ערר על קבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74(א) לחסד"פ

בבית המשפט העליון בש"פ 1286/21 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקש: עמית אלמוג נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' בן ארי) בע"ח 41821-09-20 מיום 27.12.2020, במסגרתה התקבלה באופן חלקי בקשת העורר לקבלת חומרי חקירה במסגרת בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 תאריך הישיבה: ח' בניסן התשפ"א (21.3.2021) בשם המבקש: בשם המשיבה: עו"ד אורית חיון; עו"ד דין כוכבי עו"דשרית משגב; עו"ד שירי פרל ][]החלטה

סעיף 74(א)(1) רישא לחסד"פ, קובע כדלהלן: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו [...] לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנירשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו". סעיף 75 שכותרתו "דרכי העיון וההעתקה" קובע כי "עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע". ככלל, הזכות להעתיק את חומר החקירה נלווית לזכות העיון (יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים–הליכי גילוי במשפט האזרחי והפלילי שער שני פרק י בעמ' 247–254, להלן: עמית חסיונות ואינטרסים).

...

שיקולי הנוחות והזכות הנלווית להעתקת חומר החקירה, נדחים אפוא לנוכח הסיכון של "דליפת" הסרטון לציבור (השוו עניין מזור לעיל).

משכך, אין מקום להיעתר לבקשת העורר להעביר לידיו את תכני הטלפון הסלולרי של המנוחה.

סוף דבר, לאור האמור לעיל, הערר נדחה.

]הערר לפניי ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), על החלטותיו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטים ר' פרידמן-פלדמן, מ' בר-עם וע' שחם) אשר ניתנו ביום 17.2.2021 וביום 21.2.2021 בגדריו של ת"פ 67104-01-20, ואשר במסגרתן נדחו ברובן בקשות העורר לקבל מהמשיבה חומרים ומידע שלשיטתו מהוים "חומר חקירה" בר-גילוי כהגדרתו בסעיף 74(א) לחסד"פ. רקע והליכים קודמים העורר הוא ראש ממשלת ישראל.

הווה אומר: ערר זה יתקבל רק אם אמצא, בנגוד להחלטות קמא, כי חומר כזה או אחר שהעורר חפץ בגילויו הוא חומר שעשוי להיות רלבאנטי בהליך העקרי, כאשר הוא נופל בהגדרה העכשוית – הצרה מקודמתה – של "חומר חקירה". זאת, מאחר שעניינו-שלנו הוא זכות העיון הסיטונית כהגדרתה בסעיף 74(א) לחסד"פ, להבדיל מזכויות פרטניות להגשתה של ראיה כזאת או אחרת, שעל אי-מימושן רשאי הנאשם להלין אך ורק במסגרת עירעורו, אם יימצא אשם, ולא במסגרת של ערעור או ערר על החלטת ביניים, שאותו כלל אין אפשרות להגיש (ראו: בש"פ 9081/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (6.1.2013); ‏בש"פ 296/18 יעקובוב נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (15.3.2018); ע"פ 3600/18 ‏פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 82 (20.6.2019)).

...

במקרה דנן, אני סבור כי יש ממש בטענות העוררים שלפיהן בית המשפט המחוזי לא פירט די הצורך את נימוקיו בהחלטותיו שלא למסור חומרים רבים שהתבקשו על ידם לעיונם.

ד) הודעתו של סניאל סנילביץ מיום 11.7.2016 – סבורני, כי הקטעים שהושחרו בגיליון 6 עשויים להיות רלבנטיים להליך העיקרי בהיותם קשורים לפועלו של אחד מעדי התביעה, ועל כן אני סבור כי יש להעמידם לעיונו של העורר.

עם זאת, סבורני כי ישנם חלקים ספציפיים אשר עשויים להיות רלבנטיים לאותו הליך, ואותם יש לגלות לעורר ולבאי-כוחו.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הנני מקבל את הערר באופן חלקי.

כללי- הבקשה וזירת המחלוקת בפניי בקשה לקבלת חומרי חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

להשלמת התמונה יצוין כי ב"כ המשיבה השיב כי בשלב זה אינו ידוע לו אם קיימות הוראות יצרן או הוראות הפעלה לדגם השני של הנשיפון, וכי נעשים ניסיונות לאתר את טפסי התחזוקה הרלבאנטיים למכשיר בו נעשה שימוש בתיק זה. דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית על חשיבותה של הזכות לעיין בחומר החקירה עמד בית המשפט העליון בפסקי דין רבים, ר' לדוגמא בש"פ 4298/17 מדינת ישראל נ' נחמני (5.7.17): "זכותו של נאשם לעיין בחומר חקירה מעוגנת בהוראת סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי. זכות זו היא אחד הביטויים המעשיים החשובים של הזכות להליך הוגן, כאמצעי מרכזי שנועד לספק לנאשם היזדמנות אמיתית ואפקטיבית להגן על עצמו מפני האישומים נגדו, תוך ידיעה מה עומד בבסיסם. בכך היא גם מקדמת את חשיפת האמת ואת האנטרס הצבורי באכיפה ראויה של המשפט הפלילי".     בהתאמה, על אף שהמושג "חומר חקירה" אינו מוגדר מפורשות בחסד"פ, קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך הענקת פרשנות מרחיבה למושג- "כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי הנו חומר חקירה" (בש"פ 9322/99 מסארוה [6.2.2000]).

כן ר' בע"ח 2940-04-17 אבו צהיבאן וכן הערר- ע"ח 50620-06-17 (שניהם פורסמו בנבו), במסגרתם נדחתה בקשתו (ועררו) של הנאשם לקבל לידיו גרסה המהוה טיוטה של נוהל הפעלה שימוש בינשוף כאשר הגרסה העדכנית שאושרה בסופו של יום, הועברה לידיו של המבקש ללא כל מחלוקת ור' אף תת"ע 5607-04-16 שי גלילי נ' מ"י (פורסם בנבו), שם הסכימה המשיבה להעביר לעיונו של הנאשם את ספר היצרן ונוהלי ההפעלה של מערכת א'3.

כרטיס המכשיר וטופס הבקורת התקופתית הרלבנטי של מכשיר הנשיפון בו נעשה שימוש בתיק זה. בעת קביעת לוח הזמנים לקחתי בחשבון כי התיק העקרי קבוע להמשך שמיעת ראיות ביום 15.2.22, אך בהנתן העובדה שמדובר בפרשת ההגנה ובעדותו של הנאשם , איני סבור כי יש צורך להאיץ את ההליך כאן באופן שימנע מהמשיבה את זכותה לערור על ההחלטה בתוך 30 ימים, אם תחפוץ בכך.

...

יחד עם זאת, בשונה אולי מהתבטאויות קודמות, אני סבורה שעל התביעה חלה חובה לצרף מסמכים אלה, הן את תעודת הבלון והן את תעודת התקינות, כחומר חקירה ולהעמידו לרשות הנאשם לעיון ולוודא כי נערכה בדיקת תקינות במועד.

בכל מקרה, כאמור, סבורני שיש לבסס טענה זו קודם, לדוגמא באמצעות חקירת העדים.

נוכח האמור, אני מורה למשיבה להעביר למבקש, תוך 30 ימים מהיום, את המסמכים הבאים: הוראות היצרן של דגם מכשיר הנשיפון בו נעשה שימוש בתיק זה. ככל שלא תהא בידי המשיבה תשובה ברורה באשר לדגם בו נעשה שימוש בתיק זה, תעביר המשיבה לידי המבקש את הוראות היצרן של שני הדגמים.

מהות הערר ותמצית טענות הצדדים בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' כנעאן) מיום 27.9.2023 שניתנה בתיק בע"ח 43026-08-23 בגדרה הורה בית משפט קמא לעוררת לבצע השלמת חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").

המשיבים הגישו לבית משפט קמא בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, בגדרה עתרו לקבל לידיהם בדיקות המכונות Proficiency Test להלן: "בדיקות PT" אשר בוצעו לטענתם על ידי מעבדת א.ש. מחקר בדיקות איכות אויר בע"מ (להלן: "המעבדה") שהיא מעבדה מוסמכת שביצעה בתיק דנן את הבדיקות לחריגות בארובות מיפעל המשיבה 1, וזאת לבקשת המשרד להגנת הסביבה.

...

האם אותן השוואות שנעשו בהתאם לכללי ההסמכה מהוות "חומר חקירה"? אני סבור כי התשובה לכך היא שלילית.

לעניין זה נאמר בבש"פ 9322/99 הנ"ל כי " לא כל ספקולציה מרחיקת לכת של הסניגור עשויה לשמש תשתית מספקת להגדרת חומר חקירה, ואין די בתקווה בלבד כי בתיק מסוים יימצא חומר שעשוי להועיל לסניגוריה, כדי להכניס את החומר בגדר חומר חקירה" על יסוד מקבץ האמור, הערר מתקבל.

החלטתו של בית משפט קמא מבוטלת והבקשה לעיון בחומר חקירה שהוגשה על ידי המשיבים נדחית בזאת.

עוד נטען, כי לפי סעיף 65ב(א)(1) לחסד"פ, בטרם תיתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד בעקבות הגשת ערר, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה על הערר שהוגש והאפשרות שיוגש כתב אישום, אלא אם כן החליט ראש יחידת התביעות כי קיימת מניעה לעשות כן. במקרה זה, הנאשם לא קיבל הודעה על הגשת הערר טרם העמדתו לדין.

בית המשפט המחוזי קבע כי נימוקי קבלת הערר ונימוקי סגירת התיק מהוים תרשומת פנימית מובהקת ואינם נכנסים לגדרי חומרי חקירה, אותם רשאי הנאשם לבקש לפי סעיף 74 לחסד"פ, תוך שציין כי אין די בטענה בדבר הגנה מן הצדק, על מנת להפוך מסמכים אלה לחומר חקירה כהגדרתו בחוק.

...

יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על ענייננו, מוביל למסקנה כי הנימוקים שהובילו לפתיחת החקירה בעניינו של הנאשם מחדש הם בגדר "תרשומת פנימית" ולא בגדר חומר חקירה.

מקובלת עלי טענת ההגנה כי פתיחה מחדש בחקירה צריכה להיעשות מנימוקים כבדי משקל.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.