דברים אלה נכונים גם בעניינינו, שעה שהעותרת מבקשת לפעול נגד מספר לא ידוע של מעשים שהיקפם, טיבם ומאפייניהם הקונקרטיים לא הוצגו (מלבד היתייחסות נקודתית לשטח שבמוקד החלק הראשון של העתירה).
לפיכך, למרות שקיימים בשטח אי-אלו רכיבי בינוי, מוטב, לשיטתם, לצעוד במסלול שמתווה סעיף 6ב לצוו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז-1967 (להלן: צו 59) – המסמיך את הממונה לפנות אדם המחזיק "ברכוש ממשלתי ללא היתר". המשיבים הציגו את הפעולות שנקטו במישור זה, וטענו כי בהיעדר היתנערות מחובת האכיפה, אין להתערב בשקול דעתם לגבי סדרי העדיפויות בעיניין.
כמו כן, נימסר כי במסגרת עררים על צוי פינוי שהוצאו הועלו טענות לגבי הזכויות ב"מרבית" השטחים בהם עוסקת העתירה, וביחס ל"רוב מוחלט" של הפלישות אליהם.
...
תחילה, מבקשת העותרת להורות למשיבים 2-4 (שר הביטחון, אלוף פיקוד המרכז וראש המינהל האזרחי), לנמק "מדוע אינם נוקטים בכל הפעולות הנדרשות לשם הוצאה ומימוש של צווי הפסקת עבודה והריסה ביחס לעבודות בלתי חוקיות להכשרת קרקע לעבודות חקלאיות ונטיעות עצים [...] תוך פלישה והשתלטות על אדמות מדינה מוכרזות בתחומי הקו הכחול של הישוב נווה ****". לצד זאת, היא מבקשת להורות למשיב 1 (ראש ממשלת ישראל) לנמק "מדוע לא נקט עד היום ומדוע אינו נוקט כיום בכל הפעולות הנדרשות לשם מניעת פעילותם החד צדדית והמנוגדת לחוק, לדין הבינלאומי ולהסכמי אוסלו של עמותות זרות ו/או פעילים הפועלים מטעם ו/או בשיתוף פעולה עם ארגון האומות המאוחדות על גבי אדמות מדינה ובשטחי C, ובפרט בשטח מושא העתירה שבכותרת".
דין ראשה השני של העתירה להידחות על הסף, הן בשל אי מיצוי הליכים, והן נוכח אופיו העמום והכוללני של הסעד המבוקש.
מכל מקום, בשלב זה, דין העתירה להידחות מטעמים אחרים, שעליהם אעמוד כעת.
מן הטעמים האמורים, דין העתירה להידחות.
