ליהקום לא הגישה ערר על החלטה זו ומרישומי המשיב עולה, כי רישומה של ליהקום בפנקס הקבלנים בוטל ביום 3.11.08.
הוועדה עמדה על כך שהסיווג בפנקס הקבלנים אמור לשקף בצורה הולמת ומדויקת ככל האפשר את כשירותם של הקבלנים ועל סמכותו וחובתו של הרשם בהקשר זה (סעיף 11 להחלטה):
"לרשם הקבלנים נתון מעמד מרכזי בבחינת איכותם של המועמדים לרישום בפנקס הרישמי, הפיקוח עליהם ומחיקתם מהפנקס במקרים מתאימים. רשם הקבלנים הוא נאמנו של הציבור ושומר הסף של מיקצוע קבלנות הבניין על כל שלוחותיו ועליו להקפיד על כך שבשעריו יבואו רק בעלי מיקצוע ראויים ומתאימים העומדים בדרישות החוק והתקנות. הבחינה חייבת להיות זהירה ומדוקדקת, ולהיעשות מתוך תחושת אחריות כלפי יחידי הציבור אשר מפקידים את מיטב כספם בידי קבלנים כדי לרכוש לעצמם בית. הרשם הוא הקובע אם נתמלאו התנאים החוקיים לרישום או למחיקה מבחינת ידע, ניסיון, היכולת הכספית והציוד. עניין זה שבפנינו מצביע עד כמה חשובה הבקורת שמפעיל המשיב בתוקף סמכותו החוקית שכן העוררת עשתה דין לעצמה בהשראת מנהלה, והציגה עצמה כקבלן בנייה ואף עסקה בבנייה בעת שנמחקה מהפנקס בעבר. ואילו בעת שהייתה רשומה, בצעה עבודות מעבר לסיווג שניתן לה, מתוך היתעלמות מוחלטת מהחלטות המשיב. להחלטתו של המשיב נוסף משקל משמעותי לאחר שנועץ בוועדה המייעצת, לפי סעיף 7(ב) לחוק רישום קבלנים, וזו המליצה בפניו על מחיקה מהפנקס הרישמי. זוהי ועדה סטאטוטורית שהיא ועדה מובהקת של מומחים ראשונים במעלה בעבודות בניה הנדסיות, וכאשר הרשות המוסמכת (קרי: רשם הקבלנים) סומכת דעתה על חוות דעת של חברי הוועדה, לא נתערב אלא בנסיבות מוצדקות, ובעניינינו אין נסיבות להתערב בהחלטה."
לבסוף, התייחסה הוועדה לטענת ליהקום לפגיעה בחופש העיסוק שלה (סעיף 12 להחלטה):
"עוד טענה העלתה העוררת כי נפגע חופש העיסוק שלה. אנו דוחים טענה זו. ההלכה הפסוקה מורה לנו כי הזכות החוקתית לחופש העיסוק היא זכות יחסית ולא מוחלטת, ויש לאזן בינה לבין אינטרסים אחרים באופן, שבנסיבות מסוימות, עליה לסגת מפני אותם אינטרסים.. דעתנו היא שהרשם לא פגע כאן בזכויות החוקתיות של העוררת במידה המחייבת את התערבותנו. הרשם פעל לפי חוק רישום קבלנים שתכליתו הראויה להגן על האנטרס הצבורי הכולל ובתחומיה של תכלית זו על הרשם להעניק סיווג מקצועי מתאים לכל קבלן לפי כישוריו המקצועיים והכספיים, ובנסיבות מתאימות גם למחוק את רשומו מפנקס הקבלנים. על הרשם לאזן בין זכותו החוקתית של הקבלן לחופש העיסוק לבין האנטרס הצבורי שבענפי הקבלנות, לסוגיהם השונים, ישתלבו רק קבלנים שומרי חוק הממלאים אחר הוראות החוק הכללי ודיני קבלנות ביניין ויש ביכולתם לתת ללקוחות את השרות המקצועי הטוב ביותר. בוע' 1256/01 יוסי ישר נ' רשם הקבלנים נאמר, בין השאר, כי חוק יסוד: חופש העיסוק נחקק בשנת 1994 ואילו חוק רישום קבלנים נחקק בשנת 1969, כלומר: שנים רבות לפני חוק היסוד. סעיפים 4 ו-8 לחוק היסוד אינם משפיעים כלל על תחולת חוק הקבלנים משנת 1969, מה גם שרישום הקבלנים נעשה כדי לוודא שאכן יש לכל קבלן כשירות ראויה שעשויה למנוע פגיעה ונזק לזולת, וזו בהחלט תכלית ראויה."
הוועדה סיכמה את החלטתה, כך (סעיף 13 להחלטה):
"עיקר הדברים: בדין החליט רשם הקבלנים למחוק את העוררת מפנקס הקבלנים ולא מצאנו מקום להתערב בהחלטתו. העוררת, באמצעות מנהלה, המשיכה בבנייה למרות שידעה כי נמחקה מהפנקס הרישמי, ומנהלה אמר פני ועדה, בזלזול מופגן, כי ימשיך בבנייה למרות שידע היטב שאיננו רשאי להמשיך בעבודות אלה, מכיוון שהעוררת נמחקה כדין מהפנקס. ראוי להדגיש כי הטלת אמצעי משמעת של מחיקה מהפנקס היא בררת המחדל לפי סעיף 8א לחוק. כלומר: על הרשם לשקול קודם כל אם להטיל אמצעי זה לאחר ששקל את הנסיבות הפרטיות של העניין והגיע למסקנה שדרגת חומרתן מצדיקה מחיקה ורק אם דרגת החומרה אינה מצדיקה את ביטול הרישום, כי אז יטיל אמצעי ענישה פחותים בחומרתם ממחיקה מהפנקס. הוא הפעיל שיקול דעת ראוי ואין להתערב בו."
על החלטת ועדת הערר הגישה ליהקום את העירעור שלפני ועמו בקשה לסעד זמני, שיאפשר לה להשלים את שלושת הפרויקטים שבביצועם החלה.
...
התקנה קובעת, כי הרשם יכול להיעתר לבקשה אם שוכנע שהקבלן ביצע עבודות בהיקף מסוים שנקבע בתקנות.
סוף דבר
החלטת ועדת הערר בעניינה של ליהקום לא חרגה ממתחם הסבירות ולא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתה.
אשר על כן, הערעור נדחה.
