עתירה כנגד שאלות בבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין

כללי פסק דין בעתירה שהוגשה כנגד החלטת המשיבות שלא לאפשר לעותרים, אלה שנבחנו בבחינות ההסכמה של לישכת עורכי הדין שנערכה ביום 27.8.2020 למשוך את הערר על הניסוח המשפטי שהגישו על החלטת ועדת הבחינות.

ביום 28.10.2020 התקבלו החלטות המשיבות בערר הפנימי הנ"ל. מכח סמכות המשיבות המעוגנת בסעיף 18ה(ב) לתקנות לישכת עורכי הדין [(סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסכמה לעריכת דין) תשכ"ג-1962; להלן – "תקנות הבחינות"], הופחת ציונם של העותרים (לעותרים 1-3 הופחתו 2 נקודות ונקבע ציונם הסופי על 57 ולעותר 4, נקבע ציון סופי - 58 נקודות).

מעט לאחר מכן, ביום 10.11.2020, הוגשה על ידי קבוצת נבחנים אחרת, עתירה שהתמקדה ב – 7 שאלות והפיתרון שסמנו המשיבות לשאלות אלה (עת"מ 25242-11-20 סמוטורוב ואח' נ' לישכת עורכי הדין ואח'; להלן – "עתירת סמוטורוב" או "פס"ד סמוטורוב", לפי העניין).

עתוי פירסום החלטה יוצאת דופן זו של הועדה הבוחנת מספר שעות לאחר פירסום ההחלטה על הפסילות וקבלת החלופות, כמו גם לאחר הדיון בועדה והדרישה מחברי הועדה להחלטות אמיצות מצד לישכת עורכי הדין, לא מאפשרות להבין אחרת את ההחלטה יוצאת הדופן אלא כי תכליתה הייתה לאפשר לנבחנים שקבלו ציון 60 ואינם זקוקים לערעור על מטלת הניסוח, להתחרט, "להחזיר את הגלגל לאחור" כאילו ולא הגישו ערר על מטלת הניסוח, ובכך בעצם ליצלוח את הבחינה ולקבל את ההסמכה כעורכי דין.

עוד הובהר כי הציון שקבלו העותרים קודם שהוגש הערר, 59, ניתן גם הוא, כלשון סעיף 7 לכתב התשובה – "... לאחר החלטת הועדה הבוחנת על פסילת השאלות והוספת החלופות. היינו: גם לאחר פסילת השאלות והוספת החלופות על-ידי הועדה הבוחנת, העותרים לא קיבלו את הציון המזכה במעבר בבחינת ההסמכה". הטענות העיקריות פורטו בכתב התשובה, מסעיף 8 ואילך: לאור הודעה זו של הועדה הבוחנת ומאחר שהועדה סברה שיהיו נבחנים שיבקשו למשוך את הערר שלהם לאור פסילת השאלות שנעשתה כאמור לעיל, פירסמה הועדה, לפנים משורת הדין ומתוך רצון להטיב עם הנבחנים, הודעה נוספת לנבחנים, לפיה היא מאפשרת לכל נבחן שהגיש ערר על מטלת הכתיבה למשוך את הערר שהגיש אך זאת בתוך כיומיים בלבד ובטרם יתקבל הציון בערר (כלומר, לפני שהערר נבדק והמטלה מנוקדת בשנית).

...

הגם שדין העתירה לדחיה, קשה שלא לגלות הבנה לעותרים.

ומה גם, שבהנחה שאת התקנות ואת מוסד הערר יש לכבד, הרי, לאחר הפחתת הניקוד, לגביה נפסק כבר בפרשת פרץ, שהיא לגיטימית, ייתכן שבפנינו, בסופו של דבר, עותרים, שיש קושי לקבוע לגביהם שבכלל עברו הם את המבחן.

סוף דבר, העתירה – נדחית.

העותרת ניגשה לבחינת ההסמכה בכתב של לישכת עורכי-הדין בישראל (המשיבה 1) שנערכה ביום 30.4.2019.

בית-משפט זה אינו אמור לצלול לעומק הסוגיות המשפטיות הנוגעות לשאלה בבחינת לישכת עורכי-הדין, במסווה של בחינת סבירות המעשה המינהלי (ראו: עת"מ (י-ם) 72723-02-19 בסול נ' לישכת עורכי הדין בישראל (3.4.2019), פס' 3).

אשר לתובענה הנוספת המוזכרת בשאלה (התובענה של דוד נגד נורמן להכרזת פסק בוררות חוץ כבטל) - לפי תקנה 500(8א) המצוטטת לעיל, בית המשפט רשאי ליתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לגבי בקשה לביטול פסק בוררות חוץ, ככל שמתקיימים יתר התנאים המפורטים בתקנה האמורה.

כמו כן, אחוז משיבים נכונה נמוך לגבי שאלה בבחינה, כשלעצמו, אינו בגדר עילה לפסילת שאלה בבחינה (ראו: עע"ם 3717/18 פרץ נ' הועדה הבוחנת של לישכת עורכי הדין בישראל (10.6.2018), פס' 8).

...

מאחר שהתובענה של דוד נגד נוויל היא תובענה להכרזת פסק-חוץ כבטל, המסקנה היא כי הדין אינו מאפשר לבית-המשפט ליתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בנוגע לאותה תובענה.

העותרת טענה כי מסקנה זו נתמכת בספרי מלומדים (סיליה וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי כרך א 390-391 (2013); טליה קונפינו-שר סמכות שיפוט על נתבע זר 44, 155 (2000)).

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, העתירה נדחית.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 45435-06-19 נאטור ואח' נ' לישכת עורכי הדין ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח עותרים 1.אמיר נאטור 2.עדי קופרמן 3.נורית אליהו 4.היבה בשיר 5.אלרום גלאם 6.אדוה בננו 7.סיון חכים ע"י ב"כ עו"ד עופר קופרמן משיבים 1.לישכת עורכי הדין 2.הועדה הבוחנת של לישכת עורכי הדין בישראל ע"י ב"כ עו"ד דוד יצחק פסק דין

העותרים ניגשו לבחינת ההסמכה בכתב של לישכת עורכי-הדין בישראל (המשיבה 1) שנערכה ביום 30.4.2019.

וזה נוסח שאלה 4: "הילה, תושבת העיר שדרות, הגישה עתירה מינהלית נגד עריית שדרות, ובמסגרתה הגישה לבית המשפט תצהיר מטעמה. דינה, גזברית עריית שדרות, הגישה תצהיר מטעם הערייה. כל צד הגיש בקשה לחקור את המצהיר מטעמו של בעל הדין שכנגד. בית המשפט הורה על התייצבות דינה והילה לדיון. מבין השתיים הילה בלבד נכחה בדיון בעתירה.

דא עקא, בית-משפט זה אינו אמור לצלול לעומק הסוגיות המשפטיות הנוגעות לשאלה בבחינת לישכת עורכי-הדין, במסווה של בחינת סבירות המעשה המינהלי (ראו: עת"מ (י-ם) 72723-02-19 בסול נ' לישכת עורכי הדין בישראל (3.4.2019), פס' 3).

במצב כזה, נטען כי תקנה 15(ד) קובעת כי התצהיר לא ישמש כראיה, ולכן לפי טענת העותרים חלופה נוספת נכונה היא ב': "בית המשפט יוכל להורות על חקירתה של הילה בלבד, שכן רק היא נכחה בדיון, ועליו לקבוע כי תצהירה של דינה לא יוכל לשמש כראיה". טענה זו אינה יכולה להיתקבל: ראשית, בהתאם לפסיקה, אין להניח הנחות עובדתיות נוספות שאינן מופיעות בשאלה (ראו: עת"מ (י-ם) 1128/07 תגאייה נ' לישכת עורכי הדין בישראל (13.2.2008), פס' 8).

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני בדעה כי דין העתירה להידחות.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, העתירה נדחית.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 45297-09-22 חנס נ' הועדה הבוחנת של לישכת עורכי הדין בישראל ואח' עת"מ 54756-09-22 מנשה ואח' נ' הועדה הבוחנת של לישכת עורכי הדין בישראל ואח' עת"מ 4619-10-22 חלבי ואח' נ' הועדה הבוחנת של לישכת עורכי הדין בישראל ואח' 15.11.2022 לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר העותר בעת"מ 45297-09-22 1. סתיו חנס העותרים בעת"מ 54756-09-22 2. מנשה דוריאב 3. נעמה עזרא 4. שמואל ישראל מלכה 5. ליאת אליהו 6. חן סגית .7 ירין נועה אור .8 נורית מימוני .9 אריאל אדרי .10 בן ציון בן חיים .11 אודליה שבי אדרי .12 ****ה צ'צ'שווילי .13 אמיתי שמעון כהן .14 אניר שיבלי .15 שירלי אברהם פז .16 עדי פרץ כהן .17 שלמה אנידזר .18 גבריאל אביב .19 עומר מחאג'נה .20 אסיה קשקוש .21 נטלי מזרחי העותרים בעת"מ 4619-10-22 22. איל חלבי 23. קרינה אקון 24. עומר מחאג'נה המשיבות בכל העתירות 1. לישכת עורכי הדין בישראל 2. הועדה הבוחנת בכתב לפי חוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 בא-כוח העותר בעת"מ 45297-09-22: עו"ד אילן בומבך בא-כוח העותרים בעת"מ 54756-09-22: עו"ד אורן טסלר באי-כוח העותרים בעת"מ 4619-10-22: עו"ד שי דקס, עו"ד יניב לנקרי באי-כוח המשיבות: עו"ד מירית שליו, עו"ד אליה בר פסק דין

בהתאם למתכונתה הנוכחית, כפי שנקבעה בתקנה 18 בתקנות לישכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים, ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), תשכ"ג-1962 (להלן – תקנות סדרי הבחינות), הבחינה מורכבת משלושה חלקים: חלק א' כולל מטלת כתיבה (20 נקודות); חלק ב' כולל 40 שאלות במתכונת רב-ברירה בדין הדיוני; חלק ג' כולל 40 שאלות רב-בירה בדין המהותי.

כפי שציין בית המשפט העליון לא אחת, העתירות הנדונות, שבהן נתקפות שאלות שנשאלו בבחינות ההסמכה, הפכו למעין "ריטואל החוזר על עצמו מידי כחצי שנה, ובמסגרתו נידרש בית המשפט לבקורת שיפוטית על בחינות לישכת עורכי הדין" (עע"מ 8281/18 לישכת עורכי הדין בישראל נ' פומס (11.12.2018)‏‏, כבוד השופט י' עמית, פסקה 1.

בסמוך לאחר תחילת ייצוגו של חייב 1, פנה אל עו"ד פלוני החייב האחר (להלן: החייב האחר) ובקש ממנו לייצג גם אותו במסגרת ההליך שפתחה החברה נגד שני החייבים.

...

בהתאם לכך, תוצאת העתירות היא כלהלן: עת"מ 45297-09-22, שבמסגרתה נתקפה שאלה מס' 25, נדחית.

עת"מ 54756-09-22, שבמסגרתה נתקפה שאלה מס' 34 והתבקשה פסילת שאלה מס' 19, נדחית.

עת"מ 4619-10-22, שבמסגרתה נתקפו שאלות מס' 6, מס' 16, מס' 19 ומס' 34, נדחית בעניין שאלות מס' 6, 16 ו-34, אך מתקבלת בעניין שאלה מס' 19.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 1020-09-23 יונס נ' לישכת עורכי הדין בישראל ואח' עת"מ 20395-09-23 נאור נ' לישכת עורכי הדין בישראל ואח' עת"מ 22655-09-23 אורן נ' לישכת עורכי הדין בישראל ואח' עת"מ 22761-09-23 פארס נ' לישכת עורכי הדין בישראל ואח' עת"מ 29208-09-23 וולף נ' לישכת עורכי הדין בישראל ואח' לפני כבוד השופט נמרוד פלקס העותרת בעת"מ 1020-09-23 העותרת בעת"מ 20395-09-23 העותרים בעת"מ 22655-09-23 העותרים בעת"מ 22761-09-23 העותרים בעת"מ 29208-09-23 נארם יונס ע"י ב"כ עוה"ד א' יונס מאשה נאור אמנון אורן ו – 46 אח' ע"י ב"כ עוה"ד ג' בר-טל מארון פארס ו – 28 אח' ע"י ב"כ עוה"ד א' טסלר אורית ממן וולף ו – 9 אח' ע"י ב"כ עוה"ד א' וינרוט המשיבות 1. לישכת עורכי הדין בישראל 2. הועדה הבוחנת של לישכת עורכי דין ע"י ב"כ עוה"ד מ' שלו פסק דין

בתום הדיון מיום 21.12.2023 נעשה ניסיון לצימצום המחלוקות בעיניין שאלה מס' 24 ושאלה מס' 33 בחלק הדיוני, ובהתאם לכך התבקשה הועדה הבוחנת בכתב לפי חוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1965 (להלן - "הועדה הבוחנת") לבחון אם ניתן לפסול שאלות אלו, אך על-פי הודעתה מיום 28.12.24, ההצעה נדחתה.

בהתאם למתכונתה הנוכחית, כפי שנקבעה בתקנה 18 לתקנות לישכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים, ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), תשכ"ג - 1962 (להלן - "תקנות סדרי הבחינות"), הבחינה מורכבת משלושה חלקים: חלק א' כולל מטלת כתיבה, המקנה 20 נקודות (להלן - "מטלת הכתיבה"); חלק ב' כולל 40 שאלות, אשר כל אחת מהן מקנה נקודה אחת, במתכונת רב-ברירה, בדין הדיוני (לעיל ולהלן - "החלק הדיוני"); חלק ג' כולל 40 שאלות, אשר כל אחת מהן מקנה נקודה אחת, במתכונת רב-ברירה, בדין המהותי (לעיל ולהלן - "החלק המהותי").

"... בבואו להשיב לשאלה לאחר קריאתה... אין עליו להניח הנחות עובדתיות נוספות שאינן מופיעות בשאלה ואינן נידרשות כלל ועיקר... קבלת גישתם של העותרים תובילנו לכלל אבסורד, לפיו יוכל כל נבחן להוסיף לשאלה נתונים נוספים שלא צוינו בה". ראו: עת"מ (ירושלים) 1128/07 תגאייה נ' לישכת עורכי הדין בישראל (13.2.2008)‏‏, פסקה 8).

למותר לציין אף, כי קיימת זיקה רציונלית בין השאלה לבין התשובה, ואף בכך די כדי לדחות את טענות העותרים כנגדה.

...

סיכום מכל המקובץ עולה, כי הנני מורה על פסילת שאלות מס' 24 ו - 33 בחלק הדיוני.

העתירה בעניין נאור נדחית.

העתירה בעניין יונס נדחית.