עתירה בנושא חוב ארנונה של רכטר ייזום והשקעות בע"מ

בתאריך 22/02/12 הגיש מר לורנס דינר (להלן: "מר דינר") בשם החברה ומטעמו כתובע בתביעה נגזרת, תביעה אשר התבררה במסגרת תנ"ג 42409-02-12 בפני כב' השופט קיסרי במסגרתה עתר מר דינר לקבוע, כי תמורת מכירת בית מגורים פרטי בשכונת דניה שהיה רשום על שמה של הגב' רגינה דרויאן (להלן: "גב' דרויאן), בת זוגו של המשיב דאז, הנה בבעלות החברה, שכן תמורתה שולמה מקופת החברה. בסיומו של ההליך נקבע על ידי כב' השופט קיסרי, כי מרבית הסכומים ששמשו לרכישת הבית מקורם בכספי החברה ובהלוואת משכנתה, וכי גב' דרויאן פרעה מכספיה את חוב מס הרכישה וחלק קטן מחוב הלוואת המשכנתא, כך שהסכום שהשקיעה גב' דרויאן בבית היה סך של 238,000 ₪.

מעיון בנספח ה' לבקשת המנהל המיוחד עולה כי בין לבין הוגשו מעבר לתביעת החוב של הנושה היוזם מר דינר 21 תביעות חוב שונות, לרבות תביעות חוב משמעותיות של רשויות המס בגין העדר הגשת דוחות בשנים 2006-2012 על סך של 375,248 ₪ ובסך כולל של 10,171,734 ש"ח. יצוין כי המשיב היה נתון בהליכי פשיטת רגל החל מיום 10/09/02 במסגרת תיק פש"ר 1777/01 (מחוזי תל אביב) וביום 12/02/15 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט לפיה בוטלה הכרזתו של המשיב כפושט רגל עקב ניצול ההליך לרעה.

בנוסף נמשכו מחשבון החברה סכומים העולים כדי 150,000 ₪ ששולמו לעריית חיפה לסילוק חובות של המוכר כלפיה בגין ארנונה ואגרת בנייה (סעיף 5 לתצהיר מלכה – ת/1 ומוצגים 5 ו-6) וכן נמשך סכום של 47,345 ₪ ששולם כדמי תיווך בקשר עם רכישת הבית.

ראה: רע"א 294/88 צבי רכטר נ' מפרק חיים שכטר חברה לבניין והשקעות בע"מ (31/12/88).

" התנאים הקבועים בהוראת סעיף 373(א) עליהם עמד בית המשפט העליון בפסק דין סלים עתמאנה מתקיימים כולם בעניינינו: החברה בפרוק, הוגשה בקשה לחיוב אישי של המשיב ששמש כנושא משרה בחברה על ידי המנהל המיוחד, ואף התברר בין היתר בגדר שני פסקי דין חלוטים כי המשיב ניהל ביודעין את החברה מתוך כוונת מירמה, תוך ניצולה ושימוש בכספי החברה לצרכיו האישיים, שלא לקידום מטרותיה ושלא לתשלום חובותיה לנושים.

...

ואולם חיובו של המשיב במסגרת החלטה זו הוא בגין מלוא חובותיה של החברה ומובן כי ככל שהמשיב ישלם את חובו בין אם למר דינר או לחברה, לא יחויב המשיב בכפל תשלום.

סוף דבר מן הטעמים שפורטו לעיל, הנני נעתרת לבקשת המנהל המיוחד מכוח הוראות סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות וקובעת, כי המשיב יישא באחריות ללא הגבלה למלוא חבויותיה של החברה.

כן הנני מחייבת את המשיב לשלם למפרק את הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ₪.

ראה לעניין זה רע"א 2425/99 עריית נס ציונה נ' י.ח ייזום והשקעות בע"מ פד"י נד(4), עמ' 481 " מקום שהמחוקק קבע דרך מיוחדת להשגה ולערר, יש ללכת בדרך זו ולא לאפשר את עקיפתה." וע"א 442/00 ט.ט טכנולוגיה מיתקדמת בע"מ נ' עריית טירת הכרמל פ"ד נו(2), 773.

" נראה כי בנושאים עובדתיים וטכניים, הנטייה תהיה להגביל את האזרח להליכי ההשגה המנהלית. ברור עניינים אלה בקשר לחיובי ארנונה הוא פשוט ונוח יותר במסגרת הגופים המינהליים– המקצועיים." הינה כי כן, העותר שקט על שמריו במשך שנים ארוכות בשעה שהוא יודע היטב את דבר קיום החוב.

...

אין בידי לקבל העתירה.

לפניי עתירה בנושא חוב ארנונה של העותרת, רכטר ייזום והשקעות בע"מ (להלן: רכטר או חברת רכטר) למשיבה, עריית הרצליה (להלן: הערייה).

...

זאת בעיקר כיון שהעירייה, כך לטענת העותרת, אינה מסיקה מסקנה דומה מתשלום גדול יותר, שבוצע ע"י שמאיט.

אשר להתנהלות מנהל העותרת, כיון שאין מחלוקת כי העותרת מחזיקה בנכסים במקום (לא אלו השנויים במחלוקת) ולאור העובדה שהצדדים הסכימו כי רישומים שונים לא תאמו את המצב בפועל, לא ניתן ללמוד דבר מהתנהלותו זו. לסיכום, העותרת הודיעה לעירייה כדין כי אינה הבעלים בשטחים שבמחלוקת, וכי שמאיט הייתה הבעלים בהם גם בתקופה הרבלבנטית, היה על העירייה לעדכן את ספריה בהתאם.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל – הערעור מתקבל באופן חלקי.

בבקשתו, עותר הנתבע כי אאמץ את החלטת כב' הרשמת מיום 6.11.2018 במסגרת ת.א. 20416-08-18 (ההחלטה צורפה כנספח 1 לבקשה).

עוד טוענים התובעים כי מרבית הטענות העובדתיות הנטענות בבקשה, אינן נתמכות בתצהיר שצורף לה. התובעים מוסיפים כי חובותיו של הנתבע צמחו עקב הרשעתו במעשים פליליים.

לא צורף תלוש שכר של אישתו, לא פורטו נכסיו של הנתבע, לא צורפו דוחות מלאים שהגיש למס הכנסה ולמס ערך מוסף בשנתיים האחרונות, אין קשר בין הנכס בגינו משולמים חשבונות הארנונה, מים וחשמל לבין מיסמכי המשכנתא, כך שלכאורה מדובר בשני נכסים.

לעניין זה ראו פסק הדין בע"א 8166/11 ‏ ‏חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפרוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ (12.4.2015): "השאלה הנשאלת היא, מהן תוצאותיה המשפטיות, אם בכלל, של החלטה חלוטה בבקשה לפטור מאגרה לגבי הליך משפטי שהוגש מחדש לאחר שנמחק? זוהי הקושיה המלווה את המחלוקת שהונחה לפתחנו.

משמעות הדברים היא, שבקשת הפטור נושא העירעור שלפנינו מהוה, הלכה למעשה, ערעור בדרך עקיפין על מה שנפסק בשלוש החלטות חלוטות בעיניין זה, שלא אפשרו למערערת לתקן את מחדליה בבקשת הפטור המקורית.

בין כך ובין אחרת, אם קיים בעיניין זה מעשה בית-דין אין בידי המערערת לפתוח מחדש את אותה סוגיה עצמה במסגרת הליך זהה נוסף אותו היא יוזמת נגד המשיבים (ראו והשוו, רע"א 5796/12 חן חיים בע"מ נ' פקיד שומה אשקלון (26.8.2012) (להלן – עניין חן חיים בע"מ)).

...

בהחלטתה מיום 6.11.2018 קבעה כב' הרשמת הדס שכטר-ישראלי כי לאחר שעיינה בטענות ב"כ הצדדים ובמסמכים המלמדים על מצבו הכלכלי של הנתבע, לרבות דפי חשבון בנק ודוחות יתרות, הגיעה למסקנה כי הנתבע עומד באופן חלקי בשני התנאים שהותוו בפסיקה לעניין מתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט: חוסר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה ועילת תביעה.

ודוק: איני מקבלת את טענת התובעים כי יש להתעלם מהחלטת כב' הרשמת בת.א. 20416-08-18.

אף אין לומר כי התביעה שכנגד אינה מגלה עילה (ולעניין זה ראו, בין השאר, החלטתי בבקשת התובעים לדחות את התביעה שכנגד על הסף, הגם שטעמיה היו שונים (בקשה 62)).