עתירה לביטול החלטת ועדת מכרזים של חברת החשמל

העותרות ביקשו להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים של נת"ע מיום 19.2.2018 בה נקבע שהצעת CE היא ההצעה הזוכה; להורות על ביטול החלטות ועדת המכרזים מהימים 24.4.2018 ו-29.4.2018, בגדרן נדחו טענות העותרות באשר לפגמים בהצעת CE, בהיותן החלטות בלתי חוקיות ובלתי סבירות באופן קצוני; ולקבוע כי הצעת העותרות היא ההצעה הזוכה במיכרז, בהיותה ההצעה הכשירה השנייה (מדובר בסעדים מתוקנים – ר' החלטה מיום 4.6.2018).

לאחר דיון קצר החליטה הועדה כי "לאור המידע שהוצג בפני הועדה, ולאור העובדה כי חברת 'טופז חברה להנדסת חשמל ותאורה' נחשפה למידע הקשור למכרז המערכות במסגרת עבודתה כקבלן משנה למתכנן 'אמי מתום', הועדה קובעת כי קיים חשש לניגוד עניינים ועל כן חברת דניה סיבוס לא רשאית להעסיק את חברת טופז" כן הנחתה הועדה לשלוח מכתב לחברת טופז ובו הודעה כי היא פעלה שלא בהתאם להוראות ההסכם בכל הנוגע לעידכון נת"ע. ביום 23.11.2017 אשררה ועדת המכרזים את החלטת הועדה לניגוד עניינים (נספח 28 לתגובת נת"ע).

...

בענייננו, קודם לפתיחת ההצעות הכספיות ולהכרזה על הזוכה, ועדת המכרזים קיימה דיון בעניין והגיעה למסקנה שלא נדרשות הבהרות לגבי עמידתCE בתנאי הסף, כיוון שהנסיבות ברורות וניסיון של קבלן ראשי יכול להיות מודגם באמצעות 2 חברות בת נפרדות, כשניסיון המצטבר מיוחס לחברת האם (החלטת ועדת המכרזים מיום 9.1.2018 – נספח 16 לעתירה).

בנסיבות ולאור המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי לדון לגופו של עניין בטענות CE בדבר הפגמים בהצעת העותרות.

בנסיבות אלו, מצאתי לציין שלנגד עיני עמדה גם ההשלכה על לוח הזמנים של הפרויקט והאינטרס הציבורי ככל שתפסל הצעת CE. סוף דבר העתירה נדחית.

העותרת שהייתה אחת מ-13 מציעים במיכרז מספר 110017540 (להלן-המיכרז) למתן שרותי הסעת עובדים לתחנת כוח רוטנברג של חברת חשמל (משיבה 1 שתקרא להן –חברת חשמל) לא השלימה עם אי זכייתה במיכרז ולכן הגישה עתירה ובה סעד של ביטול זכיית משיבה 2 ובקשה להכריז עליה כזוכה במיכרז.

מימצאי השימוע ומסקנות הגורמים המקצועיים הוצגו ביום 24.8.2020 לועדת המכרזים של חברת חשמל שהחליטה להכריז על משיבה 2 כזוכה במיכרז, היא התרשמה בהתאם לנתוני הליך השימוע כי המשיבה 2 מבינה את השרות הנידרש ויכולה לעמוד בהצעתה ובמפרט הנידרש (עמוד 7 לנספח א לעתירה, נספח 10 לתשובת חברת חשמל).

...

לאור כל האמור לעיל אני דוחה העתירה.

העותרת תשלם למשיבה 1 הוצאות משפט בסכום של 14,000 ש"ח ולמשיבות 3-2 (יחדיו, בשל הייצוג המשותף בעתירה) הוצאות משפט בסכום של 14,000 ש"ח. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 27.7.2022, בעת"מ 43051-06-22 (השופט מ' רניאל), שבה התקבלה בקשת המשיבה, חברת ביתנית בע"מ (להלן: ביתנית), למתן צו ביניים, שלפיו החלטת ועדת המכרזים של המבקשת, חברת החשמל, מיום 2.5.2022, לא תיכנס לתוקף, עד להכרעה בעתירה שהגישה המשיבה.

ביום 21.6.2022, עתרה ביתנית לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, וטענה כי דין ההחלטה השניה – להתבטל.

...

בנוסף טוענת ביתנית, בין היתר, כי טענת חברת החשמל "כי צו הביניים 'משנה את המצב הקיים' או כי הינה בגדר 'צו עשה זמני' הינה טענה מופרכת ושגויה, שכן אין מחלוקת כי עובר למתן החלטת הועדה, רשאית היתה [חברת החשמל] לבנות חדרי תחט"פ בבניה קונבנציונאלית, והיא אף עשתה כן. להיפך, [ההחלטה השניה] היא זו אשר ביקשה לשנות את המצב הקיים [...] וצו הביניים שומר על המצב הקיים עובר למתן החלטת הועדה". עוד טוענת ביתנית, כי "חברת החשמל לא הצביעה ולו על רכיב נזק אחד שייגרם לה ממתן הצו, במיוחד לאור העובדה כי אף לאחר החלטת ההשעיה, סיפקה [ביתנית] לחברת החשמל למעלה מ-300 חדרי תחט"פ, כולם תקינים וללא דופי". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובתשובה שניתנה לה, ונתתי את דעתי על טיעוני הצדדים, מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.

טענתה המרכזית של חברת החשמל היא, כי החלטת בית המשפט המחוזי, "משנה את המצב הקיים, ומשמעותה היא מתן צו עשה זמני". טענה זו – אין בידי לקבל.

גם את טענותיה של חברת החשמל בנוגע לסיכויי העתירה – אין בידי לקבל.

בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת.

בית משפט השלום בקריות ת"א 37347-03-23 ח'יר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ לפני כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים המבקש כמאל חיר ת.ז. 034335083 המשיבה חברת החשמל לישראל בע"מ החלטה

ביום 16.1.23 ניתנה החלטה על ידי המשיבה, באמצעות ועדת המכרזים, אשר הכריזה על המבקש, כך לגירסתו, כ- "מציע מפר". המבקש הגיש תביעה אזרחית, יחד עם בקשתו למתן צו מניעה זמני, הבקשה שלפניי, ואשר במסגרתה עתר למתן פסק דין הצהרתי לפיו החלטת המשיבה באמצעות ועדת המכרזים שלה מיום 16.1.23 שהגדירה את התובע כ- "מציע מפר" בטלה ומבוטלת.

המבקש הוסיף וטען כי החלטת ועדת המכרזים של המשיבה שלא לממש את האופציה תוך הגדרתו כמציע מפר נועדה כדי להפסיק את עבודתו במסגרת מיכרז שהוא זכה בו כדין.

החלטת ועדת המכרזים להכריז על הזוכה כ- "מציע פסול" וכי אין מקום להאריך את ההסכם עמו ו/או לממש את האופציה, החלטה אשר ניתנה בחודש ינואר 2023, גם היא החלטה מנהלית אשר היה ראוי לתקוף לפני בית המשפט לעניינים מינהליים (ראו והשוו: עת"מ (חי') 33909-12-19 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עריית חיפה (17.3.20).

...

אציין בהקשר זה כי תקנה 4 לתקנות אשר מדגישה את עקרון תום הלב ומניעת שימוש לרעה בהליך משפטי, דבר שיש ליתן לו משנה תוקף בבקשות למתן סעד זמני: "מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא כאמור לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד" (ראו: רע"א 6658/09 ‏מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ, בפסקה 14 (12.01.2020)).

בהתאם, אין בידי להיעתר לבקשה מטעם זה בלבד.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

הרקע העובדתי, ההליכים, המחלוקות והטענות: עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1 (להלן-הוועדה וחברת החשמל בהתאמה) להכריז על משיבה 2 (להלן גם ציק צק או הזוכה או החברה ) כזוכה במיכרז לאספקה ,הקמה ופרוק פיגומים תעשייתיים בכלל אתרי חברת החשמל (להלן המיכרז) ולהכריז על הצעת העותרת כזוכה במיכרז .

...

לשיטת המשיבות, מדובר בהחלטה ראויה וסבירה של הועדה, שאין מקום להתערבות בית המשפט בה, כשמעבר לטענות לגבי שיהוי ומעשה עשוי (לגבי אתר אחד או שניים שכבר הוצבו ו/או הוקצו הפיגומים),הרי מדובר בפרשנות סבירה ,הן לשונית והן תכליתית, ואף הגיונית, בהתחשב באומד דעת עורך המכרז להגדלת התחרות והרחבת מעגל המשתתפים במכרז ,ובהתאם להלכה שיש לנקוט ככלל פרשני בפרשנות המקיימת את ההצעות ומרחיבה את מעגל המציעים הפוטנציאלי ,תומכת בפרשנות הועדה ובאי התערבות בית המשפט בה בהחלטה סבירה זו. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתובים החלטתי לדחות את העתירה.

. לכן, אני סבור שבנסיבות אלו, פרשנות חברת החשמל, והחלטת הועדה , לאחר קבלת חוות דעת משפטית וקיום דיון בועדה, שהצעת הזוכה עמדה בדרישות סעיף 4ו למכרז ושסעיף זה לא אוסר על השתתפות החברה הזוכה כמציעה במכרז היא פרשנות סבירה והגיונית ,העולה גם בקנה אחד עם כוונת ואומד דעת עורך המכרז ורצונו לפתוח את השוק בענף הפיכומים לתחרות ולהגדיל את התחרות ואת מעגל המציעים הפוטנציאלים ואת מספר "השחקנים" בשוק.

לכן, אני סבור כי החלטת הועדה במקרה זה, היא החלטה סבירה העולה בקנה אחד עם פרשנות סבירה, הן מבחינת הלשון והן מבחינת התכלית, פרשנות שהיא אף הגיונית של תנאי המכרז באופן שלא נפל בה פגם ובוודאי לא כזה המצדיק את התערבות בית המשפט בהחלטתה.

לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.