בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5124/18
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופט א' שטיין
העותרת:
תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. שר האוצר
2. שר החקלאות ופיתוח הכפר
3. ועדת המחירים שמונתה מכוח סעיף 3 לחוק פקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996
4. החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ
היתנגדות לצוו על תנאי
תאריך הישיבה:
כ"ב באדר א התשע"ט
(27.2.2019)
בשם העותרת:
עו"ד אנדרי ניקל; עו"ד נגה רובינשטיין; עו"ד רועי בלכר; עו"ד שי נידם
בשם המשיבים 3-1:
עו"ד רועי שויקה
בשם המשיבה 4:
עו"ד אמיר ונג; עו"ד בועז סיטי; עו"ד מעין ברונשטיין
][]פסק-דין
לצד חוק הפיקוח, בחוק תיכנון משק החלב, התשע"א-2011 (להלן: חוק משק החלב) נקבעה מסגרת מקיפה להסדרת משק החלב, הכוללת בין היתר הסדר פקוח על מחיר החלב הגולמי המזערי שעל המחלבות לשלם ליצרני החלב (להלן גם: מחיר המטרה; סעיף 13(ב) לחוק משק החלב).
ביום 6.11.2018 הגישו המשיבים תצהיר תשובה ובו נטען, בין היתר, כי מאז הגשת העתירה מחיר המטרה ירד, ובשל כך – כמו גם נוכח הפחתות נוספות הצפויות בעתיד בעקבות מתוה לרפורמה מקיפה במשק החלב שגיבשו משרד החקלאות ומשרד האוצר (להלן: הרפורמה) – חלק מהעלאת המחירים המבוקשת בעתירה יתקזז והצורך בעדכון המחיר יצומצם.
משרד האוצר יישא בהוצאות העותרת בסך כולל של 25,000 ש"ח.
השופט א' שטיין:
הנני מסכים עם פסק דינו של חברי, השופט ע׳ פוגלמן, אך ברצוני להעיר הערה בנוגע לאמירתו הבלתי מסויגת אשר מופיעה בסעיף 13 לפסק דינו ולפיה היועץ המשפטי לממשלה מדבר בשם רשויות המדינה בכל דבר ועניין משפטי (להלן: העקרון של ״קול אחד״); וקולה של רשות המבקשת לחלוק על עמדת היועץ ולהשמיע בפנינו או בפני בית משפט אחר את האידך גיסא – לעולם יושתק.
...
מן המקובץ לעיל עולה כי בנקודת הזמן הנוכחית, נוכח השפעת פיזור הכנסת על היכולת לקדם את הרפורמה המתוכננת במשק החלב בחקיקה הרלוונטית, אין בנמצא נימוקים המאפשרים לסטות מהמלצת הוועדה לעדכן את מחירי מוצרי החלב המפוקחים.
על רקע התשתית האמורה אלה מקובלת עלינו עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי נוכח הוראת סעיף 13(ב) לחוק הפיקוח ובהעדר נימוק שיצדיק בשלב זה את אי קבלת המלצת ועדת המחירים, יש להורות על אימוץ המלצתה.
סבורני, כי מקום יש עמנו לקבוע חריג לעיקרון של ״קול אחד״ אשר יחול במקרים של חילוקי דעות לגיטימיים בנוגע ליישומם של כללי משפט שונים, ובפרט לגבי יישומם של עקרונות משפטיים גמישים ומושגי שסתום כגון ״סבירות״, ״מידתיות״, וכיוצא באלה.