק דין הצהרתי שלפיו הם –כיורשיו של המנוח סאלח- הנם הבעלים של מלוא זכויות המנוח מוסטפא בחלקות 39 ו-25 והתבקש גם צו שיורה לרשם המקרקעין לבטל את העברת הזכויות שבוצעה לטובת הנתבעים 1-19 ואת ההערה הרשומה לטובת האנ"נ ולרשום את התובעים כבעלי הזכויות הנ"ל בכפוף להמצאת כל אישורי המסים וההיטלים וכל האישורים על פי חוק.
לאור האמור, עתרו התובעים גם לרישום החלק הנפקד מעיזבונו של המנוח מוסטפא על שמם, תוך ביטול הערת הנפקדות.
כך טענו התובעים כי מעבר להיותם רוכשים בתום לב ובתמורה וכי העסקה דווחה לשלטונות המס והמס שולם, הם נפלו להליך מירמה המצדיק הפעלת הקריטריונים מכוח סעיף 93 לפקודת ההסדר בדבר תיקון המירשם מאחר ולטענתם הנתבעים (שהינם יורשי המנוח מוסטפא) רשמו את המקרקעין בספרי הטאבו על שמם במירמה ובמזיד ביודעם בודאות שאין להם זכות כלשהיא בחלקות 39 ו-25 וכי התובעים הם הבעלים והמחזיקים בחלקות הנ"ל וחרף העובדה הידועה היטב לנתבעים שלפיה בתיהם ונכסיהם של התובעים נמצאים בחלקות נשוא התביעה ובמיוחד בחלקה 39.
...
מעבר לנדרש, אני סבור כי אף אם התביעה, כפי שהוגשה, היתה מגלה עילה כלשהי כנגד האנ"נ , דין התביעה כנגד האנ"נ להידחות על הסף מחמת התיישנות.
סיכומו של דבר, אני מורה על מחיקת התביעה כנגד האנ"נ בשל היעדר עילה בהתאם להוראות תקנה 41 (א) (1) לתקנות והתובעים ישאו ביחד ולחוד בהוצאות האנ"נ בסכום של 3000 ₪.
לפיכך אני מורה לאנ"נ להודיע עד ליום 31.7.23 האם הוא מבקש להישאר כנתבע פורמאלי בתיק בכדי שתהיה לו אפשרות להתייחס ככל שימצא לנכון למקרה ובו תעלה אפשרות במסגרת התביעה בין התובעים לנתבעים 1-16 לשינוי רטרואקטיבי ברישום המנוח מוסטפא כבעל זכויות בחלקה 25 רישום שמכוחו נרשמה הערת הנפקדות או שהוא יכבד כל פסק דין שינתן בנושא, ללא צורך בקבלת עמדתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו