עתירה לביטול הזמנה להצעות שירותי שמאות

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יורה למשיבה – שירותי בריאות כללית (להלן: "המשיבה"), לבטל הליך של הזמנה להציע הצעות שפורסם על ידה ביום 27.2.2020, ביחס לנכס ברח' נורי דוד 2 בטירת כרמל בגוש 10677 חלקה 6 תת חלקה 22 (להלן: "הנכס"), שהמועד האחרון להגשת הצעות בו היה קבוע ליום 30.3.2020, ובהתאם להמנע מכל פעולה לקידום ההליך הנ"ל לרבות קבלת הצעות ו/או עריכת ישיבת היתמחרות ו/או כל היתקשרות ביחס לנכס.

כמו כן נטען כי הליך ההזמנה הראשון בוטל שלא כדין על ידי המשיבה, לאחר שהמבקש מילא אחר כל דרישות ההליך, וכי הצעתו היתה סבירה ואינה רחוקה מהערכת השמאי, והמבקש הפנה לפסיקה לפיה קיימות מיגבלות של ממש על זכותו של גוף מנהלי להורות על ביטול מיכרז, ועיקרון השאת התמורה אינו יכול לבדו להצדיק את כל מהלכי המשיבה.

התלבטתי האם נוכח קביעותי ביחס להליך קבלת הצעתו המשופרת של המציע החדש, ובשים לב לכך שבאם לא ינתן צו זמני , תתקשר המשיבה עם המציע החדש ובכך יווצר "מעשה עשוי" , יש מקום לסעד זמני לזמן קצר שימנע את היתקשרות המשיבה עם המציע החדש ,באופן שיאפשר למבקש להגיש אם ירצה בכך עתירה מתאימה , אך לאור מכלול הנסיבות ובכלל זה השהוי בפניית המבקש לערכאות ,שאלת הסמכות העניינית , והנזק הממשי העלול להגרם למשיבה , בחרתי לדחות במלואה את בקשת המבקש .

...

סיכומו של דבר , לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשת המבקש לקבלת סעדים זמניים , הן ביחס לקביעתו כזוכה בהליך ההזמנה הראשון וחיוב המשיבה להתקשר עימו בהסכם ביחס לנכס , והן ביחס לפרסום וקיום הליך ההזמנה השני.

לסיום אציין כי כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 30.3.2020 , החלטתי ניתנה על סמך טיעוני הצדדים בכתב,זאת בהעדר אפשרות מעשית לקיום דיון בהשתתפות הצדדים, ובענין זה אציין כי כפי שפירטתי לעיל, אין בין הצדדים מחלוקות עובדתיות של ממש למעט ביחס לשאלת החזרת ההמחאה הבנקאית , שאלה שלא היוותה נדבך מהותי בהחלטתי, ובנסיבות אלו גם לא הייתה קיימת חשיבות מהותית לקיום דיון בו יחקרו המצהירים מטעם הצדדים, וגם מטעם זה אינני סבור כי נפגעו זכויות מי מהצדדים במתן ההחלטה מבלי שהתקיים דיון .

בנוסף לכל האמור לעיל , וככל שהמבקש מבקש להמשיך בהליכים , אני מתיר לו להגיש עד ליום 30.4.2020 טיעון קצר בהיקף שלא יעלה על 2 עמודים, בשאלה מדוע אין לסלק את תביעתו על הסף מחמת העדר סמכות עניינית , ומדוע לעמדתו יש מקום לכך שאורה על העברת הדיון לבית המשפט לענינים מינהליים מכח סמכותי על פי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, וככל שלא יוגש טיעון כאמור אורה על סילוק התובענה על הסף ללא צו להוצאות.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת בחודש ינואר 2013 פירסמה חברת יסודות פיתוח ותכנון ערוני (2011) בע"מ (להלן: "חברת יסודות"), אשר זכתה במיכרז שפירסמו המשיבות ל"מתן שירותי תיכנון, תיאום, ניהול ופקוח עליון" לבצוע פרויקט "פינוי בינוי" במיתחם "אילת", שכונת מורשה, בעיר רמת השרון, הזמנה להציע הצעות לבחירת יזם אשר יבצע את הפרויקט, וכל זאת בכפוף לאישור תכנית מפורטת, שבאותה עת טרם הוגשה לועדה המקומית לתיכנון ולבניה.

ואילו, כך לטענתה, שמאי העותרת אשר נכח בדיון, בחר שלא לקחת חלק פעיל בו. האם די באמור, כדי להוות מענה לשינוי נסיבות אשר יצדיק ביטול הבטחה שלטונית? קריאה חוזרת ומעמיקה של פרוטוקול ישיבת מועצת העיריה, מלמדת כי בפועל לא היתקיים דיון מעמיק ויסודי המתייחס לכלל הנסיבות העובדתיות והמשפטיות העומדות בלב הדיון בשאלת הפטור, והרלבנטיות ואף מהותיות לצורך קבלת החלטה המבססת קביעה בדבר שינוי נסיבות מהותי אשר יצדיק חזרה מהבטחה שלטונית שניתנה.

לציין, כי במהלך הדיון, של מועצת העיריה מיום 7.4.19, עמדה על הפרק הצעת היועצת המשפטית ולפיה תבוצע פניה אל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כי תזמין חוות דעת כלכלית שמאית אובייקטיבית לבחינת רווחיות הפרויקט, בהנתן אחת מן האפשרויות, העידר פטור, פטור חלקי או פטור מלא, וזאת בהנתן חוות הדעת הנגדית שהגישה העותרת.

...

להלן נימוקי: סמכות וועדת הערר לדון בשיעור היטל ההשבחה, אל מול מסלול מתן הפטור מהיטל השבחה, בהתאם להוראת סעיף 19(ב)(2) לתוספת השלישית בטרם אדרש למהות הדיון שקיימה מועצת העיריה, אציין כי טענת העותרת ולפיה, לוועדת הערר הסמכות לדון בנדון נדחית על הסף.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי נפל פגם מהותי בתהליך קבלת ההחלטה של מועצת העיריה אשר לא נדרשה לשאלות מהותיות המהוות אבני דרך בתהליך קבלת ההחלטה בנסיבות מורכבות אלו.

משכך, אין מנוס כי אם להורות על ביטול החלטת מועצת העיריה מיום 7.4.19.

במסגרת בקשת הפרוק טענו המבקשים כי לחברה נותרה בעלות בכארבעה דונמים מתוך החלקה ולכן, הם עתרו לפרק את החברה, לממש את הנכסים הנותרים שבבעלותה ולשלם באמצעות הכסף שיתקבל את מס השבח לצורך השלמת רישום עיסקאות המכר במירשם המקרקעין.

הוא מצא שבידי החברה קרקע שאינה במחלוקת בשטח 4,064 מ"ר. הוא שכר את שירותיו של שמאי המקרקעין עופר כהן כהנא, ובהמשך פירסם הזמנה לציבור להציע הצעות לרכישת קרקע זו. ביום 29.3.2018 הגיש המנהל המיוחד בקשה לאשר מכירת הקרקע שאינה במחלוקת לעו"ד מוטי בן ארצי תמורת סך של 270,000 ₪.

בהחלטת כב' השופטת עפרה אטיאס מיום 19.7.2015, במסגרת תיק 333/95, נקבע כדלקמן: "... לפיכך, בהיעדר תגובה של המשיבה, יונת האתרוג בע"מ, חרף אישור מסירה כדין, ומשלא נסתרה טענת המבקשת והפרוד שלה בעיניין אי קבלת התביעה וההזמנה לדין, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 24.7.01, ככל שהוא מתייחס למערכת היחסים שבין המבקשת ליונת האתרוג בע"מ בלבד וזאת מחובת הצדק בלבד." נוכח ביטול פסק הדין של השופטת וסרקרוג בעיניינם של המבקשים, ניתן פסק הדין ההצהרתי מפי השופט שרעבי בתיק 4538-12-13 כפי שצוין לעיל.

...

בהחלטת כב' השופטת עפרה אטיאס מיום 19.7.2015, במסגרת תיק 333/95, נקבע כדלקמן: "... לפיכך, בהעדר תגובה של המשיבה, יונת האתרוג בע"מ, חרף אישור מסירה כדין, ומשלא נסתרה טענת המבקשת והפרוד שלה בעניין אי קבלת התביעה וההזמנה לדין, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 24.7.01, ככל שהוא מתייחס למערכת היחסים שבין המבקשת ליונת האתרוג בע"מ בלבד וזאת מחובת הצדק בלבד." נוכח ביטול פסק הדין של השופטת וסרקרוג בעניינם של המבקשים, ניתן פסק הדין ההצהרתי מפי השופט שרעבי בתיק 4538-12-13 כפי שצוין לעיל.

המנהל המיוחד טוען כי ספק רב אם כספים שהעבירו המבקשים לשוסטר, הגיעו בסופו של דבר לחברה, זאת משום שבעת הזאת התנהל הליך משפטי בין שוסטר ובין החברה.

בעקבות כך נפסק כי יש לקבל את התביעה שכנגד ולהיעתר לסעדים שהתבקשו בגדרה.

בהסכם נקבעו מנגנונים לשינוי מועד המסירה החוזי, למשל בסעיף 4.4 נקבע שעיכובים הנובעים מסיבות שאינן תלויות בנתבעת כגון מילחמה, שביתות, צוים ממשלתיים וכיו"ב, וכן סעיף 9.4 להסכם נקבע שבקשות שינויים יגרמו לדחיית מועד המסירה החוזי כפי שמתחייב מהשינויים: "נחתם כתב ההזמנה, ידחה תאריך המסירה כפי שמתחייב מהשינויים, בין אם הדחייה הוגדרה בכתב ההזמנה ובין אם נתבררה בשלב מאוחר יותר, וכן בין אם ההזמנה בוצעה ובין אם היא בוטלה ע"י הקונה, ככל שהדבר יגרום לדחייה ולעיכוב בפועל עקב הביטול כאמור. המפקח יהיה הקובע לגבי הדחייה כאמור". ביום 7.10.15 חתמו התובעים על טופס הזמנת שינויים.

ביום 30.1.18 נערכה חוו"ד של אינג' אדר פריצדקי (להלן: "אינג' פריצקי") מחברת 'טרמינל שירותי הנדסה ובדק בית בע"מ' עפ"י הזמנת התובעים (נספח 8 לתיק מוצגי התובעים).

התובעים שכרו את שירותיו של שמאי המקרקעין אלי סידאווי שהעריך את דמי השכירות הראויים בסך 6,500 ₪.

כמו כן עתרו התובעים לתשלום ההוצאות בגין עלות חוות דעת אינג' שבתאי בסך 1,700 ₪, וכן פיצוי בגין עגמת נפש, אובדן זמן הפסד ימי עבודה – נזק לא ממוני בסך 25,000 ₪.

גם בנוגע לדלת עץ למרפסת השרות אין כל אזכור לכך במיפרט ולמרות זאת הוצע לתובעים כפשרה זכוי בסך 400 ₪, לו הם סירבו.

...

אשר על כן אני מאשרת את מסקנות המומחה בסעיף 8 לחווה"ד ומאשרת את הסכום הנוסף ל-2 הדלתות בסך 3,710 ₪ ואת הסכום הנוסף לזיגוג החלקי בסך 500 ₪ ואת הסכום הנוסף בגין קיר ההפרדה בסלון בסך 5,380 ₪ וסה"כ 9,592 ₪.

אשר על כן אני דוחה את טענות התובעים בנוגע לנקודות המים והגז במרפסת.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 25,705 ₪ בגין הליקויים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מסירת הדירה 21.10.18 ועד למועד תשלום בפועל.

כונס הנכסים הזמין שמאות, פירסם הזמנה להציע הצעות וביצע היתמחרות.

בעירעור שלפנינו עותר המערער לביטול ההחלטה מיום 17.5.22 "למכירה ולרישום בטבו ביום 1.6.22 זכויות הבעלות של המערער במיגרש על שם המשיבים...ולהחזיר למערער זכויות הבעלות במיגרש ולתת לו שירותי בנייה לבנות 2 יחידות במיגרש". לגישתו, ההחלטה מיום 17.5.22 הנה פסק דין ובמסגרת העירעור עליה קמה לו הזכות לערער על כל ההחלטות שניתנו מסגרת הליך פירוק השתוף, לרבות ההחלטה מיום 21.11.19 שהורתה על פירוק השתוף בדרך של מכירה למרבה במחיר (להלן: ההחלטה מיום 21.11.19).

...

דיון והכרעה דין הערעור להידחות.

אשר לטענה בדבר הפרת ההתחייבות של המשיבות לספק למערער שירותי בנייה, בהתאם להסכם אליו הגיע עמן ביום 22.3.21 – ככל שהמשיבות הפרו את ההסכם הנטען, הסכם שנכרת, לכאורה, לאחר שניתן צו לפירוק השיתוף במגרש ובוצעה התמחרות במסגרתה רכשו את זכויותיו, אין בכך כדי להשליך על ההחלטה מיום 21.11.19 שקבעה את האופן שבו ייעשה פירוק השיתוף אף לא על ההחלטה לאשר את הסכם המכר מיום 11.3.21 שניתנה בסופו של דבר ולא על היישום של החלטות אלה בדמות ההחלטה מיום 17.5.22, הפסיקתא, מושא הערעור שלפנינו, שרשמה את הזכויות בטאבו.