עתירה לביטול החלטת משטרה ועירייה בדבר רישיון עסק למחסן גז

בתאריך 5.1.16 – יומיים טרם מועד פקיעת צו הסגירה הזמני שהוציא המנהל – הוא החליט להאריך את תוקפו עד להחלטה אחרת, על רקע כוונתו לשלול מהעותרת את רישיון הספק בשל מימצאי חקירת המישטרה ולאור עברה העשיר בעבירות גז. העותרת השיגה על החלטתו בבקשה דחופה שהגישה למתן צו ביניים מהטעם שלא נערך לה שימוע, כמו גם לא נתגלו נסיבות חדשות המצדיקות הארכת תוקף הצוו.

העותרת טוענת, כי אין בהחלטת המנהל טעם בטיחותי לשלילת רישיונה, כמו גם אין בפעילותה משום סכנה, שאם לא כן, הכיצד השתהה המנהל במתן החלטתו משך חודשים רבים? העותרת מוסיפה, כי אין סיכון בטיחותי בהובלת מכל זר כאשר הדבר נעשה על ידי ספק גז בעל רישיון ובילבד שהמכל מיוצר על פי תקן.

בדו"חות תפיסת מכלים זרים (נספח 13 לכתב התשובה) נתפסו עשרות מכלים זרים, חלקם על רמפת מילוי הגז וחלקם מאוחסנים במחסן אחורי, ללמדך כי העותרת נהגה למלא מכלים זרים בגז דרך קבע, כשיטה.

לעניין זה ראה עת"מ (חי') 681/08 אבו כליב נ' ראש עיריית חיפה: "האם הסתמכות הערייה על היתנגדות המישטרה למתן רישיון העסק, הייתה בגדר סמכותה והאם סבירה היא. לטעמי, לו הייתה הערייה נמנעת מלהסתמך על עמדת המישטרה, שעה שזו הונחה בפניה, כי אז הייתה פועלת בחוסר סבירות. משהונחה כבר עמדת המישטרה בפני הערייה, מחובתה היה לשקול ולבחון, בין יתר השיקולים, את היתנגדות המישטרה". וכן, עת"מ (חי') 4118/07 מזרחי נ' עריית חיפה: "סבור אני כי לא נפל פגם בעצם הפנייה למשטרת ישראל לקבל חוות דעת. אמנם, אין חובה בחוק לעשות כן ואולם כאשר מצוי בידי רשות מקומית מידע כי במקום בוצעה בעבר פעילות פלילית תחת מסווה של הפעלת עסק, כי אז רק מתבקש הוא שהעירייה תפנה למשטרת ישראל כדי לקבל את חוות דעתה בעיניין הפעלת עסק חדש. אוסיף עוד כי בנסיבות אלו לו לא פנתה הערייה, כי אז היה בטח חוסר סבירות". על יסוד עמדת המישטרה – הגיע המנהל להחלטה מושכלת לביטול רישיונה של העותרת.

...

בדיון שהתקיים ביום 17.12.15 לפני כב' השופט דראל בימ"ש מחוזי י-ם (עת"מ 25411-12-15) הצהיר עו"ד שגב, ב"כ העותרת כי מסמכי בי דין ישמשו טיעוני העותרת בהליך השימוע: "אני מבקש שיראו בבקשה ובעתירה ובתשובה שהגשתי תגובה למכתב שלהם. אני ביקשתי מסמכים ומידע ולא קיבלתי. גם זה חלק מהעניין... אני מבקש שיענו לי עד ל – 22 לחודש. כתבי בית הדין זו התגובה שלי. זו התשובה שלי לפנייה של המנהל. אני מבקש תשובה...". בפרוטוקול השימוע ציין המנהל כי ממצאי חקירת משטרת ישראל הנסמכים על פעילות הסוכן הסמוי, לרבות ראיות מנהליות נוספות הובילו אותו למסקנה "למעלה מיסוד סביר, כי המשך הפעלת המתקן באותו האופן מהווה סכנה ממשית לשלום הציבור ובחינה בטיחותית". המנהל פירט את טיעוני העותרת והתייחס לכל אחד ואחד מהם.

ברי כי אין לאפשר זאת.

לפיכך, אני דוחה את העתירה ומותירה את החלטת המנהל על כנה.

העותרת תשלם למשיבה 1 שכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪.

בית משפט השלום בנצרת בר"ש 2054-09-11 עריית נצרת עילית נ' מפעלי ברודני בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כב' השופטת דלית שרון-גרין מבקשים 1. מפעלי ברודני בע"מ 2. ענאן שמשום 3. וליד גרייב ע"י ב"כ עו"ד גולדהמר משיבה עריית נצרת עילית ע"י ב"כ עו"ד גורדון החלטה

ההחלטה מפרטת את ההליכים ואת השתלשלות העניינים בפרשה זו, החל מהבקשה מיום 31.1.10 להיתר בניה של תוספת למבנה תעשייה קיים, וכלה בעתירת המבקשים לבטל את צו ההפסקה השפוטי, שניתן בהתאם לבקשת המשיבה, שהוגשה לצד כתב אישום נגד המבקשים.

בית המשפט כתב על גבי הבקשה "כמבוקש", ולטעמו, יש לקרוא את ההחלטה, כאילו נכתבו בה גם המילים "ויבוטל עם הוצאת רשיון עסק". זו הפרשנות התכליתית, פרשנות אחרת תוביל לתוצאה בלתי סבירה בעליל.

גם נושא החניה, שלכאורה הוסדר, עדיין שנוי במחלוקת, נוכח העובדה שהמקום שיועד לתת מענה לחניה, הופך בימים אלה למחסן תצוגה של יבואנית רכב, כך שהאורחים שיגיעו לאירועים הקרובים, ייאלצו להחנות את רכביהם בסמוך למפעל הגז.

בשולי הדברים ייאמר כי שאלת קיומו של רשיון עסק שנוייה במחלוקת.

סוגיית הרשיונות הזמניים נימצאת כעת בחקירה משטרתית.

המבקשים אמנם פעלו לכאורה להסרת המחדלים ולקבלת האישורים הנדרשים, אלא שממכתב הוועדה המחוזית לתיכנון ולבנייה עולה כי פעילות זו היא לכאורית בלבד, ומאחורי החזות העמלנית ממשיכים המבקשים לפעול באותו אופן בריוני, בהגדילם את אחוזי הבנייה בתכניות שהוגשו לוועדה אל מול אחוזי הבנייה שצויינו במסמכי התכנית שהופקדו, באי קיום תנאים עליהם החליטה הוועדה וכיוצ"ב. מטיעוני המשיבה עולה כי בנוסף, שינו המבקשים את ייעודו של אחד המבנים בשטח, מבנה שהיה אמור לתת מענה לפיתרון בעיית החניה, ולהפחית את הסיכון שנוצר מחנייה סמוכה למפעל הגז.

...

לפיכך, אני קובעת כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירות המיוחסות למבקשים בכתב האישום.

בסעיף 57 לפסק הדין בערעור התייחס בית המשפט המחוזי לאיזון שבין רמת הסיכון לרמת ההתנהגות הבריונית, וקבע כך: "ככל שהפעילות האסורה בוטה יותר, מעידה על זלזול מופגן כלפי החוק, היקפה גדול והיא מתריסה בפרהסיה נגד שלטון החוק, כן די בכך שהסיכון או הפגיעה הנשקפים לשלום הציבור מהמשך הפעילות הם נמוכים יותר" על בסיס כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית הבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

זו עתירה מנהלית כנגד החלטת ועדת הערר לתיכנון ובנייה מחוז הצפון מיום 13.9.18, לפיה לא קיבלה את היתנגדות העותרת לאישורה של תוכנית מיתאר מקומית מספר 262-0577825, שיזמה עריית סח'נין ואישרה הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה לב הגליל, או לכל הפחות להתנות את כניסתה לתוקף לסיום ההליכים המשפטיים הקנייניים בין הצדדים, ובכך שעיריית סח'נין תרכוש זכויות קניין בנכס בדרך זו או אחרת.

רקע: העותרת, שהיא בעלת רשיון למתן שירותי תיקשורת פנים-ארציים נייחים, רכשה ממינהל מקרקעי ישראל (המשיבה 4) ביום 19.8.92 זכויות חכירה במקרקעין שבחלקה 41 גוש 19316, עליהם הוקמה ופעלה מרכזיית טלפונים של העותרת, וכיום מצוי בה מבנה ובו מיתקני תיקשורת.

העותרת טענה גם בקשר לכך, וגם בדבר סמכות הועדה המקומית לידון בתוכנית בטענה שאינה להגדלת שטחי ציבור, וכן על כך שאין צורך בתוכנית המוצעת, ולא מדובר בהליך תיכנוני אלא בשימוש לרעה בהליך תיכנוני לשם קדומם של אינטרסים קניניים של עריית סח'נין.

. (3) הגדלת שטחים שנקבעו בתכנית בת–תוקף לצורכי ציבור; בסעיף זה - "צורכי ציבור" - כל אחד מאלה: גנים, שטחי נופש וספורט, עתיקות, שטחי חניה, תחנות אוטובוס ורכבת שאינן תחנות קצה, שווקים, בתי קברות, מבנים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים, מחסני חרום, תחנות מישטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מתקני תשתית מקומיים; שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, צורכי ציבור נוספים כצורכי ציבור לעניין סעיף זה או לעניין סעיף קטן זה, ובילבד שאישר צרכים אלה כמטרה ציבורית לעניין סעיף 188; "מתקני תשתית מקומיים" - מיתקנים לייצור, להפקה, לאספקה, לאגירה, לטפול ולהולכה של דלק, גז, נפט, חשמל, מים, ביוב או פסולת, למעט תחנת תידלוק, וכן מתקני תיקשורת, והכול אם הם מיועדים לשרת בעיקר את מרחב התיכנון המקומי ".

לבסוף טענה העותרת, כי התוכנית מבטלת את השמוש החיוני במקרקעין כמתקן תיקשורת ולכן היא פגומה במישור התיכנוני, אף שהמשיבות הודיעו שאינן מתכוונות לפגוע בשימוש שעושה העותרת בנכס, ועיריית סח'נין הסכימה להותיר בידי העותרת שטח של 80 מ"ר המשמש אותה למתן שירותי תיקשורת.

נטען, כי התוכנית המוצעת מבטלת שימוש זה, ותכנון זה אינו מביא בחשבון את צרכי התושבים, העסקים והמוסדות בעיר.

...

בית המשפט לעניינים מנהליים לא שם עצמו כמוסד תכנון עליון, ומשלא נפל פגם בהחלטה המנומקת, הסבירה והמאוזנת של ועדת הערר יש לדחות את העתירה.

אני דוחה את הטענה שטענת העותרת אינה מבחינה בין תוכנית שעניינה הגדלת שטח קרקע לצרכי ציבור, שבה עוסק סעיף 62א (א) (3), לבין תוכנית שעניינה הגדלת שטחי בנייה, שבה עוסק סעיף 62א (א) (6).

סיכום: על פי כל האמור, אני מקבל את העתירה ומשנה את החלטת ועדת הערר מיום 13.9.18 בערר 1109/18, באופן שיבוטל אישורה של תוכנית המתאר המקומית מספר 262-0577825 בועדה המקומית לתכנון ובניה, על מנת שתוגש לוועדה המוסמכת, היא הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.

לאור המסוכנות הגבוהה ועברו הפלילי של הנאשם, ומנגד הודייתו והקשיים הראייתיים בתיק, בגינם אף נמחקו מספר אישומים, עתרה ב"כ המאשימה להטלת 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וקנס.

נטען כי הנאשם נעצר ביום 22.6.16 ומיד הודה, הן במישטרה והן בבית המשפט, בעבירה שיוחסה לו בסופו של יום, ולא היה מקום להאשימו ב-11 האישומים הנוספים, שנמחקו.

נטען כי על אף החלטה זו והצגת כל המסמכים הדרושים להוכחת היות הנאשם עוסק ברשיון, המאשימה הגישה ערר והנאשם נותר במעצר מאחורי סורג ובריח למשך 27 ימים.

רשיון ניהול עסק של מכירת וחלוקת מיכלי גז, מעריית לוד.

הנאשם טען כי ההתנהלות של המאשימה כנגדו בלקיחת המשאית ובלוני הגז גרמה לו לנזקים קשים וכי החברה פשטה רגל והוא נקלע לסיטואציה בה הוא חייב לחברה כימעט 700,000 ש"ח. הנאשם טען כי השמועות שנשמעו בעיניין החברה שלו, על גניבות וכדומה, גרמו לה לנזק תדמיתי רב ודבר זה הקשה על פעילותה.

כמו כן, קיים פער בין הוראת החוק לפיה הורשע הנאשם, אשר דינה עד שלוש שנות מאסר, לבין הוראות חוק הגז (בטיחות ורשוי) תשמ"ט-1989 וצו הגז (בטיחות ורשוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומיכלי מחנאות במחסן גפ"מ ובמחסן עזר), תשנ"ב-1992.

במקרה דנן, הנאשם ריצה 27 ימי מעצר בפועל, ספג נזקים כלכליים וכן עבר ענוי דין לא מבוטל.

...

בנסיבות אלה, אני גוזרת על הנאשם 6 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

בתיק זה הוגשה עתירה על ידי העותרת מסטר גז בע"מ (להלן: "העותרת"), ובה התבקש בית המשפט לבטל את החלטת המשיבה מס' 1- משטרת ישראל (להלן: "משטרת ישראל") מיום 5.7.17 שבה נקבע כי משטרת ישראל לא תמליץ על מתן רישיון עסק לעותרת לצורך הפעלת מחסן (להלן: "המחסן") לאיחסון מכלי גז מטלטלים בתחום השיפוט של עריית באקה אל גרבייה, ובהתאם נתבקש גם ביטולה של החלטת המשיבה מס' 2- עריית באקה אלגרבייה (להלן: "הערייה") לדחות את בקשות העותרת ליתן לה רישיון להפעלת המחסן, החלטה אשר נומקה "עקב סרוב משטרת ישראל לאישור הבקשה ומאחר ומשטרת ישראל היא אחד מגורמי הרשוי וחובה היא אישורם והסכמתם". בתיק היתקיימו 2 דיונים, ובדיון שהתקיים ביום 29.3.18, הודיע ב"כ הערייה כי : "גורם הרשוי הנוסף שאישורו נידרש הוא רשות הכבוי וההצלה, האישור שלה כרגע עדיין בתוקף ולכן אישור המישטרה הוא האישור האחרון שחסר למתן רישיון... סייגתי את עצמי גם בדיון הקודם שהכול נכון לאותה נקודת זמן. אני יכול להודיע דבר אחד ואם ישתנו הנסיבות, אודיע דבר אחר" (עמ' 8 לפרוטוקול שו' 4 ואילך).

...

לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים אני סבור כי אין כל צורך בהמשך הדיון בעתירה, וכי ניתן כבר כיום ליתן פסק דין הכולל הוראות מתאימות אשר יאזנו בין רצון העותרת להפעיל באופן מיידי את העסק המבוקש על ידה, לבין תנאים סבירים שניתן להתנות בהם את פעילות העותרת.

בכל הנוגע להתחייבות שפעילות העותרת לא תהיה קשורה לפעילות "סטאר גז", אני מקבל את טענות העותרת לפיה לא ניתן לדרוש התחייבות גורפת מהעותרת, אשר תעמיד אותה בחשש מתמיד שמא היא תחשב כמי שמפרה התחייבות זו, מאידך אינני סבור כי יש להגביל התחייבות זו רק למקרים שיש בהם כדי לבסס עילה להרמת מסך בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999.

לפיכך, אני סבור כי יש לצמצם את ההתחייבות הנדרשת מהעותרת לכך שהיא לא תנקוט בעתיד בפעולות אשר יהיה בהן כדי לבסס חשד שלפיו העותרת משמשת בפועל כ"מסווה" להמשך פעילותה של חברת "סטאר גז" שנסגרה ובכלל זה פעולות שיש בהן כדי להוות עילה ל"הרמת מסך" בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק החברות התשנ"ט- 1999 (להלן-"חוק החברות"), בכפוף להבהרה לפיה הפעולות והנסיבות אשר כבר צוינו על ידי משטרת ישראל בתגובתה או בשימוע שנערך לעותרת,כמצביעות על קשר "חשוד" של העותרת עם סטאר גז, ואינן מהוות כיום מניעה למתן רישיון עסק (לדוגמא הפעלת המחסן באתר שהיה שייך בעבר לסטאר גז, או העובדה שבעלי העותרת היה פעיל גם בחברת סטאר גז), לא יוכלו לשמש בעתיד כעילה לטיעון כלפי העותרת להפרת התחייבותה.

סיכומו של דבר לאור הסכמת משטרת ישראל למתן רישיון עסק לעותרת ובהעדר שינוי בעמדת העירייה כפי שהוצגה בדיון מיום ביום 29.3.18, אני מקבל את העתירה ומורה לעירייה ליתן רישיון לעותרת להפעלת המחסן המבוקש בעתירה,לא יאוחר מ-30 יום ממועד פסק הדין, וזאת כנגד מסירת כתב התחייבות של העותרת חתום בידי מורשי חתימה בעותרת שחתימתם מאומתת בידי באי כח העותרת ובו תתחייב העותרת כדלקמן: 17.1 העותרת לא תבצע החל מהיום פעולות אשר יהיה בהן כדי ליצור חשד לכך שהעותרת משמשת למעשה כמחליפתה של חברת "סטאר גז", וכי פעילותה הינה המשך ישיר לפעילותה של חברת "סטאר גז", וזאת לרבות פעולות היכולות לשמש כבסיס לטענה לפיה ניתן לבצע "הרמת מסך" בין העותרת ובין חברת "סטאר גז" מכח סעיף 6 לחוק החברות או מכח כל דין אחר.