מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עתירה כנגד עיצום כספי שהוטל על זיהום אוויר

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העתירה לפניי עתירה מינהלית נגד החלטתו של משיב 2, ראש אגף איכות אויר במשרד להגנת הסביבה, הממלא את תפקיד הממונה לפי הוראות חוק אויר נקי, התשס"ח-2008; להטיל עיצום כספי על העותרת, התחנה המרכזית ירושלים ניהול (1966) בע"מ, בגין הפרות של הוראות החוק הנ"ל. העותרת גורסת, כי בנסיבות העניין הממונה נעדר סמכות להטיל עיצום כספי כאמור; כי ממילא היא אינה הגוף הנכון להטלת העיצום; כי היא קיימה את כל הוראות הממונה באופן סביר; ולחלופין, כי מדובר בסכום בלתי סביר ומידתי, ויש להורות על הפחתתו.
הרקע הנורמאטיבי מטרתו של חוק אויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן – חוק אויר נקי או החוק), שמכוחו הוטל העיצום הכספי נושא העתירה, הוא "להביא לשפור של איכות האויר וכן למנוע ולצמצם את זהום האויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה..." (סעיף 1 לחוק).
בהחלטה נקבע, כי הממונה מוסמך להטיל את העיצום האמור, שכן הפעלת הסמכות לפי סעיף 8(ג)(2) אינה מותנית בקביעת נהלים ובמתן התרעה לציבור, מה-גם שהעותרת עומדת במאפייני המונח "בעל מקור פליטה", כהגדרתו בחוק; כי העיצום מוטל על העותרת כבעלת הרישיון לתחנה המרכזית, וכל עוד לא הועבר העסק לגוף אחר – העותרת היא המחויבת בקיום תנאיו, והיא ממילא לא הלינה על התנאים שנקבעו ברישיונה בכל הנוגע לאיכות אויר; וכי מכל מקום, האמצעים שבהם נקטה העותרת הביאו למילוי חלקי בלבד של סעיפי ההוראה ולא הובילו להגשמת התכלית של מניעת חשיפת הציבור לזיהום האויר באיזור רציפי האוטובוסים.
...
לא ניתן להתעלם מהפעולות הרבות שבוצעו במסגרת שיתוף הפעולה הדינאמי בין הצדדים, שאף הוביל לשיפור מסוים באיכות האוויר בתחנה המרכזית; ולנוכח האמור, ובשים לב לטענותיה של העותרת בדבר גורמים נוספים שיש להטיל עליהם אחריות לצמצום ומניעה של זיהום האוויר החריג בשטחי התחנה, כמו גם לעובדה שיתר הנחיות ההוראה קוימו (שאחרת היה הממונה מטיל עליה עיצום גם בעטיין) – סבורני, כי קמה עילה להתערב בהחלטתו של הממונה, שלא להורות על הפחתת סכום העיצום לפי תקנה 2(א)(4) לתקנות ההפחתה, שעניינה פעולות שנקט המפר "למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, והכל להנחת דעתו של הממונה". ער אני לכך שהתקנה האמורה מעניקה לממונה שיקול דעת רחב בשאלה האם יש מקום להורות על הפחתה מסכום העיצום, בפרט בשים לב לכך שיש לנקוט אמצעים "להנחת דעתו של הממונה". אולם, בענייננו, בשים לב למכלול נסיבות העניין, סבורני כי האמצעים שנקטה העותרת למניעת הישנות כלל ההפרות והקטנת הנזק בנסיבות העניין – היו צריכים להניח את דעתו של הממונה, לפחות במידה מספקת כדי להורות על הפחתה מסכום העיצום.
לפיכך, אני מורה על הפחתה של 20% נוספים מסכום העיצום, לפי תקנה 2(א)(4) לתקנות ההפחתה.
התוצאה על-יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית; אולם טענתה החלופית של העותרת, בדבר הפחתת סכום העיצום – מתקבלת, ויופחתו ממנו 20%, לפי תקנה 2(א)(4) לתקנות ההפחתה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני עתירה כנגד החלטת המשיב, הממונה לפי חוק אויר נקי, מיום 29.9.2019 להטיל עיצום כספי בסך 1,100,280 ₪ על העותרת, זוהר דליה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן – ההחלטה).
בנסיבות אלו של ארוע משמעותי של זהום אויר, מקורות מים, וסיכון הסביבה והציבור העיצום הכספי שהוטל על העותרת בהתאם להוראות הדין – סביר ומידתי.
...
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים ונערך לפני דיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטה.
לאחר שבחנתי את טענות העותרת מצאתי שאין בהן כדי להקים עילה להתערבות בהחלטה.
ואולם, טענתה של העותרת באשר ליתרת המזומנים איננה מעוגנת בדין ובכל אופן לא נתמכה במסמכים כך שדינה להידחות.
העתירה נדחית איפוא.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

גם אם הייתה מתקבלת השערת העותרת כי השריפה החלה בשל בדל סיגריה דולק שנזרק לעבר פסולת, לא היה בכך כדי לסייע בידה, משום שלא הוכח שננקטו אמצעים למניעת בעירה מסוג זה. הואיל וכפי שיפורט, העלתה העותרת טענות כנגד עיגונה של סמכות המשיב בהוראות החוק הרלבנטיות, נפרט את הבסיס שהוצג לכך במסמכי המשיב: הוסבר כי סמכות המשיב להטלת העיצום העיצום הכספי שהושת על העותרת נובעת מהוראות חוק אויר נקי, המסמיך את המשיב להטיל עיצום כספי במקרה של הפרת הוראות שונות מכוח חוק זה. מטרתו של חוק אויר נקי הוגדרה בסעיף 1 לו כך: "חוק זה מטרתו להביא לשפור של איכות האויר וכן למנוע ולצמצם את זהום האויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהיתחשב בצורכיהם". עם חקיקתו של חוק אויר נקי הועברו הטיפול וההסדרה של מפגעים שהנם זהום אויר מהחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 (להלן – החוק למניעת מפגעים), למסגרת חוק אויר נקי.
...
אף הטענה כי לא ניתן היה להגיש את חוות הדעת בזמן בשל לוח הזמנים הקצר שנקצב, איננה מקובלת עליי, בשים לב ללוחות הזמנים המתוארים לעיל, ובכלל כך זימון לשימוע בגין צעדי אכיפה בשל זיהום אוויר מיום 1.8.2017; הודעה בגין כוונה להטיל עיצום כספי מיום 25.7.2019, שלגביה ניתנו בפועל ארכות לתגובה עד ליום 17.12.2019; וההחלטה שניתנה בסופו של דבר אך ביום 13.8.2020.
אף שמקובלת עליי ביקורת המשיבים על התנהלות העותרת בהקשר זה, מסופקת אני אם די היה בהתנהלות פסולה זו כדי להצדיק דחיית עתירה מקום בו יימצא כי אכן מדובר באי חוקיות.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשים הם תושבי העיר, הטוענים כי הערייה אינה דואגת לאסוף את פסולת הבניין (ופסולת בכלל) באופן מוסדר, ואינה מפקחת על קבלן פינוי האשפה הפועל מטעמה, כך שבסופו של יום מוצאת פסולת זו את דרכה לשטחים פתוחים בתחום הערייה ובקרבת העיר, מזהמת את הקרקע, המים והאויר, ומהוה מוקד משיכה למזיקים ומפגע נופי כבד.
המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענתם כייצוגית, לפי הפרט הששי לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ובגדרה עתרו לסעדים הצהרתיים ולפצוי כספי לכל חברי הקבוצה.
כראיה לכך, הפנו המבקשים לעיצומים כספיים שהוטלו על הערייה על ידי המשרד להגנת הסביבה (בשל אי הגשת דו"חות); ציינו כי לאחד מאתרי איסוף הפסולת הוצא צו סגירה (שלא קוים) וכי הערייה והעומד בראשה אף זומנו לשימוע במשרד להגנת הסביבה בטרם נקיטת הליכי אכיפה בגין הפרת צוים מנהליים והתמשכות מפגעים סביבתיים.
יחד עם זאת, לצורך אישורה כייצוגית, בקשת האישור היתה נידרשת לעבור משוכה גבוהה למדי, כמפורט סעיף 3(א) לחוק, המורה כי לא תוגש תובענה כנגד רשות בגין נזקים שנגרמו על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלת או אי-הפעלת סמכויות פקוח, הסדרה או אכיפה ביחס לאותו צד שלישי.
...
האיזון בין כל השיקולים שלעיל, בנסיבות המקרה הנוכחי, מוביל למסקנה כי יש לאשר את ההסתלקות מהבקשה לאישור הגשת התובענה כייצוגית.
מסקנה זו מתחזקת כמובן גם לנוכח העובדה כי הצדדים הודיעו כי סכום הגמול ייתרם במלואו למען פרויקט לקידום נושא הניקיון במרחב העירוני, וכך גם סך של 10,000 ₪ מתוך שכר הטרחה.
לסיכום, אני מאשר את ההסתלקות מהבקשה ואת דחיית תביעתם האישית של המבקשים כמפורט לעיל, ללא צורך בפרסום.
אני מורה כי המשיבה תשלם למבקשים את הסכומים שפורטו בסעיף 10 לעיל בשני תשלומים, כמפורט בסעיף 24.3 לבקשת ההסתלקות.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

תאריך הישיבה: כ"ז בכסלו התשפ"א (13.12.2020) בשם המערערים: עו"ד **** מארקס; עו"ד סיגל אבנון בשם המשיבה: עו"ד קובי בר-לב; עו"ד דורית בר ][]פסק-דין ]השופט ע' פוגלמן: לפנינו ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' סגן הנשיא י' נועם) אשר קיבל באופן חלקי את עתירת המשיבה נגד החלטתו של ראש אגף איכות אויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה (להלן גם: הממונה) להטיל עליה עיצום כספי.
בתשובת המדינה לסיכומי המשיבה, בכל הנוגע להיעדרה של מדיניות אכיפה ברורה, הפניתה המדינה לנוהל המשרד להגנת הסביבה "נוהל הטלת עיצום כספי לפי חוק אויר נקי, התשס"ח-2008" (12.9.2016) (להלן: נוהל הטלת עיצום כספי או הנוהל) שקובע, בין היתר, שיקולים שעל הממונה לשקול בבואו להחליט על הטלת עיצום בהתאם להוראות החוק.
בית משפט קמא קבע כי "נקיטת צעד של הטלת עיצום כספי, ששיעורו הסטאטוטורי כה ניכר, חרגה ממיתחם הסבירות". אכן, מרגע שמצא הממונה כי המשיבה הפרה את הוראות החברה והחליט שמוצדק להטיל עליה עיצום כספי בגין הפרה זו, הרי ששיקול דעתו בדבר גובה העיצום מוגבל, נוכח האמור בסעיפים 54-52 לחוק אויר נקי (ראו והשוו: עע"ם 88/13 יהודה רשתות לפדות בע"מ נ' השר להגנת הסביבה (27.1.2014); שם ניתן פסק הדין בהסכמה, לאחר "שבית המשפט הביע דעתו כי הסכומים הקבועים בסעיף 5ד לחוק מניעת זהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988 [...] הנם סכומי 'FIX' שאינם מותירים שיקול דעת להפחתה מעבר להפחתות הקבועות בתקנות שמכוח [חוק זה – ע' פ']").
...
בהקשר זה מקובלת עליי עמדת המדינה שמסקנה אחרת עשויה לפגוע במנגנון העיצום הכספי ככלי פשוט, יעיל, מהיר ושוויוני אשר מתאים – מטבעו – להפרות פשוטות שקל להוכיח את קיומן.
עם זאת, כפי שציינתי לעיל, נוהל כאמור קיים (ראו נוהל הטלת עיצום כספי) ולא מצאתי ששיקול הדעת שהופעל על ידי הממונה במקרה דנן חורג מהקבוע בנוהל בהקשר זה. אכן, יש לתת את הדעת לכך שהנוהל פורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה רק ביום 9.11.2020, וטוב הייתה עושה המדינה לו הייתה מפרסמת אותו קודם לכן, אך לא מצאתי כי בטעם זה יש כדי להוליך למסקנה כי יש להתערב בהחלטת הממונה.
סוף דבר: החלטת הממונה להטיל עיצום כספי על המשיבה בגין הפרת סעיף 12(ג) להוראות מצויה במתחם הסבירות, ולא קמה עילה להתערב בה. הפרת חובת הפרסום הקבועה בהוראות החברה אינה הפרה טכנית ואין מקום להקל בה ראש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו