מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על מעצר עד תום הליכים בעבירות שידול להצתה, הדחה בחקירה ותקיפה

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לגבי העוררים, השוהים בחלופת מעצר בירושלים נקבע, כי תנאי שחרורם הולמים את רמת הסיכון "ואת הצורך בבניית אמון אל מול ביהמ"ש לאורך זמן, על כי המשיבים עומדים בהגבלות שהוטלו עליהם". לכן נקבע, שהתנאים ייוותרו בעינם "בשלב זה". הערר העוררים טענו, כי מסקנת בית המשפט קמא נשענה על חומרת העבירה, ולא על בחינה ההולמת את דיני המעצר.
עוד נטען כי העוררים צעירים ולא נשקפת מהם מסוכנות, וכי אין הצדקה להורות על מעצר בית וניתן להסתפק בהרחקה ממוקדי הפגנות.
המדובר כנטען בהישתתפות בהתפרעות אלימה ורחבה, שלא התמצתה במחאה חוקית וכללה אקטים שעלולים לפגוע בגוף, ברכוש ובסדר הצבורי, לרבות יידוי אבנים לעבר שוטרים, השלכת חפצים, הצתת פחי אשפה וחסימות כבישים.
הטענה שלפניי אינה מהסוג הראשון, אלא מהסוג השלישי: העוררים טוענים שכלל מפגיני המחאה "שוחררו ללא שהוגש בעיניינם כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים בעיניינם... המשיבה מפעילה סמכות האכיפה כנגד העוררים, אשר בהתאם לכתב האישום נכחו בהפגנה של המיגזר החרדי, ונמנעת מהפעלת סמכות האכיפה כנגד אחרים במקרים דומים, ללא כל טעם להבחנה ביניהם" (סעיפים 15-16 לערר).
לא ניתן ללמוד ממבט זה, ואין בו הוכחה, כי דובר במקרים שמאפייניהם זהים או דומים מאוד לעניינם של העוררים – היינו, כי מדובר באחרים באותה "קבוצת שויון". בכלל זה, לא בוסס כי החשודים שנידונו באותם מסמכים נטלו חלק באירועים, שעלו כדי היתפרעות אלימה וכללו אקטים כיידוי אבנים וחפצים לעבר שוטרים, או כי אחרים שלפי אותו מיסמך נחקרו בגין תקיפת שוטרים נקטו באלימות בדרגה, הדומה לזו שמיוחסת לעוררים.
...
הכרעה מטעמים אלה, הערר נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.8.11 בתיק מ"ת 49100-07-11 (השופטת לבהר-שרון) לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו, בעבירות שיפורטו להלן, והקשורות בפרשה חמורה המיוחסת לבנו.
רקע והליכים נגד בנו של העורר, עו"ד גור פינקלשטיין (להלן גור), ושניים נוספים הוגש ביום 19.5.11 כתב אישום שבו תשעה אישומים חמורים ובין השאר: ניסיון לרצח, תקיפה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לבצוע פשע, חבלה בכוונה מחמירה וניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, הצתה, היזק בחומר נפיץ וחבלה במזיד ברכב (להלן האישום המקורי).
בכתב האישום יוחסו לנאשמים עבירות קשירת קשר לרצח לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן החוק), ניסיון לשידול לרצח לפי סעיפים 33(1), 300 ו-29 לחוק, שבוש מהלכי משפט לפי סעיפים 244 ו-29 לחוק, עבירות בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק, הדחה בעדות בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 246(ב), 249א(4) ו-29 לחוק, ניסיון להטרדת עד בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 249, 249א(5), 25, ו-29 לחוק.
על פי עובדות האישום השלישי, בעת מעצרו במעצר קישון, פנה גור לאדם נוסף ששהה במעצר (להלן בדראן) והציע לו 100,000 ₪ בתמורה להדחת עדי התביעה באישום המקורי באמצעות פגישות, הקלטות וצילומים, בכוונה למנוע ולהכשיל את החקירה ובמטרה להניא את העדים מעדות, או להניעם להעיד עדות שקר, באמצעות פסולים שונים, ובכללם מירמה, הטעה, איומים והפחדה.
נוסף על כך נטען, כי נוכח מעורבותו של העורר במקרה של שבוש מהלכי משפט מן החמורים ביותר – ניסיון לרצוח עד מדינה – אין חלופת מעצר שיכולה לאיין את מסוכנותו, ויש להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
...
סבורני כי אין להלום את טענותיו של העורר בכל הקשור לאישום הראשון, שלפיהן לא ניתן להסיק מחומר הראיות את ידיעתו של העורר בדבר יעדם של הכספים המועברים לסוכן המשטרתי.
סוף דבר, יוזמן תסקיר מעצר, בטרם תיפול הכרעה סופית.
על כן מתקבל הערר במובן זה, שיוגש מטעם שירות המבחן תסקיר מעצר, אשר יונח לפני בית המשפט המחוזי תוך 20 ימים.
בהתאם לאמור מתקבל הערר חלקית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2001 בעליון נפסק כדקלמן:

העורר, העומד לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות שדול להצתה, הדחה בחקירה, ותקיפה, נעצר עד תום הליכי המשפט.
על-פי כתב-האישום, שידל העורר את כדורי מוסלאווי להצית תמורת 500 ש"ח אטליז מתחרה לאטליז בתל-אביב שהעורר מנהל, וכאשר הופגש העורר עם מוסלאווי במהלך חקירת המישטרה, השליך על מוסלאווי כוס מים, גידף אותו, ותבע ממנו "להגיד את האמת". האישום העקרי כנגד העורר, דהיינו, האישום בעבירת השידול להצתה, מושתת על עדותו של מוסלאווי, שהצביע על העורר כעל מי ששידל אותו למעשה העבירה, וזאת לאחר שקודם לכן מסר מוסלאווי מספר גרסאות אחרות.
...
עם זאת, נראה לי - לנוכח נסיבותיו האישיות של העורר, המנהל חיי עבודה ומשפחה יציבים מזה שנים, ואשר אף עברו נקי להוציא שתי הרשעות קודמות משנים עברו - כי ראוי היה לשקול את האפשרות לקבוע לעורר חלופת-מעצר.
בנסיבות אלו, הגעתי לכלל דעה, כי מקום לקבוע לעורר חלופת-מעצר.
אשר-על-כן, אני מקבלת את הערר, ומורה על שחרורו של העורר בתנאים הבאים: הישארות במעצר-בית בבית סיגל ויגאל שר בנס-ציונה; המצאת ערבות צד שלישי של בני הזוג שר על-סך 50,000 ש"ח, וכן הפקדה מטעמם סך של 10,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת האישום השני יוחסו לעוררת העבירות הבאות: עבירות מין במשפחה (מעשים מגונים) – עבירות רבות לפי סעיפים 348 (ב) ו345 (ב)(5) +(ב)(1) בנסיבות סעיף 345 (א)(1) לחוק העונשין, בצרוף סעיפים 351(ג)(2) ו-354 לחוק העונשין; עבירות מין במשפחה (מעשה סדום) – עבירות רבות לפי סעיף 347 (ב) בנסיבות סעיף 345 (ב)(5)+(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, בצרוף סעיפים 351(א) ו-354 לחוק העונשין, ותקיפת קטין הגורמת לחבלה של ממש על ידי אחראי – עבירה לפי סעיף 368ב סייפא לחוק העונשין.
בתאריך 31.05.2016 היתקיים דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, ובגדרו בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי בהעדר כל חלופה בעיניינה של העוררת – אין מנוס, בשלב זה, מלהורות על מעצרה עד לתום ההליכים.
בתוך כך, בא-כוח העוררת מבקש להבהיר כי העבירות המיוחסות לעוררת בוצעו, לפי הנטען, כלפי מעגל קרוב של מכרים, כך שלשיטתו, לא נשקפת מהעוררת כל סכנה לציבור, מה גם שלטענתו, נוכח כך שהמתלוננת 1 והמתלוננת 2 כבר העידו, ועדותה של המתלוננת 3, צפויה לשיטתו, להיות קצרה יחסית – הסיכון לשיבוש הליכים איננו משמעותי.
בא-כוח המשיבה הוסיף וטען כי במסגרת ההליך העקרי, הוכח, לגישתו, כי העוררת ניסתה לשבש הליכים ולהדיח את המתלוננת 2, ובשים לב לכך שהמתלוננת 3 טרם העידה, הרי שלעמדת בא-כוח המשיבה, עדיין צומחת מהעוררת מסוכנות גם לעניין שבוש הליכי משפט.
נוסף למעשים החמורים המיוחסים לעוררת, יש להזכיר כי מיוחסים לעוררת גם ניסיונות לשיבוש הליכי חקירה ומשפט, ובמצב דברים זה אינני סבור, כי לעת הזו, ניתן לתת בעוררת אמון ולשחררה לחלופת מעצר בדמות ההוסטל, שכן ההוסטל הנו מרכז טפולי-שקומי פתוח, אשר איננו מאפשר פקוח צמוד – כזה הנידרש בנסיבותיה של העוררת, ובהיתחשב גם בכך שהמתלוננת 3 טרם העידה.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בערר ושמיעת באי-כוח הצדדים – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.
נוסף על כל האמור לעיל, ההוסטל מעודד יציאה לעבודה וקיום שגרת חיים כחלק מהליך השיקומי, והשהות בו מתבצעת על בסיס וולונטרי, הנה כי כן בלא נכונות לשיתוף פעולה ומוטיבציה לקבלת טיפול מצד העוררת – אין כל ביטחון שההליך הטיפולי לו העוררת זוכה במעצר יימשך.
נוכח כל האמור לעיל – הערר נדחה, בכפוף לאמור בפיסקה 22 שלעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו