ערר על החלטת שחרור ממעצר של גילה בן דוד

בדיון שנערך ביום 1.7.2018 הסכים בא-כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה ובקש להפנות את העורר לקבלת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, אשר יבחן את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, בשל גילו הצעיר – כבן 20 – ובשל כך שהוא נעדר עבר פלילי.

בסיכום התסקיר, המליץ שירות המבחן כדלקמן: "במידה ובית המשפט ימצא מקום לשחררו לחלופה המוצעת בתנאים של מעצר בית מלא, נמליץ על העמדתו בפקוח מעצר של שירותינו למשך 6 חודשים ושילובו בקבוצה המיועדת למופנים על עבירות מין. ... כן נמליץ על איסור יצירת קשר עם המתלוננת ישיר ועקיף מצידו ומצד משפחתו המורחבת". בתום דיון שבמהלכו נחקרו המפקחים המוצעים, הורה בית משפט קמא לממונה על הפיקוח האלקטרוני לחוות דעתו האם מקום חלופת המעצר מתאים לשמש ככתובת למעצר במתכונת אלקטרונית, תוך שהבהיר כי "אין בהזמנת חוות הדעת כדי להעיד על התוצאה שתתקבל בסופו של יום". בהחלטתו מיום 19.7.2018 קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים.

בנסיבות אלה, ואף מבלי לייחס לעורר עצמו את פניותיהן של דודתו של העורר ובתה למתלוננת, מיתקיים חשש סביר לשיבוש הליכי משפט לוּ ישוחרר העורר לחלופת מעצר.

ולבסוף, מקובלת עליי גם קביעתו של בית משפט קמא לפיה מצבה הנפשי של המתלוננות עשוי אף הוא להשפיע במידת מה על ההחלטה בדבר מעצרו של העורר בשלב זה של ההליך.

...

בהקשר זה איני מקבל את טענת בא-כוח העורר, לפיה משסיימה המתלוננת למסור את עדותה אין עוד מקום לחשש שהעורר ישפיע עליה לשנות מעדותה, שכן מסירת עדות מוקדמת מצידה לא מבטיחה שהיא לא תקרא להעיד בשנית בהמשך ההליך.

ולבסוף, מקובלת עליי גם קביעתו של בית משפט קמא לפיה מצבה הנפשי של המתלוננות עשוי אף הוא להשפיע במידת מה על ההחלטה בדבר מעצרו של העורר בשלב זה של ההליך.

מכל הטעמים הללו, אני סבור כי בדין הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

הערר נדחה אפוא.

בבית המשפט העליון בש"פ 4362/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העורר: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 13.6.2019 במ"ת 16991-02-19 שניתנה על-ידי כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן תאריך הישיבה: כ"ט בסיון התשע"ט (2.7.2019) בשם העורר: עו"ד מוחמד ח'לאילה בשם המשיבה: עו"ד נורית הרצמן מתורגמן: עבדללה עבד אלרחמאן ][]החלטה

ביום 25.3.2019, בעקבות תסקיר חיובי מאת שירות המבחן לנוער, הורה בית המשפט המחוזי על שיחרורו של העורר לחלופת מעצר בישוב בצפון הארץ בפיקוחם של דודו, דודתו ובן-דודו, לצד צו פקוח מעצר של שירות המבחן למשך שישה חודשים.

בהחלטה מושא ערר זה דחה בית המשפט המחוזי את בקשותיהם של שני הנאשמים לשינוי בתנאי שחרורם ממעצר.

מתן משקל לגילו של נאשם בנסיבות אלה עולה בקנה אחד עם פרקי הזמן הקבועים בחקיקה ביחס למעצרים של קטינים והארכתם, הקצרים כידוע מאלה הקבועים בעיניינם של בגירים (ראו למשל: סעיפים 10א, 10ג, 10יא, 10יב, 10יג, 10יג1 ו-10יד(ב) בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טפול), התשל"א-1971; בש"פ 4873/11‏ מדינת ישראל נ' פלוני, פסקות 6-5 וההפניות שם (11.7.2011)).

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את השיקולים לכאן ולכאן מצאתי כי דין הערר להתקבל.

לפיכך, אני מורה כי בית המשפט המחוזי יקבע דיון בהקדם בו יוכל להתרשם מהמפקח המוצע לשעות העבודה במאפיה ולנסיעה אליה וחזרה ממנה.

סוף דבר: הערר מתקבל, בהתאם לאמור בפסקה 12 לעיל.

בבית המשפט העליון בש"פ 7859/19 לפני: כבוד השופט י' אלרון העורר: פאדי ג'ארושי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת במ"ת 12941-10-19 מיום 20.11.2019 שניתנה על ידי כב' השופט ס' דבור תאריך הישיבה: ז' בכסלו התש"ף (5.12.2019) בשם העורר: עו"ד ראפי מסאלחה; עו"ד גיל דביר בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן ][]החלטה

העימות כלל יידוי אבנים, ירי זיקוקים וירי מכלי נשק, ובמהלכו נורה ונהרג בן דודו של העורר.

ביום 20.11.2019 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, תוך שצוין כי המסכת הראייתית בתיק, רמת המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, והיעדר המלצה מטעם שירות המבחן – כל אלה מצדיקים את מעצרו מאחורי סורג ובריח.

על החלטה זו הוגש הערר שלפניי, במסגרתו נטען כי יש להורות על שיחרור העורר ממעצר.

...

תימוכין למסקנה זו מצא בית המשפט המחוזי בראש ובראשונה בכך שטביעות אצבעו של העורר נמצאו על השקית שבה התגלו כלי הנשק עטופים; בכך שפרופיל ה-ד.נ.א שלו הופק משמורת ההדק של אחד האקדחים; ואף בעובדה כי שני כלי הנשק נמצאו ביחד עטופים בתוך שקית סמוך למתחם מגורי משפחתו.

אני סבור כי המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את שחרורו של העורר לחלופת מעצר.

לנוכח כל האמור – הערר נדחה.

מתחילה היו בתיק הזה הרבה עצורים אבל שתי עצורות שהיו במדרג ראייתי פחות או יותר מקביל - הגב' אורנה בן דוד והכלה גילה בן דוד, זו העוררת.

בהחלטה מיום ראשון בית המשפט שיחרר את הגב' אורנה בן דוד, המישטרה הגישה ערר, היינו פה, היא הייתה מאושפזת, והשמיים לא נפלו, החקירה ממשיכה להתנהל, הגב' בן דוד נימצאת במעצר בית, היא שוחררה מאישפוז והכל בסדר.

<#3#> החלטה בפניי ערר על החלטת בית משפט קמא (שלום פתח תקווה, כב' השופט ארז נוריאלי), מיום 23.1.2018 - בגדרה הוארך מעצרה של העוררת, בשלישית - וזאת עד ליום 28.1.2018.

...

נדרשתי לטיעוני הצדדים, להודעת הערר ולהחלטות בית המשפט קמא בכל הארכות המעצר שהתקיימו בעניינה של העוררת, כמו גם הוצגו בפניי במ/1 ו - במ/2, בנוגע להתקדמות החקירה, כמו גם המסמכים שהוצגו בבית משפט קמא - לרבות פעולות החקירה שיש לבצע כמפורט ב- במ/1 - וברי כי על הערר להידחות.

אני סבורה כי לא נפלה שגגה אצל בית משפט קמא כאשר שיקלל את הנתונים כנ"ל וקבע באופן מידתי את הארכת מעצרה של העוררת לצורך מיצוי החקירה באופן סביר עד יום 28.1.2018.

אני סבורה כי שחרורה של העוררת בשלב זה עלול לשבש את החקירה באופן בלתי הפיך ואין בחלופת מעצר כדי לאיין חשש זה או אפילו להפיגו.

אין בידי לקבל את טענת ב"כ העוררת הנוגעת להבחנה שאין לערוך בין העוררת לחשודה האחרת - מקום בו החלטת בית משפט קמא הנוגעת למארג הראיות שנאסף נגדה, כמו גם מידת החשש לשיבוש הליכי חקירה, מצדיק בעניינה את הארכת המעצר כנ"ל. נוכח כל האמור, הערר נדחה.

בבית המשפט העליון בש"פ 4146/24 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז העוררת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: מהדי אבו עבאד ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 19.5.2024 במ"ת 34545-04-24 שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' אבו טהה תאריך הישיבה: י"ג באייר התשפ"ד (21.5.2024) בשם העוררת: עו"ד איתי שהם בשם המשיב: עו"ד סמיר אבו עאבד ][]החלטה

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של המדינה, היא העוררת, לעצור את המשיב עד תום ההליכים והורה על שיחרורו למעצר בית מלא בתנאי ערבות ובפיקוח.

בא-כוחו של המשיב אף עמד על גילו הצעיר של המשיב, כמו גם על אורח החיים הנורמאטיבי שהוא מקיים.

לדיון שהתקיים ביום 19.5.2024 התייצבו המפקחים המוצעים – אחיו ובן דודו של המשיב – והוצעה בו חלופת מעצר במושב בית אלעזר, המרוחק מהעיר רהט.

המדינה עומדת על כך שהתשתית הראייתית בתיק מספקת לצורך מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח, וכי אופי המעשים המיוחסים למשיב ומקום ביצועם – ליבה של העיר רהט – מעידים על מסוכנות גבוהה.

...

לצד זאת, במכלול הנסיבות, אני סבורה כי יש מקום להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני.

אני מורה אפוא ליחידה לפיקוח אלקטרוני לבחון את ההיתכנות למעצרו של המשיב במתכונת זו במקום חלופת המעצר שנבחנה על-ידי בית המשפט המחוזי, וזאת עד ליום 29.5.2024.

הערר מתקבל אפוא בחלקו בלבד, כאמור בפסקה 12 לעיל.