רקע עובדתי
הנאשם הורשע על פי הודאתו ביום 26.5.22 במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בשלושה אישומים, שבכל אחד מהם העבירות כדלקמן:
עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, עבירה לפי סעיף 218 רישא לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
את הביצים רכש הנאשם בכפר ברטעה בצידו הפלסטינאי והוביל אותן ברכב לתוך שטח מדינת ישראל במטרה לשווקן, מבלי שהיו בידו היתר ותעודת משלוח, אך נתפס בטרם הספיק לעשות כן. הביצים לא היו ארוזות באריזה סגורה, לא מוינו בתחנת מיון, לא היו מסומנות בתאריך אחרון לשיווק ולא היו מוחתמות בחותמת של קבלן מורשה לשיווק ביצי מאכל.
מדיניות הענישה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין)
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, לרבות פסקי הדין אליהם הפנו באי כח הצדדים בטיעוניהם, מלמדת, על מינעד עונשי רחב המושפע בעיקר מהקף מעשי העבירה וכמות הביצים המדוברת, לדוגמא:
בת"פ 4874-05-18 מדינת ישראל נ' עמשה (20.5.19) נדון עניינו של מי שנקבע לגביו מיתחם הנע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בפועל, שיכול שירוצו בעבודת שירות, קנס שנע בין 15,000 ₪ ועד 30,000 ₪, בגין ביצוע עבירות דומות של הובלה והחזקת 18,270 ביצים שלא כדין במסגרת 4 אישומים.
...
בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף הבינוני, נוכח כמות הביצים (המסתכמת ב - 13,500 ביצים בשלושת האישומים יחדיו), החזרתיות והנזק הפוטנציאלי הנגזר מכך.
באשר לשאלה אם יש להתייחס למעשי הנאשם בשלושת האישומים כ"אירוע" אחד כטענת ב"כ הנאשם, אני סבורה כי בהתחשב בכך שלאחר תפיסת הנאשם עם הביצים הבלתי בדוקות שניסה להבריח לארץ ביום 5.3.19 במסגרת האישום הראשון, בחלוף כ-8 חודשים בחר הנאשם לשוב ולחזור על מעשה זה ביום 17.11.19; ואז בחר לשוב על כך בפעם השלישית ביום 5.5.20 – יש לראות בכל אחד מהאישומים אירוע, שכן אין מדובר ברצף עברייני אחד שמתקיים לגביו מבחן הקשר ההדוק.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
45 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.