מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערר על חיוב ארנונה על משרד בתל אביב

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 18411-07-15 בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשוית נ' מנהל הארנונה תל אביב יפו תיק חצוני: בפני כבוד השופט אליהו בכר עותר בית בנימיני - המרכז לקרמיקה עכשוית ע"י ב"כ עוה"ד יעקב כהן משיב מנהל הארנונה תל אביב יפו ע"י ב"כ עוה"ד שירה הרניב מהשרות המשפטי פסק דין
בחודש פברואר 2013 הגיש העותר ערר על חיוב הארנונה עפ"י חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר").
העותר הוסיף וטען, כי הנכס, שגודלו כ- 422 מ"ר, מציין בנסח רישום המקרקעין (נספח א' לעתירה) כי: "מקרקעין אלו נרשמו כנכסי הקדש צבורי בפנקס ההקדשות הציבוריים כמשמעותם בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979. נאמני ההקדש: קליין מרסל, אילן מאיר ושלומית באומן". לטעמו, הפעילות בנכס הוכרה באופן רישמי ע"י עריית ת"א וכן ע"י המשרד לתרבות ולספורט (מכתב המשרד מתאריך 16.11.11, המופנה ליחידת התמיכות בעריית ת"א וממליץ לו על הנחה בארנונה צורף כנספח ב' לעתירה).
...
המסקנה הינה, כי העתירה מוגשת באיחור ותוך שיהוי ניכר.
מכאן שהגשת ערעור לביהמ"ש לעניינים מנהליים היתה מחויבת המציאות אלא שערעור לא הוגש ולטעון עתה לחלות החלטת ועדת הערר גם רטרואקטיבית על שנת מס שהפכה לחלוטה, אין בה ממין העניין ודינה להידחות.
סוף דבר העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"משרד הבריאות ועיריית תל אביב", הוא סיפר לפנַי מדוכן-העדים, "לא אישרו לי לעשות קונדיטוריה, רציתי לעשות, לא אישרו לי ואני לא עברתי על שום עבירה, לא עשיתי כלום, לא שיפצתי, לא עשיתי כלום עד שהלכתי לבג'ץ בית המשפט עם עו'ד [יהודה] רסלר, כשקבלתי את האישור התחלתי לשפץ, לא זכור לי כמה זמן. בערך שנה, שנה וחצי, שנתיים היה סגור המקום, לא יכולתי לתפקד, לא הייתי יכול לפתוח אותו בלי אישור, בלי אישור שאני אצטרך להפעיל את העסק" (פרוטוקול, בעמ' 157, ש' 5-1 וש' 21-19).
אין לך כמו מה, שכתב בשמם של התובעים בא-כוחם, בערר משנת 2007 על חיוב בארנונה, לאמור: "האמור בחצר הבית שבמדרחוב של נחלת בנימין 13 בת'א – הצמודה למסעדה של המערער בבית הנ'ל" (נספח 43 לתצהיר-הנתבעים.
ביום 5.9.2005 כתב בשם-התובעים בא-כוחם דאז, עורך-הדין בן-ציון באיער, לאגף לחיובי ארנונה בעריית תל אביב-יפו מכתב-השגה על חיוב בארנונה.
בתצהיר – לא פחות – שהגיש התובע לועדה הזו הוא כתב ביום 19.10.2006 לאמור: "השטח של החצר אינו משמש את העסק שלי, אלא משמש כמעבר של כל בעלי החנויות ואורחיהם – לשירותים שבחצר וכן למעבר מהמחסן לבית הקפה. הצבתי במקום 2 שמשיות, כדי למנוע מהאורחים להירטב, אך אני מוכן להוריד אות[ן]. תמוה כיצד יכולים לחייב אותי בארנונה על שטח שאינו שלי, אינו בשימושי ומשתמשים בו מבקרים ואורחים של כל החנויות והעסקים שבבנין" (נספח 40 לתצהיר-הנתבעים).
...
התביעה בענינו נדחית.
בכפוף לכל האמור לעיל, אסור לתובעים למנוע מן הנתבעים לערוך פעולות-שיפוץ או שימור של הבנין, ככל שהן נעשות לפי הדין.
התובענה הכספית – נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

טענת המרפסות כלל לא עלתה בהשגה שהגיש המבקש על חיוב הארנונה, וגם לא בערר שהגיש המבקש לועדת הערר.
לטענת המבקשים, "ועדת הערר הנכבדה חסרת תום הלב היתעלמה לחלוטין מטענות לגופו של עניין של התובע ... לא נותר לתובעים אלא לעשות אחת ולתמיד סדר ולהגן על זכויות בעלי דירות הנפגעים מיישום שגוי של הוראות צו הארנונה על ידי ערייה וחוסר רצון של ועדת הערר להורות לעירייה לפעול על פי דין מצוי". אני דוחה טענה זו. ועדת הערר לא הכריעה עדיין בטענות המבקש לגופו של הערר, למרות שהמבקש ראה חירות לעצמו לטעון טענות לגופו של עניין כאשר התבקש להתייחס לצירופם של מחזיקים אחרים.
בהחלטת ביניים מיום 1.3.18 דחתה ועדת הערר את טענותיו של המבקש, הפניתה אותו לעע"מ 6685/15 עריית תל אביב נ' אספיאדה, וקבעה שיש להכריע אם ראוי וצודק בעיתוי זה למחוק את הערר, ולתת את הדעת לעניין הוצאות.
זאת, משום שגילו לתדהמתם שקיימת בעיית ניגוד עניינים מהותית, משום שהיועצת המשפטית של ועדת הערר, מונתה על ידי המשיבה בערר, והיא משלמת את שכרה, בנגוד להוראות החוק וחוזרי מנכ"ל משרד הפנים.
...
אני דוחה את טענת המבקשים, כאילו נפגעה זכות הטיעון של המבקש בוועדת הערר.
על כן, עקב אי מיצוי המסלול החלופי לבירור טענות המבקשים בעניין דרך חישוב השטחים המשותפים בארנונה, שלא הסתיים, אני דוחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט בסך 7,020 ₪.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת (בדימוס) ש' ברוש), אשר דחה ערעור מנהלי שהגיש המבקש על החלטת ועדת הערר לעינייני ארנונה שליד עריית תל אביב-יפו (להלן: ועדת הערר או הועדה).
הטענות נגד סמכותו של המשיב, ככלל, לחייב בארנונה גגות בנייני משרדים בתל אביב נדחו אף הן. בהקשר זה קבע בית המשפט, כי העדר היתייחסות מפורשת למונח "גג" בהקשרי חיוב מסוימים בצו הארנונה, לא מעידה על החרגתם מאפשרות לחיוב.
המבקש חוזר על טענתו כי הטלת חיוב הארנונה על שטח הגג (שלא נכלל בשומת הארנונה לאורך השנים), היא בגדר שינוי מדיניות המשיב, מבלי ששונה צו הארנונה וללא קבלת אישור, כנדרש בחוק.
חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, בסעיפים 3(א) ו3(ב), מונה את העילות שבגינן ניתן להשיג על קביעת ארנונה כללית וקובע במפורש, כי ועדת הערר לא תידון בטענות אי חוקיות החורגות מעילות אלו (השוו: בר"ם 1541/08 טכנו חשמל טכנולוגיה מיתקדמת לרכב (96) בע"מ נ' מנהל הארנונה עריית טירת הכרמל (לא פורסם, 27.8.2008)).
...
במקרה שלפנינו מצא בית המשפט להידרש לטענה, אך מצא כי לא הובהרה התשתית לטענה זו. אין עילה ליתן רשות ערעור על קביעה מעין זו. השאלה המרכזית בבקשה זו נסבה על אופן סיווגו של שטח הגג לצרכי ארנונה.
בית המשפט סבר אף הוא, כי סיווג הגג כ"מרפסת גג" היא המסקנה המתבקשת מהממצאים העובדתיים שהיו לפני הוועדה.
נוכח האמור, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקשת היא הבעלים של ביניין משרדים בתל אביב.
המבקשת הגישה ערר על ההחלטה, וביום 27.5.2020 דחתה ועדת הערר לעינייני ארנונה שליד עריית תל אביב (להלן: ועדת הערר או הועדה) את הערר.
הועדה הוסיפה כי אין בטענתה של המבקשת כי חוזה השכירות לא בוטל בתקופה האמורה כדי לשנות את התוצאה, שכן החיוב בארנונה נקבע על פי החזקה בפועל בנכס ולא על מחויבות חוזית של השוכרת.
...
בין היתר, טוענת המבקשת שהראיות שהציג המשיב לא מבססות מסקנה זו, וכן כי יש לתת משקל מוגבר לחוזה השכירות אשר היווה את הראיה המכרעת לרישומה של השוכרת כמחזיקה בנכס מלכתחילה.
לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו