עתירה לביטול החלטת מנהל הבחירות לעירייה

אומנם, אין המקרה הנידון דומה למקרים אשר נדונו בפסיקה עליה ביקש ב"כ העותר להסתמך, שם באותם מקרים (ראה עע"מ 9091/11 נפתלי שרון נ' הממונה על מחוז מרכז משרד הפנים (ניתן ביום 11.9.12); בג"צ 192/85 דר' חורי נ' המועצה המקומית פסוטה, פד' מ (2) 463 ובג"צ 203/90 סבן נ' ראש עריית בת-ים (ניתן ביום 17.4.90)), דובר במועמדים אשר מקום מגוריהם היה בישוב, בו רצו להבחר, ואולם בנסיבות מאוד מיוחדות מצאו את עצמם לתקופה מסוימת, זמנית, מחוץ לשטח הישוב.

לאור כל האמור לעיל, בהנתן טענת האפליה לגביה לא ניתן כל מענה ובהנתן הנסיבות המפורטות לעיל, המלמדות על זיקת מגורים לישוב ראיתי לנכון לקבל העתירה לבטל החלטת מנהל הבחירות בדבר פסלות מועמדותו של העותר ולאשר מועמדותו לבחירות הקרבות.

...

לאור כל האמור לעיל, בהינתן טענת האפליה לגביה לא ניתן כל מענה ובהינתן הנסיבות המפורטות לעיל, המלמדות על זיקת מגורים לישוב ראיתי לנכון לקבל העתירה לבטל החלטת מנהל הבחירות בדבר פסלות מועמדותו של העותר ולאשר מועמדותו לבחירות הקרבות.

בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע בפני: כבוד השופט גד גדעון עת"מ 27487-10-18 העותרים 1. מפלגת העבודה הישראלית 2. סיעת המחנה הציוני 3. עו"ד גיא בוסי ממלא מקום ב"כ מפלגת העבודה הישראלית וממלא מקום ב"כ סיעת המחנה הציוני בכנסת 4. רשימת אמיר פינטו-שדרות בראש שלנו 5. מר אמיר פינטו ע"י עוה"ד איתן הברמן ועו"ד אורי הברמן המשיבים 1. מר אלדד כנפו מנהל הבחירות בשדרות ע"י עו"ד זהר בראל – פמד"א 2. רשימת "מחר" בראשות אלון דוידי 3. אלון דוידי ראש עריית שדרות פסק דין

זהו פסק דין בעתירה לביטול החלטות המשיב מס' 1 – מנהל הבחירות לרשות המקומית שדרות מיום 5.10.18, אשר משמען, כפ]י שיפורט להלן, פסילת העותרת מס' 4 - רשימת המועמדים המכונה "אמיר פינטו שדרות בראש שלנו", פסילת מועמדותו של העותר מס' 5, מר אמיר פינטו, לכהונת ראש העיר שדרות, וכן, שלילת היות העותרת מס' 2, בין מגישי המשיבה מס' 2 - רשימת "מחר", בראשות ראש העיר שדרות המכהן, מר אלון דוידי - המשיב מס' 3.

...

דעתי , כאמור, כי יש להעדיף פרשנות זו, על פני פרשנות המדינה, מה שמחייב את המסקנה, כי אין להותיר את תוצאת פסילת הרשימה והמועמד על כנן, בהיותה בלתי סבירה.

העתירה מתקבלת אפוא בחלקה, ואני מורה על ביטול החלטות המנהל, בנוגע לעותרים מס' 4 ו – 5, ועל קבלת הרשימה והמועמדות לראשות העיר בהתאם.

העתירה לעניין השתתפות המחנה הציוני ברשימה המשותפת, נדחית.

העותר מבקש מבית המשפט לבטל את החלטת מנהל הבחירות וכן להורות לו להעמיד באופן מידי, לרשות המערער, בנוכחות המשיב או מי מטעמו, את הפרוטוקולים ונספחיהם של כל הקלפיות בבאר שבע, לצורך עיון בהם.

המשיב הפנה לבר"מ 10827/03 נחום קרליץ נ' פקיד הבחירות לעריית באר שבע 2003 [פורסם בנבו (10.12.03)] (להלן: "עניין קרליץ 2003"), שלטענתו עוסק במקרה דומה, ואשר ניתן גם כן בעיניינו של העותר כאן.

...

לטענת המשיב, המחוקק אינו מאפשר תיעוד חזותי בדרך אחרת ועל כן, לטענת המשיב, דין העתירה להידחות.

לטענת המשיב, מדובר בעתירה בכסות של בקשה לעיון במסמכים ובפרוטוקולים שהיא "מסע דייג למציאת עילה", בדיוק הסיבה שערעורו נדחה בפעם הקודמת, בבית המשפט העליון, בעניין המצוין לעיל.

ראה למשל, דברי השופטת רות רונן בת"א 113/08 איתן אלון נ' מכון התקנים [פורסם בנבו (30.1.13)]: "המסקנה לפיה מתן זכות עיון צריכה לכלול גם מתן זכות לאפשר תיעוד של החומר שנעשה בו עיון, עולה גם מההלכה הפסוקה. כך, בפסה"ד ע"א 2303/90 פיליפוביץ נ. רשם החברות (פ"ד מ"ו(1) 410, להלן: "פס"ד פיליפוביץ") הבהיר בית המשפט העליון את הטעם לכך שיש לאפשר למי שמקבל אפשרות לעיין במסמך, לקבל גם העתק שלו.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 31078-10-18 מאמינים הבית היהודי,יהדות התורה,יחד,יהדות בוכרה,שולי צרפת וקהילות העול נ' מנהל הבחירות בעריית תל אביב -יפו-מר ירוחם כהן ואח' 18 אוקטובר 2018 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא עותרת מאמינים הבית היהודי,יהדות התורה,יחד,יהדות בוכרה,שולי צרפת וקהילות העול ע"י ב"כ עו"ד מיכל רוזנבוים ויניב בריטשטיין משיבים 1. מנהל הבחירות בעריית תל אביב -יפו-מר ירוחם כהן 2. המפקחת הארצית על הבחירות 3. משרד הפנים ע"י ב"כ עו"ד גדי שילה פסק דין

כל מקרה של ליקוי צריך להיבחן על ידי המשיב לגופו של ענין, וכאשר אין כל חשש למעשה קנוניה או לכל פגיעה אחרת בטוהר הבחירות, והליקוי איננו נימנה על אותם ליקויים המחייבים פסילה, אין הצדקה לנקוט בגישה מחמירה בבחינת "ייקוב הדין את ההר". בנסיבות אלה, סברתי כי סירובו של המשיב לאפשר את תיקון הליקוי הוא בלתי סביר בעליל, ומשכך, יש מקום לבטל את החלטתו ולהורות לו לאשר את הכללתה של אגודת ישראל במסגרת הרשימה המשותפת.

...

נימוקי ההכרעה לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להתקבל.

בסופו של דבר, אין תחליף להגיון, לשכל הישר ולמידתיות, וכמו הפרוצדורה האזרחית, כך גם אין להפוך את דיני הבחירות למיטת סדום, שבה מקצצים את רגליה או מתיזים את ראשה של רשימת מועמדים כדי להכניסה לתוכה כנכה או כבר מינן (השווה לדברי כב' השופט ברנזון בע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ פ"ד כ(3) 477, 479).

נוכח המסקנה האמורה, אין צורך לדון בשאר הטענות של העותרת נגד התנהלותו של המשיב, שנמנע באופן תמוה ממשלוח הודעת פסילה בכתב, ובדבר המנעותו מלתמוך את גרסתו העובדתית בתצהיר כמתחייב בנסיבות הענין.

]השופט נ' הנדל: האם מפלגה רשאית להגיש שתי רשימות מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, במקרה שבו אחת הרשימות מוגשת גם מטעם גורם אחר? אם התשובה לכך שלילית – האם הגשה כזו היא בגדר ליקוי שניתן לתקנו, או שהרשימות פסולות ללא תקנה? אלה השאלות המצויות בלב ארבע העתירות שלפנינו, שתכליתן ביטול החלטת מנהל הבחירות בעיר חיפה לפסול את רשימת "חיים בחיפה" ("הרשימה"), וממילא את העומדת בראשה, ד"ר עינת קליש רותם ("המועמדת", שבסופו של דבר נבחרה לתפקיד ראשת העיר), מהתמודדות על ראשות העיר חיפה.

ההיסטוריה הפסיקתית מלמדת כי לעיתים אפילו הרשויות עצמן אינן מודעות לבעיות שונות הקשורות לזכאות לבחור, וזהו אחד החריגים שנקבעו בפסיקה להתערבותו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בהחלטת מנהל הבחירות, אפילו תוך חריגה מסדי הזמנים הקבועים בחוק הבחירות, בהסכמת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה (ראו למשל ה"ש 9/21 גיבור נ' מנהלת הבחירות באפרת (18.10.2018); ה"ש 7/21 בן משה נ' מנהל הבחירות לעריית רמת גן (15.10.2018); לוי נ' מנהלת הבחירות במעלה אדומים (7.10.2013)).

...

]השופט נ' הנדל: האם מפלגה רשאית להגיש שתי רשימות מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, במקרה שבו אחת הרשימות מוגשת גם מטעם גורם אחר? אם התשובה לכך שלילית – האם הגשה כזו היא בגדר ליקוי שניתן לתקנו, או שהרשימות פסולות ללא תקנה? אלה השאלות המצויות בלב ארבע העתירות שלפנינו, שתכליתן ביטול החלטת מנהל הבחירות בעיר חיפה לפסול את רשימת "חיים בחיפה" ("הרשימה"), וממילא את העומדת בראשה, ד"ר עינת קליש רותם ("המועמדת", שבסופו של דבר נבחרה לתפקיד ראשת העיר), מהתמודדות על ראשות העיר חיפה.

כאמור – אפשרות כזו קיימת על פי דין, ומכאן שאין מנוס לחרוג מסד הזמנים במקרים מסוימים.

השילוב של ארבעת הטעמים מוביל למסקנה שלפנינו אחד מאותם מקרים חריגים ונדירים, שבהם יש הצדקה לדון בעתירת הבחירות ואף לקבלה.

סופו של דיון, וכאמור בפסק דיננו, התוצאה היא כי החלטת מנהל הבחירות ופסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה שאישר אותה – בטלים.