עוד יש לציין, כי במסגרת החלטתי בדיון המקדמי שהתקיים ביום 10.3.13, הורתי על מחיקת המשיבים 3-7 מהעתירה, בצייני לעניין זה, כך:
"הטענה המרכזית של העותר בעתירה זו הנה שלפי סעיף 18ג לחוק לישכת עורכי הדין לא רשאי פרקליט וועדת האתיקה המחוזית או וועדת האתיקה עצמה למנות פרקליטים נוספים לצד פרקליט וועדת האתיקה. העתירה הוגשה כנגד המשיבה 1 היא וועדת האתיקה ואכן הפניית העתירה כנגדה היא רלבאנטית שכן היא הגוף המסמיך. המשיב 2 הנו פרקליט וועדת האתיקה דהיום והמשיב 3 הוא פרקליט וועדת האתיקה הקודם. משיבים 4, 5, 6 ו-7 הנם פרקליטים שמונו על ידי וועדת האתיקה באמצעות פרקליט ועדת האתיקה לייצג את הועדה בעניינים שונים. העותר טען כי כל המשיבים עשויים להפגע מהחלטת בית המשפט שאם תיתקבל טענתו בית המשפט יכול להורות על ביטול כל ההליכים אליהם מונו ועל כן צרף אותם לעתירה תוך שהבהיר להם שאינו מצפה שיגישו תשובה או שיתייצבו לדיונים. איני סבורה שהמשיבים 3-7 נדרשים לבירור העתירה או שהם יכולים להפגע. ראשית, לאור סעיף 18 ניתן לומר לפחות כי הוא נתון לפרשנות ולא כי חוסר הסמכות בולט על פניו. במקרה כזה, גם אם תיתקבל פרשנות העותר לא יהיה מקום לבטל הליכים קודמים בהם הופיעו אותם פרקליטים. בנוסף, כפי שטענו המשיבים 1,2 ו-7 בתגובתם, חל גם שהוי בהפניית העתירה לגבי חלקם לפחות, שכן כתב המינוי שלהם ניתן זה מכבר ולא הוגשה עתירה בעיניין זה. לגבי המשיב 3, כיון שהוא היה בתפקיד ואינו נושא בתפקיד עוד וודאי שהוא לא יוכל להפגע מהעתירה ועל כן צרופו לא היה נידרש. לאור האמור, אני מורה על מחיקת העתירה נגד המשיבים 3-7. אשר למשיב 2 המכהן כיום – סעיף 18ג לחוק לישכת עורכי הדין קובע כי ליד וועדת האתיקה יפעל פרקליט שבין תפקידיו יהיה ייצוגה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ובתי המשפט. עוד נקבע כי הפרקליטים יועסקו בשכר, כי הוראות בדבר מינויים והפסקת כהונתם יקבע בכללים. עוד נקבע בסעיף קטן ד', שהוא השנוי בלב המחלוקת בעתירה שלפניי: "לצורך מינוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלישכה, בין אם הוא עובד הלישכה בין אם לאו". לאור האמור, גם המשיב 2 הוא משיב נידרש ולו במובן זה שפרשנותו שלו היא שהביאה להסמכת פרקליטים לייצוג וועדות האתיקה.
...
עוד יש לציין, כי במסגרת החלטתי בדיון המקדמי שהתקיים ביום 10.3.13, הורתי על מחיקת המשיבים 3-7 מהעתירה, בצייני לעניין זה, כך:
"הטענה המרכזית של העותר בעתירה זו הינה שלפי סעיף 18ג לחוק לשכת עורכי הדין לא רשאי פרקליט וועדת האתיקה המחוזית או וועדת האתיקה עצמה למנות פרקליטים נוספים לצד פרקליט וועדת האתיקה. העתירה הוגשה כנגד המשיבה 1 היא וועדת האתיקה ואכן הפניית העתירה כנגדה היא רלבנטית שכן היא הגוף המסמיך. המשיב 2 הינו פרקליט וועדת האתיקה דהיום והמשיב 3 הוא פרקליט וועדת האתיקה הקודם. משיבים 4, 5, 6 ו-7 הינם פרקליטים שמונו על ידי וועדת האתיקה באמצעות פרקליט ועדת האתיקה לייצג את הוועדה בעניינים שונים. העותר טען כי כל המשיבים עשויים להיפגע מהחלטת בית המשפט שאם תתקבל טענתו בית המשפט יכול להורות על ביטול כל ההליכים אליהם מונו ועל כן צרף אותם לעתירה תוך שהבהיר להם שאינו מצפה שיגישו תשובה או שיתייצבו לדיונים. איני סבורה שהמשיבים 3-7 נדרשים לבירור העתירה או שהם יכולים להיפגע. ראשית, לאור סעיף 18 ניתן לומר לפחות כי הוא נתון לפרשנות ולא כי חוסר הסמכות בולט על פניו. במקרה כזה, גם אם תתקבל פרשנות העותר לא יהיה מקום לבטל הליכים קודמים בהם הופיעו אותם פרקליטים. בנוסף, כפי שטענו המשיבים 1,2 ו-7 בתגובתם, חל גם שיהוי בהפניית העתירה לגבי חלקם לפחות, שכן כתב המינוי שלהם ניתן זה מכבר ולא הוגשה עתירה בעניין זה. לגבי המשיב 3, כיון שהוא היה בתפקיד ואינו נושא בתפקיד עוד וודאי שהוא לא יוכל להיפגע מהעתירה ועל כן צירופו לא היה נדרש. לאור האמור, אני מורה על מחיקת העתירה נגד המשיבים 3-7. אשר למשיב 2 המכהן כיום – סעיף 18ג לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי ליד וועדת האתיקה יפעל פרקליט שבין תפקידיו יהיה ייצוגה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ובתי המשפט. עוד נקבע כי הפרקליטים יועסקו בשכר, כי הוראות בדבר מינויים והפסקת כהונתם יקבע בכללים. עוד נקבע בסעיף קטן ד', שהוא השנוי בלב המחלוקת בעתירה שלפניי: "לצורך מינוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלשכה, בין אם הוא עובד הלשכה בין אם לאו". לאור האמור, גם המשיב 2 הוא משיב נדרש ולו במובן זה שפרשנותו שלו היא שהביאה להסמכת פרקליטים לייצוג וועדות האתיקה.
גם פרשנות תכליתית של הוראות חוק לשכת עורכי הדין מובילה לאותה מסקנה; ודוק, סעיף 18ג תוקן בשנת 2008, במסגרת תיקון מס' 32 לחוק לשכת עורכי הדין.
לפני סיום אציין, כי אף שלא דנתי במסגרת פסק הדין בטענת השיהוי שהעלו המשיבים כנגד העותר, הרי שכפי שכבר ציינתי במסגרת החלטתי מהדיון המקדמי, יש ממש בטענה זו; החלטת הרשות הנתקפת במסגרת העתירה נוגעת למינוי כל אחד ואחד מהקובלים, החלטות שנתקבלו זה מכבר, ובוודאי למעלה מ-45 יום עובר להגשת העתירה.
סוף דבר
העתירה נדחית.
